בספטמבר 2010 החלה נבחרת ישראל תחת הדרכתו של לואיס פרננדז את השתתפותה במוקדמות אליפות אירופה. הנבחרת קיימה את שני המשחקים הראשונים תוך חמישה ימים, נגד מלטה וגיאורגיה. שני המשחקים החלשים יחסית הסתיימו ב-1:3 על מלטה ברמת גן ו-0:0 בגיאורגיה. פרננדז ספג באותם ימים ביקורות על כך שהחליט לפתוח בהרכב עם ליאור רפאלוב על חשבונו של גילי ורמוט. ולמה אנחנו מספרים לכם את זה? כי הסיטואציה של אלי גוטמן היא תמונת מראה לזו של פרננדז. ההתמודדות עם השינויים שהוא מנסה ליישם, התקשורת, השחקנים הממורמרים והניסיון להורדת הלחץ. המאמן הלאומי למד הרבה לקחים מהקמפיין הקודם והוא מנסה ליישם אותם בהתמודדות היומיומית בקמפיין הנוכחי. איך זה עובד לו ומה קורה בפועל?
ישראל נגד בוסניה (21:45, ערוץ 1):
גוטמן ביקש עוד אימון לפני המשחק, מזג האוויר גרם לביטולו
בלוג חי לקראת המשחק: ישראל פייבוריטית בהימורים
טל בן חיים: כך הפך הבלם מבדיחה לבאנקר
הבוסנים מזלזלים: "ישראל הוכיחה שהיא לא אמינה בביתה"
ישראל - בוסניה: הסיקור המלא
בניגוד לימים אלה, הרוח המקצועית בימי פרננדז הייתה הפוכה. ורמוט היה בשיאו, כשלאחר הדאבל בישראל עם הפועל תל אביב העפיל עם האדומים גם לליגת האלופות. רפאלוב? הוא סיים עונה מצויינת של מכבי חיפה (הפסידה אליפות בשל הקיזוז עם אחוזי הצלחה מדהימים ועלתה לצ'מפיונס), אך באופן אישי היה בינוני יחסית ולא הצליח להתרומם. את עונת הפריצה האמיתית שגרמה לקלאב ברוז' לרכוש אותו הוא עשה רק שנה לאחר מכן.
המספרים של אותה עונה מדברים בעד עצמם: ורמוט סיים את העונה עם 11 שערים ו-17 בישולים, רפאלוב עם שבעה וחמישה. כל הנתונים המקצועיים היו עם ורמוט, אך פרננדז החליט שרפאלוב הוא שחקן ההרכב שלו לקמפיין והחליט להמר עליו (אגב, נגד מלטה ורמוט נכנס במחצית השנייה והחליף את ערן זהבי). נגד גיאורגיה זהבי כבר פתח על הספסל ו-ורמוט החליף את רפאלוב רבע שעה לסיום.
בשבוע האחרון מתרחש מקרה הפוך. גוטמן נוטה לפתוח עם ורמוט הערב נגד בוסניה. הנתונים המקצועיים נוטים בבירור לטובת רפאלוב, כאשר גם הפרשנים סבורים כי הוא האיש שצריך לקבל את חולצת ההרכב. גם המספרים - רפאלוב עומד ב-12 משחקים על שישה שערים ושישה בישולים (מייצר שער למשחק בממוצע), ואילו ורמוט עומד על שער ובישול אחרי שמונה מחזורים עם הפועל תל אביב.
כל ההקדמה הארוכה הזו נעשתה כדי לגעת בסיטואציה שבה נמצא גוטמן. המאמן הלאומי הגיע לקמפיין לאחר שבשיחות עם אבי לוזון ושטרן חלובה הודה על השגיאות בקמפיין הקודם ואמר: "טעיתי ואני יודע איפה. אני מתכוון לשנות ולהשתנות. שידרתי לחץ מיותר, אני באופן אישי הייתי לחוץ וזה פגע בנבחרת. הכול הולך להשתנות בקמפיין הבא".
לוזון שלם עם ההחלטה להעניק למאמן קדנציה נוספת: "כאשר החלטתי למנות אותו שוב, מה שעמד לנגד עיניי הוא שמאמן נבחרת לומד מטעויות ומגיע לקדנציה השנייה מנוסה יותר. גוטמן ידע איפה הוא טעה ואיפה חשבנו שהוא טעה, וזה יתרון גדול למאמן שממשיך לקדנציה שנייה כשהוא מודע לכך".
וגוטמן שינה. חלק הצליח, חלק פחות. הוא רצה שינוי במבנה הכללי של הנבחרת, כולל החלפת הרופא ד"ר מארק רוסנובסקי והמנהל ישראל סטוצ'ינסקי, אך את זה לוזון מנע. מעבר לכך, הוא דרש כי במקום הדוברת מיכל גרונלנד, מי שיהיה אחרי על כל נושא התקשורת יהיה ראש מערך ההסברה שלומי ברזל. לפני המינוי היחסים בין גוטמן לברזל לא היו מהמשובחים, אך גוטמן שיער שכאשר ברזל ייכנס לתפקיד יהיה לו את השקט היחסי מול התקשורת. המאמן שלח את לוזון שילחץ על ברזל והאחרון שוכנע להצטרף.
גוטמן שינה ולמעשה "רפרש" את כל נושא העבודה שלו מול התקשורת. אלה שהיו אתו נשארו לצדו, עם השאר הוא פתח דף חדש. שכח וסלח, החליט שהמטרה היא מעל הכול והאגו שלו לא מעניין. את ההשפלות, העלבונות והביקורות ישמור ליום שיסיים עם הנבחרת.
גוטמן מנסה, אבל הסטיגמה מלווה אותו ובכל פעולה כבר לא ברור כמה הוא אמתי. הוא נמצא בסוג של משבר אמון מול השחקנים ברמת הפרט. המאמן ניסה לשנות כבר בנקודה הרגישה של המשולש רפאלוב-ורמוט- בוזגלו ולקח את השלושה לשיחה, בה שיתף אותם בהתלבטויות. בפועל, ברגע שרפאלוב לא תורגל הוא פתח פה בתקשורת והאשים אותו בהדלפת שיחה אישית ביניהם. בנבחרת שחקנים סיפרו כי גם כשרפאלוב תורגל הוא חש שזה נעשה אך ורק בשביל התקשורת, לו היה ברור שוורמוט יפתח. אצל פרננדז אולי ביקרו את ההחלטה, אבל לא חשבו על מניעים סביבתיים וזרים. במקרה של גוטמן, הביקורת המקצועית סביב ההחלטה לא מעניינת אותו, אך הוא כן מנסה לשנות את הלחשושים והרכילויות מסביב להחלטות. עד עכשיו, ללא הצלחה.
בעיני האוהד או הפרשן הממוצע, כמעט בלתי נתפשת העובדה שזהבי ורפאלוב יהיו חלק מסגל הנבחרת הערב, לאחר שיצאו כנגד המאמן בתקשורת. זה חלק מהכללים הלא כתובים, בעיקר ברמת הנבחרת. שאלנו את אחד מאנשי הצוות על ההחלטה והוא ענה: "זה גוטמן. הוא מוכוון מטרה על בוסניה, יש לו את התבנית והשחקנים ושום דבר לא ישנה את זה, שום התבטאות לא במקום של שחקן או כל אחד אחר. אחרי בוסניה הוא יטפל במי שצריך לטפל".
גוטמן עבר שינוי מחשבתי עם קבלת המושכות לקמפיין נוסף. באותה השיחה עם לוזון, המאמן הבהיר שמבחינתו הוא היה הגורם המלחיץ בנבחרת: "בתחילת הקמפיין הקודם אלי לא היה גוטמן שהכרנו כל השנים", אומר גורם בנבחרת, "הוא ניסה לרצות את כל מי שהיה לו דף ועט ביד או רשם עליו מלה רעה. הוא היה עסוק בלרצות אנשים אחרים ופחות התרכז במה שהוא רוצה לעשות. היום זה גוטמן במיטבו, כמו בהפועל תל אביב - מנסה לשלוט בכל הפרמטרים, מהתקשורת ועד אחרון אנשי הסגל. אם צריך להתמקד בדבר המשמעותי ביותר שעשה, זו העובדה שהוא מנסה כל הזמן להרגיע את השחקנים ולא להלחיץ אותם".
חשוב לציין כי את הביקורות הקשות לאחר קפריסין ואנדורה, גוטמן ספג לאחר שפתח בשני המשחקים עם זהבי ו-ורמוט (כאשר זהבי היה חולה). המאמן לא התייחס לאותן הביקורות ואמר לסובבים אותו: "אני יותר לא מקשיב לאף אחד. יש שחקנים שמכירים אותי הרבה זמן ויודעים בדיוק למה אני מצפה מהם. הפעם אעשה מה שאני רואה לנכון ומרגיש איתו שלם, לא מעניין אותי אף אחד".
גם בנוגע לזהבי הדברים אינם חלקים כפי שהם נראים. לגוטמן היו דברים קשים מאוד לומר על זהבי לאחר מסיבת העיתונאים, וסביר להניח שאם היה מדובר בקבוצה הוא היה גומר אצלו את הסיפור. גורמים בנבחרת מספרים כי בשעות הראשונות היו משוכנעים שבבוקר למחרת גוטמן מנפה את זהבי מהסגל, שהוא רותח ברמות קשות על הדברים שאמר ואין דרך חזרה, אך הסבירו: "הוא לא רואה בעיניים כלום חוץ מבוסניה. נכון או לא, זאת החשיבה שלו. כשרפאלוב אמר את מה שאמר, כבר היה ברור שהתוכניות לא ישתנו". עם כל הכעס, גוטמן בגדול מתחבר לילד הטוב שבזהבי ולא למה שמצטייר בתקשורת. אגב, המאמן טען בפני אנשי הנבחרת כי לאחר השיחה היחסים ביניהם הפכו קרובים מתמיד.
הכול נכון גם מעבר לרמת השחקנים. בשבוע האחרון גוטמן קלט שאנשים בנבחרת, כולל בצוות שלו, ממורמרים מהעובדה שהשכר שלהם לפי שעות. הם מתלוננים בכל פינה שללא קשר לסכומים, לא מכובד ברמת נבחרת להשתכר לפי שעות. הוא קלט את המרמור ואמר להם: "אני באופן אישי אפתור את זה, רק תעזבו את זה. יש לנו מטרה ביום ראשון, שום דבר אחר לא מעניין. ננצח ואחרי הזה הכול ייפתר".
גוטמן עומד בלא מעט יעדים. הוא למעשה בונה כאן נבחרת מאוד דומה למודל שלו בהפועל תל אביב. מה שחשוב לו בעיקר זאת האווירה בין השחקנים וניקוי המרמור. פחות מעסיק אותו מהי רמת יחסי האנוש או מה חושב עליו כל שחקן. חשוב לו שתהיה חבורה מגובשת של שחקנים, שילוב של שחקני הרכב ומובילים עם כאלה שיודעים שהם כינור שני ומקבלים זאת באהבה. מי שעושה פרצופים או משדר מרמור מיד מאבד את מקומו בסגל. בדו"ח שהגיש גוטמן לאבי לוזון לאחר הקמפיין הקודם הוא הסביר שתוך כדי הקמפיין הוא לא זימן יותר שחקנים מהסוג הזה.
אז גוטמן התכוון בעיקר לאלירן עטר. בקמפיין הנוכחי מדובר בטוטו תמוז, והתחושה היא שלא מדובר בשחקן האחרון. גוטמן "גרמני" במיטבו בנושא: שחקן שיעשה פרצופים ולא יבין את המשמעות של נבחרת פשוט לא יוזמן יותר. העובדה שרפאלוב בסגל לבוסניה נובעת מכך שלגוטמן כבר יש את התבנית, אך המסר שהועבר למאמן ברור. בפעם הבאה, אם גוטמן יחליט שרפאלוב לא בתכנון לפתוח ייתכן שלא יזמן אותו. זה קו שממנו המאמן הלאומי הבהיר לכולם כי הוא אינו מתכוון לסטות, והיחסים בתוך הנבחרת הם מעל הכל.
גוטמן מנסה לעשות שינויים תוך כדי תנועה וגם לומד. הוא מבין שלא כל מה שמתאים לקבוצה מתאים גם לנבחרת. בנבחרת יש שני שחקנים שהם קונצנזוס חברתי - אליניב ברדה ועומר דמארי. ברדה לא באמת בתכניות המקצועיות של גוטמן, אך הכימיה חשובה, הוא ממלא את התפקיד שהיה שייך ליוסי בניון: מדבר עם שחקנים, מכבה שריפות כשהן עוד קטנות, עושה שיחות נפש לשחקנים ומרגיע אותם. מבחינה מנטאלית הוא השחקן החשוב ביותר בסגל. גוטמן יכול רק לומר תודה על השלושער של ברדה נגד מכבי תל אביב, מה שלא אפשר לו בכלל לחשוב על אפשרות שלא לזמן אותו.
גם כאן, גוטמן מצד אחד קיבל החלטה חכמה ונותן לברדה להיות הקואצ'ר שלו בחדר ההלבשה, אך עדיין לא מצליח לתת לו את התחושה המושלמת. אם המאמן משתמש בברדה, הוא גם יכול לתת לו את התחושה שהוא חלק מהתכניות המקצועיות. אחד השחקנים סיפר השבוע: "ברדה לא בטון, גם אם גוטמן לא בונה עליו, לא נורא אם ייתן לו בתרגולים עשר דקות או רבע שעה בשביל ההרגשה. אולי הוא יזדקק לו? אליה מנסה כל הזמן לאחד את כולם, אבל גם בתחושות שלו רואים שהוא רוצה יותר. הוא לא יגיד אבל הפנים אומרות הכול. חסר לו עוד קצת ריספקט".
את כל נושא האמון והתחושות של שחקנים מול גוטמן ברמת הפרט אי אפשר היה לפתור לולא ההערכה המקצועית האדירה של השחקנים למאמן. אחד משחקני הנבחרת אמר השבוע: "עם כל הבעיות איתו וזה שהוא יכול להוציא בן אדם מדעתו, מבחינת כדורגל הוא מאמן אדיר. הוא מנתח מהלכים ויריבות ברמה הצרה והרחבה, ולפעמים לשחקנים אין מילים. אם חשבו שנגד קפריסין ואנדורה הוא בא מכיוון הגנתי, הוא כל הזמן הוא ניתח את החולשות שלהן ובדק איך ננצל אותן לנצח את המשחק. הוא יורד לפרטים: אלכסונים של כל שחקן, קשרים אחוריים לא מתואמים, תנועה מסוכנת של שחקנים ללא כדור, תנועה של חלוצים ימינה או שמאלה, יורד לרמה הכי מדוקדקת של הפרטים. אני לא מעט שנים בכדורגל, ולא נתקלתי ברמה כזאת של ירידה לפרטים וניתוח".
גם על כך שגוטמן נתן את המושכות לביברס נאתכו היו ביקורות, מאחר שהאחרון לא מצליח להתרומם בנבחרת לאורך השנים. העניין הוא שמעבר להערכה המקצועית של גוטמן, הוא יודע שנאתכו הוא אולי השחקן שמעריך אותו יותר מכולם. נאתכו מחובר לגוטמן עוד מהפועל תל אביב וגם בשיחות עם שחקנים לאורך השנים נשמע סוגד למאמן הלאומי. בכל פינה הוא ציין שזה המאמן שאפשר לעלות איתו לטורניר גדול. שחקנים בנבחרת סיפרו: "הקטע של ביברס עם גוטמן הוא אמיתי. מקצועית הוא מתחבר אליו ברמת הערצה עוד מהפועל ובטוח שרק איתו נעשה משהו. הוא שותה כל ניתוח מקצועי של גוטמן עם קשית, לא במקרה גוטמן רואה בו אחד משניים-שלושת המובילים".
ומדוע גוטמן לא מקבל את נאתכו של קאזאן וצסק"א? כאן כבר הסיפור אחר לגמרי. בנבחרת מספרים שלאורך כל הקמפיין האחרון נאתכו מגיע עצבני. הוא לא רגוע, מנסה יותר מדי והדברים לא מתחברים לו. גוטמן קלט זאת בסוף הקמפיין הקודם, והפעם במקום לתת לנאתכו את המושכות הוא עובד איתו ברמה האישית, כדי להרגיע אותו ולהוריד ממנו את העצבים והלחץ. עד כה זה נראה טוב יותר - נאתכו הגיע רגוע יותר למשחקים נגד קפריסין ואנדורה, ובנבחרת אומרים שאם זה יימשך הערב נגד בוסניה באמת אפשר יהיה לחייך.
בשורה התחתונה, לגוטמן יש מה לפתור, אך בגדול הוא הצליח ליישם את השינויים, להגיע עם שש נקודות למשחק נגד בוסניה, עם חדר הלבשה בריא ועם נבחרת מגובשת חברתית. אחרי שפתר את הבעיות מסביב, הערב יתמודד לראשונה עם האתגר המקצועי בקמפיין החדש, אתגר שמשוועים לו בארץ הקודש כבר שנים - לנצח נבחרת חזקה יותר ופייבוריטית בזמן אמת. אם יעשה זאת, כולנו נצטרך להסיר בפניו את הכובע ולהכריז שהצליח לגרום לשינוי קיצוני מהקמפיין הקודם. אסור לשכוח שגם אז היו ציפיות לפני המשחק עם רוסיה בישראל והנבחרת ספגה תבוסה של 4:0, שאפילו גוטמן עצמו לא הבין באותם הרגעים כיצד מתמודדים איתה. הפעם זה נראה אחרת, אבל זו עדיין נבחרת ישראל.
לוזון סיכם: "אלי גוטמן היה קונצנזוס לפני המינוי לקדנציה הראשונה. כולם ביקשו, לחצו ואמרו שהוא המאמן הכי טוב שיש בכדורגל הישראלי, ולאחר שהוא מונה התקשורת החליטה לפרק אותו. בסיום הקמפיין היה לחץ תקשורתי לא לתת לו קדנציה נוספת, אבל מה לעשות שכיו"ר ההתאחדות אני צריך למנות את המאמן המתאים והראוי מקצועית ולא ללכת לפי צו האופנה או לחץ התקשורת? חשבתי בעת המינוי ואני חושב גם היום שגוטמן הוא המאמן המועדף לאימון הנבחרת. צריך לראות את האימונים שלו, את ההכנה שלו למשחקים גם אם יש בעיות ואי הסכמות, אני שלם לגמרי עם ההחלטה ללא קשר לשני הניצחונות הראשונים".