לפני קצת יותר מחודש ברצלונה נתקפה חרדה: מרסיליניו הוארטס, כך התברר, מתעתד לבצע מעבר מפתיע ל-NBA בגיל 32 וצפוי להותיר את עמדת הרכז המחליף של הקטלאנים יתומה. במהלך בזק, הוחלט בברצלונה להגיש הצעה לטיילור רוצ'סטי. הקטלאנים כבר הכינו חוזה של למעלה ממיליון יורו לעונה והיו משוכנעים שמדובר בהצעה שאי אפשר לסרב לה. גם הם הופתעו לשמוע שאין בכלל על מה לדבר.
רוצ'סטי סגור במכבי תל אביב כבר תקופה ארוכה. הצהובים החלו במו"מ הרבה לפני כולן, והשיגו שוטגאן כשיתר הקבוצות עוד היו בשלב הגישושים. בעיצומה של עונה שהתאפיינה בעיקר בהפסדים, הצליחה הנהלת הצהובים להשיג ניצחון אחד חשוב לעתיד. ואם לא די בכך, היא עשתה זאת פחות או יותר בתנאים שלה: רוצ'סטי דרש חוזה ארוך טווח מתוך רצון להבטיח את עתידו, מכבי תל אביב עשתה לו כבדהו וחשדהו, ובסוף סגרה על חוזה כמעט סטנדרטי במחוזותיה, במסגרתו יש לה אפשרויות תמרון רבות. עכשיו מכבי תל אביב לא תהיה כבולה לרוצ'סטי.
בשבועות האחרונים רוצ'סטי קיבל הצעות גדולות משמעותית מכפי שהצהובים ישלמו לו. דרושפאקה, קבוצה עם תקציב כמעט בלתי נגמר, העניקה לו סוג של צ'ק פתוח. פנרבחצ'ה אולקר הייתה מוכנה לשלם כמיליון יורו עבורו, על אף ההיערכות הכלכלית המחודשת שלה לעונה הקרובה.
בתוך שוק הרכזים ההולך ומידלדל בכדורסל האירופי, מכבי תל אביב הצליחה לשים את ידה על תפוח אדמה לוהט. והיא עשתה את זה מבלי לשבור אף חיסכון.
כשהעשן מעל מכבי תל אביב מודל 2015/16 יתפזר והסגל יתגבש באופן סופי, נעבור למבחן האמיתי. עם כל הכבוד להישגים מול סוכנים ושחקנים בשוק ההעברות, מכבי תל אביב תצטרך להגשים את ייעודה על הפרקט. ושם, אם בוחנים את הקריירה של טיילור רוצ'סטי לאורך זמן, עולים לא מעט סימני שאלה. בחמש שנים, החליף הרכז שמונה קבוצות; בשני המקרים בהם קיבל צ'אנס בקאחה לבוראל וסיינה שנכנסות תחת ההגדרה של קבוצות גדולות ביבשת הישנה זה נגמר בכישלון מהדהד ופרידה באמצע העונה; הוא עשה לעצמו שם של כוכב בקבוצות קטנות; וב-1 ליולי יחגוג 30, קצת מעל הגיל האולטימטיבי לפריחה ברמות הכי גבוהות באירופה.
רק לפני שנה וחצי, אחרי הניסיון הכושל בסיינה, רוצ'סטי יכול היה להתגלגל לקבוצה מסדר גודל בינוני בליגת העל. לא מכבי תל אביב, גם לא הפועל ירושלים. קבוצות עם תקציב צנוע בהרבה. לחלקן הוא אפילו הוצע ישירות, אבל הן סירבו בנימוס כשהיה מונח על המדף במחיר מציאה. זה נגמר בחוזה של 130 אלף דולר בניז'ני נובגורוד, שנראה תחילה כברירת מחדל אבל התברר כבינגו. רוצ'סטי הצהיר בעברו כי מהמהלך מסעותיו באירופה הגיע למסקנה חותכת כי ברוסיה הקפואה אין לו שום רצון לשחק. הוא לא יכול היה לדמיין שניז'ני נובגורוד, עיר קפואה ומרוחקת שגרמה לו לסלידה, תהיה המקפצה הגדולה של הקריירה.
הרקורד של רוצ'סטי באירופה די מוכר. כבר שנים שהוא מסתובב בקבוצות ברמה הבינונית. גוטינגן הגרמנית הייתה הראשונה שהעניקה לו הזדמנות. בתווך עבר בלה מאן וביילה. מפעם לפעם הוא נשלף על ידי קבוצות גדולות יותר, אבל בינתיים, כאמור, זה נגמר בפיאסקו בכל המקרים. גם גלאטסראיי ואלבה ברלין, שניסו את מזלן איתו בשנים קודמות, התאכזבו. גם בשני המקרים הללו הרומן הסתיים תוך זמן קצר.
השינוי הגיע עם הצטרפותו לניז'ני נובגורוד, אבל לטענת רבים החל עוד קודם לכן, בנבחרת מונטנגרו, אליה הצטרף לראשונה ב-2013 כמתאזרח. הקשר בין רוצ'סטי למונטגרו היה קלוש במקרה הטוב, אבל החיבור עבד. "כבר אז היה אפשר לראות שחקן בוגר ובשל יותר", מעיד העיתונאי הסרבי פז'ה סאריץ'. "הוא הגיע לסיטואציה מאוד לא פשוטה מבחינה מנטלית. מסביבו הייתה חבורה של שחקנים שהוא בכלל לא מכיר, שמדברת בינה לבין עצמה בשפה שהוא לא מבין, שמגובשת בפני עצמה. ולמרות הכול, הוא התחבר בצורה יוצאת מהכלל. הוא הפך לחלק בלתי נפרד מהנבחרת הזאת. אם עד אז הוא היה נחשב שחקן מוכשר אבל לא מספיק מחוספס, הספק הזה הוסר מעליו בנבחרת מונטנגרו. טייריס רייס, לדוגמא, שחקן סופר קשוח וחזק מנטלית, כמו שאתם בישראל בטח יודעים, לא עמד באתגר הזה בצורה מוצלחת כמו רוצ'סטי".
צפו ברוצ'סטי קולע מהעונשין בעיניים עצומות
המומנטום החיובי מנבחרת מונטנגרו הועתק לניז'ני נובגורוד, אליה רוצ'סטי הצטרף בינואר 2014, אחרי ששוחרר מסיינה באמצע העונה. גם שם רוצ'סטי נטמע בקלות וגרם לחבריו לבטוח בו וביכולותיו במהירות מרשימה. הקליעה הפנטסטית, המסירות היצירתיות וסגנון המשחק המלהיב תמיד היו שם, אבל פתאום התווסף אליהם כושר מנהיגות וקילר אינסטינקט.
"מהיום שטיילור רוצ'סטי דרך כאן, זו הייתה הקבוצה שלו", סיפר המאמן איינארס בגאצקיס."הוא היה מספיק אמביציוזי ושאפתן כדי לנצל את ההזדמנות שהקבוצה העניקה לו. הוא תמיד רוצה להיות הכי טוב בכל משחק ומנגד ליהנות. הרבה פעמים שחקן מקבל אור ירוק לעשות דברים, אבל לא מנצל את זה. כדי לנצל את זה אתה חייב להיות חכם וחזק מספיק מנטלית כדי לעמוד בציפיות. טיילור הוכיח את זה אצלנו בגדול. עכשיו הוא לחלוטין שייך לרמות הכי גבוהות באירופה".
בניגוד לג'רמי פארגו, אותו יחליף באיוש עמדת הרכז הבכיר במכבי תל אביב, רוצ'סטי מגיע ליד אליהו כשהקריירה שלו נמצאת במגמת עלייה. העונה האחרונה שלו בניז'ני נובגורוד הייתה פנטסטית בכל קנה מידה. הוא סיים כמלך הסלים של היורוליג עם 18.9 נקודות בממוצע למשחק, אך חשוב מכך, עשה זאת ביעילות מרשימה. הוא הפך לשחקן הראשון ביורוליג, במתכונתה הנוכחית, שקולע בלמעלה מ-50 אחוז משתי נקודות, למעלה מ-50 אחוז משלוש נקודות ולמעלה מ-90 אחוז מהקו במשך עונה שלמה. והנה לכם עוד הבדל משמעותי בינו לבין פארגו, שהגיע למספרים יפים, אך עשה זאת באפקטיביות נמוכה.
"מה שאני הכי גאה בו בעונה הזאת זה אחוזי הקליעה", סיפר בראיון לאחרונה. "היו משחקים שלקחתי בהם הרבה זריקות, אבל אף פעם לא שיתקתי את הקבוצה שלי. אני תמיד מנסה לקבל את ההחלטה הנכונה, לא רק לזרוק ולנפח את הממוצעים שלי".
בניז'ני מספרים על חיבור יוצא מן הכלל בין רוצ'סטי לקהל ולקהילה. הקהל העריץ אותו והוא ידע לפרגן ולהחזיר אהבה. ביד אליהו הרוגש והסוער מדובר באלמנט חשוב. גם אופיו הנינוח לא אמור להוות מכשול. "גבר אמיתי, מנהיג", מגדירים אותו בניז'ני.
אז מה כן יכול לעמוד בינו לבין הצלחה במכבי תל אביב? ההגנה, למשל. "בגיל שלו כבר אי אפשר ללמוד את זה", אומר גורם בצוות האימון של ניז'ני. "הוא איטי בהגנה, לא קורא נכון מהלכים. לפעמים עושה עבירות לא חכמות. זה מנע ממנו להגיע רחוק מאוד בקריירה".
אותו גורם מוסיף: "טיילור הוא שחקן שלא תמיד קל למאמן להתמודד איתו. הוא לוקח הרבה מאוד זריקות, רובן זריקות טובות, אבל הוא אוהב את הכדור אצלו ביד. בגלל זה לא תמיד היה מקום לו ולגל מקל על המגרש, כי גם גל הוא שחקן שאוהב להחזיק את הכדור אצלו יותר מחצי מההתקפה, והם היו צריכים ללמוד לשחק אחד עם השני".
"אי אפשר להתעלם מהעובדה שהוא שומר רע", מוסיף העיתונאי אלכס ברמינסקי. "אז מצד אחד לא מעט בזכותו הם היו בצמרת של היורוליג מבחינת צבירת נקודות, אבל כל העונה הם ספגו הרבה מאוד נקודות. הוא נתן משחקים גדולים שהקבוצה הפסידה בהם, והקלע המוביל של היריבה תמיד היה הרכז - אם זה מייק ג'יימס בלבוראל, תאודוסיץ' או ג'ייסון גריינג'ר ממלאגה, שהרג את ניז'ני".
מצד שני, נקודות החוזקה שלו מהוקצעות ומרשימות. רוצ'סטי שחקן שונה בתכלית מפרופיל הרכזים שהתרגלנו לראות במכבי תל אביב בשנים עברו. הוא לא קופץ גבוה כמו ג'רמי פארגו, הוא לא חודר בחתולית א-לה טייריס רייס, והוא בטח לא שומר אגרסיבי כמו דורון פרקינס. במובן מסוים, החתמת רוצ'סטי היא הליכה נגד המגמה השלטת ביד אליהו. בשנים קודמות העלו הצהובים על נס את הכדורסל האתלטי, שלפעמים בא על חשבון איכויות אחרות, כמו קליעה למשל. במקרה של רוצ'סטי מדובר בהפך הגמור שחקן עם קליעה פנטסטית ויכולת לפצח שמירות מסודרות עם מסירות מצוינות, אבל עם פוטנציאל הגנתי נמוך ואתלטיות מוגבלת.
האם השידוך הזה יכול להצליח? האם רוצ'סטי אכן התבגר ומוכן לעשות את זה סוף סוף גם בקבוצה גדולה כמו מכבי תל אביב?
"מכבי תל אביב בהחלט יכולה ליהנות ממנו אם תדע לשים לידו שחקנים נכונים", אומרים בצוות המקצועי של ניז'ני. "גארד אמריקאי איכותי לצידו, עם קליעה, ימנע מקבוצות להביא שמירות כפולות. הוא זקוק גם לסנטר טוב שיודע להתגלגל וללכת חזק לריבאונד התקפה. ארט פרחוסקי, למשל, חייב לרוצ'סטי הרבה מאוד מההצלחה שלו העונה".
בחלום רואה מכבי תל אביב ברוצ'סטי מעין שאראס לעניים. רכז אולד-סקול, עם חכמת משחק, מסירות יפות וקליעה קטלנית. כדי שזה יתגשם, היא צריכה להתאים את עצמה אליו, ולא להפך: לתת לו את המפתחות, לאפשר לו חופש יצירתי ובעיקר לחפות על המגרעות שלו בהגנה. כי ככה אצל רוצ'סטי: כשמתקיים חיבור ונוצרת כימיה, הוא גורם למכונה לרקוד; כשלא, זה עוד עלול להסתיים בפרידה מוקדמת.