פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

        "מה שמכבי וזהבי עוברים עכשיו? זה אפילו לא היה קרוב!"

        המבט המתנשא של הצרפתים, השאגה המפחידה של ההולנדי, הטיול הלילי של ההונגרים ושביט אלימלך אחד, שלא הסכים להחליף חולצה עם השוער היריב. מכבי תל אביב חוששת מסטמפורד ברידג'? כדאי שתקרא שחזור מרתק על המשחק ההירואי של הפועל תל אביב

        "מה שמכבי וזהבי עוברים עכשיו? זה אפילו לא היה קרוב!"
        דרור קשטן חוגג עם הפועל תל אביב ניצחון על צ'לסי (GettyImages , Phil Cole)
        לונדון נבצעה אדום (צילום: אימג’בנק, Gettyimages)

        בשבוע שעבר, בסניף בנק במרכז הארץ, לקוח אחד אמר: "זהבי - אלוהים נגע בו".

        "אלוהים נגע בזהבי?!", התפרץ מנהל הבנק. "את שביט בצ'לסי ראית?!".

        מכבי תל אביב אוטוטו בסטמפורד ברידג'; להלן הצד האדום של התקדים:

        מוריניו הזהיר: "קבוצה שעברה את באזל, יכולה לנצח את צ'לסי"

        יוקאנוביץ' משחזר: "חשבנו שיהיה קל מול הפועל תל אביב"

        תוצרת כחול - לבן: הקשר המדהים בין צ'לסי לכדורגל הישראלי


        הרבה אחרי חצות, והטלפון של אישטוון פישונט לא מפסיק לצלצל. האוהדים קראו לו. הוא הרים את גאבור הלמאי מהחדר ושני ההונגרים יצאו מהמלון, נכנסו לתוך מונית ובום לכיכר פיקדילי. לפי הדיווחים האנגלים, לפני כמה שעות בסטמפורד ברידג' היו קצת יותר מ-3,000 אדומים. לפני הדיווחים הישראלים, היו שם בין 4,000 ל-5,000. לפי אישטוון פישונט, בכיכר המפורסמת שבמרכז לונדון היו בלילה ההוא בנובמבר כעשרת אלפים אוהדים של הפועל תל אביב.

        אחרי שעה ארוכה של קפיצות, צמד ההונגרים נכנס למונית. בתוך שעתיים היו אמורים להתעורר במלון, ולנסוע לשדה התעופה עם הקבוצה. אז הם הרגו את הזמן עם סיור בבירה. "המגדל, הגשר, הארמון", פישונט משחזר עבור וואלה ספורט. "אם כבר ביקור בלונדון, אז עד הסוף, לא?".

        המטוס חגג באוויר, "ומצב הרוח שלנו היה הרבה יותר גבוה מהעננים", אסי דומב זורם עם המטפורה. "משריקת הסיום הכול היה כמו חלום. הרבה דברים שקרו - גיליתי רק בדיעבד מתמונות, מסיפורים. באותו לילה הייתי בבלקאאוט".

        בשדה התעופה הישראלי חיכה קרנבל. "אלפים היו שם", אלימלך נזכר. "זה היה כל כך גדול. מה שמכבי וזהבי עוברים עכשיו? זה אפילו לא היה קרוב! להעיף את צ'לסי בשני מפגשים זה כמו לנצח את ברזיל במונדיאל, והחגיגות היו בהתאם. כשאני חושב היום על מה שחיכה לנו בשדה התעופה אחרי כל משחק, זה אפילו נראה לי מוגזם. כולם היו שם, הרימו אותנו על הכתפיים, שפכו עלינו מים. ואני", הוא ממשיך, "אני רק רציתי לחזור כבר הביתה ולתת איזה דרינק. למנף את הרגע", הוא צוחק.

        הרגע היה כשהפועל תל אביב הפכה לקבוצה הישראלית הראשונה שעלתה לסיבוב השלישי של גביע אופ"א. אותה עונה אירופית מופרעת (כולל לוקומוטיב, פארמה) הסתיימה רק בשער עצמי של שמעון גרשון ובהדחה ברבע הגמר מול מילאן. והסיבוב השני, מול צ'לסי, הוא כנראה המפורסם מכולם, המרגש מכולם. אז, אחרי 0:2 דרמטי בבלומפילד, הפועל יצאה לסטמפורד ברידג'. אז, ב-2 בנובמבר 2001, כשאלימלך, בכר, דומב, גרשון, אנטבי, אונישנקו, אבוקסיס, הלמאי, לוז, אוסטרץ, קלשנקו, טועמה, פישונט והלל השפילו את הבלוז.

        שביט אלימלך, הפועל תל אביב, מול צ'לסי (GettyImages , Phil Cole)
        "להעיף את צ'לסי בשני מפגשים זה כמו לנצח את ברזיל במונדיאל, והחגיגות היו בהתאם.". אלימלך בלונדון (צילום: אימג’בנק, Gettyimages)

        "אני זוכר הרבה רעש, אני זוכר הרבה אדום"

        ג'ון ברודקין היה אז באיצטדיון, כתב את המשחק עבור "גרדיאן". כיום הוא כבר עורך בכיר. "אני לא זוכר יותר מדי", הוא מודה, "אבל אני זוכר הרבה רעש, אני זוכר הרבה אדום. אני זוכר שהשוער אלימלך היה פנטסטי, ושצ'לסי החמיצה המון".

        "התמונה שהכי חקוקה בזיכרון שלי היא בכלל מלפני המשחק", חולק שביט. "הגענו עם האוטובוס לרחבת האצטדיון. אמרו שיהיו 500, אלף אוהדים גג. פתאום ראיתי יותר מ-4,000. הם כמעט הרימו את האוטובוס עם הידיים. אין לכם מושג מה זה עשה לנו".

        "הנזק כבר נעשה בישראל", טוען ברודקין. "שני גולים החל מדקה 87?!". אז, אלה היו גרשון (בפנדל) וקלשצ'נקו (מהרמה של אבוקסיס) שהרימו את בלומפילד עם 0:2. סיפור המשחק עד אז לא היה הצמד אלא בכלל השישייה שלא הגיעה לישראל. דסאי, פטי, גודיונסן, לה סו, גאלאס ופרר נשארו בלונדון עקב המצב הביטחוני באותו סתיו. "ניסינו להסביר להם שתל אביב זו לא עזה ולא הגדה", אמר אז המנהל הטכני קולין האצ'ינסון, "אבל זה לא עזר". ומן הסתם, ההפסד (ותודה לאיבוד הכדור של ההוא, סלבישה יוקאנוביץ') תורץ בהיעדרות השישייה.

        אבל בסטמפורד ברידג' המנג'ר הכחול קלאודיו ראניירי עלה בהרכבו החזק. בוסניץ', גאלאס, טרי, דסאי, לה סו, סטאניץ', למפארד, פטי, זנדן, גודיונסון והאסלביינק. המועדון סלח לשחקנים שלא הגיעו לתל אביב, האוהדים קצת פחות. המשחק החל, וצ'לסי החלה טוב. גם לדעת איש הגרדיאן ברודקין. "אם אתה משחק את המשחק הזה עשר פעמים, צ'לסי תנצח בשמונה. אבל אי אפשר להגיד שלהפועל תל אביב לא הגיע לעלות שלב. שחקנים שם התעלו, במיוחד השוער. זה היה יום מביך מאוד עבור צ'לסי".

        שחקני הפועל תל אביב בן לוז עם דניס אונישנקו מול ג'ימי פלויד האסלביינק, צ'לסי (GettyImages , Phil Cole)
        לתל אביב לא הגיעו שישה שחקנים מרכזיים, בלונדון ראניירי כבר העלה הרכב חזק. האסלביינק מול בן לוז ודני אונישנקו (צילום: אימג’בנק, Gettyimages)

        "מביאי הכדורים של צ'לסי היו לבושים ברמה גבוהה יותר מאתנו"

        אותה צ'לסי התחמשה בקיץ בשחקנים בסכום כולל שנושק ל-200 מיליון שקל, ומולה הפועל הצנועה. "מביאי הכדורים של צ'לסי היו לבושים ברמה יותר גבוהה מאיתנו", אומר אלימלך. "עם אילו טרנינגים עלינו לדשא… היינו כדורגל-עולם-שלישי. ואז באו הצרפתים שלהם, ובחימום כל מבט שלהם שידר התנשאות. כאילו 'בואו תקבלו חמש'. הם ניסו להפחיד אותנו בכל מבט". "אמרנו בינינו שרק הלבוש שלהם שווה גול", מוסיף דומב.

        בחדר ההלבשה דרור קשטן ניסה לשדר רוגע. מיעט לדבר. "ידענו שדסאי ופטי ישתלטו על המשחק, וזה יהיה שונה ממה שהיה בתל אביב", אלימלך אומר. "ידענו שאם לא נבוא מוכנים זו יכולה להיות חגיגה". "זולה נכנס כמחליף", נזכר פישונט, שגם נכנס כמחליף בדקה ה-17, בעקבות פציעה של בן לוז. "בכל פעם שזולה נגע בכדור, שלושה שלנו חנקו אותו. הלמאי, אונישנקו ואני. כל פעם, שלושה על אחד".

        הם יצאו מחדר ההלבשה. "באנגליה הקהל אוכל נקניקיות ושותה בירה עד לפתיחה, וכשעלינו לחימום רק הקהל של הפועל היה באיצטדיון", מספר אלימלך. "הרגשתי כאילו אני בתוך חלום. שמעתי עברית בסטמפורד ברידג'". "כולם אומרים שלונדון אדומה", פישונט שר אל תוך הטלפון, בשפת ארץ הקודש. "פעם נתתי דוגמה כזו על סן סירו", אומר דומב, "אבל היא קבילה גם במקרה הזה — להגיע לסטמפורד ברידג' זה כמו הפעם הראשונה שאתה בניו יורק. ההלם זהה".

        אלימלך נכנס לשער. "הם השקו את הדשא, והכול היה לח, והכפפות שלי רטובות ואני אומר לעצמי 'איך אתפוס כדורים פה?'. הרגשתי רע, בלי שליטה על הנעשה. לא הבנתי איך אשחק שם בכלל".

        שביט אלימלך, הפועל תל אביב, ג'ימי פלויד האסלבנק, צ'לסי (GettyImages , Phil Cole)
        "הכפפות שלי רטובות ואני אומר לעצמי 'איך אתפוס כדורים פה?'. הרגשתי רע, בלי שליטה על הנעשה. לא הבנתי איך אשחק שם בכלל". אלימלך (צילום: אימג’בנק, Gettyimages)

        "ואז קלטתי את אוסטרץ מסתנן בין שניים"

        'הכינו את הלב שלכם', איימה תוכניית המשחק על אוהדי צ'לסי, והקבוצה שלהם דווקא פתחה בטירוף. "המתקן היה מדהים והאווירה ביציעים עוד יותר", מספר דומב, "אבל משהתחיל המשחק לא ראיתי כלום כי האסלביינק הסתיר הכול. כמה שהוא היה גדול". שלוש הזדמנויות נהדרות בדקות הראשונות, שתיים של ההולנדי - לבד מול אלימלך. השוער ניצח פעמיים את החלוץ, שכבש בסיטונות להוציא את אותו משחק - 29 הרשתות בכל המסגרות ב-2001/02; 88 שערים בארבע עונות בכחול.

        אבל שביט הפך לו את הערב. אחרי החמצה שלו, ממטר, במחצית השנייה, האסלביינק נכנס לתוך השער והתפרע על הרשת. "זה הרגע הכי זכור לי מהמשחק", אומר פישונט, שצוחק ומחקה את השאגות של ההולנדי - "אהההההה!!!!".

        "ואם הוא היה עושה 0:1 מוקדם", טוען אלימלך, "זה היה נגמר בחמישייה".

        צ'לסי דהרה על המגרש בחצי השעה הראשונה. "הם הזיזו כדור כמו בפלייסטיישן, ואני שואל את עצמי 'איך הם לא עוצרים?'", מספר אלימלך. "אתה קולט שזו רמה אחרת. שאם בישראל יש לך חצי שנייה להגיב, פה אין לך זמן לחשוב. המוח חייב לרוץ מהר יותר, ואתה חייב לעבוד על אינסטינקט. בדיעבד, הבליץ שלהם בפתיחה היה לטובה. אחרי ההחמצות שלהם הבנו איזה יום הם תפסו, ואיזה אנחנו". "ככל שעבר הזמן והכדורים עפו החוצה", ממשיך דומב, "האמנו שאפשר לעשות את זה".

        ואז, בדקה ה-36, וויליאם גאלאס החל בהתקפה. אבל הכדור הגיע לפישונט. עד אז, האדומים היו בכוננות ספיגה. אפילו לא הרימו ראש. בדקה ה-36 פישונט הרים ראש. הוא נכנס רק 19 דקות קודם, לא חשב שישחק בשלב כה מוקדם. "קשטן ביקש סבלנות וחוכמה", אמר ההונגרי. "קיבלתי כדור טוב ואז קלטתי את אוסטרץ מסתנן בין שניים. ידעתי שהדשא רטוב ושאם אמסור חזק מדי, אין לו סיכוי להגיע. מסרתי חלש, וראיתי את הכדור מגיע אליו…".

        "פישונט מסר לי, וזהו - בעטתי וגול". אוסטרץ אף פעם לא היה דברן גדול. בסוף השבוע, מביתו שבגוריצה, סלובניה - והוא חצי מנומנם - הוא משחזר את המהלך כאילו צימק את התוצאה בחולון מול צפרירים. "אחרי שבעטתי בוסניץ' פגע בי, ונשארתי שכוב על הדשא". ושאר שחקני הפועל החלו בערימת ילדים, וביציעים אנדרלמוסיה. "זה היה משחק גדול עבור הפועל וגם עבורי", הסלובני נהיה לארג' במילים.

        "זה גול גדול!", צווח השדר הבריטי בנובמבר 2001, "לא רק להפועל אלא להיסטוריה של הכדורגל הישראלי".

        שחקן הפועל תל אביב, מילאן אוסטרץ, מול שחקן צ'לסי, מרסל דסאי ב-2001 (GettyImages)
        "פישונט מסר לי, וזהו - בעטתי וגול. זה היה משחק גדול עבור הפועל וגם עבורי". אוסטרץ מול דסאי (צילום: אימג’בנק, Gettyimages)

        "רציתי שיבעטו. רק שיבעטו. עוד ועוד ועוד"

        עכשיו צ'לסי צריכה ארבעה שערים, ויש לה 54 דקות לעשות את זה. אבל את זה אנחנו והשדר יודעים. אלימלך? "אחרי השער היינו בעולם אחר, אפילו לא הצלחנו לעשות חישוב. זה לא עניין אותי. רק ניסינו לא לקבל חמישייה בעשר דקות. זה מה שעבר לנו בראש".

        כמה דקות אחרי זה, וצ'לסי שוב שולטת, כמובן, ולה סו מעיף וולה מהאוויר. אלימלך אפילו לא הודף. הופ, לתוך הידיים. "אז הרגשתי שאני מתחיל ליהנות", מספר השוער. "עם כל הכבוד לזה שאתם צ'לסי - ולא משנה זולה, למפארד או מי שתביאו - אני עושה לכם בית ספר עכשיו. לא מעניין אותי כלום. רציתי שיבעטו. רק שיבעטו. עוד ועוד ועוד. לא נעים להגיד את זה עכשיו, אבל רציתי ששחקני ההגנה שלי יעשו טעויות - רק שהם יגיעו לעוד מצבים. ולא משנה כמה שהכדורים שלהם מהירים, ידעתי שאני יותר מהיר מהם. ממטר כדורים פגעו בי, במשקוף, באונישנקו. הם ממשיכים להחמיץ, ואני מחייך ומחייך. זה היה כאילו 'הלו, אם אני אומר שאין גול היום, אז אין גול היום'".

        כולם מסכימים שזה היה ערב מכושף של אלימלך. כמובן שגם הקורות, המשקופים והמזל היו לצדו, אבל זו היתה הופעה לספרים. "ציון 10", קשטן אמר במסיבת העיתונאים שלאחר המשחק, והעיתונאים האנגלים שאלו את אלימלך איך יכול להיות שהוא לא שוער ראשון בנבחרת. "אילו שוערים יש שם בישראל, אם אתה לא באנקר?", תהו הבריטים.

        שום דבר לא יכול היה להכניע אותו באותו לילה. או כפי שאומר שביט, "אם הכדור של זולה לא פוגע באסי [דומב], שום כדור לא היה עובר אותי". זולה שיגר, דומב הסיט, והכדור ברשת. סטמפורד ברידג' שאג, האיטלקי הרים את הכדור ורץ לקו החצי. דומב לא פחד: "הרגשתי שאנחנו יציבים, לא חשבתי שנספוג שלישייה בזמן הזה". אלימלך חשש קמעה, חשב שהכול יכול להידרדר, פחד שהזון נעלם. אבל אז הוא לקח כדור נהדר ללמפארד, סנטימטרים מהמשקוף, והאגו חזר לקו הגאות.

        "פה כבר אמרתי לעצמי: 'עזוב, נתת להם גול, שירגישו סבבה'".

        שחקן צ'לסי, בודווין זנדן מול הפועל תל אביב ב-2001 (GettyImages)
        הכוכבים העשירים בכחול נכנעו לקבוצה הצנועה מישראל. זנדן מול בן לוז (צילום: אימג’בנק, Gettyimages)

        "יום אדיר להפועל, יום אדיר לישראל"

        שביט המשיך במופע עם עוד כמה התעופפויות מצוירות, ונגמר. החגיגות החלו ולא תמו, ואלימלך נדד בין כתף לכתף. "אחד מרגעי האושר הבודדים למדינה שלנו בחודשים האחרונים", התפייט תאומים. "אין לנו תקציב גדול כמו שלהם אבל יש לנו לב גדול שאפילו להם אין". "רגע היסטורי", הביט דרור.

        ואלימלך מוסיף: "עד היום אני מפחד בכל פעם שאני רואה את התקציר. בכל פעם שאני רואה מרגיש לי שהם הולכים לפרק אותנו 1:4".

        "אתה לא משחק מול צ'לסי בכל יום, ואתה לא עובר את צ'לסי בכל יום", מסכם אוסטרץ. "זה היה יום אדיר להפועל. זה היה יום אדיר לישראל".

        זה היה יום פחות טוב לצ'לסי. יום פחות טוב לשוער בוסניץ'. אותה עונה המשיכה רע, והשיא הגיע בסתיו הבא. הוא נכשל בבדיקת סמים, נעלם מהכדורגל והתמלא בקוקאין. גם אותו לילה בברידג' היה משפיל עבורו.

        בסיום המשחק ניגש לשביט אלימלך.

        "בוא נחליף אפודה", אמר בעודו מברך את הישראלי על ערב קסום.

        "אני ממש מתנצל", השיב אלימלך בחוסר נעימות. "אני חייב להשאיר אותה, בשביל המזל".

        וכך, כדי לסכם את יחסי הכוחות של אותו ערב הזוי, שחקן הפועל תל אביב סירב להחליף חולצה עם שחקן של צ'לסי. תארו לכם.

        הצטרפו לעמוד הפייסבוק של יוסיפון

        orenjos@walla.co.il