אם במקרה הגעתם לפורטו ביום ראשון האחרון יחד עם מכבי תל אביב, או אם במקרה נקלעתם לפה בעבר באחד מחודשי אוקטובר האחרונים וראיתם חבורות של סטודנטים עטופים בגלימות שחורות ונבהלתם, לא באמת צריך לחשוש. במבט ראשון אומנם תהלוכות באמצע הלילה של אנשים בגלימות שחורות עלולות להעלות אסוציאציות לא נעימות, אלא שפורטו השקטה היא הדבר הכי רחוק מקיצוניות. מתברר שבתחילת שנת הלימודים האקדמיים מאות סטודנטים חוגגים פה סוג של מסורת כשהם עטויים בתחפושות של הארי פוטר. "ליל הטריים", הם קוראים לזה, בטקס חניכה לסטודנטים החדשים באוניברסיטה המקומית. למה הארי פוטר? מתברר שסופרת הסדרה ג'יי קיי רולינג כתבה את ספרה הראשון של המכשף הצעיר ממש פה בפורטו, ומאז שהפך פוטר לשם דבר עולמי חוגגים הסטודנטים המקומיים את תחילת הלימודים במין מסורת מוזרה כזו.
איקר קסיאס שוב פורח: לפני מכבי תל אביב, השוער האגדי מקבל אהבה ומחזיר בגדול
יוקאנוביץ' משדר אופטימיות, ומתלבט על המערך: בן בסט יפתח?
קרלוס גרסיה: "נשתמש בנשקים שלנו"
מאמן פורטו על מכבי תל אביב: "קבוצה טובה ומאורגנת, אוהב את הסטייל שלה"
בן חיים על המאזן המופלא של פורטו: "אין לנו מה להפסיד"
ולמה כל זה רלוונטי לענייננו? כי במקרה הזה ה"טריים" הם מכבי תל אביב, ואם הצהובים מישראל באמת רוצים לצאת הערב (שלישי) מהדרגאו עם לפחות נקודה אחת בכיס הם צריכים סוג של כישוף, או מכשף, או איזשהו קסם, כי על הנייר הסיכויים הם אפסיים. טל בן חיים כבר התנסה השנה בנבחרת במעין טקס כזה על אדמת ויילס לפני אחת מבעיטות העונשין של גארת בייל. היום, מי שזה לא יהיה, יצטרך הרבה יותר מסתם "אברה קדברה" כדי להשיג משהו פה. רצוי גלימה שחורה, או במילים של גל אלברמן: "מי יודע מה יקרה על המגרש? ואם הם יישארו עם 9 שחקנים, אז זו עדיין תהיה סנסציה? באמת שאי אפשר לדעת מה יקרה".
באמת שקשה להבין את המטרות של האלופה הישראלית בפורטו, כי אין פה אחד שמוכן להתחייב על משהו. נכון שהמשפט הכי נדוש לאורך המסע הזה הוא "אנחנו תמיד מאמינים שאפשר לעשות משהו", אבל זה נחמד לציטוטים בבית ולאוהדים שעשו את הדרך עד לפה. בסופו של דבר, הצהובים די חוששים מהמשחק היום (21:45, ערוץ 10), ואין אחד שממש מאמין שבאמת אפשר להוציא משהו מאחד האצטדיונים הכי ביתיים באירופה. אם לפני צ'לסי האמינו במכבי תל אביב שאפשר לגנוב את המשחק או לעשות תוצאה מכובדת, ואם מול דינמו קייב זה היה משחק שחייבים לקחת בו נקודות כי לא יהיה משחק יותר נוח על הנייר, אז פה, אם צריך להגיד את זה במילים ברורות, המטרה היא פשוטה יותר: לא לחזור עם עוד תבוסה.
"בתחילת הדרך באמת הייתה התרגשות, אבל היא לא גרמה לנו להיות פחות תחרותיים במסגרת הזו", אמר אלברמן. "לא באנו כנועים לשום מפגש עד היום, ואני בטוח שככה גם יהיה במשחקים הבאים. למען האמת אנחנו לא ממש מתעסקים בציפיות. בכל מפגש ידענו מראש שהוא יהיה מאוד מאוד קשה, ואין לנו את הפריבילגיה להפסיד משחק כזה או אחר ולקחת נקודות במשחק אחר. ככה שנעשה הכול כדי להיות תחרותיים גם במשחק הזה. אני חושב שעצם ההעפלה לליגת האלופות הייתה צעד משמעותי עבורנו, ורק הזמן יגיד אם אנחנו מצליחים לעשות צעד נוסף ברמה הזו או שעדיין חסרה לנו את קפיצת המדרגה הזו".
במהלך הנסיעה הזו אפשר לשמוע מכל הגורמים במכבי תל אביב אמירות לא אופייניות. ג'ורדי קרויף בשיחות, אפילו עם עיתונאים, מדבר שוב על כך שהמנהלת צריכה להרשות יותר מחמישה זרים בסגל כדי שלקבוצות ישראליות יהיו יותר סיכויים בליגת האלופות. בנוסף, המנהל המקצועי ממשיך לדבר ולהרחיב על הבדלי הרמות העצומים שיש בין הכדורגל הישראלי לבין זה שבאירופה, וכמו הרבה פרשנים, רומז שגם הוא לא יתפלא אם מכבי לא תוציא נקודות בכלל בשלב הבתים. נוסיף לזה את החששות שיש לשחקנים מהדרגאו ומפורטו, שכבר ניצחה את צ'לסי ונראית מצוין בבית, ונוסיף לכך את האמרות של יוקאנוביץ' שישיר כתמיד ("אין לי סיבות לבכות עכשיו, זו המציאות שלנו, אני חייב להיות מבסוט מאיפה שאני"), ונבין כי הפסד מכובד בפורטו ישלח את האלופה הישראלית מרוצה הביתה.
"אנחנו מאוד רוצים להיות תחרותיים", הוסיף אלברמן. "אתם בטח תגידו שאני לא רוצה לצאת בהצהרות, אבל אנחנו מודעים לרמת הקושי כאן. אנחנו יודעים שצריך לקרות הרבה דברים כדי להשיג ניצחון מול צלסי או פורטו או דינמו קייב, אבל בהחלט מאמינים שאפשר לעשות את זה".
אפשר להבין את המצב. פערי הרמות אכן משמעותיים. כדי שהאלופה הישראלית תצליח להוציא תוצאה טובה בפורטוגל היא תצטרך להיות הרבה יותר מבסתם ביכולת טובה. היא תצטרך להיות ממש בשיאה.
נחזור קצת אחורה. מתחילת הקיץ כבר קשה לספור כמה משחקים (גביע הטוטו, ליגה, מוקדמות אירופה, וכמובן בנבחרת) שחקניה המובילים של האלופה כבר שיחקו. אומנם במכבי מנסים להדוף את התלונות על עומס ולא מחפשים תירוצים בעניין הזה, אבל אם נסתכל על השלוש השנים האחרונות שבהן מכבי תל אביב דרסה את הליגה, נגלה כי היא כמעט שלא סבלה מפציעות, בטח לא בשלב הזה של העונה. עכשיו, לעומת זאת, המצב שונה. רק לנסיעה הזו לא הצטרפו נוסא איגייבור, יובל שפונגין, אלי דסה ודיאן ראדוניץ' הפצועים, כשהחיסרון שלהם משפיע מאוד על המערך ועל הסגל. אם בשנים קודמות היה עודף של שחקנים בקבוצה, היום, בטח פה בפורטו, לא מעט גורמים ושחקנים הזכירו את אלה שלא יהיו כאן, במיוחד את איגייבור.
גם בסגל הענק יחסית שיש למכבי תל אביב מול הליגה הישראלית, היא עדיין סובלת מחסרונות בליגת האלופות. נכון שלא בכל משחק יוקאנוביץ' פותח באותו הרכב ונכון שלא כל השחקנים שיחקו את כל המשחקים מתחילת העונה, אבל בניגוד לשנים האחרונות, אי אפשר ממש לדבר על רוטציה במכבי. המאמן הסרבי הוא לא אחד שממש שם דגש על רוטציה, אלא מרכיב לכל משחק את ה-11 שנראים לו.
התוצאה היא שערן זהבי, איתן טיבי וטל בן חיים 1או 2 שיחקו העונה שורה ארוכה של משחקים, ואנחנו רק באוקטובר. כשהצהובים פגשו את באזל היה אפשר לראות את הטריות אצלם. עכשיו, אחרי טרבל בעונה שעברה, חגיגת העלייה לליגת האלופות, שברון לב עם נבחרת ישראל ועוד אפילו כמה משחקי ליגה שממש לא הלכו להם בקלות זו תהיה משימה כמעט בלתי אפשרית עבור יוקאנוביץ' להביא את השחקנים לשיא נוסף. גם הוא יודע שאם הקבוצה שלו תרצה לחזור הביתה עם משהו, הוא יצטרך אותה בשיאה, שכנראה כבר היה לפני חודש וחצי.
"בכל שנה מנסים לבוא ולנתח מה שונה משנים קודמות", טוען אלברמן. "כל עונה היא בפני עצמה. תמיד יש משחקים שאנחנו יכולנו להיות טובים יותר או להיראות טוב יותר, אבל אנחנו משאירים לתקשורת את הביקורות וההתעסקויות ביכולת או בעומס. יש לנו הרבה מאוד שחקנים שחולקים את הדקות במשחקים. אני לא חושב שהעומס משפיע עלינו בצורה קיצונית".
ייאמר לזכות האלופה ולכלל אנשיה שכבר אחרי ההגרלה סימנו את משחק החוץ בפורטו כקשה ביותר. אם נוסיף את העומס, אולי גם את התחושה שקצת מחללת כאן מתחילת הנסיעה שעדיין ליגת האלופות גדולה על הקבוצה, בטח בשלב זה, נקבל שוב תקוות לנס כדי לחזור מפה עם תוצאה טובה. כשמדובר בכדורגל הישראלי, לצערנו, כבר התרגלנו להתפלל לכוח עליון שיביא את הבשורה. ואם שוב הגענו לזה, אז אולי הפעם, לכו תדעו, יגיע מכשף.