עם היציאה מאצטדיון סמי עופר, ולאחר שסיים את הנאום לכלי התקשורת, אבי לוזון שמע את אחד העיתונאים זורק לעברו עם חיוך: "עכשיו יגידו שיצאת פארש ומכרת את דמארי וטל בן חיים בזול". לוזון הפך רציני לשנייה, ענה "תאמין לי אתה צודק", והמשיך לרכב. בצד השני של הרחבה עמד אלי טביב. לוזון ניגש להגיד שלום לבוס של בית"ר, שהבהיר לו: "אתה מבין? על דמארי הם שואלים. שעשיתי עם עמוס ואיתך את העסקה אנשים צחקו עלינו, אמרו שה-1.5 מיליון על חצי כרטיס זה קומבינה ולוקחים מהצד. מישהו עכשיו יפרגן?".
וגם כשלוזון הלך, טביב המשיך לירות: "אכלו אותי על העסקה הזאת. מה לא אמרו עליי? אני הרגשתי שזה שחקן שלא רואים כאן כל יום. הייתה לו מהירות, טכניקה ושקט ברחבה של החלוצים הכי גדולים שיש. אני כבר אז אמרתי לכל מי שרוצה לשמוע שהוא בעתיד יימכר ב 4-5 מיליון יורו. הפועל תל אביב היו בצרות בקיץ ונאלצו למכור אותו בזול. תזכור את המחיר, 4-5 מיליון יורו, זה הסכום שישלמו עליו כשימשיך מאוסטריה לליגות הגדולות".
שניהם צודקים, עד שלא יוכח אחרת. נבחרת ישראל קיבלה אתמול את ביברס נאתכו של הליגה הרוסית ואת ערן זהבי של מכבי תל אביב, ובתוך כל החגיגה נשכח מעט הרוצח השקט של הנבחרת הלאומית, ומי שהוא אולי הנכס הכי גדול של הנבחרת הזאת. דמארי הוא המניה הבטוחה שבכל משחק מקבלים ממנה תוצרת. שנת 2014 של עומר דמארי בהפועל תל אביב, אוסטריה וינה והנבחרת היא לא פחות ממפחידה, השנה הזאת מצביעה בבירור כי החלוץ הוא מהגדולים שהיו כאן ובדרך הבטוחה לליגות הבכירות ביבשת.
0:3 ענק של ישראל על בוסניה
אלי גוטמן סופסוף מדבר: "הניצחון השכיח את תמונות הדרבי"
אירופה צמאה לדעת: מהו סוד ההצלחה של ישראל?
מה יודע אלי גוטמן שאנחנו לא? אורן יוסיפוביץ מסכם את ההצגה
ההישג הגדול של הנבחרת: ענבל מנור מפרט
ישראל ניצחה את בוסניה: כל הכתבות והדיווחים
אם נאמין לביטוי "כמו שאתה מתחיל שנה ככה אתה מסיים אותה", אזי לעומר דמארי מצפים חודש וחצי פוריים עד שנגיע ל-2015. את 2014 הוא פתח במחזורים 16-22 בליגת העל עם תשעה שערים בשבעה משחקים. את החלק שלו ב-2014 הוא השלים עם מאזן מדהים - 19 משחקים, 18 שערים ושני בישולים. סה"כ מעורבות ב-20 שערים ב-19 משחקים, יותר משער למשחק.
באוסטריה וינה הממוצעים נשארים כמעט זהים. 13 משחקים (ליגה וגביע) - תשעה שערים וארבעה בישולים, סה"כ מעורבות ב-13 שערים ב-13 משחקים, ממוצע של שער למשחק.
והדובדבן? נבחרת ישראל. כן כן, זאת שבלעדיו לא הייתה קרובה למה שהגיעה אליו. כולם מדברים על המאזן המושלים של שלושה ניצחונות ו-9 נקודות משלושה משחקים. מה עם המאמן המושלם של דמארי? תוצרת בכל משחק, חמישה שערים בשלושה משחקים, שער נגד קפריסין, שלושער נגד אנדורה ועוד אחד אתמול. בסיום הוא עוד היה נראה מאוכזב קצת מבחינה אישית כי הרגיש שעם קצת יותר ריכוז יכול היה לסיים לפחות עם צמד. לא נורא אמרו לו בנבחרת: "תשמור משהו לוויילס ובלגיה".
שימו לב לסיכום של דמארי ב-2014: 35 משחקים, 32 שערים ו-6 בישולים. ממוצע שערים של 0.91 למשחק. פשוט מדהים.
ואם חשבתם שזהו אייטם הלל לדמארי, אתם צודקים. כי דמארי הוא שילוב של הכול. הוא הקונצנזוס הכי גדול בחדר ההלבשה (אולי יחד עם ברדה) ובחור נעים הליכות. כי שוב, ביברס וערן זהבי הגיעו בגדול אתמול אך הדבר הכי בטוח בנבחרת הזאת בכל משחק נתון הוא קודם כל עומר דמארי, והמספרים מוכיחים זאת. עכשיו נשאלת השאלה, האם הוא אחד הגדולים שהיה כאן? את זאת נפנה לאילו ששייכים למשבצת הזאת.
אלי אוחנה (51 הופעות ו-17 שערים): "דמארי בתקופה מדהימה של שנתיים והוא רק הולך ומתקדם. ההכרה והכוח שהוא מקבל לא פוגעים בו, והוא נשאר יציב ומפוקס על המטרה. המספרים שלו מדברים בעד עצמם וזה משהו שאני כמעט ולא זוכר מחלוצים. אם הוא ישמור על היכולת הזאת ועל התוצרת הזאת, הוא בוודאות ייכנס לרשימת החלוצים הגדולים שהיו כאן, הוא בדרך להרוויח את זה".
ואם בחלוצים גדולים עסקינן, אז הלכנו עוד דור אחד אחורה אל גדעון דמתי (69 הופעות ו-21 שערים) וביקשנו להשוות לחלוצים גדולים מהעבר. דמתי בחר לוותר ולהתייחס יותר ספציפית: "אני לא אוהב להשוות אבל דמארי פשוט אדיר. הוא מזכיר לי אותי ולא בגלל הקטע המקצועי. אין לו את הדחיפה של התקשורת וכל המסביב, הוא אחד שבא מלמטה ועשה את העבודה שלו משחק אחרי משחק עד שהתחילו להכיר בו והבינו שיש כאן אוצר. עוד גול ועוד גול ועוד גול. בשבילו להבקיע שער הפך ל'לבוא לעבודה'. זה מה שחלוץ צריך לעשות, להחזיק קבוצה עם המספרים שלו לפני כל דבר אחר, מעבר לכל מה שהוא עושה עם המהירות והתנועה. מהירות, תנועה וגם הרבה שחקנים עם טכניקה תמיד יש בחלק הקדמי, כאלה שיסיימו וייתנו תפוקה וגולים משחק אחרי משחק הם מחזיקים קבוצות, מועדונים ונבחרות".
כל כל הרבה קומפלימנטים, הערכה ואמונה בדמארי מחייבים למצוא גם משהו שלילי בכל החבילה הזאת. משימה קשה מאוד במיוחד ביום שכזה. חיפשנו אותה אצל עמוס לוזון שסיכם ואמר: "אין. אולי רק שאם לא היינו לוחצים הוא היה נשאר בהפועל תל אביב עד גיל 90 ולא מתקדם לשומקום".
