התחת של אברם OUT
חולצת המזל IN
אל המשחק הרשמי הראשון שלו כמאמן נבחרת גאנה, הגיע אברהם גרנט עם חולצה שחורה. הסוף היה שחור גם הוא, כאשר סנגל כבשה בתוספת הזמן והנחילה לגאנה הפסד דרמטי 2:1. במשחק השני באליפות אפריקה כבר הופיע גרנט עם חולצת פסים כחולה, והפעם השחקנים שלו היו אלה שכבשו בתוספת הזמן והשיגו 0:1 חשוב מאין כמוהו על אלג'יריה. מאז, גרנט רק עם חולצת הפולו הכחולה. מאז, גאנה רק מנצחת. "כולם בגאנה דורשים שאמשיך עם החולצה הכחולה", הסביר גרנט אחרי שהעלה את גאנה לגמר אליפות אפריקה בפעם התשיעית בתולדותיה, עם אפשרות לתואר ראשון מאז 1982. "זו אותה אחת, לבשתי רק אותה. זו חולצת המזל".
כבודה של החולצה במקומה מונח והמזל אכן שיחק תפקיד חשוב בדרך אל הגמר, אבל ההשפעה של גרנט על נבחרת גאנה לא מסתיימת בבחירת האאוטפיט. הנה עוד כמה דברים שגרנט עשה נכון.
גאנה וגרנט מול חוף השנהב בגמר אליפות אפריקה (18:00, יורוספורט)
ושוב, בלב המהומה: הערב הסוער של גרנט מול גינאה המשוונית
הפודיום: שלוש מתנות לכבוד יום ההולדת ה-60 של אברהם גרנט
הגישה
"אני קודם כל חבר שלכם, אחר כך המאמן". כך פתח אברהם גרנט את דבריו בהתכנסות הראשונה של נבחרת גאנה. אחרי החוויה הטראומטית בברזיל והסכסוך בין כוכבי הנבחרת להתאחדות, המשפט של גרנט שבה באופן מיידי את לב השחקנים. החשש מה"מיסטר" שלא מבין את התרבות המקומית, התחלף בחיבה ורצון עז להצליח ביחד. הבדיחות הקטנות של גרנט באימונים שברו את מחסומי המנטליות המדומים. כאשר ווקאסו מובארק נפצע באימון ונזקק לחבישה מעל העין, גרנט זרק לעברו: "אתה משחק יותר טוב עם עין אחת מכוסה". הקפטן אסמואה ג'יאן אמר בהתרשמות הראשונה שמדובר "קודם כל באדם מצחיק". כך, הקסם האישי שעבד היטב על טייקונים כמו רומן אברמוביץ', קנה גם את הבינלאומיים של גאנה.
נבחרת מוכשרת יש לגאנה. כבר יותר מעשור וחצי שהיא בין הטובות באפריקה. הנבחרת הזו הטרידה את אלופת העולם גרמניה עם 2:2 מרתק במונדיאל, אבל פרט לרבע גמר המונדיאל ב-2010 לא באמת מימשה את הפוטנציאל שלה. הכישרון קיים, רק משהו לא מתחבר עד הסוף. תמיד צצות בעיות. בשני הטורנירים היבשתיים הקודמים, גאנה אמנם הגיעה לחצי הגמר, אבל גם ב-2012 וגם ב-2013 נעזרה בשיפוט אוהד והתקדמה למרות יכולת דלה. הפעם, הכוכבים השחורים השתפרו ממשחק למשחק. גרנט הצליח למנוע היווצרות של כדור שלג אחרי ההפסד הראשון. הוא נטרל הסחות דעת בעזרת הלצות ושמר על האווירה הטובה במחנה. בטורניר קצר, גישה כזו עושה הבדל עצום.
המוטיבציה
נבחרת גאנה הזכירה לגרנט את הקדנציה שלו בצ'לסי. הוא היה אז "איש הכמעט", כפי שכינו אותו ב"דיילי מייל". גאנה היא כבר 33 שנה "נבחרת הכמעט". בשני העשורים האחרונים הפכה גאנה כאמור לאחת הנבחרות המובילות באפריקה. נציגה קבועה במונדיאלים, השיאנית עם הגעה לרבע הגמר ב-2010, אבל זו שסיימה במקומות 3, 2, 4 ו-4 בארבעת הטורנירים היבשתיים האחרונים. וזאת למרות דור מוצלח שכיכב באירופה. כמי שהפסיד בגמר ליגת האלופות עם צ'לסי רק בגלל אותה החלקה של ג'ון טרי, ולפני כן איבד את גביע הליגה בגמר מול טוטנהאם, גרנט חש הזדהות. המכנה המשותף הזה קירב בין המאמן לשחקנים. "אם גאנה הייתה מועדון כדורגל, היינו אומרים שהיא מגיעה בקביעות לחצי גמר ליגת האלופות מאז 2008. הם רוצים ליצור תשתית ולהתקדם לשלב הבא. בשביל זה אני כאן", אמר הישראלי.
ג'ון פיינטסיל, אקס מכבי והפועל תל אביב, החמיא: "אני אוהב את האחדות והרעב שיש בסגל הזה. מה שבעיקר מרשים אותי זו העובדה שהנבחרת לא בנויה על כוכבים אלא מתפקדת בצורה קולקטיבית, כקבוצה. אחדות כזו, זה בדיוק מה שצריך כדי להצליח בטורניר קצר".
בחירת הסגל
ריח רע. כמעט מכל זימון סגל של נבחרת גאנה בשנים האחרונות, נדף ריח רע. ראשי ההתאחדות התערבו באופן קבוע וברוטאלי, סוכנים השפיעו על המאמנים ושחקנים שצצו משום מקום הוצבו לפתע בהרכב הפותח של אחת הנבחרות החזקות באפריקה. כך נוצרה קליקה של שחקנים בעלי טאבו בסגל, ומנגד חבורה של מקופחים שזכו להתעלמות גם כאשר הרשימו במדי קבוצותיהם באירופה. גרנט, שלא הורשה להחזיר את קווין פרינס בואטנג, סולי מונטארי ומייקל אסיין שהסתכסכו עם אנשי ההתאחדות, יצא למסע חיפושים באירופה וחזר עם הפתעות. מדנמרק הביא את דניאל אמרטיי, בלמה של קופנהאגן; בגרמניה מצא את עבדול רחמן באבה, המגן השמאלי המצוין של אוגסבורג; בבלגיה ראה את פרנק אצ'יאמפונג מפגין ניצוצות במדי אנדרלכט; ומהליגה הרביעית באנגליה הקפיץ את החלוץ קווסי אפיה. כולם צעירים, נציגי הדור החדש.
בנוסף, גרנט לא התעקש על הסגנון. במחנה האימונים הוא ניסה לשחק עם שלושה בלמים, וכך גם התחיל את הטורניר. השיטה החדשה בה בחר, 3-4-2-1, הניבה מחצית טובה מול סנגל, אך עלתה בהפסד 2:1 ובשורה התחתונה נחלה כישלון. גרנט מיהר לחזור לרביעייה אחורית, כשלפניה צמד שחקני קישור בעלי אופי שונה. אחד דפנסיבי לחלוטין (מוחמד ראביו או אפריי אקווה) והשני בעל יכולת לסייע להתקפה (עמנואל אג'ימנג באדו או ווקאסו מובארק). מול אלג'יריה היו אלו ראביו ואג'ימנג באדו, אבל מאז השתלט הצמד אקווה את מובארק והפך את גאנה לדומיננטית. "גרנט ערך ניסויים בשני המשחקים הראשונים, ביצע התאמות ולבסוף מצא את הצוות המנצח", הסביר העיתונאי אמינו שארדו. "יש מאמנים שהיו מתעקשים לקום או ליפול עם השיטה שלהם. גרנט לא פחד להודות בטעות".
ההימור על השוער הראשון
בתשעת המשחקים הרשמיים שקדמו לאליפות אפריקה, לא פחות מארבעה שוערים שונים הגנו על שערה של נבחרת גאנה. במונדיאל בברזיל היו אלה אדם קווראסיי ופטאו דאודה, ובמוקדמות אליפות אפריקה שיחקו דאודה, סטיבן אדאמס וראזאק ברימה. בניגוד לדעת רבים, דווקא האחרון, שבדצמבר 2013 מצא עצמו בנקודת משבר (ללא קבוצה בגיל 26.5) ולא נכלל בסגל למונדיאל, קיבל מגרנט את הקרדיט בין הקורות. המאמן הישראלי החליט ללכת עם ברימה, ערך איתו שיחות אישיות, נסך בו ביטחון והצליח לתת מענה לנקודת התורפה העיקרית במערך של גאנה. "הוא משרה אווירה נינוחה וטובה, אנחנו עובדים בצורה רגועה ומקצוענית יותר", אמר השוער ששמר על רשת נקייה בשלושה מחמשת המשחקים בטורניר. "הוא נתן לי ביטחון רב ואנחנו מאוד שמחים לעבוד איתו. אנחנו עושים את הדברים בצורה אחרת, הניסיון שלו מכריע". פרט לגרנט, ברימה קיבל סיוע גם מבובת ספיידרמן שהציב ליד שערו כקמע במשחקים הקודמים. מול חוף השנהב, לו ולספיידרמן צפויה עבודה רבה.
מתן המפתחות לאנדרה איוו
המועמד של גאנה לתואר ה-MVP של הטורניר. חלוצה של מארסיי, בנו של אבדי פלה האגדי, קיבל מגרנט את הדבר לו הוא זקוק יותר מכל - חופש. אנדרה איוו היה עם גאנה בכל ארבעת חצאי הגמר הקודמים, אבל הפעם, לראשונה, הוא שם כשחקן מוביל. אולי ה-שחקן של הכוכבים השחורים. דדה קיבל את האפשרות לשחק מאחורי החלוץ, וברצותו לעבור לאגפים כדי להפעיל את האחרים.
כך באה לידי ביטוי היכולת שלו להצטרף לרחבה כחלוץ שני, מה שהוביל למאזן הנהדר שכולל שלושה שערים ושני בישולים, מהם אחד מבריק בעקב ברבע הגמר. השחקן בן ה-25, שבהיעדרו של אסמואה ג'יאן ענד את סרט הקפטן, הוא גם זה שדאג "להעביר תדרוך" לעיתונאים שמתחו ביקורת אחרי ההפסד במשחק הראשון. דדה וג'יאן ביקשו מאנשי התקשורת להתייצב לצד הנבחרת עד לסיום הטורניר ולהימנע מהתססת האווירה במידע המועבר לאקרה. בעבר, לא היה מעז לעשות זאת. הביטחון שקיבל מגרנט תרם לכך, וגם סייע לו להגיע לשישה שערים באליפויות אפריקה. אחד יותר מאבא. עוד גביע למשפחה?
