מניות חמות
ראסל ווסטברוק
לפני חודש וחצי, ווסטברוק הופיע במניות הקרות. האחוזים מהשדה היו נוראיים, ואוקלהומה סיטי נראתה רע. כבר שם צוין שהעונה שלו מלאה עליות וירידות. אז עכשיו אנחנו שוב בעלייה, וראסל הוא המניה הכי חמה בליגה. הוא גם הופך את אוקלהומה סיטי לקבוצה החמה בליגה, למרות שדוראנט שוב פצוע. השבוע ווסטברוק מוליך את אוקלהומה סיטי למקום השמיני במערב, ואם לפני חודש שאלו האם אוקלהומה סיטי תגיע לפלייאוף, עכשיו שואלים מאיזה מקום אוקלהומה סיטי תגיע לפלייאוף. ווסטברוק הגיע לאולסטאר בשביל להוכיח, וסיים אותו עם תואר ה-MVP, ו-41 נקודות בקצת יותר מ-25 דקות. על הדרך הוא שבר את שיא הנקודות במחצית אחת עם 27. החזרה מהפגרה הייתה המשך ישיר של אותו משחק: 34 נקודות ו-10 אסיסטים נגד דאלאס, 33 נקודות ו-10 אסיסטים נגד שארלוט. נגד דנבר החלשה ווסטברוק התרכז בלהכניס את החברים החדשים לעניינים עם 17 אסיסטים, והסתפק ב-21 נקודות. גם את אינדיאנה הוא לא הזניח עם טריפל דאבל.
ווסטברוק והת'אנדר ממוקדים בדבר אחד, ושמחו לסיים את הדרמה עם רג'י ג'קסון. ווסטברוק התייחס לעזיבה של ג'קסון כשאמר: "יש לנו סיכוי לזכות באליפות, ואם רג'י ג'קסון לא פה, עדיין יש לנו סיכוי לזכות באליפות". זה יהיה קצת יותר קשה בלי דוראנט שעדיין סובל מבעיות ברגל, אבל עם ווסטברוק ביכולת כזו, הכול אפשרי.
בלאט ממשיך לנצח: 93:102 לקליבלנד בדטרויט, בכורה לפרקינס
ההישג האישי שגרם ללברון ג'יימס להתרגש
כמה אכזרי: דרק רוז סובל מקרע במיניסקוס בברך ויעבור ניתוח
גארנט: "אם לברון יכול לחזור הביתה אז למה לעזאזל אני לא?"
מהיר ועצבני: סיפורו של כוכב ה-NBA אדי ג'ונסון שמרצה כעת מאסר עולם
סרג' איבקה
במיוחד אם ווסטברוק הוא לא הנציג היחיד של הת'אנדר במניות החמות. בחמישי אוקלהומה סיטי פגשה את דאלאס מאבריקס וטייסון צ'אנדלר, אחד הריבאונדרים המצטיינים בליגה. הת'אנדר בלי סטיבן אדאמס הפצוע, בלי פרקינס שעזב בטרייד, ועדיין בלי קאנטר. בעיית ריבאונד? לא אם זה תלוי בסרג'. הוא סיים את המשחק עם 22 ריבאונדים, והת'אנדר ניצחו את דאלאס על הלוחות 39:62. מתחת לסל של דאלאס התוצאה היא רק 21:25 לדאלאס. סרג' אסף בצד הזה 7 אופנסיב. נגד שארלוט איבקה מסתפק בדאבל-דאבל רגיל של 16 נקודות עם 12 ריבאונדים ותיבול של 3 חסימות. קאנטר הוכיח שהוא עושה את העבודה בריבאונד, אז נגד דנבר סרג' התרכז בהגנה על הטבעת. זה לא פלא שהוא סיים את המשחק עם 8 חסימות. הוא הוסיף גם 20 נקודות ו-8 ריבאונדים. נגד אינדיאנה הוא קלע 9 מ-11 מהשדה וסיים 23 נקודות.
איבקה השנה זורק יותר מבחוץ, ופחות מגיע לטבעת. אחרי שהתחיל לזרוק שלשות רק לפני שנתיים והסתפק ב-0.7 שלשות למשחק עד העונה, העונה הוא זורק 3.4. הוא קולע אותן ב-38% ואין שום סיבה שיפסיק לזרוק. מצד שני זה מוריד לו את אחוזי השדה 46.8% לעומת 53.6% בעונה שעברה, וכתוצאה היעילות יורדת וגם כמות הנקודות 14 לעומת 15.1. בארבעת המשחקים המדוברים הוא הסתפק ב-4 זריקות משלוש, וקלע ב-63% מהשדה. אין ספק ששחקן בגובה ובעמדה שלו שמסוגל לקלוע שלשות זה בונוס, אבל נראה שכדאי לאיבקה לחזור קצת ליסודות, ולחזור ללכת מכות בצבע.
דיאנדרה ג'ורדן
בלייק גריפין בחוץ? אין בעיה, דיאנדרה מתייצב מוכן ומזומן. כל זמן שלקלוע מהעונשין לא כלול בהגדרת התפקיד, ג'ורדן הוא האיש שלכם. עוד לפני פגרת האולסטאר, ג'ורדן רשם שני משחקים 20-20 רצופים. 22 נקודות ו-27 ריבאונדים נגד דאלאס (הזכרנו את טייסון צ'אנדלר קודם, במשחק הזה הוא שיחק רק דקה ויצא עקב פציעה). יומיים אחרי זה הוא רשם 24 נקודות ו-20 ריבאונדים נגד יוסטון. נגמרה הפגרה, דיאנדרה ממשיך מאותו מקום, כמעט. 26 נקודות, ו"רק" 18 ריבאונדים נגד האלופה מסן אנטוניו. הרצף המרשים נשבר נגד הקינגס, בעיקר כיוון שהמשחק נגמר במחצית, וג'ורדן שיחק רק 20 דקות. זה הספיק לו לקלוע 11 נקודות ולהוריד 15 ריבאונדים. אז אמנם עמרי כספי הוריד יותר ריבאונדים מג'ורדן באותו משחק, אבל אם מנרמלים את זה לדקות המשחק, זה אפילו מרשים יותר. כל דקה ו-20 שניות דיאנדרה ג'ורדן הוריד ריבאונד לעומת ממוצע של ריבאונד ל-2 דקות ב-2 המשחקים הקודמים, וריבאונד ל-1:26 דקות במשחק נגד דאלאס. בהפסד לממפיס הוא הסתפק ב-9 נקודות, אבל הוריד 17 ריבאונדים, יותר מראנדולף וגאסול ביחד (16).
ג'ורדן מוביל את הליגה עם 13.9 ריבאונדים בממוצע למשחק. בקצב הזה השחקן שהולך להיות חופשי בקיץ הולך ליהנות מביקוש רב, וזה לא ישנה לאף אחד שהוא לא מסוגל לקלוע עונשין. יוסטון וסן אנטוניו שלחו אותו לקו 54 פעמים בשני משחקים. זה לא עזר להן לנצח את הקליפרס. הקליפרס מדורגים כעת במקום השישי במערב, אבל בהתחשב בזה ש-3 משחקים מפרידים בין מקום 3 למקום 7, הניצחונות האלו על היריבות שלהן במאבקי הפלייאוף, חשובים כפליים.
מניות קרות
קייל לאורי
כבר כמה עונות שקייל לאורי נחשב לאחד השחקנים האנדרייטד בליגה. העונה לאורי מקבל סוף סוף את ההכרה והכסף מטורונטו, ונראה אוברייטד. מספרי העונה שלו מראים ירידה באחוזי השדה והשלוש, אבל בזכות יותר זריקות, אין שינוי גדול בשאר הסטטיסטיקות. הבעיה מתחילה כשמפרקים את זה לחודשים. לאורי היה מצוין בנובמבר ודצמבר, גרוע בינואר, ומחריד בפברואר. 13 נקודות, 36.7% מהשדה, 27% משלוש, 76% מהקו. בנוסף הוא מוסר רק 5.9 אסיסטים לעומת 3.3 איבודים. אלו לא מספרים ראויים לשחקן חמישייה באולסטאר, ואולי הבחירה שלו היא תיקון לעוול שנעשה לו בעונה שעברה, אבל היא עוול לשחקנים אחרים העונה. למי שלא יודע, לאורי הגיע לאולסטאר בעיקר בזכות ג'סטין ביבר. הזמר הקנדי קרא למעריציו להצביע ללאורי דרך הטוויטר, וזה הקפיץ אותו מעל דוויין וייד בדרך לחמישיית המזרח.
טורונטו כבר איבדה את המקום השני לוושינגטון, אבל אז הוויזארדס (תיכף נגיע אליהם) הפסיקו לשחק, ובלית ברירה טורונטו "נאלצה" לחזור לשם. טורונטו עם 4 ניצחונות ו-5 הפסדים בפברואר. לאורי רשם משחק מעולה, דווקא נגד כריס פול. במשחקים שבהם הוא היה מחריד, טורונטו הפסידה (14% מהשדה נגד מילווקי, 15% מהשדה נגד יוסטון, 26% מהשדה נגד דאלאס). גם כשהיה טוב נגד ניו אורלינס, הוא נכשל פעמיים: בפעם הראשונה לנצח את המשחק, ואז לשלוח אותו להארכה. אין איום על המקום של הראפטורס בפלייאוף. הם משחקים בבית הכי חלש בליגה, וזה יהיה בלתי אפשרי להוציא אותם מהרביעייה הראשונה במזרח. אבל שיקגו רק משחק אחד מאחורה, וקליבלנד משחק וחצי מאחורה ובכושר מעולה. אם הראפטורס רוצים להגיע רחוק בפלייאוף, הם צריכים את לאורי.
פול פירס
וושינגטון עם 2 ניצחונות בלבד ב-10 המשחקים האחרונים, ואחרי שכבר הייתה במקום השני במזרח, נפלה עד המקום החמישי. מן הראוי שג'ון וול יהיה במשבצת הזו, ולא פול פירס. וול הוא הכוכב של הקבוצה, הוא זה שצריך לקחת אחריות. הבעיה היא שהמספרים של וול לא מראים ירידה. הוא גם לא מתעלה כמו שהייתם מצפים מכוכב של קבוצה שמשחקת רע, אבל הוא בהחלט יציב. מי שחווה את הירידה הכי גדולה בפברואר בהרכב של וושינגטון (למעט ביל שפשוט לא שיחק בפברואר), הוא פול פירס.
הווטרן רשם עד פברואר עונה סבירה מאוד. 13 נקודות למשחק, 45% מהשדה, 38% משלוש. בפברואר הוא ירד ל-9.5 נקודות למשחק, 39% מהשדה, 31% מהשלוש. הוא מגיע פחות לקו, ומוריד פחות ריבאונדים, למרות שמספר הזריקות והדקות נותרו כשהיו. אולי זו הבעיה? העונה הארוכה? אוהדי הסלטיקס התרגלו בעונות האחרונות של פירס שם שהוא מתחיל לשחק בינואר, ומתחמם לקראת הפלייאוף. בוושינגטון הוא משחק מתחילת העונה, ואולי זה נותן את אותותיו בגופו הזקן. הטריו ההוא מתפוגג מהענף. ריי אלן מחוץ למשחק, קווין גארנט בסיבוב פרישה, וכנראה שגם פול פירס חווה את קשיי הגיל.
דרון וויליאמס
חתיכת התלבטות אם להכניס לפה את דרון וויליאמס. בסך הכל, השחקן הגדול שהוא היה כבר לא יחזור. קרסוליים בעייתיים ופציעות לרוב הפכו את וויליאמס לצל של מה שהיה. אם בעונות קודמות הוא עוד היה שמיש, העונה הוא אפילו לא ראוי להיות שחקן חמישייה, ולא פלא שאיבד את מקומו לג'ארט ג'ק. וויליאמס שבשיאו התקרב ל-10-20 רושם העונה 13 נקודות ו-6.4 אסיסטים (ואל תתרשמו מהמשחק הטוב נגד דנבר החלשה). הדקות עדיין שם, כשהוא משחק בממוצע כמעט 31 דקות למשחק. הוא קולע ב-38.6% מהשדה, לעומת ממוצע קריירה של 45%. הקליעה משלוש עדיין שם, ומה שהלך זה היכולת להגיע לטבעת ולסיים מתחת לסל. אין לו את המהירות והכוח בקרסוליים שהיה לו כשהיה צעיר.
מה שעצוב יותר הוא שאם מורידים את חודש נובמבר, הממוצעים הרבה יותר עגומים. בניגוד לכל שאר המספרים, השכר שלו ממשיך לעלות. וויליאמס מרוויח העונה קצת פחות מ-20 מיליון דולר, ובעונה הבאה, יעבור את ה-21 מיליון. יש לו עונה נוספת, אבל לברוקלין יש אופציה לסיים את החוזה מוקדם יותר אם תשלם חלק מהשכר של אותה עונה. קשה לדמיין עכשיו אופציה שהיא לא תעשה את זה.
