פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

        מלמטה למעלה: בלוג המעקב אחרי קליבלנד קאבלירס ודיוויד בלאט

        דיוויד בלאט הפתיע השבוע עם הרכב נמוך בכיכובם של לברון ולאב, רעיון שעשוי להכריע עבורו סדרת פלייאוף בהמשך. קליבלנד כולה עדיין מחפשת יציבות וכושר, אבל היא בהחלט נראית בכיוון הנכון

        מלמטה למעלה: בלוג המעקב אחרי קליבלנד קאבלירס ודיוויד בלאט

        השבוע האחרון של קליבלנד נראה מעט פחות טוב מזה שלפניו, אך ניתן להתייחס לשניהם כמכלול. בשבועיים האלה, הקבוצה של דיוויד בלאט הציגה פחות או יותר את מה שניתן היה לצפות ממנה בפתיחת העונה. הבעיה המרכזית של השבועיים האלה, היא שלפניהם היו שני משחקים כמעט מושלמים, שהעלו את רף הציפיות לאזור שעכשיו כבר ניתן להודות שלא היה ריאלי. לקליבלנד יש יותר דברים טובים מרעים לקחת מהשבועיים האלה והיא יכולה להתחיל מהמובן מאליו: למרות הבעיות בסגל, היא חולקת כרגע עם סן אנטוניו את המאזן השני בליגה.

        האנרגיות מתחילת העונה מתחלפות עם הזמן באינרציה, החושפת את נתוני הפתיחה הרעועים מעט של הקאבס. יותר ויותר קשה להחביא את האזורים בהם הסגל קצר ואת השחקנים שרק נכנסים לכושר לאחר שהעבירו את רוב הקיץ ותקופת ההכנה ללא אימונים. קווין לאב עובד קשה ותורם בדרכים מגוונות, אך הוא עוד לא נכנס לכושר קליעה ומחטיא הרבה מאוד זריקות, שבהמשך העונה ייכנסו. ג'יי אר סמית' לא ממש הגיע לעונה הזו וקולע שלשות ב-25 אחוזים. טימופיי מוזגוב, שעבר בקיץ ניתוח בברך, עדיין לא בכושר מלא וזה ניכר באיטיות יחסית, אבל לפחות במקרה שלו, בשבוע האחרון הוא כבר התחיל להזכיר את עצמו בנוכחות ההגנתית. טריסטן תומפסון חתם רגע לפני פתיחת העונה ורק אז החל להתאמן עם הקבוצה והשבוע הוא נראה פחות מפוקס. אנדרסון ורז'או הגיע לשלב בו צריך לתהות אם הוא עדיין שחקן רוטציה לגיטימי ובלאט כנראה לא חושב כך.

        ההיעדרות של קיירי אירווינג הופכת את מו וויליאמס לשחקן מפתח בקליבלנד והפוינט גארד הוותיק מוכיח את חשיבותו. הוא סקורר אמיתי, שמסוגל לקלוע מול כל הגנה ויש ימים בהם הוא לא מצליח להחטיא. אבל מדי פעם הוא דואג גם להזכיר למה הוא הרבה יותר שחקן שישי מאשר רכז פותח ב-NBA. ראיית המשחק שלו לא מספיק טובה ובעיקר, ההגנה שלו חלשה. הוא פתח את העונה מרוכז גם בצד הזה של הפרקט, אך בשבוע האחרון כבר היה אחראי על הרבה מאוד טעויות קטנות שמצטברות: עזרה מיותרת, שחקן שבורח לו לבק-דור, פספוס של רוטציה.

        בלאט זעם על השופט, לברון וסמית' סיפקו גרסאות סותרות לאירועים

        ב-NBA הודו: היו שלוש שריקות שגויות נגד קליבלנד בהפסד במילווקי

        הלילה ב-NBA: פילדלפיה עדיין על האפס, גם יוסטון כבר מרוסקת

        בסקרמנטו משבחים את עומרי כספי: "הוא חבר נהדר לקבוצה"

        מו וויליאמס שחקן קליבלנד קאבלירס מול חוסה קלדרון שחקן ניו יורק ניקס (AP)
        לא ממש רכז פותח, אבל עדיין תורם לא מעט. מו וויליאמס (צילום: AP)

        זה בולט כי ההגנה של קליבלנד בסך הכל טובה בדברים הקטנים האלה, כאשר את רוב הטעויות עושים וויליאמס, סמית' שיש לו דקות מפוזרות ולברון בדקות בהן הוא בעיקר נח. קיירי אירווינג עצמו מאוד השתפר במהלך העונה שעברה בקבלת ההחלטות הקטנות בהגנה, כך שהחזרה הצפויה שלו עשויה לתרום להגנה לא פחות מאשר להתקפה. מיותר לציין שהחזרה של אימן שאמפרט, שכרגע עוד רחוקה, תשדרג מאוד את ההגנה שכבר עכשיו מדורגת שביעית בליגה.

        אז איך, למרות כל זה, קליבלנד נמצאת במאזן 2:8? קודם כל לברון. גם הוא לא הגיע במצב אידיאלי לפתיחת העונה וגם הוא מתקשה בכל הקשור לקליעה מבחוץ, אבל הוא משתלט על משחקים ביעילות ובקלילות יוצאות דופן אפילו ביחס אליו. הוא מגיע למאני טיים חד, בדקות האחרונות הוא מוצא נתיבים לטבעת מתי שמתחשק לו והוא סוחף אחריו את הקבוצה לדקות של הגנה אינטנסיבית. בכל שלושת המשחקים השבוע, קליבלנד הייתה בפיגור ברבע האחרון ובשלושתם היא חזרה בזכות לברון.

        לוח המשחקים כמובן תורם למאזן, הקאבס לא פגשו קבוצה שנחשבת יחסית בכירה בשבועיים האלה, אבל צריך לזכור שזאת הליגה ואלה רוב הקבוצות שקליבלנד תפגוש במהלך העונה. בשבועות הראשונים יש מעט מאוד קבוצות שנראות טוב והקבוצות שקליבלנד פגשה, פרט לפילדלפיה, לא בולטות לרעה. אינדיאנה, יוטה, מילווקי (ששיחקה לראשונה עם החמישייה המלאה והמסקרנת שלה מול קליבלנד) ואפילו הניקס לא נראות פחות טוב כרגע מקבוצות כמו טורונטו, וושינגטון, יוסטון והקליפרס.

        סיבה נוספת לכך שקליבלנד מנצחת היא שבכל משחק יש לה דקות טובות, אפילו טובות מאוד. דקות בהן ההתקפה זורמת ויוצרת מצבי זריקה טובים בכל פוזשן, דקות בהן ההגנה חדה ומתואמת. מול יוטה והניקס, הדקות האלה הגיעו מוקדם ואפשרו לקאבס לפתוח פער. לאחר מכן הגיעו דקות רעות ארוכות (בעיקר בניו יורק, במה שהיה המשחק החלש ביותר של קליבלנד העונה), אך חלק גדול מהן היריבה הקדישה לסגירת הפער המוקדם ולכן לא הצליחה לברוח.

        חולי NBA? רוצו לעשות לייק לעמוד ה-NBA שלנו בפייסבוק

        שחקני קליבלנד, לברון ג'יימס, קווין לאב (רויטרס)
        החיבור ביניהם עובד ומייצר דברים טובים לקאבס. לברון ולאב (צילום: רויטרס)

        בשלב הזה של העונה, לאור הכושר האישי של השחקנים, צפויות עליות וירידות רבות במהלך משחקים. לכן האופן בו הקבוצה נראית בדקות הטובות מהווה מדד חשוב למה שניתן לצפות בהמשך, המטרה היא שבמקום חמש דקות כאלה כל משחק כפי שהיה השבוע, יהיו 15-20 דקות כאלה לקראת אמצע העונה ואז קליבלנד גם תוכל לברוח ולסגור משחקים מוקדם. בלאט יכול להיות מאוד מרוצה מכך שבדקות האלה, ההתקפה נראית בדיוק כפי שהיה רוצה: התרגילים עובדים, הכדור נע והזדמנויות זריקה נוצרות מתוך שטף המשחק.

        גם בחלק גדול מהדקות הפחות טובות קליבלנד מנסה להשתמש בתרגילים החדשים ולהניע כדור, אך בדקות האלה החסימות פחות חזקות, התנועה פחות חדה והשחקנים לא מזהים את החורים שנוצרים בהגנה ברגע המתאים. רק לאחר שהניסיון הראשון לא מצליח, עוברים לברירת מחדל וכאשר לברון משחק, בדרך כלל נותנים לו את הכדור ומקווים לטוב. הבעיה בדקות הלא טובות היא בעיקר ברמת הביצוע, לא בסגנון וזה הבדל חשוב מהעונה שעברה. ניתן לצפות לכך שככל שהעונה תתקדם רמת הביצוע תשתפר.

        הבדל נוסף ביחס לפתיחת העונה שעברה הוא שהשנה קליבלנד מגבשת לעצמה זהות של קבוצה שיודעת לנצח גם בימים לא טובים ושאף פעם לא מתפרקת. ההפסד במילווקי רק חיזק את התחושה שצריך רצף יוצא דופן של אירועים כדי שהקאבס יפסידו. מאוד יכול להיות שאלמלא השריקה השגויה לטיים-אאוט בסיום ההארכה הראשונה, גם המשחק הזה היה מסתיים בניצחון. לברון החל לשעוט להתקפה של 5 על 4 מאחר וג'ארד ביילס, שלקח את הזריקה של מילווקי בהתקפה שהסתיימה, עוד היה על הרצפה ולא היה בדרך לקום. לא פחות מהסיטואציה הנוחה, נדמה שהשריקה לטיים-אאוט השפיעה בכך שהיא עצבנה את לברון. זו הייתה ההפתעה שהוא הכין לסיום המשחק וברגע שטעות שיפוט מנעה ממנו לממש אותה הוא הגיע לא מרוכז למהלך האחרון שאחרי הטיים-אאוט. לאחר שבדקות שלפני כן הגיע לטבעת ללא בעיה, הוא בזבז את המהלך והסתפק בזריקה קשה מבחוץ.

        דיוויד בלאט מאמן קליבלנד קאבלירס (AP)
        אין מה לדאוג. בלאט (צילום: AP)

        הסיבה לכך שלברון הגיע לטבעת בקלות בדקות האלה מובילה אותנו לסוגיה המקצועית המעניינת ביותר של השבוע הזה. בחלק גדול מהרבע האחרון במילווקי ולכל אורך ההארכות, בלאט השתמש בהרכב בו קווין לאב שיחק כסנטר ולברון כפאוור פורוורד. זה הרכב עם חמישה שחקנים שזורקים מבחוץ והצבע פנוי לחלוטין, מה שמקל מאוד על חדירות. בלאט מיעט להשתמש בהרכב כזה בעונה שעברה ונדמה לי שלא נתן לו דקות ארוכות כל כך באף משחק עד היום. ההרכב הזה החזיר את קליבלנד מפיגור ברבע האחרון ונראה טוב מהצפוי בהגנה, כאשר לאב הסתדר לא רע עם גרג מונרו וכולם עזרו לו בהגנה על הצבע ובריבאונד, מול יריבה עם מעט קלעי חוץ.

        אם הרכב כזה יצליח להסתדר בהגנה לאורך זמן, היתרונות ההתקפיים שלו יהפכו אותו לקטלני. היכולת להקיף את לברון בארבעה קלעי שלשות הופכת אותו ואת משחק ההתקפה של קליבלנד לבלתי ניתן לעצירה (כפי שהיה במיאמי ברגעי השיא שלה). מול מילווקי, הקאבס הגיעו לכמה זריקות טובות שלא נכנסו, בין היתר בגלל עייפות ובכל פעם שממש היה צריך סל, לברון הגיע לטבעת. יהיה מעניין לבדוק אם בלאט ימשיך לנסות את ההרכב הנמוך הזה. זה מסוג הדברים שיכול לשמש כפיתרון בימים בהם ההתקפה תקועה ומה שיותר חשוב: זה יכול להיות הקלף המנצח בסדרת פלייאוף מכריעה, ההפתעה שבלאט מכין לרגעים הכי חשובים של העונה, הגרסא של קליבלנד להרכב הנמוך של גולדן סטייט שהפך את הגמר אשתקד. בשנה שעברה, לאב לא היה בפלייאוף ולא הייתה הזדמנות לנסות הרכב כזה. אם לא יהיו תקלות, השנה ההזדמנות הזו תגיע.