המאמן הכי ראוי למכבי חיפה: סיכום המחזור בליגת העל

כל התנאים נגדם. מכבי תל אביב היא הקבוצה הכי טובה וחזקה בליגה. היא משחקת היטב בבית שלה, אליו היא חוזרת אחרי שלושה משחקי רדיוס, ולא מעדה שם מאז הפסד הבית לבני יהודה, שהיה גם המחזור האחרון של עונת 2012/13, עם אוסקר גרסיה, אז עוד אליל האוהדים. למכבי תל אביב יש את השחקן הכי איכותי ודומיננטי בישראל ואחד הגדולים שהיו בליגה מאז ומעולם. היא האלופה הבלתי מעורערת, היא הקבוצה היותר גדולה, יותר עשירה, יותר עוצמתית, והיא גם במגמת שיפור קטנה בשבועות האחרונים.

אה, וגם כולנו זוכרים מה קרה לבאר שבע בעונה שעברה בבלומפילד. וכיצד מאור בוזגלו מתפקד בדרך כלל במשחקי מאני טיים. וג'ון אוגו שהצטרף בסוף השבוע האחרון לרשימת השחקנים שבאר שבע מאבדת בחוסר אחריות לקראת ביקורים במגרש ביפו. הכול טוב ולא יפה מבחינת הפועל באר שבע, אבל הזדמנויות אף פעם לא באות בטיימינג שאתה רוצה. והמשחק הקרוב הוא ההזדמנות הגדולה של פרויקט אלישע לוי בבאר שבע. הרגע הגדול בחייו החדשים של המועדון המשתקם.

כי להבדיל מעונה שעברה, באר שבע מגיעה הפעם מוכנה למשחק המכונן. אשתקד זה היה עדיין תהליך התחלתי, לא בשל, לא שלם, עמוס בזיכרונות מהשנים הקשות ההן. העונה באר שבע מגיעה אחרת למשחק. רוב שחקני המפתח שלה בכושר מצוין או טוב. היא לא באה למבחן הזה בפעם הראשונה, אלא אחרי שהתנסתה בו ולמדה על בשרה מה צריך לתקן. באר שבע תנחת ביום שני בבלומפילד כקבוצה מוכנה לקראת האירוע המרכזי בחייה. יש לה את כל הכלים לעשות זאת, ולא פחות חשוב – את הדרייב. הדרייב שלה הוא כבר יתרון, יתרון שמוחק חסרונות. מכבי תל אביב היא קבוצה אחרי שתי אליפויות, באר שבע היא הילד הרעב שלא צריך לפחד לדרוש את פיסת הלחם שמגיעה לו. זה לא דרייב של נקמה, של רצון לצאת ממשבר. זה דרייב הרבה יותר חשוב ואלישע לוי צריך לפתוח את החלונות כדי שהשחקנים שלנו יקשיבו לו – זהו דרייב היסטורי. הוא לא עובר באזור כל הזמן.

עוד מליגת העל:

מקורבי קטן ניסו להחזיר למכבי חיפה
ברקוביץ' שוב בדרך החוצה מהפועל תל אביב?
אין עדיין החלטה לגבי טביב במשפט הקטין

את המצב הזה ניתן לדמות מעט להפועל תל אביב בעונת הדאבל, עם כל היתרונות שיש לאדומים מהמרכז על האדומים מהדרום ברמת המועדון. הפועל תל אביב לא הצליחה לנצח את מכבי חיפה של האליפות הראשונה תחת אלישע, והחלה את עונת הדאבל עם החשש הענק שכונה אז "קללת קרית אליעזר". ב-2009/10, במשחק הראשון בתל אביב, מכבי חיפה ניצחה ללא תנאי, אבל זה לא גרם לפרויקט של גוטמן להרכין ראש בפני אותה קללה. הם ידעו שזו העונה שלהם. את המשחק בסיבוב השני הם סיימו ב-0:0 באותו אצטדיון בחיפה, רק כדי להגיע לשם שוב בפלייאוף עם ביטחון אחר ולנצח 0:1 משער בלתי נשכח של לאלה. לאלה, אניימה, וכל הכישרון של הפועל תל אביב עזרו לאותו דריב מיוחד להשכין את הכדור בתוך הרשת של ניר דוידוביץ'.

הפועל באר שבע של העונה צריכה להתייחס באותה צורה למשחק מול מכבי תל אביב, למרות כל התנאים המוקדמים הקשים. קודם כל לא להפסיד למכבי תל אביב בחוץ, כדי לנצח בפלייאוף בבלומפילד. כמו גוטמן, אלישע צריך לעזור לסגל המוכשר יותר שלו להבליט את היתרונות האלה במגרש ולא לפחד. ואולי, כן, אפילו לנצח. כי כל היסטוריה בעייתית נועדה להשתנות, וזה הרגע לו נבנתה אותה הפועל באר שבע.

אחת התגובות למינוי של מרקו בלבול למאמן מכבי חיפה היתה גיחוך. גיחוך אמיתי. תנועת יד מבטלת, פרצוף ציני והערה – זה מאמן למכבי חיפה? זה מאמן למכבי חיפה?(גם במקור זה היה כפול). מה המסר שעובר כאן לעשרות אלפי האוהדים שרכשו מנוי ורוצים שם גדול? מה הלקח שמוצג כאן עבור רבבות אחרות של אוהדים שיושבים בבית ומודאגים מה נהיה מהקבוצה שלהם? או בקיצור: זה מאמן למכבי חיפה? זה מאמן למכבי חיפה? (גם בשלב הזה המשפט הזה בא כזוג).

התשובה הכואבת היא – כן. זה מאמן למכבי חיפה. זו מכבי חיפה. זה מאמן שניצח בעונה שעברה את מכבי חיפה (המאזן של סכנין מול הירוקים בעונה שעברה: תיקו, ניצחון והפסד), וממה שנשאר מהאימפריה של יעקב שחר אין שום סיבה הגיוניות להתנשא על האיש הזה. בלבול הוא ראוי. לא מאמן גדול. לא מאמן גרוע. אם היה מגיע בתחילת שנה כסמל של תהליך הבראה רחב היקף, לתהיות האלה היו בסיס. לא כמאמן שמגיע באמצע שנה וחייב לעשות דבר אחד מרכזי: להכניס את שגעון הגדלות הזה שנקרא מכבי חיפה לפרופורציות. בעצם המינוי הזה, נעשה צעד קטן בכיוון.

בלבול יכול להשיג למכבי חיפה משהו חשוב מאוד: התאמת ציפיות. או ליתר דיוק – הורדת ציפיות למינימום הדרוש. כמעט כל מאמן אחר שהיה מגיע, היה מעורר מחדש את בלוטות הלחץ שמרסקות את מכבי חיפה כבר שלוש שנים. כולם היו רוצים לדעת איזו בשורה חדשה הוא מביא לירוקים, כשבסך הכל מה שהם צריכים זה קצת יכולת להתעסק בכדורגל. להפסיק לפחד מהצל של עצמם ולהביא לידי ביטוי את הכישרון הרב שמסתתר שם. קצת כדורגל שמח יותר, קצת יותר ניצחונות ראויים, כדי להוריד את גובה הלהבות והפאניקה במטרה לקבל החלטות גדולות על קרקע שפויה בקיץ.

יש כמובן המון שאלות נלוות שאסור ליעקב שחר להתעלם מהן (למרות שנראה שהוא עושה זאת עם גאוותו הידועה): מי האנשים מאחורי הקלעים שדחפו אותו להחלטה הנכונה הזו? עד כמה הם מנהלים אותו? עד כמה הסביבה היא ששולטת בבוס של מכבי חיפה ולא להיפך? מה החלק של יוסי בניון? ושל נמני וגרנט? אלו חידות רציניות ששחר חייב להתעורר ולהבין שיש לו בעיה. הפעם הסביבה הזו הובילה אותו לקחת החלטה טובה ולא פחות חשוב- מהירה. כי איזו ליגה יש לנו שאפשר בכלל לזלזל ככה במרקו בלבול. אבל הדילמות לגבי הריח של ההחלטה יחכו לשחר בפינה כבר באביב הבא.

להבדיל מרוב המושאלים המצטיינים לסירוגין של מכבי חיפה, מוחמד גדיר נראה כמו הדבר האמיתי. כמו מניה בטוחה. כמו מישהו שמוכן לקחת חלק רציני בהובלת הקבוצה של יעקב שחר בעונה הבאה. השיפור של גדיר נושק כמעט לכל אספקט. הוא התחזק מאוד פיזית. התנודות ביכולת שלו נרגעו עד נעלמו. הוא מבין את המשחק טוב יותר ומנצל טוב מאוד את תפקידו המיוחד כחלוץ שהוא גם קשר, או קשר שהוא גם חלוץ, וגם קיצוני. הוא כבר פחות כישרון ויותר עובדות ומספרים שלמים. אם בעונה שעברה הוא כבש חמישה שערים, העונה יש לו שמונה, ועוד שני בישולים, כולל אחד מרהיב בשבת, מה שמלמד על ניצול נכון של הרב גוניות שלו.

עכשיו מוחמד גדיר צריך להחליט באמת מה הוא רוצה לעשות עם כל זה: האם הוא רוצה להישאר הילד הרע שהוא היה בימיו במכבי חיפה, או שהוא בוחר להיות כוכב כדורגל. האם הוא בוחר לשים את הכישלון המנטלי שלו מאחור, או שהוא ממנף את מה שעובר עליו כדי להצטרף לחבורה המצומצמת של בוזגלו וזהבי. כולנו זוכרים איך הוא סירב לציית לחוקים כילד במכבי חיפה. איך הוא נכנע לקשיים, ללחצים, לבעיות, לספסל. לא כל שחקן מקבל הזדמנות שנייה להתעלם מהדלי שהוא בעט בו בעצמו קודם, וללכת להוביל קבוצה גדולה. גדיר מסוגל לכך, אם רק יכיר בטעויות שלו ולא רק ידבר על הטעויות של מכבי חיפה. הוא, אגב, יכול להמשיך להיות מלך סכנין עוד הרבה מאוד שנים, אבל זה יהיה בזבוז ענק.

מכבי נתניה חולמת על קופה יפה בזכות מכירה עתידית של לארי קאיודה. מכבי נתניה מתכננת חלק לא קטן מתכנית ההבראה שלה על המהלך הזה. חולמים שם על מאות אלפי יורו, אולי מיליון, וסכומים שיש להם מכנה משותף אחד: הם מופרכים ביותר.

כל קבוצה שרוצה להמר על קאיודה צריכה לקחת בחשבון את הנקודה המרכזית: קאיודה עדיין לא שחקן שלם. הוא פוטנציאל. כאשר אתה רוכש ממכבי נתניה שחקן במחיר כזה, אתה רוצה לקבל מוצר מוגמר. כוכב כדורגל מוכן ובשל.

קאיודה יכול להיות כזה. אבל לא כעת. כעת הוא פרוספקט לקבוצה שתדע להמשיך את הפיתוח שלו, אבל בטח לא לבנות עליו חלומות גדולים. נתניה, אם תדע להיות מאוחדת וחזקה, לא תרד ליגה בלעדיו. ואף קבוצה שתזכה בחלוץ לא תגיע בזכות קאיודה להישג ענק שהיא בונה עליו. מקסימום תגדל עוד קצת שחקן מוכשר אבל בוסרי.