פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

        הטיפ היומי לליגת החלומות: לבחון את משמעות הפציעות

        כל מנג'ר מתחיל בפנטזי עוקב אחרי מצב הפצועים והנעדרים, אבל זה לא מספיק: כשהרוטציות משתנות, קורים גם דברים מוזרים, וצריך לדעת את מי להחתים. זה יכול לעשות את ההבדל בין שיאים שליליים לבין זכייה בתארים

        נקע בקרסול, שפעת, ריב עם המאמן, מכות בחדר ההלבשה, בקבוק בושם שפוצע את הבוהן. כל כך הרבה דברים מתרחשים מתחת לרדאר בקבוצות הספורט השונות, והאוהדים כלל לא מודעים אליהם. חלקם לא חשובים, וחלקם אפילו פחות מזה, אבל עבור המנג'רים בליגת החלומות כל אירוע כזה הוא דרמטי.

        הרי אין מפח נפש גדול יותר מאשר להריץ סימולציות, לשקול את מי להחליף, לבדוק מצ'אפים וסטטיסטיקות, לקבל החלטה גורלית (גורלית!) ואז להתרווח בכורסה - עדיף ביציע - ולגלות שהשחקן שהחתמת סוחב רגל או גרוע מכך, מתיישב עם מעיל קפוצ'ון בפרצוף מבואס מאחורי הסל.

        אז לפני הכל, טיפ ברור מאליו: תהיו מעודכנים עד כמה שאפשר במצב הפצועים והנעדרים בקבוצות השונות. לא רק כדי לדעת את מי לא להחתים, אלא גם כדי לדעת על מי ללכת - כי כמו שאומרת הקלישאה השחוקה "אין ואקום בכדורסל". אם סנטר בקבוצה א' ייעדר, אז מחליפו מן הסתם יקבל הרבה דקות וגם יוכל לנפק תוצרת; ואולי זה בכלל טוב לסנטר של הקבוצה היריבה - שיחגוג באין שומר ראוי מולו.

        אבל את זה יכולתם להסיק לבד, ואני כאן כדי להגיד לכם שלא תמיד המציאות כל כך פשוטה. הנה שני סיפורים שחוויתי על בשרי, האחד מוצלח והשני פחות, שיבהירו כי לא מעט שיקולים צריכים להילקח בחשבון כשהרוטציה משתנה.

        הטיפ השני: לכו על האקס פקטור

        הטיפ הראשון: היזהרו מסקוררים נטולי פחד

        שחקן סיינה, רומיין סאטו (AP)
        דוגמה לרווח מפציעה. רומיין סאטו (צילום: רויטרס)

        החוויה השלילית שלי התרחשה ב-25 בינואר 2006. אלופת אירופה הגאה, מכבי תל אביב, נחתה במילאנו ללא הסנטר המוביל שלה, ניקולה וויצ'יץ', שנשאר בישראל בגלל מחלה. עשיתי 1+1 והתשובה שהתקבלה במוחי הייתה: מייסיאו באסטון. המילאנזים נהגו לספוג לא מעט נקודות מאזור הצבע, וחשבתי לעצמי שבהיעדרו של הקרואטי, כל משחק הפנים של הצהובים תלוי בפורוורד האתלטי, והוא מן הסתם ירחף ללא מעט דאנקים. בסך הכל הגיוני, לא?

        אז זהו, שלא. וויצ'יץ' לא היה שם כדי לפטם את חברו באסיסטים, מכבי ספגה את אחת התבוסות הגדולות ביותר לאלופה מכהנת ביורוליג (94:71), ובאסטון? אוי באסטון. זו הייתה הופעתו הגרועה ביותר ב-70 משחקים ביורוליג. פחות מ-17 דקות הוא בילה על המגרש, והספיק לבצע בהן חמש עבירות. הוא פגע ב-1 מ-4 מהשדה וסיים עם מדד שלילי 2-.

        ארבע עונות מאוחר יותר, יכולתי להתגאות בהחלטה טובה בהרבה. מונטפסקי סיינה התהדרה בקשישטוף לברינוביץ', שלא היה זקוק ליותר מ-15 דקות כדי להגיע ל-20 נקודות מדד על בסיס קבוע. אבל לקשיש הטוב (שאז התברר שטוב הוא לא, וגילויי אנטישמיות דבקו בשמו), 2.09 מ' גובהו, הייתה גם נטייה להיפצע מפעם לפעם. וכשזה קרה - ידעתי את מי להחתים.

        הוא לא סנטר, והוא רחוק מלהיות 2.09. אני הלכתי על רומיין סאטו, כולו 1.94 מ', כי הערכתי שהוא יצטרך לשחק יותר בפנים מאשר בחוץ, לנצל את הזריזות שלו על פני שומרים גבוהים ממנו, להשתמש בנטייתו הטבעית ממילא לקטוף לא מעט ריבאונדים, לזרוק יותר לסל וגם לקלוע באחוזים טובים יותר (כי זה מה שקורה כשאתה קרוב יותר לסל).

        זו הייתה הברקה. לברינוביץ' החמיץ ארבעה משחקים, וסאטו - שחקן של מדד 14 - כיכב בהם עם מדד ממוצע של 23! את העונה ההיא סיימתי כזוכה הגדול של היורוליג פנטזי בטופ 16, ועכשיו אני יכול להודות סוף סוף לסאטו, האיש שנולד תשעה ימים לפניי ושמשחק היום בוולנסיה.

        הצטרפו לפנטזי של מנהלת הליגה בשיתוף וואלה! ספורט