וואלה
וואלה
וואלה
וואלה

וואלה האתר המוביל בישראל - עדכונים מסביב לשעון

הנוסחה: "סוד הקסם" מאחורי ההצלחה של הכדורגל הישראלי

17.11.2014 / 12:45

מה אתם עושים שם נכון בשנים האחרונות. באילו אקדמיות צמחו השחקנים האלה. מה החלק של יו"ר ההתאחדות החדש ברנסנס. אחרי הניצחון על בוסניה, פנו לא מעט עיתונאים זרים וניסו להבין את תכנית העבודה מאחורי התוצאות המושלמות של ישראל בקמפיין הזה. להלן התכתובת

צילום ועריכה: קובי אליהו

שלום מר אוזן. אני מרק מעיתון גרדיאן הבריטי, והתבקשתי להכין כתבה למחר על הנבחרות המושלמות במוקדמות היורו. ספר לי בבקשה על התהליכים הבריאים בכדורגל הישראלי, מה אתם עושים שם נכון בשנים האחרונות, כדי לקבל בסופו של דבר נבחרת מעולה, אותה אחד הכתבים שלנו כאן הגדיר – הכוח העולה הבא מנבחרות דרג הביניים באירופה לצד צ'כיה, סלובקיה ואיסלנד?

שלום מרק. אני מכיר את הכתבות האלה, כן, עשינו לא מעט כאלה באתר שלנו, והאמת? כשמסתכלים על זה פתאום מהצד שלנו, זה לא יהיה נכון לחפש תהליכים בריאים ומהלכים מבריקים, כי אין כאלה. רק לפני שבועיים כולם כאן רצו לסגור את הענף אחרי אירוע אלימות בדרבי התל אביבי, מעמד המאמן הישראלי עדיין בשפל חסר תקדים. שתיים מהקבוצות הכי גדולות בכדורגל הישראלי, הפועל תל אביב ובית"ר ירושלים, תקועות כבר 20 שנה ללא בעלים קבוע ורציני, והמועדון הכי חזק כאן ב-20 השנים האחרונות, מכבי חיפה, שקוע במשבר כבר ארבע שנים ברציפות.

אם בכל זאת אתה מחפש הסבר, אז אפשר לומר מקריות. מקריות פוגשת הזדמנות. או הזדמנות מנצלת מקריות. שזה לפעמים דבר מאוד שכיח בכדורגל. דור טוב של שחקנים מגיע לבשלות ומזהה צ'אנס חד פעמי להגיע לטורניר גדול כמו היורו שהורחב ל-24 נבחרות, ומתחבר סביבו. סביב הסיכוי. תראה את הגילאים של השחקנים, בדיוק בשיא הבשלות: נאתכו בן 26, ילד 1988. זהבי יליד 1987, בשיא הקריירה שלו. גילי ורמוט יליד 1985. לצידם שחקנים ילידי 1989 כמו דמארי ובן חיים, שבימים אלה מתחילים את השיא שלהם, ושוער מתפתח בין גילם – אופיר מרציאנו, גם הוא יליד 1989.

אתה צריך להבין, מרק. לפעמים זה מה שיש לנבחרות כמו ישראל. דור שחקנים ראוי, לא דור זהב, אבל דור ראוי, שמגיע לבשלות של שנתיים-שלוש, מעניק כמה רגעי חסד לאוהדים המדוכאים שלו. וזהו. זה מה שיש לנו, והגיע הזמן שבישראל ידעו לחיות עם זה. כי כמוך, יש כאן לא מעט עיתונאים שלוקחים את זה חמישה צעדים רחוק מדי. עשה לי טובה, אל תתקשר לשחקנים עם השאלות האלה, שלא יבינו את מה שקרה כאן בצורה לא נכונה. אנחנו חולמים להיות סלובקיה, לא אנגליה. אם נדע להבין זאת, אולי זה יקרה. אם לא, תבדוק מה קרה לישראל אחרי הניצחון הגדול על אוסטריה ב-1999.

שחקני נבחרת ישראל. ברני ארדוב
לפעמים זה מה שיש לנבחרות כמו ישראל. דור שחקנים ראוי, לא דור זהב, אבל דור ראוי, שמגיע לבשלות של שנתיים-שלוש, מעניק כמה רגעי חסד לאוהדים המדוכאים שלו. וזהו. זה מה שיש לנו, והגיע הזמן שבישראל ידעו לחיות עם זה/ברני ארדוב

חמי, זה שוב מרק. תודה על המייל המהיר, אבל לא ממש הבנתי. ספר לי על האקדמיות בהן השחקנים האלה צמחו, על תכנית העבודה של יו"ר ההתאחדות, על כניסתם של כוחות נכונים לניהול הענף שהובילו לצמיחת הדור הזה. מה זה מקריות? מה פתאום מקריות?

מקריות, מרק, מקריות. ובמקרה שלנו, זה לאו דווקא דבר רע. קח את הכוכב של הנבחרת, ערן זהבי. הקבוצה שגידלה אותו, הפועל תל אביב, לא ששה בהתחלה לתת לו במה מרכזית בקבוצה הבוגרת, ואם לא היה מגיע לשם מאמן רציני, לגמרי במקרה, לא בטוח שהוא היה מגיע לפסגות האלה. זה, אגב, אותו מאמן שעובד איתו היום בנבחרת. קח את מלך השערים שלנו, דמארי. הוא שיחק בקבוצות לא מרשימות במיוחד של הפועל תל אביב, תחת מאמנים לא גדולים במיוחד, אבל הוא היה כל כך טוב, שתהליך הצמיחה האישי שלו לא פסק. להיפך, דווקא המכשולים שהענף הישראלי הציב בפניו, הם שגרמו לו להפסיק להיות ילד טוב ולהפוך לרוצח. הוא וזהבי מרדו במנהלים הגרועים שלהם - במקרה של זהבי קוראים לו טביב - ונסקו בזכות עצמם. גילי ורמוט זה שחקן שלא הצליח להתמיד בקבוצה בינונית מינוס באירופה, ואת ביברס נאתכו דיכאו לא מעט שנים באותה הפועל תל אביב שבה ורמוט משחק. אלא שנאתכו לא ספר כאן אף אחד, המריא לקאזאן הקרה, מקום שאף שחקן ישראל לא היה טס אליו, וברא את עצמו מחדש. עשה לי טובה, מרק, תניח להם. אל תמכור לשחקנים את האשליות האלה. ממני לא תקבל טלפונים של שחקנים. הכדורגל הישראלי הוא עדיין אחד ממחסני הגרוטאות של אירופה. פעם בעשור מוצאים בו דברים מעניינים, אבל דברים שצמחו לבד, דברים שאיש לא תכנן מלבד הם עצמם.

sheen-shitof

במבצע מיוחד

הפטנט המתקדם בעולם שמבטיח שיפור עור הפנים מהטיפול הראשון

בשיתוף נומייר פלוס
עומר דמארי שחקן נבחרת ישראל חוגג עם ערן זהבי. קובי אליהו
דווקא המכשולים שהענף הישראלי הציב בפניו, הם שגרמו לו להפסיק להיות ילד טוב ולהפוך לרוצח. דמארי עם זהבי/קובי אליהו

מסייה אוזן, שלום, אני ויקטור, ואני מכסה את הכדורגל האירופי עבור עיתון לאקיפ הצרפתי. רציתי לדבר על תכנית העבודה של הכדורגל הישראלי בדרך ליצירת נבחרת מושלמת עד כה. האמת שרציתי לדבר איתך על יו"ר ההתאחדות החדש. ראיתי שנכנס מישהו חדש לתפקיד אחרי איזו רפורמה שקראתי עליה בגוגל טרנסלייט, ולא ממש הבנתי. בטוח יש לו חלק בהפתעה.

לא, ויקטור. לא נעים להרוס לך, אבל לא. מקודם הסברתי לכתב אנגלי במייל שכל מה שקורה כאן הוא מקריות, מקריות מצוינות שצריך לדעת ליהנות ממנה, אבל מקריות. זמניות. הדוגמה של יו"ר ההתאחדות היא מושלמת, כי היו"ר הנוכחי הוא הגרוע וההזוי ביותר בתולדות הענף. לדעתי הוא לא מכיר שחקן אחד בנבחרת צרפת הגדולה שלכם, ואם יהיה לכם משחק נגד בלגיה, ספק אם הוא יידע מיהם הכחולים ומיהם האדומים. מדובר בעסקן. עסקן שמעולם לא ראינו אותו במשחק כדורגל, אבל למזלו של המאמן הלאומי שלנו, אלי גוטמן, אותו עסקן מניח לו לנפשו. בקמפיינים הקודמים שלנו היה כאן יו"ר התאחדות שרדה במאמנים. מינה אותם, והתעלל. נתן להם הזדמנות שנייה, רק כדי להראות כל הזמן כמה הוא מתחרט. ובפומבי, כן? הוא הציב לכל מאמן ציפיות לא ריאליות, אבל ברגע ההתרסקות שכח את חלקו. גם את המאמן הנוכחי מינו בתהליך שהוא בדיחה. רצו לתת את הנבחרת לאנשים חסרי ניסיון כמו נמני, אוחנה וברקוביץ', ורק ברגע האחרון, מכוח מעצור בירוקרטי, לגוטמן ניתנה ההזדמנות ללמוד מהטעויות שלו. מה זה אם לא מקריות, ויקטור? למזלו של גוטמן היום הוא פועל בחלל יחסית ריק, עם יו"ר שנמצא כבר חודשיים בירח דבש. כמו בקבוצה אותה אימן בשנת 2000 ואיתה זכה בדאבל, הוא יכול להיכנס לחללים של המנהלים הגרועים מותירים אחריו ולהפוך לפנים של הנבחרת. איש לא תכנן את זה. אפילו לא גוטמן עצמו.

עופר עיני במשרדי ההסתדרות, דצמבר 2012. יותם רונן
היו"ר הנוכחי הוא הגרוע וההזוי ביותר בתולדות הענף. עופר עיני/יותם רונן

טוב, מסייה אוזן, אתה די מפתיע אותי. זה שוב ויקטור מלאקיפ. ספר לי מעט על השחקנים שאותו גוטמן בחר. מהי ההחלטה הכי גדולה שאותו גוטמן לקח בנוגע לסגל ומי מהשחקנים האלה הולך לככב בכדורגל העולמי?

אף אחד, אף אחד. החלוץ הנפלא שלנו, עומר דמארי, משחק באוסטריה וינה, ואולי בשנה הבאה יתקדם לקבוצה קטנה בגרמניה. זה מה שהכדורגל הישראלי שווה, וזה מצוין. השחקנים האלה למדו להעריך את השהות בקבוצות כמו אוסטריה וינה והכירו בחשיבות היכולת שלהם להתפתח שם. אנחנו אוהבים אותם כאלה. לא רוצים יותר שחקנים ישראלים שחושבים שהם יכולים לשחק בבאיירן מינכן או מנצ'סטר יונייטד. למזלנו, יש כאן כמה סוכנים מקושרים שדחפו אותם למקומות האלה. אין בנבחרת ישראל אף שחקן שתשמע עליו בכל אירופה, ולנו זה נהדר. אנחנו רוצים קבוצה מגובשת של שחקנים טובים שבאים ממקומות כמו אוסטריה וינה, מאשר כוכבים מנופחים שמאמינים שהם צריכים להיות בברצלונה. וזה תקף גם לשחקן שהוא בעיני ההברקה של המאמן, ההחלטה הכי טובה שלו – השוער אופיר מרציאנו. גוטמן עושה איתו את מה שעשה עם דודו אוואט ב-1998, שנה לפני האליפות שלו עם הפועל חיפה. בשני המקרים, הוא מוותר על שוערים שהוא יודע מה כבר הוא יקבל מהם ומהמר על שוער שיש לו עוד לאן להתפתח. מרציאנו הזה הוא קסם, קסם אמיתי, אבל להגיד לך שיש כאן שוער שכל אירופה תכיר? לא. נשמח אם יום אחד הוא ישחק בקבוצה כמו אוסטריה וינה, למרות שיותר הגיוני שזה ייגמר במכבי תל אביב או מכבי חיפה. כרגע, לפחות, הוא בסך הכל שוער אשדוד. שוער אשדוד מעולה, אבל פעם הוא היה שוער שלישי. היית פעם באשדוד, ויקטור?

אופיר מרציאנו שוער נבחרת ישראל. ברני ארדוב
מרציאנו הזה הוא קסם, קסם אמיתי, אבל להגיד לך שיש כאן שוער שכל אירופה תכיר? לא. נשמח אם יום אחד הוא ישחק בקבוצה כמו אוסטריה וינה/ברני ארדוב

שלום, קוראים לי מרטין, אני כתב כדורגל בעיתון מארקה. אני צריך להכין לסופ"ש כתבה שתסביר את ההצלחה של הנבחרת הישראלית, שכרגע היא מושלמת מבחינת תוצאות. ספר לי, מה אתם עושים שם נכון. מה אנחנו הספרדים יכולים ללמוד מכם. מה החלק של יוסי בניון, אותו עדיין זוכרים כאן, ברנסנס הזה, ומי יהיה היוסי הבניון הבא שיבוא לככב בספרד.

שלום מרטין. תן לי להפתיע אותך. אין כאן יוסי בניון. לא פיזית ולא מטאפורית. אנחנו לא רוצים יותר כוכבי על כמו בניון, עם כל האהבה הרבה אליו. אנחנו רוצים שחקנים טובים כמו תומר חמד שדוכא כאן במשך שנים, ומשחק אצלכם כעת, ואצלנו בנבחרת הוא חלק מ-16 שחקנים בערך באותה רמה שמרכיבים סגל הומוגני. סגל של שחקנים טובים. השחקנים הטובים האלה התחילו להרים את הראש רק אחרי שהם לא ראו את הצל של בניון, שלא משחק בכלל בקמפיין הזה. אנחנו מעדיפים חמישה תומר חמד על פני בניון אחד. לא תמצא כאן שחקנים שחושבים שיכולים להוביל קבוצות בספרד, כמו שהיה במקרה של בן שהר ואספניול, וזה הדבר הכי בריא שקרה לנו. הראש שלנו כל הזמן פגש בתקרה, עד שהבנו מה הגובה שבו אנחנו צריכים לפעול. ולשאלתך הראשונה: כלום. אין מה ללמוד מהכדורגל הישראלי. אין שום קשר בינינו לביניכם. אם ישכילו כאן להבין זאת, למרות האופוריה אחרי בוסניה, יש סיכוי שאני ואתה ניפגש בצרפת בקיץ 2016. עכשיו תניח לי מהאשליות האלה, אני צריך להתכונן לערעור של הקבוצות התל אביביות על המהומה בדרבי.

* כל השאלות הן פיקטיביות ופרי דמיונו של הכותב

יוסי בניון שחקן מכבי חיפה. אדריאן הרבשטיין
אין כאן יוסי בניון. לא פיזית ולא מטאפורית. אנחנו לא רוצים יותר כוכבי על כמו בניון, עם כל האהבה הרבה אליו. אנחנו רוצים שחקנים טובים כמו תומר חמד/אדריאן הרבשטיין

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    4
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully