1. רנה רוז'ו הוא אחד הזרים המעניינים והיעילים שהגיעו העונה לשלולית והחלק שלו בעונת הסינדרלה של מכבי חיפה משמעותי. בקרבות מול מכבי תל אביב, מקנות היכולות האתלטיות והוורסטיליות שלו לא מעט יתרונות לרמי הדר. רוז'ו יכול לשמור כמעט כל שחקן על המגרש, כולל ובמיוחד ג'רמי פארגו כמאצ'אפ ראשוני או לאחר חילוף. הוא גם יכול לסייע בהובלת הכדור ובתצורות התקפיות שונות. גם אתמול היה לרוז'ו משחק לא רע בכלל.
הבעיה היחידה היא שהוא היה מעורב בשלושה מהלכים קריטיים שהפסידו אותו עבור הירוקים.
לאחר החטאה של דווין סמית' ל-3, החזיקה חיפה את הכדור ביתרון 5 ולמטה מדקה לסיום. כפי שנסביר עוד מעט, הקבוצה מהכרמל הריצה לא מעט תרגילים מוצלחים בדקות האחרונות של המשחק. בעיקר מצבי פיק אנד רול או חסימות לדגן יבזורי. בפוזשן המשמעותי הזה, ויתר מורן רוט על הכדור לטובת רוז'ו, כדי שזה יריץ את התרגיל הבא: רוז'ו אוחז בכדור רחוק (מאוד) מהסל ובאמצע המגרש, בעוד ששני הגארדים (רוט ויבזורי) נעים על חסימות החל מאזור הצבע או מקו העונשין. זה היה התרגיל הלא נכון בזמן הלא נכון, כי לא רק שהוא הביא לאיבוד 44 שניות לסיום המשחק, אלא שמהתצורה ההתקפית הזאת לא ניתן היה לחזור להגנה בזמן. ומכבי סגרה קרש-סל קל במתפרצת שפתחה מחדש משחק שכבר נגמר.
אם תוסיפו לאיבוד הכדור הזה גם את 2 החטאות העונשין של רוז'ו מיד לאחר מכן + את אי הסגירה שלו (ושל גרייבס) לריבאונד הגנה לאחר החטאת השלשה של פארגו 6 שניות לסיום הזמן החוקי, תקבלו את הגיבור הטראגי של המשחק.
חיפה נראתה בדקות האחרונות של חצי הגמר השני כמו זו שתתייצב מול ירושלים ביום חמישי. על ההגנה הקשוחה והפיזית שלה דיברו כבר מספיק. קרדיט צריך לתת גם לביצועים ההתקפיים, שהמחישו את התלות שלה בדגן יבזורי. תרגילי פיק אנד רול של רוט עם אופייבו (או קולמן עם גרייבס) כשיבזורי בצד החזק הותירו את מכבי במבוכה. אם השחקן של יבזורי (פארגו ובמיוחד אוחיון) נותר צמוד לאיש שלו ולא עוזר, הצהובים חוטפים דאנק מהגבוה שמתגלגל לסל. אם אוחיון עוזר, יבזורי מצליח לקבל את הכדור בתנועה בדרך לסל קל (שעשה 82:77 ירוק).
אפילו דווין סמית', עוגן הגנתי משמעותי של הצהובים, התקשה בטיפולים מול יבזורי. בשוויון 77:77 עם 1:40 לשעון ולאחר פסק זמן, חיפה הריצה תרגיל של חסימה מדורגת לקלע, שניצל חוסר ערנות מצדו של דווין סמית' בעזרה ודפק שלשה. עוד קודם לכן, בפיק אנד רול יבזורי עם גרייבס, סמית' שכח להחליף בחסימה, וחטף שלשה של הפורוורד עם הבנדנה על הראש.
חיפה לא הריצה אף לא אחד מהתרגילים הללו, לצערה הרב, בדקה האחרונה של המשחק. זו לא הסיבה היחידה, כמובן, שהיא הפסידה למכבי. דובר כבר לא מעט על היתרון הגדול של מכבי בנקודות במשחק מעבר. לא רק שחיפה עשתה רק 2 כאלה (רוז'ו בריבאונד התקפה), אלא שהיא זרקה נקודות קלות כאלה לפח פעם אחר פעם. ובצד השני, הגיעו הנקודות של הצהובים בעיקר אודות לחוסר משמעת וארגון של הירוקים. אבל עם כל הכבוד לקבוצה של רמי הדר, מכבי תל אביב היא תמיד הסיפור.
והסיפור של מכבי מתחיל לחזור על עצמו. הקבוצה של גיא גודס מציגה לראווה משחק התקפה מסודר רע כבר יותר מדי משחקים רצופים. מי שהמעיט מחשיבות התצוגה העלובה במשחק הבית הלא חשוב מול גלבוע, קיבל אחר כך עוד שלוש כאלה. שתיים מהן נגד חיפה. משחק ההתקפה המסודר של מכבי תלוי כל כולו ביכולת של פארגו וסופו. השניים היחידים שיכולים לייצר. אמש זה היה אולי משחקו הרע ביותר של הפרנצ'ייז פלייר של מכבי, המשך לכמה משחקים רעים קודמים. תוסיפו לזה ערב לא טוב של היווני הגדול (לא מעט בגלל הגנת הפוסט של חיפה) ותקבלו מוגבלות התקפית מטרידה.
מכבי יכולה לספר לעצמה כמה פעמים שהיא רוצה שהבעיה כעת היא מנטלית. היא לא. כשהקו האחורי שלה מתקשה כל כך להתמודד מול המאצ'אפים ההגנתיים שלו, אז משחק ריצה זה כל מה שיש. וכדי לרוץ, צריך גם שיתוף פעולה של היריבה. חיפה שיתפה פעולה לפרקים. אלבה ברלין לא. בניגוד למשחק מול הגרמנים, נראה היה במחצית הראשונה שאפשר לקבל כמה שערים, פה ושם, ממרקיז היינס. אלא שענייני חוק רוסי בעיקר + הפציעה התורנית והמפוקפקת של טיוס חייבו את גודס להרכב של אוחיון ולנדסברג.
גם בצד שבו אמורים לשמור יש לאלופת היורוליג לא מעט בעיות. שמענו מגודס בסיום המשחק שהיה חסר לו יותר לחץ על הכדור. שמענו ממנו לקראת סוף המשחק דורש מהשחקנים שלו לבצע אלמנט הגנתי שנקרא RUN AND JUMP, מעין קונספט הגנתי שמייצר סיכונים הגנתיים (שלא בעזרת מלכודות רגילות) ומחייב את היריבה לקבל החלטות מהירות נגד שומרים משתנים. קשה לזקוף לזכות ה"רוץ וקפוץ" של גודס עצירות הגנתיות משמעותיות. קל יותר לומר שההגנה של מכבי נראית לפרקים שבלונית ונגררת. יכול להיות שזה קשור גם לרוטציה המצומצמת.
למכבי השנה יש את צמד הפורוורדים הדומיננטי ביותר שלה בכל הזמנים. גם הפעם הצליחו דווין סמית' ובעיקר בריאן רנדל למצוא את הדרך להשאיר אותה בחיים. לא בטוח שזה יספיק לתואר בחמישי הקרוב.
2. ככל שעונת הכדורסל שלנו מתקדמת, כך אנו מגלים נקודות דמיון בין שתי הטוענות לכתר. כמו במכבי תל אביב, גם לירושלים יש בעיות רבות במשחק ההתקפה המסודר. כמו לצהובים, גם האדומים חשופים ללא מעט בעיות בשל החוק הרוסי, בטח ובטח לאחר פציעתו של יניב גרין. גם לקבוצה של פרנקו יש בעיה עם נושא הסטרץ' פור וגם אצלה אופציית הגבוה עם הגב לסל מוגבלת במספר הדקות (ואחת לכמה משחקים).
אתמול, לפחות, התייצב למשחק הביג מן של ירושלים. היכולת של ג'וזף ג'ונס להיכנס למשחק ומהר, דווקא מול קו קדמי פיזי כמו זה של אילת, הייתה משמעותית בפתיחת הפער בהתחלה ובלא מעט נקודות בהמשך הערב.
הזכרנו כבר את ענייני החוק הרוסי. יותם הלפרין היה זה שחילץ את ירושלים מהמצב המשברי היחידי אליו נקלעה (פלוס שלוש בלבד במהלך הרבע השני) עם נקודות חשובות מכדרור. ליאור אליהו הרגיש בנוח כל עוד הטמפו של משחק ההתקפה היה גבוה (במשחק מסודר או במגרש הפתוח).
אבל כל אלה פרטים שאינם חשובים. מה שחשוב זאת התמונה הגדולה. הקבוצה של דני פרנקו נראתה מצוין אתמול. ולאו דווקא בגלל משחק גדול של יותר מדי שחקנים. לא פשוט בכלל להתייצב למשחק חצי גמר שכזה, עם חבילה של לחצים על הגב. ירושלים הצליחה לפרוק את המטען כבר מהפתיחה. ואנחנו כבר מכירים את הקבוצה הזאת מספיק כדי לדעת שכשהיא חשה טוב עם עצמה, יש מצב לריקודים. כאלו שלא ראינו ממנו כבר הרבה מאוד זמן. הדרך אל הריקודים, וגם זו נקודה משמעותית, הגיעה לא מעט בזכות פתרונות הגנתיים תוקפניים וחכמים, במיוחד בהגנת הפיק אנד רול. כל אלה סימנים טובים עבור האדומים.
וכך, במהלך של שבוע שנים, התהפכו לנו היוצרות. לאחר ברצלונה וריאל מדריד ולפני אלבה ברלין, נראה היה שמכבי הולכת לפיינל פור אירופאי ומעלה, ומשייטת בשלולית. התחושה הייתה שירושלים הצליחה לחרב(ן) שוב עונה עמוסת ציפיות, לאחר קריסה אירופאית ודשדוש שבועי במשחקים מול קבוצות כמו אשדוד או ראשון לציון. כמו בגלישה, נראה עכשיו שמכת רוח בלתי צפויה מציבה כעת את שתי המתמודדות עם נתוני פתיחה שונים לחלוטין, ערב הגמר הגדול. יהיה דיסקו.
אה, והייתה עוד קבוצה אתמול בארנה. אפשר לדבר על החמישיה עמה פתח דן שמיר, אבל לא שם המקור לבומבה המבישה שהיא חטפה. הפסד הבית במחזור הקודם לחולוניה אולי קטע רצף של שלושה ניצחונות, אבל אילת של העונה הזאת היא פשוט קבוצה לא טובה. לפני ואחרי חילופי השחקנים שבוצעו שם.
3. שמתם לב שהטקסט הפעם לא כולל נתונים סטטיסטיים? זה לא מקרי. בערב הגדול ביותר של איגוד הכדורסל במהלך העונה, ערב חצאי גמר גביע המדינה לגברים, קרס אתר האינטרנט שלו. אז אין בוקס סקור ואין נתונים מספריים. לא שאנחנו מאוכזבים, חלילה וחס. העובדה שלגוף הזה יש בכלל אתר אינטרנט שפועל לפעמים היא ממילא בחזקת נס.