בוידאו: משחקו הטוב ביותר של ג'ו אלכסנדר בליגת העל
ג'ו אלכסנדר, מה השתבש?
"היינו אחת הקבוצות הכי מוכשרות שראיתי; זו לא הייתה הבעיה. זה גם לא היה עניין הפציעות: שיחקנו בלי סילבן (לנדסברג) הרבה זמן; התרגלנו לזה. אני לא חושב שאפילו הפציעה של דווין (סמית') הייתה אישיו. גם בלעדיו היה לנו מספיק כישרון ושחקנים שרצו לעבוד קשה. נגד אילת, אם אתה מסתכל על הסגל שלנו ושלהם, אפילו כשאנחנו בלי דווין, אתה עדיין לא יכול לומר שעל הנייר אין לנו יותר כישרון מהם".
אז?
"לקח לנו זמן להבין שדברים משתבשים. וכשהבנו, זה היה מאוחר מדי. נגד אילת הבנתי את זה אחרי שהפסדנו את משחק מספר 4. אבל אתה לא יכול להאשים אותנו. זה לא שהם הביסו אותנו. המשחקים הלכו צמוד מאוד, ובקלות הם גם היו יכולים ללכת לכיוון שלנו ואז לא היינו מנהלים את השיחה הזאת".
אז מה הייתה הבעיה?
"תוכנית המשחק. היא פשוט לא התאימה לסגל שלנו. הבנו רק באיחור שהיא לא מתאימה כי במהלך העונה היו משחקים שהיא כן עבדה. דברים לא הלכו עבורנו גרוע עד לסוף העונה: הגענו לפלייאוף ביורוליג, סיימנו ראשונים בליגה, ניצחנו את חמשת המשחקים הראשונים בפלייאוף (סוויפ מול נס ציונה ויתרון 0:2 מול אילת, א.ג.). לכן לא הייתה באמת סיבה להילחץ. לא הייתה סיבה לשבת ולדבר על מה הולך רע. וכשהפסדנו את משחק 4 לאילת כבר לא היה זמן לעשות את זה. זה היה מאוחר מדי. בשלב הזה כבר טבענו בביצה".
גודס לא ניסה לשנות דברים? לעורר אתכם? אחרי הסדרה הוא אמר שהרגיש שמשהו רע מאוד הולך לקרות כבר אחרי ההפסד במשחק השלישי.
"גיא לא אמר לנו הרבה. אחרי שעפנו, אני לא חושב שהוא בכלל אמר משהו בחדר ההלבשה. הוא היה מאוכזב כמונו. לא היה לו הרבה מה להציע. אז פשוט ישבנו שם בשקט וזהו".
"גיא גודס לא בטח בי": מרקיז היינס בראיון מסכם אחרי החתימה בססארי
הקאמבק: ג'ורדן פארמר עשוי להתברר כנכס אסטרטגי חשוב יותר ממקל
גלאקטיקוס, גרסת הכדורסל: המהפך במדיניות ההחתמות של מכבי ת"א
פוטנציאל גדול עם עבר בעייתי: הכירו את הרכש הטרי טרבור אמבקווה
שרארס לעניים: הכירו את טיילור רוצ'סטי, הצלף הבעייתי שנחת בהיכל
ג'ו אלכסנדר הוא בחור טוב. חשוב לו שתדעו שהוא לא בא ללכלך, או משהו כזה. "כולנו, השחקנים והמאמנים, אשמים במה שקרה באותה המידה", הוא אומר. אבל כשהוא משחזר את ששת החודשים שלו במכבי תל אביב שהחלו כהבטחה ובהתאהבות מהירה מצד הקהל בהיכל, והסתיימו בהדחה קבוצתית משפילה בחצי גמר הפלייאוף, כשאלכסנדר בכלל יושב ביציע על אזרחי - צף ועולה שם אחד במיוחד.
"הרגשתי בהתחלה כאילו הכל בסדר ולא היו בעיות ביני לבין המועדון, החברים לקבוצה או המאמן, אבל מסיבה מסוימת, שלא אמרו לי, גיא החליט שהוא לא רוצה שאשחק", אומר אלכסנדר. "ניסיתי להיות סבלני וחשבתי שאכנס לרוטציה. זה לא קרה, ואף אחד לא ניסה להסביר לי למה. לא הבנתי.
"בכל פעם שעליתי למגרש, אני חושב ששיחקתי טוב. באתי בינואר, בתחילת הטופ 16. ישבתי בחוץ שלושה משחקים, ואז קיבלתי הזדמנות ראשונה נגד ברצלונה (4 נקודות ב-7 דקות, א.ג.). כולם היו מרוצים ממני; קיבלתי פידבקים חיוביים מפיני (גרשון) ומיתר הצוות וההנהלה. שיחקתי במשחקים הבאים בערך 10-15 דקות בממוצע. ואז מגיע משחק (נגד אלבה ברלין, א.ג.) ואני לא משחק (3:30 דקות, א.ג.). משחק אחר כך, נגד פנאתינייקוס, אני מקבל 19 דקות וקולע 10 נקודות עם חמישה ריבאונדים. אבל בשבוע שאחריו אני שוב בקושי משחק (נגד הכוכב האדום, 7 דקות). ועובר עוד שבוע, משחק נגד ברצלונה, ואני נותן את המשחק הכי טוב שלי במכבי (16 נקודות ב-28 דקות, א.ג.). מחזור הבא, אני לא משחק (נגד ז'לגיריס, פחות משתי דקות, א.ג.). ושבוע אחר כך, נגד ריאל, אני שוב חזק ברוטציה (12 נקודות ב-28 דקות, א.ג.). ובמחזור הבא שוב הדקות שלי נחתכות. ואני לא מבין. התבלבלתי, לא הבנתי, המצב שלי התחיל להידרדר".
לא שאלת את המאמן?
"לא. חשבתי: אולי יש דברים שאני לא מודע אליהם, צריך להיות סבלני ולסמוך על המערכת. תראה, ידעתי מראש שגודס ספציפית לא רצה אותי בקבוצה. ההנהלה רצתה אותי מאוד, אבל גודס לא. שמעתי את הדברים האלה כשהסתובבתי ליד ה'משרד'. כולם שמעו. היו כל מיני שמועות לגבי שחקנים שגודס רצה ולא רצה, ולגבי דינמיקות של מי במערכת אוהב ולא אוהב איזה שחקן".
נשמע קצת מעליב.
"הסתכלתי על זה מזווית הפוכה: כבוד שהנהלה שהצליחה בספורט כל כך הרבה שנים כן האמינה בי. באתי מקבוצה עם צוות אימון שמאוד אהב אותי ועבד איתי, וזה כמובן יותר קל באופן אישי מאשר להיות במקום שבו המאמן הולך נגדך. בחודש אחד הסיטואציה עבורי התהפכה לגמרי: ממאמן אוהב ומעריך, להפך המוחלט. זה אתגר אותי".
אבל אלכסנדר לא הצליח להתרומם. בפלייאוף היורוליג חזר לסתום חורים קטנים (8 דקות, 2 נקודות, 2.3 ריבאונדים), ולמרות שבמשחקי הגארבג' של סיום העונה הסדירה בליגה העמיד מספרים מצוינים (18 נקודות ו-8 ריבאונדים ב-31 דקות בממוצע), בפלייאוף חזר לראות ספסל, או יציע, על אזרחי. למעשה, אלכסנדר נטל חלק רק בשניים משבעת משחקי הפלייאוף של מכבי: 4 דקות במשחק הראשון מול נס-ציונה, 14 דקות במשחק השלישי מול אילת.
"אנשים התחילו לפקפק: אולי הוא לא שחקן ברמת יורוליג? אני לא יכול לעשות כלום חוץ מלצחוק על זה", אומר אלכסנדר. "בסוף העונה היו לנו שלושה שחקנים פצועים, ובקושי שיחקתי במשחק שלושה שבועות. היו לי משחקים טובים בליגה הישראלית, ולמרות זאת חזרתי לספסל. שאלו אותי: איך אתה מרגיש? זה גרם לך לאבד ביטחון? לא. אני יודע מה אני יכול לתרום, וכשנתנו לי לשחק גם תרמתי. אז כל מה שיכולתי לעשות זה לחזור הביתה ולצחוק על כל המצב".
לדבריו, מה שקרה לו באופן אישי הוא רק סימפטום לאובדן השליטה של גודס.
"סופו היה צריך לקבל הרבה יותר כדורים בפוסט כדי להיות אפקטיבי, אבל זאת לא הייתה תוכנית המשחק שלנו העונה. זה שם אותו בבעיה. אם היינו מריצים יותר בידודים בפוסט עליו, היו רואים ממנו יותר. כשהוא היה הפוקוס הוא היה טוב מאוד, אבל ברוב הרגעים הפוקוס היה על מהלכי 1 על 1 של ג'רמי (פארגו). גיא הרשה לו לשחק בסגנון הזה, לפעמים אפילו דחף לזה, ובסיום העונה אני לא חושב שזה בדיוק עזר. ג'רמי שחקן מוכשר מאוד, אין ספק, ואנחנו נשענו הרבה על היכולת שלו לקלוע באחד על אחד. לפעמים זה עבד במשחק הראשון נגד פנרבחצ'ה זה היה מדהים בהתחלה. אבל לפעמים זה גם פגע".
איפה היה פיני גרשון בכל הסיפור הזה?
"שמעתי שהוא עוזב את מכבי, וזה מעציב אותי כי אהבתי אותו. בכל פעם שהוא עלה ודיבר עם הקבוצה לבד או ניהל את האימון, מאוד הערכתי את מה שיש לו לומר. כואב לראות מישהו כמוהו עוזב. הוא נתן את האינפוט שלו, אבל בסוף גיא הוא המאמן. היה טוב שפיני היה שם. זה היה מהלך נבון של ההנהלה. היה לו הרבה מה להציע".
זה נכון שהיו שחקנים שהעריכו את גרשון יותר מאשר את גודס?
"גיא מאמן רוקי במכבי, ופיני זכה בהמון אליפויות. כשחקן אתה תהיה אידיוט אם לא תסתכל על פיני בצורה שונה מאשר כל מאמן אחר".
אלכסנדר עוקב מרחוק אחרי המהפכה הכללית בסגל. למרות ששת החודשים הבינוניים, בסיום העונה עלתה האפשרות שיישאר אם יקבל אזרחות ישראלית, אבל לבסוף הוחלט על שחרורו. "אחרי שהגעתי ארצה התברר למכבי שיש לי שורשים יהודיים, אבל בסוף הבנו שתהליך האזרוח פשוט ארוך מדי", הוא מסביר. "זה לא מפתיע אותי שרוב השחקנים שוחררו. מכבי רוצה לנצח, ואם היא לא מנצחת, צריכים לעשות הרבה שינויים. אבל זה עדיין מעציב אותי שעזבתי כי נהניתי מהזמן שלי שם".
מכולם, דווקא שחרורו של בריאן רנדל הפתיע אותו. "הוא אחד השחקנים הכי מקצועיים שראיתי. אין ספק שהוא שייך לטופ של היורוליג. זה עצוב ששחקן מאבד עבודה במצב כזה, חבר לקבוצה שעוזב ככה. לפי איך שהוא שיחק, אני לא חושב שהגיע לו להיחתך. לא חושב שהוא שיחק כאילו הוא לא מתאים לרמות הגבוהות של היורוליג".
אתה יודע, כל הקו הקדמי עוזב. גם סופו בדרך החוצה.
"אה, אני אתגעגע לסופו. הלוקר שלי היה לידו. בחור מצחיק. שחקן מיוחד. אף אחד לא יודע מתי הוא ייכנס וישתלט על המשחק. אם הוא היה מקבל יותר כדורים הוא היה הרבה יותר אפקטיבי. היו סיטואציות העונה שהמדד שלו היה אדיר ביחס לדקות ששיחק. מה שהוא עשה במשחק נגד ריאל היה מדהים. הוא יחסר למכבי. הוא חתיכת גדולה בכל קבוצה שהיה חלק ממנה, גם בגלל הכדורסל וגם בגלל האישיות שלו".
את השחקנים החדשים אתה מכיר?
"רק את פארמר. תראה, אני לא יכול להתווכח עם ההיסטוריה של מכבי. הם היו טובים במשך יותר מדי זמן כדי להגיד שהם עושים טעות אחר טעות. אבל אולי יתברר שכן בסיום העונה".
מה עכשיו הכיוון שלך?
"חוויתי עם מכבי את היורוליג בפעם הראשונה, וזו תחרות ברמה גבוהה. אני חושב שאני שייך לשם. שלי בודק לי אופציות ביורוליג, יש כל מיני דיבורים, אני לא יודע איך זה ייגמר. מקווה שמשהו ייסגר בחודש הקרוב. חוץ מזה גם קבעו לי אימונים אישיים בקבוצות NBA, ואולי אגיע לכמה מחנות אימונים".
מילות פרידה ממכבי?
"מכבי זה מועדון מקצועני, פירסט קלאס, שיודע מה הוא עושה. אני מאמין שיכולתי לעזור לקבוצה ואני רוצה לחשוב שאם הייתי משחק יותר אולי דברים היו נראים אחרת. עדיין, זאת הייתה חוויה טובה עבורי כי שיחקתי כדורסל וקיבלתי כסף עבור זה. כמובן שלהפסיד זה כואב ולא כיף, אבל אני לא אתן לזה להרוס לי את הזיכרונות. תמסור לקהל של מכבי שאני הולך להתגעגע אליהם. הם גרמו לי להרגיש מהרגע הראשון כמו חלק מהמשפחה".
ohad@walla.net.il
