פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

        דאון טאון: הסיבות לפתיחת העונה הגרועה בתולדות ניו יורק ניקס

        במקום נורמלי היו מבינים שזו עונת בנייה הכרחית, אבל ניו יורק היא המקום הכי לא נורמלי. השחקנים סולדים מהתקפת המשולש, כרמלו לא מקבל כבוד מהצעירים והציפיות מפוררות את המרקם החברתי. השאלה היא איך פיל ג'קסון ינווט, והאם יחליט להשתנות? אסף רביץ על קריסת הניקס

        מנהטן (רויטרס)
        בית משוגעים, מבט מבחוץ (צילום: רויטרס)

        שמח בתפוח הגדול. שתי הנציגות של ניו יורק מצליחות לשבור את שיאי העליבות של עצמן והבלגן חוגג. בברוקלין כבר מתחילים לחפש טריידים על הכוכבים שהיו אמורים להוביל אותם לצמרת הגבוהה, בניקס חוגגים את פתיחת העונה הגרועה בתולדות המועדון (משימה לא פשוטה) ולא מעט חיכוכים מתחילים לצוף אל פני השטח. היום נתמקד בניקס, אבל אל תתפלאו אם הנטס יגנבו בקרוב את ההצגה עם טרייד ענק כלשהו.

        ברגע המאוד מסוים הזה, הבעיה המרכזית של הניקס דומה לזו של הלייקרס: מדובר במועדון גדול מדי עבור תהליך פשוט של בנייה מחדש. הוא נמצא בעיר חשובה מדי, הוא מוכר מדי, הכרטיסים למשחקי הקבוצה יקרים מדי. אך בעוד שבלייקרס מדובר בתקופה רעה של המועדון המצליח ב-NBA ב-35 השנים האחרונות, הניקס נחשב למועדון הכושל ביותר בעשור וחצי האחרונים, בעיקר כשלוקחים בחשבון את הציפיות הקבועות ואת התקציבים העצומים.

        השילוב בין השם, הציפיות וכישלונות העבר הקרוב מקשה על הפנמת האמת הפשוטה: ראשי הניקס סוף סוף עושים את הדבר הנכון ומוותרים מראש על עונה כדי להגיע במצב טוב לקיץ. פיל ג'קסון, האיש החזק החדש בקבוצה, קיבל החלטה מחושבת לא לחזק אותה לקראת העונה הקרובה. לא מדובר בטנקינג קיצוני וציני נוסח פילדלפיה, אלא בהעדפה לשמור על אופציות פתוחות ולהתחיל מחדש בקיץ. הסיבה היא שבקיץ יסתיימו החוזים המעיקים של אמארה סטודומאייר ואנדראה ברניאני, ולניקס יהיה שילוב נדיר עבורם של מקום פנוי להחתמת שחקן חופשי בכיר ובחירת סיבוב ראשון שהם לא חייבים לאף אחד. כשמוסיפים למשוואה את כרמלו אנתוני, שג'קסון הצליח להשאיר בקיץ בעזרת חוזה לחמש שנים, האפשרות שתהיה לניקס קבוצה מעניינת בעונה הבאה בהחלט ריאלית.

        דיווח: כרמלו אנתוני כבר מתחיל לחשוב על עזיבה בטרייד

        בלגן בניו יורק ניקס: כרמלו אנתוני וטים הארדוויי התעמתו

        דיווח: "קליבלנד עדיין הפייבוריטית להחתים את ריי אלן"

        צפו בבריאנט נכנס בשחקני הלייקרס: "כולכם רכים כמו נייר טואלט"

        שחקן ניו יורק ניקס אמארה סטודמאייר (AP)
        בקיץ יסתיימו החוזים המעיקים והניקס יוכלו לצאת לדרך חדשה, אבל בניו יורק מצפים להצלחה גם כשאין סיכוי שתגיע. סטודמאייר (צילום: AP)

        במקום נורמלי, זה היה מספיק לשקט תעשייתי שיאפשר התחלה של תהליך בנייה בעונה נטולת ציפיות. לא היה אמור להיות ספק שזו המטרה של הזן מאסטר לעונה הקרובה. הוא שלח את טייסון צ'נדלר לדאלאס בטרייד מובהק של החלשת הקבוצה בהווה עם מחשבה על העתיד והשאיר אותה ללא שחקן פנים הגנתי משמעותי. הוא מינה את דרק פישר למאמן שבוע לאחר שפישר עוד שיחק במדי אוקלהומה סיטי כדי שיכניס לקבוצה את התקפת המשולש, שיטה שלוקח זמן ללמוד.

        אבל הניקס זה לא מקום נורמלי, ציפיות מופרכות שהקבוצה הנוכחית מסוגלת להיות טובה נוצרו והניצחון המוקדם בקליבלנד תרם לאשליה שההתפכחות ממנה הגיעה מהר. מעבר לציפיות הלא ריאליות הקבועות שיש ממועדונים שנמצאים בערים גדולות, האשליה הזאת נבעה מהערכת חסר של כישרון הגנתי. בדומה ללייקרס, ניתן לטעון שגם לניקס יש כמות סבירה של שחקנים מוכשרים אם מייחסים כישרון רק לצד אחד של הפרקט. אך כישרון צריך גם בהגנה, ולניקס פשוט אין מספיק ממנו. פרט לאיימן שומפרט אין בסגל של פישר שחקן הגנה טוב באמת, והגנת הצבע תלויה לחלוטין בסם דלמבר הבינוני שלא מסוגל לספק יותר מ-20 דקות יעילות במשחק. כצפוי, הניקס מדורגים במקום ה-27 ביעילות הגנתית, נתון שלא מאפשר לנצח יותר מדי אפילו במזרח.

        דרק פישר, מאמן ניו יורק ניקס (AP)
        אין לו מספיק כישרון ביד. דרק פישר (צילום: AP)

        ציפיות מוגזמות לא חייבות להפוך לבעיה שפוגעת בקבוצה, אך השבוע האחרון לא מותיר ספק בכך שזה בדיוק מה שקורה כרגע. לפי הדיווחים השונים, הרושם הוא שלכרמלו יש חלק גדול בכך שזה המצב. הוא עצבני, רב עם שחקנים ופתאום יש שמועות שהוא רוצה לפתוח את אופציית הטרייד בחוזה שלו כי הוא לא מרוצה מהתקדמות הקבוצה. הוא הכחיש את השמועות, אך הנזק כבר נעשה.

        לאנתוני יש מבקרים רבים שחושבים שלא ניתן לבנות סביבו קבוצה מנצחת. אני לא ביניהם. הוא כבר לקח חלק בקבוצות טובות בדנבר ובניו יורק, אבל צריך לדעת לבנות אותן. מלו יכול להיות השחקן הטוב ביותר והסקורר המוביל בקבוצה טובה, הוא לא יכול להיות המנהיג. זה לא נמצא ברפרטואר שלו. הבעיה של הניקס היא שכרגע, כשהוא השחקן היחיד שברור שנמצא בתוכניות העתידיות, זו הקבוצה שלו במלוא מובן המילה.

        השבוע נחשפה תקרית שהתרחשה בינו לבין שחקן השנה השנייה טים הארדוויי ג'וניור (כן, הבן של). הארדוויי צעק על שחקן בקבוצה לקחת ריבאונד, מלו חשב שהוא התכוון אליו (לא ברור אם הוא אכן התכוון אליו), זה נגמר בקללות ואיומים מצד מלך הסלים לשעבר. בהמשך דווח שאנתוני והארדוויי לא מסתדרים כי כל אחד חושב שהשני זורק יותר מדי. בתקרית הזו נחשפו שתי הבעיות הגדולות של מלו כמנהיג: אין לו גישה לשחקנים צעירים והוא לא מקבל את הכבוד שמקבלים שחקנים עם קבלות משמעותיות יותר משיאים אישיים. מישהו יכול לדמיין את לברון ג'יימס בפאזה הנוכחית שלו נקלע לתקרית כזו עם שחקן צעיר, או ששחקן צעיר מבקר את בחירת הזריקות שלו?

        בנוסף לשאר הצרות, כרמלו גורר פציעה בברך ועשוי לבחור באופציה של ניתוח שישבית אותו לתקופה ארוכה. שוב, בקבוצה אחרת שנמצאת בעונת בנייה זה היה כמעט מתבקש. אם מלו אכן יבחר בניתוח ויקבל לכך אור ירוק מהקבוצה זה יעיד על קבלה של המטרות האמיתיות של העונה הקרובה. לאוהדי הקבוצה יהיה קל יותר לקבל את ההפסדים הרבים ואולי במקום להתלונן עליהם הם יתחילו לפנטז על בחירת דראפט גבוהה.

        כרמלו אנתוני שחקן ניו יורק ניקס (GettyImages)
        מישהו יכול לדמיין את לברון ג'יימס בפאזה הנוכחית שלו נקלע לתקרית עם שחקן צעיר? אנתוני (צילום: אימג’בנק, Gettyimages)

        מעבר לשאלת כרמלו אנתוני והמנהיגות שלו, מסתמנת עוד סוגיה שעשויה להתברר כבעייתית לתוכניות העתידיות של הקבוצה: התקפת המשולש. בעוד שבהגנה השחקנים של פישר לא טובים מספיק, בהתקפה אמור היה להיות מספיק כישרון למקום גבוה יותר מה-21 ביעילות התקפית. לאחרונה מתרבים דיווחים על חוסר שביעות רצון של השחקנים מהשיטה, על כך שהם לא מצליחים להביא לידי ביטוי את היכולות שלהם בתוכה.

        התקפת המשולש היא תופעה ייחודית בספורט. פיל ג'קסון נעזר בה כדי לקחת 11 מ-24 האליפויות האחרונות ב-NBA, ובכל זאת אף אחד אחר לא ניסה אותה כל הזמן הזה. אמנם לג'קסון תמיד היה השחקן הטוב בעולם ברגע נתון ולצדו עוד שחקן בכיר, אמנם הוא נחשב למאמן שהאיכויות שלו הן קודם כל בממד הפסיכולוגי, אבל שיטה שהביאה 11 אליפויות לא שווה צ'אנס? אפילו בקבוצה אחת? זה לא מקרה שג'קסון דיבר רק עם שחקני עבר שלו לתפקיד המאמן (לפני פישר הוא רצה את סטיב קר שהעדיף את גולדן סטייט), הם היחידים שמכירים את השיטה. רוב מאמני הליגה פיתחו אנטגוניזם כלפיי התקפת המשולש ולא היו מוכנים לעבוד בקבוצה שמשתמשת בה.

        אחת הסיבות לאנטגוניזם הזה היא שהליגה השתנתה מאז הימים בהם הזן מאסטר שלט בה. החוקים השתנו כך שהם מקשים יותר על הגנה אישית אך מאפשרים יותר גמישות בהגנה קבוצתית, מה שהפך את ה-NBA לליגה שמבוססת על פוינט גארדים דומיננטיים, פיק נ' רול, חדירות והוצאות והרבה פחות על משחק פוסט. המהפכה הסטטיסטית סימנה זריקות יעילות יותר - ליד הטבעת ושלשות מהפינה, ופחות - זריקות מחצי מרחק. התקפת המשולש הפוכה לשתי המגמות האלה: היא מבוססת על תנועה ללא כדור ולא על חדירות עם הכדור, אין בה כמעט פיק נ' רול, היא כוללת הכנסת כדורים לשחקני פנים וההתקפות שלה מסתיימות בלא מעט זריקות מחצי מרחק.

        כרמלו אנתוני שחקן ניו יורק ניקס (AP)
        בעוד שבהגנה השחקנים של פישר לא טובים מספיק, בהתקפה אמור היה להיות מספיק כישרון למקום גבוה יותר מה-21 ביעילות התקפית (צילום: AP)

        הסטטיסטיקות המורכבות השונות מצביעות על הניקס כקבוצת התקפה לא חכמה ועמוסה בנתונים קיצוניים. היא ממעטת להגיע לצבע ומדורגת אחרונה גם בכמות נקודות בצבע וגם בזריקות עונשין, שנייה מהסוף בכמות שלשות מהפינה, שנייה בכמות זריקות מחצי מרחק, אחרונה בכל נתוני החדירות, שנייה בכמות המסירות וראשונה בפער עצום בכמות נגיעות באזור שנקרא elbow שכולל את חצי הפינה בחצי מרחק. לא מעט מהשחקנים של הניקס הגיעו הקיץ מדאלאס, הקבוצה שמשתמשת בפיק נ' רול יותר מכל אחת אחרת, והם מתקשים לעכל את השינוי הקיצוני.

        כל זה לא אומר בהכרח שהתקפת המשולש היא שיטה שעבר זמנה. חשוב לזכור שכשהיא עבדה היא עבדה בגדול, אצל כמה מהקבוצות הגדולות בכל הזמנים. היא הוציאה את המיטב ממייקל ג'ורדן, שאקיל אוניל וקובי בריאנט ומתאימה לשילוב בין סקוררים גדולים לשחקני משנה חכמים. אבל יכול להיות שהיא לא מתאימה, או לקבוצה הנוכחית או לתקופה הנוכחית, וכאן עולה אחת השאלות הגדולות של עידן פיל ג'קסון בניקס: האם הוא יידע להתגמש ולהשתנות בעת הצורך?

        השאלה הזאת, כמו הרבה אחרות, תהיה מעניינת הרבה יותר אחרי הקיץ. היעד המרכזי של הניקס אמור להיות מארק גאסול, לא יהיה פשוט להוציא אותו מממפיס אבל פלייאוף לא מוצלח של הגריזליס עשוי לשכנע אותו להתחיל מחדש וניו יורק היא תמיד יעד פוטנציאלי. גאסול הוא גם הפתרון ההגנתי הטוב ביותר בשוק וגם שחקן מושלם להתקפת משולש שאוהב מאוד את אזור ה-elbow. גם בדראפט מסתובבים כמה שחקני פנים מבטיחים. אבל עד אז צפויים עוד כמה חודשים מתסכלים, כאשר המטרה המרכזית היא להעביר אותם ללא נזק לטווח ארוך מכל מיני סוגים.

        פיל ג'קסון מוצג כנשיא לענייני כדורסל בניו יורק ניקס (GettyImages)
        עד כמה הוא יהיה מוכן להתגמש נוכח הסיטואציה? בקרוב נדע. פיל ג'קסון (צילום: אימג’בנק, Gettyimages)