מניות חמות
קוואי לאונרד
האלופה הגיעה לעונה, וזה קורה הרבה בזכות ה-MVP של הגמר האחרון. קוואי לאונרד פתח את העונה פצוע והחסיר 18 משחקים עד כה. אי אפשר להתעלם מההשפעה שלו על המשחק של סן אנטוניו. איתו בסגל סן אנטוניו במאזן 17:35, בלעדיו 9:9. הממוצעים העונתיים לא רעים בכלל: 15.9 נקודות, 46% מהשדה, 33% מהשלוש, 7.4 ריבאונדים, 2.5 אסיסטים ו-2.3 חטיפות. בחודש מרץ הממוצעים הופכים לפנטסטיים: 19.8 נקודות, 54% מהשדה, 40% משלוש, 7.1 ריבאונדים, 2.6 אסיסטים, 3 חטיפות וחסימה. כמיטב המסורת, כשמגיע חודש מרץ סן אנטוניו משחקת טוב יותר, ולאונרד מראה שהוא למד דבר או שניים מהוותיקים.
לאונרד לא כופה את עצמו על משחק ההתקפה. זו אחת הסיבות שלאונרד כל כך טוב במערכת של סן אנטוניו. עם פארקר, ג'ינובילי וכמובן דאנקן, לאונרד לא מתקשה להתבלט. הוא אחד השומרים הטובים בליגה, ובפלייאוף נראה אותו שומר המון על כוכבי היריבות, גם אם אלה אינם בעמדה שלו. בין אם זה קרי, הארדן, ווסטברוק, פול או שחקן אחר, לאונרד עם כפות הידיים העצומות, האורך הבלתי נגמר, והזריזות החתולית יכול להפריע לכולם. כשיצטרכו אותו דומיננטי יותר בהתקפה, פופוביץ' ידע להגיד לו את זה. ראינו את זה בגמר האחרון.
לברון ג'יימס: "זכותו של קווין לאב לחשוב מה שהוא רוצה"
יחידת הקומנדו שדיוויד בלאט יצר עבור לברון בקליבלנד
הלילה: גולדן סטייט וקרי להטו מול פורטלנד, אליס גבר על סן אנטוניו
סטיב נאש: "מאכזב מאוד שלא הצלחתי לזכות באליפות בקריירה"
ניקולה מירוטיץ'
עד חודש מרץ מירוטיץ' נצץ פה ושם, אבל לא קיבל מספיק דקות או מספיק זריקות. לצערנו בשביל לחזות במירוטיץ', הבולס היו צריכים לעבור כמה מכות לא קלות. פציעה של טאג' גיבסון שפינתה לניקולה דקות ברוטציית הגבוהים, ופציעות של רוז ובאטלר שפינו למירוטיץ' זריקות. מעשית הפציעות הכריחו את תיבודו להשתמש יותר במירוטיץ', והספרדי (ממוצא מונטנגרי, אבל משחק בנבחרת ספרד) מחזיר דיבדנבדים. עד מרץ הוא עומד על 7.1 נקודות ו-4.2 ריבאונדים ב-17 דקות משחק. בחודש מרץ הוא קפץ ל-31 דקות משחק, והממוצעים קפצו הרבה יותר: 21 נקודות, 8.2 ריבאונדים ו-1.3 חסימות. הקליעה משלוש לא נכנסת (לוקח 6.5 זריקות וקולע רק 25%), אבל מירוטיץ' מגיע בממוצע 7.8 פעמים לקו, וזה מעיד על המשחק הפיזי שלו. בנוסף, שימו לב לנתון הבא: מתחילת החודש מירוטיץ' מוביל את הליגה בממוצע נקודות ברבע הרביעי עם 9.5 נקודות ברבע. לפני לברון (8.5) ו-ווסטברוק (8.3).
מירוטיץ' בן ה-24 היה חלק מהשיח על רוקי העונה בתחילת העונה, אבל נעלם משם אחרי שאנדרו וויגינס התחיל להופיע. האם הוא יכול לזכות בעקבות החודש האחרון? צריך לזכור שבניגוד לוויגינס שעושה את זה בקבוצת לוטרי, מירוטיץ' מככב החודש בקבוצת פלייאוף. הפורוורד הנהדר ששיחק בעבר בריאל מדריד נותן עונה רוקי יפה, וכמו בימיו במדי הבלאנקוס הוא מראה כמה הוא מגוון. השאלה היא מה יעשה תיבודו כשכל הגבוהים שלו יהיו בריאים? הוא לא מוכן לשחק את מירוטיץ' ב-3, המקום של פאו ונואה מובטח, וגיבסון תורם המון גם בהגנה. גיבסון חוזר לאט לעניינים וכבר לוקח למירוטיץ' דקות. נגד שארלוט נואה היה חסר, ומירוטיץ' שוב כיכב עם 28 נקודות, מתוכן 14 ברבע המכריע. תיבודו חייב למצוא לו דקות.
כבר ב-2011 סימנו את ניקולה מירוטיץ' כפוטנציאל לככב ב-NBA
דנילו גלינארי
שחקן נוסף שמנצל את חודש מרץ בשביל לחזור לעניינים הוא דנילו גלינארי. גלינארי קרע את הרצועה בברך בשלהי עונת 2012/13, וישב בחוץ כל העונה העוקבת. העונה הוא חזר חלוד, וכמו כל דנבר, לא מצא את ידיו ורגליו תחת בריאן שואו. אי אפשר לדעת אם זה באמת קשור לשואו, שכן גלינארי פתח את העונה עם הגבלת דקות. הוא נפצע, חזר ונפצע שוב, וכנראה שרק עכשיו חוזר לכושר משחק מלא.
גלינארי שוב נראה כמו השחקן החכם והטוב שהוא היה לפני הפציעה. הממוצעים העונתיים: 11.4 נקודות, 38% מהשדה, 34% משלוש, 3.5 ריבאונדים. בחודש מרץ: 19.2 נקודות, 44% מהשדה, 38% משלוש, 4.9 ריבאונדים, 1.2 חטיפות. השיא הגיע במשחק נגד אורלנדו בראשון: 40 נקודות, 7 ריבאונדים, 4 אסיסטים, 3 חטיפות ו-2 חסימות. אם יש איזה תקווה בדנבר לחזור להיות קבוצת פלייאוף בעונה הבאה, היא תלויה ביכולת של גלינארי. האיטלקי, כמו השניים לפניו ברשימה זאת, אינו כוכב מוביל, אבל שחקן שמחבר קבוצה בכל היכולות שלו. אפשר לומר שגלינארי הוא ההבדל הגדול בין דנבר החכמה של ג'ורג' קארל שהייתה שלישית במערב, לבין דנבר הבעייתית של העונה. האיטלקי צריך לעבוד קשה בקיץ, ואם יגיע מוכן לתחילת העונה הבאה, ביחד עם פאריד ונורקיץ', לדנבר יש קו קדמי אינטליגנטי, שעובד קשה, ונראה מפחיד למדי.
מניות קרות
מונטה אליס
רגע לפני ההצגה נגד הספרס, אליה נגיע בהמשך, ראוי להזכיר שמונטה אליס ספג המון ביקורת על חודשיים רעים. הממוצעים העונתיים שלו הם 19 נקודות, 44% מהשדה, 30% משלוש, ו-4.2 אסיסטים, אבל בפברואר האחוזים צנחו ל-39%, ו-27% משלוש, ל-14.9 נקודות בממוצע. והאסיסטים ירדו ל-3.6. במרץ המצב הידרדר, 38% מהשדה, 22% משלוש ו-3.1 אסיסטים. אליס קולע עדיין 16.8 נקודות, אבל זה רק בגלל שהוא זורק יותר. גם מהקו האחוזים צנחו ל-67%. ריק קרלייל מחפש את הדרכים להחזיר אותו לעניינים, אולי מול הספרס הוא מצא.
במשחק הקודם של דאלאס, נגד פיניקס, המאבס הובילו ב-6 במהלך הרבע הרביעי, וקרלייל הכין מהלכים למונטה, שלא סיפק את הסחורה. 0 מ-8 היו לו באותו רבע, ודאלאס הפסידה ב-6. הוא סיים את המשחק עם 4 מ-22 ל-11 נקודות בלבד. קרלייל אמר אחרי המשחק: "הוא הבחור היחיד שיכול לקבל זריקות נקיות. הוא מקבל מבטים טובים, ואני תמיד מאמין שהוא יקלע את הזריקה הבאה". דירק נוביצקי הוסיף שאליס היה פנטסטי עבור המאבריקס כל השנה. ובכן, המספרים מראים אחרת. מה התוכנית של קרלייל? "כולם צריכים להשקיע בהגנה. כשיש יותר עצירות וריבאונדים אז יש יותר משחק מעבר ומונטה אליס טוב יותר במשחק מעבר". קרלייל, נוביצקי ויתר הקבוצה עומדים מאחורי אליס. התקשורת פחות, אבל זה יכול רק לתדלק אותו. הלילה נגד סן אנטוניו הכול עבד. אליס סיפק הצגה מדהימה שבה קלע 38 נקודות ב-60%. אליס קלע מכל מקום, מתחת לסל, שלשות, חצי מרחק ושרף את הספרס. אולי זה המשחק שיוציא אותו מהסלאמפ, ויעזור לדאלאס לשמור על המקום השביעי במערב.
אל הורפורד וג'ף טיג
החמישייה של אטלנטה נבחרה לשחקן חודש ינואר, אחרי חודש מוצלח במיוחד. באותו חודש היו להם 16 ניצחונות ו-0 הפסדים. במרץ הם עם 5 נצחונות ו-5 הפסדים. כשמסתכלים על שחקני החמישייה, רואים בעיקר ירידה קלה ביעילות של שני השחקנים בכותרת. לא מדובר במניה קרה, כמו ירידה לצורך עלייה לקראת הפלייאוף. האחוזים של הורפורד ירדו מ-54 ל-46, הריבאונדים מ-7.5 ל-6.1, והוא מגיע פחות לקו. בשלושת ההפסדים הוא קלע במספרים חד ספרתיים. 6 נגד דנבר (3 מ-10 מהשדה), 8 נגד גולדן סטייט (4 מ-18 מהשדה), ו-8 נגד סן אנטוניו (4 מ-11 מהשדה).
טיג זורק פחות, ולכן יש ירידה קלה בנקודות, 14.6 לעומת 17 עד מרץ, אבל הבעיה העיקרית היא בניהול המשחק. טיג רושם במרץ רק 5.2 אסיסטים לעומת 3.4 איבודים. עד מרץ הוא היה עם 7 אסיסטים לעומת 2.8 איבודים. גם במקרה של טיג, שלושת המשחקים הגרועים היו אותם שלושה הפסדים. נגד דנבר היו לו 3 אסיסטים ו-4 איבודים. נגד גולדן סטייט 2 אסיסטים ו-6 איבודים, ונגד סן אנטוניו 6 אסיסטים ו-5 איבודים. בהפסדים הם שיחקו נגד קבוצות שרצו יותר, וראו את זה היטב על הפרקט. עם המאזן שיש לאטלנטה זה מכה קטנה בכנף. אף קבוצה לא מאיימת עליה במזרח, ויכול להיות שזו אחת הסיבות לירידת המתח, וההוקס שומרים כוחות לפלייאוף.
דייויד ווסט
אינדיאנה יצאה מהאולסטאר ונראתה בדרך הבטוחה לפלייאוף. 9 ניצחונות מ-10 משחקים, כולל ניצחונות על גולדן סטייט, קליבלנד ושיקגו. היא כבר הייתה שביעית במזרח, אבל כמו שרצף הניצחונות התחיל בלי שום סיבה, הגיעה רצף הפסדים. 6 הפסדים רצופים הקבוצה רשמה, וירדה למקום ה-10. מכיוון שבמזרח עסקינן, קשה מאוד לצאת מתמונת הפלייאוף (אלא אם כן מדובר בניו יורק או פילדלפיה), וגם כעת אינדיאנה רק משחק אחד מהמקום השמיני.
יש מגוון סיבות להפסדים: ההגנה לא מתפקדת, רודני סטאקי ששוב לא בריא ב-100%, וקשה להפיל את זה דווקא על דייויד ווסט. מצד שני, יש ירידה ברורה ביכולת של ווסט אחרי האולסטאר. כשהכל עבד והקבוצה ניצחה, זה לא שינה יותר מדי. עכשיו כשהקבוצה מפסידה, הציפיה היא שהמנהיג הוותיק יעיר את החברים, אבל גם אצלו השעון המעורר טרם צלצל. לפני האולסטאר ווסט קלע 13.1 נקודות עם 7.3 ריבאונדים. היו לו 48% מהשדה, ו-80% מהקו. אחרי האולסטאר ווסט מסתפק ב-8.9 נקודות עם 6.1 ריבאונדים. הוא קולע ב-43% מהשדה, ו-62% מהקו. הפייסרס יכולים וצריכים להגיע לפלייאוף במזרח גם בלי פול ג'ורג'. הגיע הזמן להתעורר.
לעמוד הטוויטר של שגיא רפאל
