מתחילות להיגמר המילים על הנס הקטן שהפלייאוף של קליבלנד מתפתח להיות. הלילה זה היה משחק שני מתוך שלושת האחרונים שהקאבס מגיעים אל אחת משתי הקבוצות הטובות במזרח חוץ מהם ומביסים את היריבה ללא תנאי בלי קווין לאב וקיירי אירווינג (למי שלא ראה את המשחק הלילה: זה היה משחק של 20 הפרש שירד ל-12 בגרבאג' טיים). הניצחון בשיקגו היה במשחק של להיות או לחדול עבור הבולס, הניצחון הלילה באטלנטה היה במשחק של כמעט להיות או לחדול עבור ההוקס. אפילו בסטנדרטים המונמכים של המזרח מה שקליבלנד עושה עם הסגל הנוכחי יוצא דופן.
יש לקוות שהתצוגות האלה לא יתחילו להילקח כמובנות מאליהן. הסגל של דיוויד בלאט הלילה כלל שבעה שחקנים לגיטימיים, מהם רק אחד שמסוגל ליצור מצבי זריקה לעצמו ולאחרים ברמה מתקבלת על הדעת לפלייאוף. השחקנים של קליבלנד מתחו את קצה גבול היכולת שלהם, בעיקר בדקות המנוחה של לברון. המשחק הלילה כלל חדירה והוצאה לשלשה של שון מריון, פוסט אפ של מתיו דלבדובה, יותר זריקות מחצי מרחק של טימופיי מוזגוב מכל משחק בקריירה, ריברס ליי-אפ של ג'יי אר סמית' ואת הרגע הזה בו דלבדובה דמיין שהוא לברון, קרא לטריסטן תומפסון לפיק נ' רול גבוה וניצל את התכווצות ההגנה כדי לתת את הכדור לג'יי אר עם יתרון של צעד על השומר שלו. כל המהלכים האלה הסתיימו בנקודות עבור הקאבס. מדובר בכמעט מחצית מהנקודות של קליבלנד בהן לברון לא היה מעורב ישירות, והן הגיעו ממהלכים שלא שייכים לרפרטואר הקבוע של אף אחד מהשחקנים.
אחרי עוד ניצחון ענק, בארה"ב מודים: "בלאט לא מקבל מספיק קרדיט"
ממתג את עצמו מחדש: השינוי שעבר ג'יי אר סמית' בקליבלנד
קובי בריאנט שוקל לפרוש מכדורסל בתום עונת 2015/16
דיווח: ג'ף ואן גנדי עשוי לאמן את ניו אורלינס
השמדה עצמית: ניתוח הניצחון של גולדן סטייט על יוסטון במשחק 2
לברון כן היה מעורב ישירות ב-60 מתוך 94 הנקודות של קליבלנד. עם כל הכבוד לעבודה הפריפריאלית של שחקני המשנה, זו היכולת לבנות התקפה איכותית סביב שחקן אחד שמרשימה כל כך (שוב, התוצאה הסופית משקרת, קליבלנד קלעה נקודה אחת בחמש הדקות האחרונות בהן המשחק היה גמור, עד אז זו הייתה הצגה התקפית). ברבע הראשון לברון הגיע באגרסיביות לטבעת וצבר נקודות שהכריחו את הגנת אטלנטה לצופף יותר. ברגע שההגנה הצטופפה הוא החל למסור החוצה. האסיסט הראשון של קינג ג'יימס הלילה היה באמצע הרבע השני, עד אמצע הרבע השלישי היו לו כבר שמונה, כולם לשלשות של ג'יימס ג'ונס, אימן שאמפרט ודלבדובה.
בשני המשחקים באטלנטה לברון היה מצוין בשבעה משמונת הרבעים. מה שאפיין את שבעת הרבעים האלה זה שרוב המהלכים שלו התחילו מעמדה בפוסט וכמעט כל השאר היו מהלכי פיק נ' רול. הרבע החלש שלו, האחרון במשחק הראשון, כלל בעיקר בידודים עם הפנים לסל. זו לא הייתה הפעם הראשונה או השנייה שתכנית המשחק המקורית נזרקת לפח עבור בידודים לא יעילים ברבע האחרון, הבשורה הטובה מבחינת קליבלנד היא שלברון עצמו לא אהב את מה שעשה במשחק הראשון ולא חזר על כך בשני. הרבע האחרון הלילה כלל כמה גרסאות מעניינות לפיק נ' רול עם לברון כמוביל הכדור. המוצלח ביותר היה כאשר טריסטן תומפסון ודלבדובה עמדו בשני צידי קו העונשין וביצעו חסימה דו-צדדית ללברון, דלבדובה התגלגל החוצה וטריסטן פנימה, ההגנה נתפסה לא מוכנה ולברון מצא את טריסטן להאלי-הופ. זה היה המהלך שהחזיר את ההפרש ל-19 ואחריו מייק בודנהולצר ויתר על המשחק. אגב, זה בוודאי תרגיל של בלאט, מסוג הדברים שקליבלנד עבדה עליהם בפתיחת העונה, ויהיה מעניין לבדוק אם נראה את זה יותר במשחקים הבאים.
קליבלנד לא צריכה לעשות דברים מסובכים מדי בהתקפה, אין להם את השחקנים שמסוגלים לכך כרגע, אבל כמעט כל פעם שהקבוצה של בלאט לא מסתפקת בבידוד עם הפנים לסל קורה משהו טוב. גם מהלכי הפוסט של לברון הם סוג של בידוד, אבל זו עמדת מוצא מצוינת עבור שחקן עם יכולת חדירה, קליעה מחצי מרחק ומסירה לצד הרחוק מעל להגנה. השחקנים שסביב לברון דואגים להזיז בעצמם קצת את ההגנה עם תנועה וחסימות. כמה מהשלשות הפנויות של הקאבס הלילה היו כתוצאה מחסימה של גבוה לנמוך רחוק מהכדור.
אבל כל זה לא מהווה תירוץ עבור ההגנה של אטלנטה שלא מצאה פתרונות למהלכי כדורסל פשוטים ואפשרה את חגיגת השלשות גם כשקליבלנד שיחקה עם הרכב גבוה. עצוב לראות את אטלנטה כרגע, היא כל כך רחוקה מהקבוצה שהייתה במהלך העונה. זה בולט במיוחד בהתקפה ותיכף אגע בכך, אבל גם ההגנה נחלשה מאוד. החבורה הזריזה והמתואמת מדצמבר נראית איטית ומבולגנת בסדרה הזאת, הרוטציה ההגנתית רעה מאוד ובודנהולצר לא ניסה שום דבר מעניין בהגנה עד כה. השחקנים שלו די בפאניקה מהשילוב בין לברון, שלשות וריבאונד התקפה, שזה כל מה שלקאבס יש להציע.
בצד השני, לעומת זאת, בלאט והצוות שלו מנצלים בקלילות את המגבלות ההתקפיות של השחקנים של בודנהולצר. בעונה הרגילה אטלנטה הייתה קבוצה שכל שחקני הרוטציה שלה קולעים מבחוץ ונעים נהדר ללא כדור, בפלייאוף השחקן היחיד שבאמת צריך לחשוש מהקליעה שלו הוא קייל קורבר. בלאט לקח לקיצוניות את חוסר הפחד מהקליעה מבחוץ של ההוקס. זה בולט במיוחד בהגנה הנסוגה על ג'ף טיג ועוד יותר על דניס שרודר, שקליבלנד לקחה ברצינות את הכינוי שלו 'רונדו הגרמני'. מדי פעם אחד מהשניים קולע שלשה או מנצל את המרווח כדי להגיע עם תנופה לטבעת, אבל זה לא המשחק של אטלנטה. ההגנה של קליבלנד חיסלה לחלוטין את הפיק נ' רול של ההוקס ומצטופפת כדי למנוע את התנועה ללא כדור לצבע, בלאט הפך את אטלנטה לקבוצה שהיא לא רוצה להיות: קבוצה של בידודים ושלשות של שחקנים שנמצאים בכושר קליעה נוראי.
בלי לאב וקיירי, פתאום מתברר שלקליבלנד יש את הכלים להיות קבוצת ההגנה הטובה בליגה. החמישייה מהלילה, עם דלבדובה, שאמפרט, לברון, טריסטן ומוזגוב, שיחקה 23 דקות בפלייאוף הזה, בעיקר מול חמישיות ראשונות, ומספקת נתון מדהים של ספיגת 57.8 נקודות ל-100 פוזשנים. המדגם קטן, אבל אף חמישייה אחרת ששיחקה יותר מ-20 דקות בפלייאוף לא מתקרבת לכך. החמישייה הנמוכה של בלאט, עם ג'יי אר במקום מוזגוב, סופגת 78.7 נקודות ל-100 פוזשנים ומדורגת שלישית ביעילות הגנתית של חמישיות ששיחקו לפחות 20 דקות, ואפילו היא שולטת בריבאונד. זה לא אומר שעדיף בלי לאב וקיירי, אלא שיש לקליבלנד תוכנית ב' הרבה יותר מוצלחת מהצפוי: במקום להיות קבוצת ההתקפה הטובה ב-NBA, היא הופכת להיות קבוצת ההגנה הכי טובה. לברון לומד לסמוך על צוות מסייע אפור אך יעיל, על קבוצה שהשחקן השני באיכותו שלה הוא טריסטן תומפסון, ועכשיו יהיה קשה מאוד לבעלים דן גילברט להימנע מלפתוח את הכיס ולהשאיר את כל החבורה הזאת בקיץ כי רובם יהיו שחקנים חופשיים.
אטלנטה אמנם נראית רע, אבל כדאי להזכיר שמדובר בקבוצה שהגיעה לגמר המזרח לאחר שעברה שני סיבובים, כולל את וושינגטון שנראתה טוב בפלייאוף הזה. לא כדאי להמעיט מערכה של ההגנה של קליבלנד בשני המשחקים באטלנטה. בגמר ההגנה הזאת תעמוד למבחן מול התקפה איכותית הרבה יותר, אבל לפני כן קליבלנד צריכה לסיים את המשימה. אטלנטה חבולה ולא בטוח שעדיין מאמינה (לא ברור למה בכל סדרה של קליבלנד יש כל כך הרבה עבודה לזה שמדווח מחדר ההלבשה על שחקנים פצועים), אבל קליבלנד הנוכחית זו לא קבוצה שיכולה להרשות לעצמה להוריד רגל מהגז. קצת זלזול, כמה שחקני משנה שיפסיקו להוציא מעצמם את המקסימום, ופתאום נשים לב כמה מעט כישרון התקפי יש בקבוצה שכרגע מטיילת לגמר.
