מניות חמות
ראסל ווסטברוק
ווסטברוק הוביל את המניות החמות בטור הקודם, והוא מופיע פה פעם נוספת, פשוט כי אי אפשר להתעלם ממה שעשה מאז. ארבעה טריפל דאבלים רצופים, וחמישה בשישה משחקים. הממוצעים לא פחות ממעוררי השתאות: 36.8 נקודות, 12 ריבאונדים, 11 אסיסטים ו-2.3 חטיפות. מדהים בכל קנה מידה. המספרים הנ"ל מגיעים ב-41.7% מהשדה, 26% משלוש, ו-5.5 איבודים למשחק. ווסטברוק רושם רצף של ארבעה משחקים עם יותר מ-30 זריקות (3 הפסדים), הראשון מאז קובי ב-2006. הוא הראשון מאז ג'ורדן ב-1989 לעשות ארבעה טריפל דאבלים רצופים.
זה לא מקרי שחוזרים דווקא לשחקנים האלה, דווקא בעונות ההן. אז קובי ומייקל שיחקו אחד נגד כולם, וזה מה שווסטברוק עושה כרגע. ראסל כרגע משחק 1 על 5, וכמו שהוא מופיע פה, אולי סקוט ברוקס היה צריך להופיע בחלק של המניות הקרות. האבסורד הוא שברוקס הוכרז כמאמן חודש פברואר במערב, לא ברור על מה. כרגע הכול עובר דרך ווסטברוק, ויש התקפות שלמות שאף אחד אחר לא נוגע בכדור. זה לא טוב לקבוצה, כיוון שהם 3:3 במשחקים האלה, כולל ניצחון ביתי בהארכה על פילדלפיה. מצד שני ווסטברוק חזק במרוץ ל-MVP, ואפילו יש שמועות (לא אמינות במיוחד) שאוקלהומה סיטי ישקלו לעשות טרייד על דוראנט בעקבות היכולת הנוכחית. אין ספק שראסל ווסטברוק שחקן אדיר, אבל זה לא כדורסל מנצח. הוא יכול לשאול את מייקל וקובי של 1989 ו-2006.
קליבלנד הביסה 94:127 את דאלאס, לברון הפך למלך האסיסטים של המועדון
אדם מול מכונה: הקיר שדיוויד בלאט יצטרך לשבור בדרך לגמר ה-NBA
ניצחון שישי ברציפות לסן אנטוניו, גם הרצף של אינדיאנה נמשך
"אוקלהומה סיטי תנסה לעשות טרייד על קווין דוראנט"
אנתוני דייויס
המניה הכי לוהטת ב-NBA, רושמת רק עכשיו הופעה ראשונה בטור המניות, בשלהי העונה. כן, זה קצת לא הוגן, כיוון שדייויס הפנומן הפך את המיוחד לעניין שבשגרה. הוא קולע העונה 24.7 נקודות, מוריד 10.4 ריבאונדים, ומוסיף 1.5 חטיפות, ו-2.8 חסימות למשחק. ניו אורלינס רוצה להגיע לפלייאוף, אבל המאבק באוקלהומה סיטי המנוסה יותר לא יהיה קל בכלל. אחרי היעדרות קצרה עקב פציעה בכתף, דייויס חזר לפרקט במוד דריסה, ולא מתרשם מאנדרה דראמונד או מארק גאסול. נגד דטרויט הוא רשם 39 נקודות, 13 ריבאונדים, 3 חטיפות ו-8 חסימות. נגד ממפיס הוא רשם 23 נקודות, 10 ריבאונדים ו-5 חסימות. ביום שני בלילה הוא השווה את שיא הקריירה שלו עם 43 נקודות על הראש של הבאקס ופאצ'וליה.
דייויס הוא ללא ספק השחקן הצעיר הטוב בNBA-, כשכבר בשנתו השלישית מאיים על תואר ה-MVP. השנה הוא כנראה לא יזכה, אבל רק לחשוב על מה הוא ייתן בעתיד, וללקק את האצבעות. הוא מוביל את מדד ה-PER, המודד יעילות, עם 31.73. בעקבות החודש האחרון ווסטברוק מצליח להתקרב אליו, אבל עדיין לא עובר אותו. להבדיל, דייויס עושה את זה עם מדד USG של 25.7, בזמן שמדד ה-USG של ווסטברוק עומד על 38.1. במילים פשוטות, דייויס יעיל הרבה יותר מווסטברוק, אבל נוגע בכדור הרבה פחות ממנו. הגעה לפלייאוף העונה תהיה הישג, אבל החל מהעונה הבאה, גם את זה דייויס אמור להפוך לדבר שבשגרה.
מו וויליאמס
קצת מפתיע למצוא פה שחקן בן 32 שקצת נעלם בשנים האחרונות. אחרי תקופת השיא כשוליית המלך בקליבלנד, מו וויליאמס הסתובב בליגה, והפך לשחקן ספסל. איכשהו בעקבות הפציעה של קמבה ווקר הוא התגלגל לשארלוט, ופתאום מדובר בשחקן אחר לגמרי. וויליאמס מחזיק בממוצעי קריירה של 13.5 נקודות ו-5 אסיסטים. מעולם לא היה מוסר גדול, והיה ידוע בעיקר כקלע. ב-10 משחקים בשארלוט הוא רושם 21.4 נקודות למשחק, ו-8.5 אסיסטים. כשקמבה נפצע, שארלוט היו מחוץ לפלייאוף, ונראה היה שהם בדרך לעונת לוטרי. וויליאמס הצליח להחזיר את התקווה לאוהדים. שארלוט ב-4:6 בעשרת משחקיה האחרונים, כולל רצף של 5 ניצחונות. ביחד עם וויליאמס ההורנטס הצליחו להגיע למקום השמיני במזרח, חצי משחק מאחורי אינדיאנה במקום השביעי, וחצי משחק לפני מיאמי בתשיעי. וויליאמס אפילו הוכרז כשחקן השבוע במזרח. קמבה אמור לחזור לפרקט בזמן הקרוב, וזה משאיר את סטיב קליפורד עם בעיה חיובית. קמבה הוא הכוכב של הקבוצה הזו, ומו וויליאמס הגיע רק על תקן מחליף, אבל בכושר הנוכחי פשוט אי אפשר להוריד אותו לספסל. כנראה שוויליאמס יזכה להמשיך לפתוח, לפחות עד שקמבה יחזור לעניינים ואז יצטרכו למצוא פתרון אחר.
מניות קרות
קייל קורבר
תתעלמו רגע מ-6 השלשות שקורבר קלע נגד סקרמנטו. מה-4 בפברואר, קורבר מחבר יותר מדי ערבי קליעה רעים. 1 מ-7 נגד וושינגטון, 1 מ-5 נגד בוסטון, 3 מ-13 נגד טורונטו, 2 מ-9 נגד מיאמי. קורבר זורק יותר שלשות, אבל עדיין קולע 3 בממוצע למשחק. עונת ה-50-50-90 בסכנה, והגם שעונת 49-49-89 היא עונה מעולה, זה פחות סקסי. קורבר יורד באחוזי השדה ל-49.3%, ובאחוזי השלוש ל-49.7%. גם בעונשין הוא עומד על 90% בול (לא בערך, בול 90 קליעות עונשין מתוך 100 פעמים שהגיע לקו העונה). זה לא אבוד לגמרי. בשביל לחזור ל-50% קורבר צריך לפי הקצב הנוכחי לקלוע עד סוף העונה 60 שלשות מתוך 118 זריקות. כמו שהוכיח במשחק נגד סקרמנטו (6 מ-8 לשלוש), זה לא בלתי אפשרי. כל זה לא הפריע לאטלנטה להמשיך לנצח באותו קצב, והיא כבר הגיעה ל-50 ניצחונות. זה כנראה הייחוד של אטלנטה העונה. אם נשק אחד לא עובד, יש עוד הרבה שיורים בצרורות.
דיון ווייטרס
אחרי המעבר לאוקלהומה סיטי, עדיין היו כמה מאמינים שחשבו שווייטרס יוכל לפרוח בת'אנדר. הוא אמנם נאלץ שוב לעלות מהספסל, אבל בהתקפה שמבוססת על פיק אנד רול ובידודים הוא אמור להצליח ולהוביל את החמישייה השנייה. עכשיו כבר לא נשארו מאמינים, או כמו שביל סימונס מ-ESPN מתאר את זה: אי המאמינים של דיון ווייטרס התקפל לתוך עצמו ונעלם. בשבעת האחרונים ווייטרס קולע ב-36% מהשדה, ו-46% מהקו, ומוסיף לתיבול כמה וכמה רגעי שאקטין. זה מצחיק כל פעם מחדש לראות אותו בהתקפה הת'אנדר, קופץ חופשי על קשת השלוש ומחכה לווסטברוק שימסור לו, ואז לראות אותו כועס בירידה להגנה. מווייטרס לא תבוא הישועה לת'אנדר, ולעומת רג'י ג'קסון מדובר בשנמוך. די ג'יי אוגוסטין מציל את הת'אנדר מקטסטרופה של ספסל, ויכול להוכיח את עצמו בהמשך כרכש הכי משמעותי של הת'אנדר עד סוף העונה. ווייטרס לפחות בא בזול.
קנטביוס קולדוול-פופ
דווקא אחרי שני משחקי קליעה טובים, הגארד של דטרויט נכנס לתקופת קליעה רעה. נגד ושינגטון וקליבלנד הוא צלף 11 שלשות מתוך 20 זריקות. מאז המשחק נגד קליבלנד הוא קולע ב-36% מהשדה, ו-8 שלשות מתוך 39 ניסיונות. בשלושת המשחקים לפני המשחק הלילה נגד הלייקרס הוא 0 מ-13. לא פלא שדטרויט מפסידה 7 משחקים ברציפות, ודווקא אחרי שהיה נראה שהיא תגיע לפלייאוף במזרח, היא כבר חמישה וחצי משחקים מאחורי שארלוט שנמצאת במקום השמיני. עם 20 משחקים לסיום העונה, זה נראה פער גדול מדי, ודטרויט ילכו לעוד בחירת לוטרי. הדלק מעזיבתו של ג'וש סמית' נגמר, והפציעה של ברנדון ג'נינגס עצרה את המומנטום. גם הטרייד שהביא את רג'י ג'קסון בשלב הזה של העונה לא עזר. לואן גנדי יש הרבה עבודה בקיץ: רג'י ג'קסון הופך לשחקן חופשי מוגבל, גרג מונרו הופך לשחקן חופשי, ולא בטוח שהבסיס של הקבוצה מספיק.
