דווקא אחרי משחק כזה צריך להתחיל מההתחלה - מהפרידה הצורמת מפאקו, מהחיזוק הדליל, מפרשת בן רייכרט, מהנמכות הציפיות וההצהרות על כך ש"הליגה הכי חשובה לנו", מהנהיות של סלבישה יוקאנוביץ', מהספסול של ערן זהבי ואיתן טיבי, מההגנה המביכה ביום שלישי שעבר בבלומפילד ומעל לכל, מההפסד במלטה. מכבי תל אביב של שנים עברו לעולם לא הייתה מתאוששת מהשפלה כמו זו זה שנחלה מול היברניאנס. מפלה כזו הייתה משפיעה עליה בסיבוב הבא בקמפיין, אולי משליכה עליה לעונה שלמה.
דווקא אחרי משחק כזה, חייבים לבוא שוב ולהכריז: למכבי תל אביב היו חודשיים רעים מאוד. אם מסתכלים על העונה שעברה והנסיבות האובייקטיביות שלצדה (מבצע "צוק איתן" ששיבש את ההכנות, דחה את הליגה והכריח אותה לשחק מחוץ לישראל), אפשר לומר שזה היה הקיץ הכי גרוע של הצהובים בעידן ג'ורדי קרויף. על פי ניסיון העבר וכל האינדיקציות המוקדמות, לא הייתה שום סיבה להמר שהם יעברו את פלזן.
והם עברו. וכנראה שינו עונה שלמה. אולי גם עידן שלם, אבל ימים עוד יגידו.
מכבי תל אביב ניצחה בפלזן:
קרויף: "חייבים להביא שחקנים נוספים"
טיבי 8, גם זהבי: הציונים
באזל שוב תגיע? היריבות האפשריות של מכבי תל אביב
בשלב הזה, שש שנים אחרי שמיטש גולדהאר רכש את מכבי תל אביב, כבר מותר לומר שה-DNA של המועדון הזה השתנה לחלוטין. מכבי תל אביב מודל 2015 קיבעה לעצמה עמוד שדרה שאולי מתכופף, אבל אף פעם לא נשבר. היא ספגה מכות תדמיתיות לא פשוטות (אני עדיין סבור שלמרות הקופון השמן, פרשת רייכרט הזיקה לה מאוד ואפשר היה לנהל אותה אחרת), וידעה תמיד לקום. הניצחון בפלזן היה בבחינת אצבע משולשת לכל מי שהעז להטיל ספק. כשגולדהאר פיטר את אבי נמני בעונת 2010/11, הוא הכריז "אף אחד פה לא יותר גדול מהמועדון". רק היום, כמעט חמש שנים אחרי, אנחנו מבינים, למרות הנוכחות הדומיננטית של ערן זהבי בקבוצה, כמה כוונות היו בהצהרה הזו. גולדהאר האמין בדרך מסוימת ולא נכנע לתכתיבים של קרויף ויוקאנוביץ'. מבחינתו, זה היה קודם לנצח עם הקיים ורק אחר כך לדבר על רכש. זה עבד, וזו כנראה תהיה הדרך שלו גם בעתיד. ייתכן מאוד שהפעם המסר הזה הופנם.
בדברי ימי ההיסטוריה של הכדורגל הישראלי, במיוחד כשמשקללים בפנים את הפועל תל אביב ומכבי חיפה, המשחק מול פלזן רחוק מכניסה לטופ 10 באירופה, אבל בהיסטוריה של מכבי תל אביב הוא גולש בקלות אל הטופ 3. יותר מאייאקס, יותר מהניצחונות על פרנקפורט ובורדו. הוא חשוב כל כך, משום שהוא עשוי להגדיר לא רק את העונה הקרובה, אלא את השנים שאחריה. מדיניות היד הקפוצה של גולדהאר השתלמה, וכעת, כששלושה מיליון יורו נוספים הושרשו לקופה מאירופה ועוד מיליון מעסקת רייכרט, הוא עשוי להביא גיים צ'יינג'ר חדש, בנוסף לזהבי הפנומנלי.
לא מעט שחקנים במכבי תל אביב התרגזו בשבועות האחרונים בשל חוסר שביעות הרצון של יוקאנוביץ' מהתלות בזהבי, אבל המשחק הזה סיפק את החותמת הסופית: מדובר בשחקן שפשוט גדול בשתי דרגות על הליגה הישראלית. נאמן לחישובים האישיים והכספיים שלו, זהבי בחר להישאר בישראל (אם כי ייתכן שהעפלה לליגת האלופות תסלול את דרכו חזרה לאירופה). הבחירה הזו לא תגרע מהחשיבות שלו בראי ההיסטוריה, לצד אגדות כמו שפיגלר, סיני, מלמיליאן ובניון. החיבור בין המעמד שבו כבש את הצמד לנקודת הציון שקבע אמש מלך השערים הישראלי במפעלים האירופיים רק מקבעים את המיתוס. מכבי תל אביב אכן תלויה בזהבי, ולמרות הפרצופים שעשה יוקאנוביץ', הוא כנראה לא באמת יסבול מזה כל עוד הכוכב שלו יישאר בריא.
אם זהבי הוא ליגה משלו וצריך לצאת מהמשוואה, השחקן הכי חשוב של הצהובים היום הוא נוסא איגייבור. במשך שני שלישים מהעונה שעברה הניגרי נראה תלוש. הוא תופקד בעמדות בעייתיות, נראה מבולבל ורבים, כולל כותב שורות אלה, תהו מדוע מתעקשים עליו בהרכב. מתחילת הפלייאוף אשתקד, איגייבור הוא הציר הכי חשוב במכבי תל אביב. הוא מחובר לשאר השחקנים, מרגיש נוח וחד יותר ושובר את ההגנות. השער שכבש בדרבי בשבת היה מהלך שכולו עדות לביטחון ושקט נפשי, שני מוצרים שעזרו מאוד לטרבליסטית הישראלית גם בפלזן.
בהשאלה מעולם הבייסבול, מכבי תל אביב עמדה לפני סטרייקאאוט כשספירות ההגשה היו לרעתה, ואז סובבה את המחבט וירתה להומראן. מדהים איך שתוצאה אחת משנה תפישות, פילוסופיות ופרשנויות, אבל זו המציאות. ואין מי שמכתיב היום את המציאות בכדורגל הישראלי יותר ממכבי תל אביב.