הבוררות האמיתית של הפועל תל אביב: מי ינהיג את האדומים העונה?

ביום חמישי בבוקר הגיש נציגו של בן רייכרט, ההוא שאין לו עו"ד בווידיאו המפורסם, עתירה למוסד לבוררות של ההתאחדות לכדורגל במטרה להשתחרר מהחוזה במכבי תל אביב. כיצד זה יסתיים, מי באמת צודק, האם יש לו סיכוי אמיתי ומתי כל זה ייגמר – אלו שאלות שמוקדם לענות עליהן וחלקן בעיקר חשובות לאוהדים. דבר אחד ברור: מישהו, קבוצה ליתר דיוק, עומד/ת מאחורי רייכרט. יש מועדון שמחכה לו, שלא מביא שחקנים בעמדה שלו, שאמור כביכול לספק לו הגנה עד גובה של חמישה מיליון שקל. יהיה קשה לטעות אם ההימור שלהם יהיה – הפועל תל אביב.

האם ההמתנה הזו משתלמת? האם ראשי הפועל תל אביב מפעילים במקרה הזה יותר שיקול דעת מהשחקן שכמעט כל מה שהוא בחר עד היום היה לא נכון? כמו שסגל הפועל תל אביב נראה עד עתה – מדובר בשאלה חשובה. קודם כל, כי לא ברור מדוע הפועל תל אביב חושבת שרייכרט יכול להיות הסמל שלה. שחקן שעושה כל כך הרבה טעויות כמו הקיץ לא נראה כמו מי שיכול להיות הפנים של הפועל תל אביב. היום הוא מתהפך על מכבי תל אביב, הפועל תל אביב יכולה להיות הבאה בתור.

יתרה מזו, נראה כי הפועל תל אביב נגררת כאן יותר מדי להתעסקות במכבי תל אביב, שגדולה וחזקה ממנה כמעט בכל פרמטר, למעט רמת החליפות. יעידו על כך ההודעות על ההחתמות של שחקנים צעירים במועדון המתחדש, שכולן נטפו ארסיות כנגד הנעשה במחלקת הנוער של מכבי תל אביב. כי גם אם לא ברור כיצד תראה הפועל תל אביב החדשה כשהליגה האמיתית תתחיל: אסור שמכבי תל אביב תהיה המטרה. השנאה למכבי תל אביב יכולה לעוור את הפועל תל אביב ולגרום לה להתרסק. זהו לקח היסטורי שלא תמיד נלמד. המטרה של הפועל תל אביב העונה צריכה להיות בניית בסיס חדש ובריא שיוכל יום אחד להפתיע את מכבי. לא היום. גם לא מחר. אולי מחרתיים.

יתרה מזו, הציפייה המוגזמת מדי לרייכרט משכיחה איזה שחקנים הפועל תל אביב צריכה באמת. 13 שחקנים צירפה עד עתה הפועל תל אביב, לא כולל דודו ביטון שנשאר. בהרכב שפתח והפסיד לאוניון ברלין שיחקו 9 שחקנים חדשים, פלוס נבחן, כשהיחיד שהיה שם בעונה שעברה הוא רמזי ספורי המוכשר. בהרכב שהפסיד ללייפציג פתחו רק שניים מהעונה שעברה, כששגיב יחזקאל שלא אמור להיות חלוץ פותח החליף את השחקן הנבחן בחוד. בשני המשחקים, גם במגרש וגם על הספסל לא היה שחקן אחד שמשנה קבוצה, והפועל תל אביב צריכה שלושה כאלה.

שזה די מדהים. 13 שחקנים באו, ועדיין הפועל תל אביב צריכה עוד שלושה באמת טובים בחלק הקדמי כדי להיות קבוצה שלא רק מדגדגת את הפלייאוף העליון, אלא כזו שיכולה להיות איכותית וחזקה כדי לעבור בהצלחה את תהליך הבנייה. הפועל תל אביב מתכננת עדיין להתחזק, שלא תטעו, אבל ראשיה חייבים להבין שלקבוצה הזו חסרים שחקנים שיסחבו את הקבוצה. עמרי אלטמן כשחקן מוביל, עם כל הכבוד לסרט הקפטן שניתן לו מול לייפציג, זה הימור מסוכן. אריאל הרוש עלול להתגלות כמשענת קנה רצוץ במקרה שהקבוצה תיקלע לחבלי לידה ארוכים וכואבים מדי. הקבוצה הזו תקום ותיפול על השחקנים שיבואו ולא על אלה שכבר באו. הפועל תל אביב, כמה שזה מצחיק לומר, בנתה עד עתה רק התחלה של קבוצה, עם המון חורים וסימני שאלה של חוסר נסיון, חוסר אופי וחוסר בכישרון. לא רייכרט יהיה זה שישנה את התמונה. כמו שהוא מתנהג הקיץ, הוא צריך באמת כמה שחקנים בכירים באמת שיכוונו אותו על המגרש ומחוצה לו.

במכבי ת"א מתכוננים לגומלין מול היברניאנס: "הפתיעו אותנו שם"

בית"ר בלחץ: "הסגלים נסגרים, אסור להשאיר אותנו באוויר"

מירי רגב לאולפן וואלה!NEWS: "לא נכון לצבוע את בית"ר בצבעים שליליים"

הדקה ה-53 של גמר הגביע הרומני. כדור חופשי של סטיאווה בוקרשט פגע בידו המורמת של ולאד מוראר (כן, שחקנה החדש של בית"ר ירושלים) ופנדל נפסק לחובת אוניברסיטטאה קלוז'. הראשון שהתנפל על השופט היה דינו שקבורץ. הקבוצה שלו הייתה חזק בעניינים והתקרבה לשוויון, אבל אז הגיעה ההחלטה הזו ואקס בית"ר ירושלים המתוסכל הרגיש איך עוד גביע חומק לו מבין הידיים. הוא ניסה לגרום לאיש עם המשרוקית להפוך את החלטתו, אך כמובן, ללא הועיל. הפנדל אמנם נעצר, אבל סטיאווה הגדילה ל-0:3, השלימה טרבל והחזירה את שקבורץ ארבע שנים לאחור, להפסד בגמר הגביע הקרואטי עם וראז'דין.

בתוך גל ההגירה מרומניה לליגת העל, שמו של שקבורץ נשכח מעט. זה בעיקר כי הבלם הקרואטי, הרכש הראשון של העולה החדשה הפועל כפר סבא בקיץ הנוכחי, מייצג תופעה אחרת - זרים שחוזרים לקדנציה שנייה בישראל. כמו לואיס גוטיירס (חזר לקרית שמונה בה שיחק ב-2009) וברונו פיניירו (2013 במכבי נתניה, כיום בהפועל חיפה), שקבורץ כבר חווה את ליגת העל ולכן מהווה סיכון מחושב מבחינת כפר סבא. הוא אמנם ירד ליגה ברומניה, אבל היה שחקן הרכב במרבית שלבי העונה והוא בעיקר זר שמכיר את הליגה ולא זקוק לזמן התאקלמות.

רק צריך להזכיר, הקדנציה הראשונה של שקבורץ בישראל הייתה טראומטית. הוא נחת כאן יחד עם דומיניק גלאבינה, שני קרואטים צעירים שנקלעו לצערם למהומת אלוהים. שקבורץ היה המבוגר יותר, אך גם הוא הגיע לירושלים כשהוא בסך הכול בן 22. הזהירו אותו ממלחמות, אבל את רצף האירועים שהתחוללו במועדון בעקבות פרשת הצ'צ'נים איש לא יכול היה לחזות. למרות היכולת שהשתפרה ככל שחלף הזמן והאופציה שהייתה לבית"ר להמשיך את ההתקשרות עמו, הוא בחר לנדוד לקפריסין (סלאמינה) ובהמשך לרומניה. עכשיו הוא חוזר. בוגר יותר (בן 25) ובקבוצה צנועה יותר, שמציבה בפניו דרישה גבוהה יותר: להיות מנהיג ההגנה. האם אחד הקורבנות הנשכחים של עונת הצ'צ'נים יצליח להשאיר את טראומת בית"ר מאחור?

1. הפועל באר שבע (מקום 1 בפעם הקודמת): מול תון, באר שבע סיפקה רמז עבה שהרכש שלה הולך להפוך אותה לקבוצה טובה בליגה, כנראה טובה יותר מהעונה שעברה. נכון, רמת הליגה שלנו משקרת ואין לנו היום קבוצה שמסוגלת לספק הישגים באירופה, אבל המקרה שלך באר שבע שונה. כאן מדובר בקבוצה שמטרה שלה היא הליגה ומול תון ראינו שאולי יש דרך להשיג את המטרה הזו.

2. מכבי תל אביב (מקום 2 בפעם הקודמת): במלטה נחשפו לא מעט בעיות במכבי תל אביב, אבל הבולטת שבהן – עייפות החומר היא כנראה בעיה אמיתית. ג'ורדי קרויף בחר הקיץ לשמר את הבסיס שרץ, פחות או יותר, בשלוש האליפויות, ולא לרענן את הנוסחה. ספק אם הליגה תוכיח שהוא טעה, אבל אירופה כבר אולי עשתה זאת.

3. מכבי חיפה (לא מדורגת בפעם הקודמת): רוני לוי עובד לאט וכעת השלים החתמת בלם. הוא מלין לא מעט על מידת ההשקעה של יעקב שחר, אבל רואים חשיבה: בוחנים כל שחקן שבא בזכוכית מגדלת, לא מפחדים לאיים על שחקנים שאכזבו בעונה שעברה ונותנים צ'אנס ליוצאי המועדון. בינתיים זה מספיק לפלייאוף עליון.

4. עירוני קרית שמונה (מקום 5 בפעם הקודמת): לא עשתה משהו גדול, אבל בליגה שלנו זה תמיד מספיק לקרית שמונה להיות בחבורה המובילה.

5. הפועל תל אביב (מקום 4 בפעם הקודמת): התוצאות במחנה האימון הורידו אותה מקום אחד למטה.