פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

        תרגיל עם נעלמים: אלכס שטילוב מתכונן לאליפות אירופה עם תרגיל חדש

        ההחלטה של אלכס שטילוב להחליף את התרגיל שלו בקרקע מעלה את השאלה האם זה השדרוג שיביא לו מדליה אולימפית. רגע לפני אליפות אירופה, המתעמל הבכיר של ישראל מדבר על השינוי, על הזקן שהולך ומתרחב וגם מה הוא חושב על נבחרת הכדורגל

        אלכס שטילוב (קובי אליהו)
        "אולי לפני אליפות אירופה אני אוריד את הזקן, עוד לא החלטתי, אבל אני מעריך שהוא לא יחזיק מעמד הרבה זמן". אלכס שטילוב (צילום: קובי אליהו)

        הדבר הראשון שעולה כשנתקלים בימים אלו באלכס שטילוב זה הזקן שמעטר את פניו. במשך כחצי שנה שטילוב גידל אותו, ולפחות בינתיים מסרב להיפרד ממנו. "מאז אליפות העולם האחרונה אני מגדל אותו. בהתחלה חודש לא התגלחתי, ואז עוד חודש ועוד חודש. זה פשוט סקרן אותי לראות לאיזה מימדים זה יכול להגיע, זה הכול", הוא אומר בפשטות בראיון לוואלה ספורט. "אצלי הכול יכול להשתנות תוך יום אחד, קל לי לקבל החלטות כאלה. אולי לפני אליפות אירופה אני אוריד את הזקן, עוד לא החלטתי, אבל אני מעריך שהוא לא יחזיק מעמד הרבה זמן. כמו תמיד יש אנשים שמגיבים ואומרים לי להוריד או לא להוריד, אבל העיקר זה איך שאני מרגיש. כמו שאנשים רבים מכירים אותי, אני לא לוקח את זה קשה מדי".

        אז אחרי שחידת הזקן נפתרה, השבוע נקבל פתרון לחידה אחרת, לא פחות חשובה לגבי שטילוב, שקשורה לכושר שבו הוא נמצא לפני אליפות אירופה שתיפתח ביום רביעי במונפלייה שבצרפת. המתעמל הישראלי, שהרגיל אותנו להצלחות בתחרות עם חמש מדליות בשש השנים האחרונות, אחת מהן מזהב לפני שנתיים, עשה שינוי בתרגיל הקרקע, המקצוע הבולט שלו, ולמרות שבתחרויות ההכנה זה עדיין לא נראה מושלם, מעניין יהיה לראות כיצד זה יעבוד במאני טיים, והאם זה השדרוג שיוכל לקחת את שטילוב קדימה לעבר המטרה הכי חשובה בקריירה שלו – מדליה אולימפית בעוד 481 יום.

        "כרגע אני מרגיש שאני נמצא בתהליך, וזה לא קורה תוך יום אחד שאתה משנה תרגיל ופתאום מצליח", הוא מסביר, ומנסה להקטין את הציפיות לראות אותו עומד על הפודיום השבוע. "אני עובד על תרגיל שאולי שלושה-ארבעה מתעמלים בעולם עושים מבחינת רמת הקושי, ואם אני אהיה יציב בדרגת הקושי הזו, זה יהיה מעולה. בינתיים הולך לי פעם יותר טוב ופעם פחות".

        נבחרת ההתעמלות יצאה לאליפות אירופה, גלזר: "יכול לעלות לגמר הקרב-רב"

        פינס: "אם נבחרת הכדורגל הייתה מתאמנת ככה, גם היא הייתה באליפות אירופה"

        המתעמל אלכס שטילוב (יח"צ , עמית שיסל)
        "אני מניח שאם ילך לי טוב, יהיה לי סיכוי לעלות לגמר ואולי אפילו לסיים עם מדליה, אבל המטרה העיקרית שלי היא לבצע את התרגיל החדש ברמת קושי גבוהה מאוד", שטילוב (צילום: עמית שיסל, יח"צ)

        העונה הקודמת של שטילוב הסתיימה בצל האכזבה מהעובדה שהמתעמל הבכיר של ישראל נותר מחוץ לגמר אליפות העולם בסין וסיים את תרגיל הקרקע במקום ה-18 המאכזב. המתעמל ממכבי תל אביב, שזכה לקטוף שתי מדליות ארד בתחרות היוקרתית ב-2009 ושנתיים לאחר מכן, הבין שהוא חייב לבצע שינוי כדי להתברג לגמר אולימפי שלישי ברציפות, אחרי שבלונדון הוא סיים שישי בקרקע.

        את העונה פתח שטילוב עם מספר מחנות אימונים וקיים שלוש תחרויות הכנה שנועדו לבחון את התרגיל החדש, זה שאמור להקפיץ את הרמה שלו. בבאקו הוא סיים עם מדליית הזהב בקרקע, לאחר מכן בתחרות גביע העולם בקוטבוס הוא לא הצליח לעלות לגמר אחרי שהוא התקשה לסיים את התרגיל, אך במתח הוא סיים שישי. האיתות לכך שהתרגיל שלו בקרקע מתחיל לעבוד כפי שהוא מצפה הגיע בסלובניה בתחילת החודש כשהוא סיים במקום הרביעי המכובד.

        "בסך הכול אני מרגיש שאני נמצא בכושר טוב, זו תחילת ההכנה לאליפות העולם בקיץ, שזו המטרה החשובה השנה", אומר שטילוב. "אליפות אירופה זו תחרות מבחן חשובה בשבילי, אבל היא לא העיקר. בסוף השנה באליפות העולם אני אנסה להשיג את הקריטריון האולימפי, ולשם כך אני אצטרך לזכות במדליה במכשיר בודד. בכל מקרה, הבמה באליפות אירופה נועדה עבורי לבדוק את המוכנות שלי ולנסות דברים חדשים. אני מניח שאם ילך לי טוב, יהיה לי סיכוי לעלות לגמר ואולי אפילו לסיים עם מדליה, אבל המטרה העיקרית שלי היא לבצע את התרגיל החדש ברמת קושי גבוהה מאוד".

        כששטילוב מדבר על רמת קושי, הוא מתכוון לשאיפה שלו לראות אותו זוכה לציון קרוב ככל האפשר ל-7. כידוע, הציון בהתעמלות מורכב משני אלמנטים: רמת הקושי של התרגיל והביצוע עצמו. בתחרות האחרונה שבה הוא השתתף, למשל, שטילוב הגיע לדרגת קושי של 6.7 שנחשבת לגבוהה, אבל הביצוע שלו היה פחות טוב וכך גם הציון הסופי. "ברור שאני אתאכזב אם לא אזכה במדליה באליפות אירופה, אבל אני מנסה שלא לחשוב על זה לפני התחרות. אני מקווה בעיקר ללמוד מטעויות בכל תחרות, ובכל מקרה אני תמיד אופטימי ומסתכל על הדברים החיוביים. העיקר זה לקחת את הדברים בפרופורציות".

        "שיניתי כמה פסי אקרובטיקה", מנסה שטילוב להסביר מדוע לא הצליח להשלים את התרגיל בקוטבוס. "כשאתה עושה משהו חדש שאתה לא רגיל לעשות לאורך תקופה, זה לא תמיד יוצא מאה אחוז, ולא קרה כלום. בסך הכול למדתי מזה, וכבר בתחרות הבאה שיפרתי את זה. לפני כחצי שנה הצבנו לעצמנו מטרה לשנות את התרגיל ולהעלות את רמת הקושי. הדברים התחברו לפני שלושה-ארבעה חודשים. עכשיו כשבניתי את הבסיס, אוכל להרכיב עליו אלמנטים נוספים. אני מניח שזה התרגיל שילווה אותי עד לריו ויעזור לי לעשות את קפיצת המדרגה. מה שעשיתי בעבר כבר לא כל כך הספיק לרמות הגבוהות וכדי להתחרות עם הטובים ביותר".

        אלכס שטילוב עם סרגיי וייסבורג (קובי אליהו)
        "אחד המאמנים הטובים ביותר בעולם". שטילוב עם וייסבורג (צילום: קובי אליהו)

        שטילוב יצא לאליפות הזו כשהוא עומד בראש משלחת שמונה שמונה מתעמלים ומורכבת בעיקר ממתעמלים צעירים שרק עשו את הקפיצה לבוגרים, אך הם מאותתים שלנבחרת התעמלות המכשירים יש מה למכור בשנים הקרובות. המתעמל הבכיר מנתח: "אני לא חושב שזה מעיד על עומק בנבחרת, אבל אפשר בהחלט להגיד שהייתה לנו נבחרת נוער טובה והחבר'ה שעלו לבוגרים מייצגים אותנו בכבוד. באופן כללי יש יותר מתעמלים בשנים האחרונות. אני רואה שיש ארבעה-חמישה חבר'ה שיש להם פוטנציאל. הם משקיעים ומתאמנים, יש להם רצון להצליח ואני מקווה שהם רק ילכו וישתפרו. אני מפרגן להם מאוד. יש הרבה ספורטאים שמסתכלים בקנאה כשצעירים מתחילים להצליח ומתקרבים לרמה שלהם, אבל אצלי זה עובד הפוך. אני פשוט שמח שיש דור המשך ואני אשמח לעזור להם כמה שיותר. אנחנו אוכלים יחד ויוצאים לתחרויות יחד. יש לנו מאמן מצוין, שהוא אחד הטובים בעולם (סרגיי וייסבורג, א.ק). בסופו של דבר אני נמצא עם החבר'ה האלה ביומיום, וכשצריך לזרוק מילה טובה או איזה טיפ מחוץ לאולם ההתעמלות, אני עושה את זה".

        ואכן שטילוב חש שענף ההתעמלות נמצא בתאוצה מתמדת. "בוודאי שאני מזהה עלייה בכמות העניין שענף ההתעמלות מביא", הוא אומר ומיד מנדב דוגמה: "כשהתחלתי להתאמן במכבי תל אביב ב-2004, היינו בקושי שלושה-ארבעה ילדים בני 6-12, ועכשיו אפשר להגיד שיש בגיל הזה כ-100 ילדים. אתה רואה שהענף הזה גדל, ויותר ילדים הולכים לענף הזה". למרות זאת, אין לו ספק שהפער בין הפופולריות של הכדורגל, למשל, להתעמלות יישאר כמו שהוא. "בוא נהיה אמיתיים", הוא אומר. "אני לא מכיר מדינה שבה ההתעמלות גוברת על הכדורגל. אני יודע שהרבה אנשים מתבכיינים על זה. בישראל בזמן האחרון הענף שלנו הפך להיות אחד המובילים יחד עם הג'ודו, השייט והשחייה, ואני חושב שהמטרה היא לא להיות יותר פופולריים מהכדורגל או הכדורסל כי לא נצליח לעשות את זה. השאיפה צריכה להיות, למשל, להגיע לרמה ולהישגים של הג'ודו שמפותח בארץ, ואנחנו מתקרבים לזה".

        ואם בכל זאת מסתכלים קצת קדימה, שטילוב ממשיך להיות מסומן בשנה וחצי הקרובות כאחת ההבטחות האולימפיות שאולי יתממשו בריו. "אני לא חושב שהמעמד הזה מלחיץ", הוא אומר ומנסה להרגיע. "באופן טבעי אני מסתכל רחוק כמובן, ולא על התחרויות הקרובות. המטרה הסופית היא להגיע כמו שצריך לריו. אני לא נלחץ מהציפיות שיש ממני כי אני רגיל לעשות את הדברים, לעבוד ולהשתפר".

        ביברס נאתכו שחקן נבחרת ישראל (שמאל) עם ליאור רפאלוב (ברני ארדוב)
        "אני בטוח שגם כדורגלנים בגרמניה לא מתאמנים באותה אינטנסיביות של המתעמלים בגרמניה. בסופו של דבר, כל ענף דורש אימונים שונים". רפאלוב ונאתכו מאוכזבים (צילום: ברני ארדוב)

        ואם כבר בכדורגל עסקינן, הרי שבשבוע שעבר יושב ראש האיגוד, אופיר פינס, שלח עקיצה לנבחרת הכדורגל של אלי גוטמן, כשטען ש"אם השחקנים ששיחקו נגד ויילס ובלגיה היו מתאמנים כמו המתעמלים, גם הם היו עולים לאליפות אירופה". שטילוב, שמקיים ארבע פעמים בשבוע שני אימונים ביום שנמשכים חמש-שש שעות, ועוד יומיים שבהם הוא עורך אימון אחד, דווקא נמצא בדעה אחרת: "באותה מידה אפשר היה להגיד שאם היינו מתאמנים כמו הסינים, אז היינו ברמה שלהם, ואנחנו יודעים שזה לא יקרה כי אין לנו את אותו בסיס. אני בטוח שגם כדורגלנים בגרמניה לא מתאמנים באותה אינטנסיביות של המתעמלים בגרמניה. בסופו של דבר, כל ענף דורש אימונים שונים. לנבחרת ישראל אני מאחל שנגיע לריו".

        שטילוב, שמתמצא בענפי הספורט השונים, מנסה לנתח מה לא עבד בשני משחקי הנבחרת האחרונים בכדורגל: "אני חושב שפיתחנו פשוט יותר מדי ציפיות, זה הכול. בסך הכול שיחקנו יפה מאוד נגד בלגיה ואני מאמין שילך טוב יותר במשחקים הבאים. לא צריך להתייאש, עדיין יש סיכויים וצריך להילחם עד הסוף". בכדורגל, למקרה שתהיתם, הוא אוהד את מכבי חיפה, ולא רק בגלל שיעקב שחר הוא אחד הספונסרים שלו. "אח שלי מאמן כדורגל שם, וכשעלינו לארץ הוא עשה לי היכרות עם הקבוצה", הוא מסביר. "אני מאמין שבסוף הקבוצה תצליח. כל קבוצה סובלת משנים פחות טובות".

        בכל מקרה, שטילוב בן ה-28, שזוכה כיום לתמיכה מצד הוועד האולימפי, איגוד ההתעמלות, מכבי תל אביב, והספונסרים (יעקב שחר וחברת טליט) עדיין לא יודע כמה קמפיינים אולימפיים עוד מחכים לו, והאם הוא ימשיך להתחרות אחרי ריו גם לעבר טוקיו 2020. "אני מרכז את כל הכוחות כרגע לריו ומשקיע את כל כולי בהכנות. אחרי שנסיים את השלב הזה, נסתכל קדימה", הוא אומר, אבל יודע שאחרי הפרישה הוא ירצה להמשיך לעבוד בענף: "אני לא פוסל אפשרות לאמן אחרי שאפרוש. אני אוהב את הענף הזה ואני חושב שיש לי ניסיון כדי לעזור לילדים ולדור העתיד".

        גאיה גלעדי, צוף פלדון, אופיר נצר יחד עם מאמנים (קובי אליהו)
        צופה להן עתיד. גאיה גלעדי, צוף פלדון ואופיר נצר (צילום: קובי אליהו)