הסדרה המבטיחה ביותר בסיבוב הראשון ממשיכה לקיים ותסתיים באופן הראוי לה: עם משחק 7 אותו האלופה תצטרך לנצח בחוץ כדי לשרוד את הסיבוב הראשון. לאחר ארבעה ניצחונות חוץ בששת המשחקים הראשונים בסדרה, כבר ברור שזו אינה משימה בלתי אפשרית. יתרון הביתיות חשוב במיוחד במשחקי 7, בהם הסטטיסטיקה נוטה בבירור לטובת קבוצת הבית, אבל בסדרה הזאת מדובר במשחק נטול פייבוריטית ברורה.
אך חשוב להבהיר: בעוד שבסדרה הזאת יש אלמנטים שמתאימים לשלבים המאוחרים של הפלייאוף, זו לא באמת סדרה ברמה של גמר או אפילו גמר אזורי. יותר מדי שחקנים לא ממש מתפקדים, יותר מדי חורים בשתי הקבוצות, אפילו שניים מהמאמנים הטובים בעולם לא חדים כפי שמי מהם שיעבור יהיה בהמשך. סדרת הסיבוב הראשון בין סן אנטוניו לדאלאס בשנה שעברה, אותה האלופה שבדרך ניצחה בשבעה משחקים, הייתה איכותית יותר באופן משמעותי. סן אנטוניו של הסדרה ההיא הייתה מטיילת מול שתי הקבוצות שמשחקות כרגע.
פופוביץ' זועם: "מובך מהרכות שלנו, לא ברור איך נשארנו במשחק"
רשמית: אנדרו וויגינס נבחר לרוקי העונה ב-NBA
יש מחליף לברוקס: בילי דונובן מונה למאמנה החדש של אוקלהומה סיטי
רשימת השחקנים של הספרס שבגלל פציעות, גיל או כושר רע מתקשים מאוד לתרום בסדרה הזאת כוללת את טוני פרקר (9.3 נקודות ב-32.9 אחוזים מהשדה), מאנו ג'ינובילי (8 נקודות ב-34.2 אחוזים), דני גרין (7 נקודות ב-30.6 אחוזים מהשדה ו-27.3 אחוזים מהשלוש) וטיאגו ספליטר (3.2 נקודות ב-33.3 אחוזים מהשדה ו-31.3 אחוזים מהעונשין). אלה שלושה שחקני חמישייה והמחליף הבכיר. בוריס דיאו התחיל לקלוע מחוץ לצבע רק בשני המשחקים האחרונים, לפני כן שחקני הקליפרס התעלמו מקיומו כשעמד על קו השלוש. טים דאנקן הוא תופעת טבע ורק מחזק את מעמדו המיתי בסדרה הזאת בזכות כמה הצגות גדולות, אבל גם הוא כבר לא זורק מחוץ לצבע ולא רלוונטי לפיק נ' פופ שהיה קטלני בשנים האחרונות.
כשזה המצב ברמה האינדיבידואלית, המשחק הקבוצתי של הספרס הרבה פחות מפחיד. ההתקפה של גרג פופוביץ' מבוססת על כך שההגנה חייבת לפחד מהאפשרות הראשונה והשנייה וכך לפתוח את האפשרות השלישית והרביעית שהשחקנים שלו יודעים למצוא טוב יותר מכל קבוצה בליגה. ברגע שבקליפרס הבינו שאין צורך להביא עזרה מוגזמת לפיק נ' רול של פארקר, להתנפל על השלשות של גרין או להתעניין בגבוהים של הספרס כשהם לא ליד הטבעת, היה להם קל הרבה יותר לפגוע בשטף המשחק המפורסם של חבורת פופ ולכפות איבודים וזריקות פחות טובות.
קבוצה נורמלית לא הייתה מגיעה בכלל למשחק 7 כשכל כך הרבה שחקני מפתח סוחבים פציעות ו/או לא פוגעים. סן אנטוניו עדיין איתנו גם בזכות העומק שמאפשר לפופ לשלוף את פטי מילס ומרקו בלינלי שלא מסוגלים להחטיא שלשה, גם בגלל שהמשחק הקבוצתי עדיין מייצר כמה סלים קלים בכל רבע וגם בזכות קפיצת המדרגה של קאווי לאונרד, שהפך רשמית לסקורר המוביל של הספרס. אבל בשני המשחקים האחרונים, ובעיקר במשחק השישי הלילה, גם קאווי למד מה קורה כשקבוצת פלייאוף מתייחסת אליך כסקורר המוביל של היריבה. ברגע שההגנה של הקליפרס מתכווצת קודם כל לכיוונו, שהשומר שלו נשאר צמוד ומונע ממנו את העלייה לקליעה מכדרור שיום בהיר אחד הפכה לקטלנית, שמכריחים אותו למסור כשכל זה קורה מתברר שקאווי הוא עדיין לא ג'יימס הארדן ושהספרס לא יכולים לבנות על 25 נקודות שלו כל ערב.
בצד של הקליפרס, מראש היה ידוע שלא ניתן לבנות על יותר מחמישה-שישה שחקנים שמתאימים לסטנדרטים של סדרה מול האלופה. לעומת הספרס, ההתקפה של הקליפרס בנויה על חוסר היכולת של היריבה לעצור את האופציה הראשונה, לכן כל זמן ששחקני המפתח בכושר שיא בעיית העומק פחות מפריעה לה. הבעיה כן באה לידי ביטוי בכך שכריס פול ובלייק גריפין חייבים להיות מצוינים כל הזמן ובקושי לנוח, מספיק שהם יהיו מעט פחות טובים ומרוכזים כדי שהמשחק ייראה כמו משחק 3. פול ובלייק מרשימים מאוד ביכולת שלהם להישאר מפוקסים לכל אורך הסדרה.
בכלל, הקליפרס מרשימים בצד המנטלי. הניצחון הלילה היה מפתיע מאוד בעיקר מהכיוון הזה, בגלל הציפייה שההפסד במשחק החמישי ישבור אותם. זה היה הפסד הבית המתסכל השני בסדרה, וגם בפעם השנייה השחקנים של דוק ריברס התעשתו והשיגו ניצחון חוץ, הפעם הם גם לא היו יכולים להרשות לעצמם משחק נרפה לפני הניצחון. דוק עשה לעצמו שם של מאמן שחזק קודם כל בצד המנטלי, היכולת שלו להחזיר את השחקנים לפוקוס אחרי ההפסד במשחק החמישי עשוי להיות אחד ההישגים המרשימים ביותר בקריירה שלו. אך לשם כך השחקנים יצטרכו להשלים את המשימה במשחק השביעי.
מי שהיה זקוק יותר מכל אחד אחר לניצחון הזה הוא בלייק גריפין. בשני הפסדי הבית בלייק שיחק מצוין רוב המשחק ואז קרס במאני טיים, טעויות ופספוסים שלו גרמו להפסדים יותר מכל דבר אחר. הלילה, ריברס נתן לו קצת יותר מנוחה מהרגיל וזה נראה אחרת לגמרי בדקות המכריעות. אם עייפות אכן הייתה בעיה במשחקים הקודמים, לקח לריברס יותר מדי זמן להגיב לכך. פעולה די בסיסית נוספת שדוק עדיין לא ביצע היא שינוי דקות המנוחה של דיאנדרה ג'ורדן באופן שיקשה יותר על תופעת ההאק-א-דיאנדרה. אם הוא ינוח בסופי רבעים במקום בתחילתם הוא יוכל להיות על הפרקט בכל הדקות בהן היריבה עדיין לא הגיעה למכסת העבירות הקבוצתית. הלילה פופ מצא טריק שמאפשר לו לשלוח את דיאנדרה לקו גם לפני שהספרס הגיעו למכסת העבירות (הם ביצעו עבירות לפני הכנסת הכדור למגרש), אבל זה יהיה בעייתי ליישום באופן קבוע. אם הליגה לא תשנה את החוקים (וניתן להניח שהיא תשנה), מעניין אם מאמנים של שחקנים כמו דיאנדרה יארגנו את חלוקת הדקות בהתאם כבר מפתיחת העונה.
עבור הקליפרס, משחק 7 עשוי להיות המשחק החשוב ביותר בתולדות המועדון עד כה. אמנם זה רק סיבוב ראשון, אבל זו האלופה שמולם וזו הסדרה הגדולה של הסיבוב. אם הם ידיחו את האלופה לאחר פיגור 3:2, הדור הנוכחי של הקליפרס יוכל לשים בצד את ההפסדים שוברי הלב ל-OKC בשנה שעברה ואת הפסדי הבית השנה. הקליפרס יתקשו להתמודד על אליפות השנה עם שישה וחצי שחקנים, בטח לא אם ביג בייבי דיוויס פצוע (הזדמנות לספנסר הוז להראות סימני חיים), אבל ניצחון על סן אנטוניו ייתן להם את הדחיפה שעשויה להוביל לקמפיין אליפות בשנים הבאות.
