קאליף וויאט (1.91, 23, הפועל אילת)
בשקט בשקט, מבלי שתיווצר סביבה הילה מיוחדת, הפועל אילת בנתה שוב קבוצה מוכשרת מאוד. דונטה סמית' ומכבי חיפה הצליחו להאפיל על הפינאלה הנהדר של הדרומיים והסדרה המצוינת שלה בחצי גמר הפלייאוף, אך אילת שוב כאן, עם תקציב גבוה ביחס לליגה, כדי לעשות צרות לגדולות. עם היחלשותה של סגנית האלופה מהכרמל, אולי יש לה הזדמנות לעשות משהו אמיתי. למרות תקופת ההכנה שלוותה בשורה של הפסדים, יש לה ישראלים מהטובים בליגה (אפיק ניסים, אלישי כדיר), כוכב שנשאר לעונה נוספת (קווין פאלמר, עליו נרחיב בהמשך), מאמן יסודי ודקדקן (דן שמיר) וכעת גם גארד מצוין, שעוד יתברר כגניבה גדולה.
וויאט הפציץ במשחקי ההכנה פעמיים מעל 30 נקודות, וחשף מעט מיכולות הקליעה המשובחות שלו. וויאט יעבור כברת דרך ארוכה עד שיסתגל לכדורסל כאן, אך הוא תפור על אירופה. אם ב-NBA החסרונות הפיסיים (חוסר אתלטיות, גובה לא מספיק עבור רכז) היוו מכשול, בכדורסל האירופי הן יהיו מטושטשות בהרבה. וויאט אמנם לא מנהל משחק טבעי, אך יש לו קליעה משובחת מבחוץ וכוח שבקלות יכולים לבוא לידי ביטוי גם ביורוליג. תהיה זו טבילת האש הראשונה שלו ביבשת הראשונה אחרי אפיזודות קצרות בסין ו-NBDL, אך אילת עשויה להיות רק המקפצה בדרך לקבוצות גדולות בהרבה. דן שמיר יהיה אמון על הפיכתו מגאנר חסר מצפון לגארד שלם, עם הבנה טובה יותר של המשחק. אם הניסוי יצליח, גם דני פרנקו וגיא גודס ידירו שינה מעיניהם.
כמה מביצועיו של וויאט בעונה שעברה
קווין פאלמר (1.98, 27, הפועל אילת)
עם הרבה חכמה, הפועל אילת ראתה את הנולד והחתימה את פאלמר עוד בשלהי העונה שעברה, קצת לפני שפאלמר הגיע לשיא היכולת בפלייאוף וגרם גם למכבי תל אביב לרחרח אחריו. ההישג של אילת, אם כך, נעוץ בעצם השארתו של הסמול פורוורד הנפלא, שבקיץ הבא, סביר להניח, כבר לא יחמוק כל כך בקלות מהרדאר של הקבוצות הגדולות יותר באירופה. העונה האחרונה באילת לא הייתה פחות טובה מזו של סקוטי הופסון המוערך כל כך, למשל.
במהלך העונה פאלמר, שהגיע על תקן קפיץ אתלטי חסר יכולות טכניות מהוקצעות, שיפר וגיוון את משחקו באופן מעורר הערכה, עד שהגיע לפלייאוף ורשם מספרים נפלאים כמעט בכל אספקט (15.4 נקודות, 9.1 ריבאונדים, 2.3 חטיפות ו-4.1 אסיסטים).
ליד סקורר דומינטטי כמו וויאט, פאלמר יצטרך לקחת חצי צעד אחורה בכל הקשור לנסיונות קליעה. הוא אפילו יוכל ליהנות מתשומת הלב שקבוצות תקדשנה לעצירה של וויאט ולקבל מצבי קליעה פתוחים וקלים יותר מכפי שהתרגל לקראת סיום העונה שעברה. כך או אחרת, הוא ימשיך לתרום בכל שאר האספקטים הגנה, חטיפות, ריבאונדים, שלשות. האתלטיות והדאנקים המרהיבים יהיו שם בכל מקרה. אם עקומת השיפור והרצון ללמוד יוותרו על כנם, יכול להיות שאילת עשתה את עסקת העונה.
קרייג סמית' (2.01, 30, עירוני נס ציונה)
ההידררות של הקרנף עד נס ציונה הצנועה מחשידה יותר מאשר מלהיבה, אבל בהתחשב ביכולות שראינו ממנו בהפועל ירושלים, אין סיכוי שנהמר נגדו. אפילו בכושר חלקי, סמית' אמור לכתוש את גמדי ליגת העל מתחת לסלים בלי קושי. סימן השאלה הגדול שירחף גם הפעם מעליו קשור לרמת המחויבות והרעב שלו: מאז עזב את ה-NBA ב-2012, סמית' רודף בכל מחיר אחרי הקאמבק, ונראה שהקריירה מחוצה לה אינה אלא עניין זמני וחסר פשר עבורו. את העונה שעברה הוא בילה בסין וב-NBDL, ורק עכשיו, בשלהי תקופת המלפפונים, ניאות לחתום בקבוצה קטנה בישראל לאחר שהבין שחזרה לליגה הטובה בעולם אינה ברת השגה.
החדשות הטובות עבור נס ציונה הן שגם בהפועל ירושלים ראינו רק חלק ממעלותיו. אם בבירה נראה היה שהיכולות ההתקפיות המשובחות לא מנוצלות מספיק, בנס ציונה הוא יקבל במה נרחבת יותר שאמורה, על הנייר, להתרגם למספרים טובים יותר. מנגד, ההימור של נס ציונה מעמיד אותה במבחן מסוג שהיא טרם עמדה בו. בעונה שעברה היא בנתה סביב מאיר טפירו קבוצה צעירה, תוססת ומלהיבה. הקיץ היא הלכה הפוך-על-הפוך, עם זרים מזדקנים שמידת הרעב שלהם מוטלת בספק (סמית' ולמיין ווילסון). איכשהו, ההחתמה של קרייג סמית' הופכת אותה מקבוצה סימפטית וחביבה לכזו שיש לה בעיקר מה להפסיד.
סמית' בעונה שעברה ב-NBDL
ג'וש סלבי (1.88, 23, בני הרצליה)
כמו במקרה של קרייג סמית', גם אצל ג'וש סלבי רב הנסתר על הגלוי. כבר הזכרנו בבלוג בעבר את ההיסטוריה המבטיחה של סלבי, ואת ימי התיכון העליזים, בהם עוד ייעדו לו את הבחירה הראשונה בדראפט וניבאו עבורו קריירה של סופרסטאר ב-NBA. כמו בלא מעט מן ההחתמות של הרצליה/בני השרון בשנים האחרונות, גם זו היא צל"ש או טר"ש קלאסי. הסיכויים שזה ייגמר בפיצוץ ענק או לחלופין בעונה בלתי נשכחת הם בערך פיפטי-פיפטי. בכל מקרה, אל תצפו מהשידוך הזה להיות נורמטיבי ושקט.
בתקופת ההכנה לעונה סלבי עדיין היה עסוק בעיקר בלהוריד חלודה. אחרי כמעט שנה שלמה בה בקושי שיחק, יש לא מעט מחסומים להשיל לפני כניסה לכושר מלא. ככלל, הרצליה עושה סימנים מדאיגים כמי שתבלה עונה נוספת במעמקי התחתית, אך אם יש בידי מישהו את הכוח לשנות זאת, זהו סלבי. לא מעט יהיה תלוי בהרמוניה שתיוותר, או שלא, עם יובל נעימי, שנראה לפחות לעת עתה כשחקן הדומיננטי בסגל. על פניו, עם שני גארדים שזקוקים באופן כה נואש לכדור, קשה לראות את זה עובד. אולי השניים עוד יפתחו שיתוף פעולה מפרה, וייצרו קו אחורי קטלני יחסית לליגה, אבל לשם כך תידרש הורדת פרופיל שספק אם תצמח מכיוון שניהם. אבל לא נהמר גם נגדו. יש כאן פוטנציאל נפיץ, זה בטוח. ולפחות גם קצת עניין.
ג'וש סלבי בפעולה
ג'ורדן טיילור (1.88, 25, הפועל חולון)
שלבי הגיבוש הראשונים של חולון נפתחו בעצלתיים, אך אם יש נקודת אור אחת שממנה ניתן לשאוב אופטימיות, היא מכיוונו של הרכז המצוין. טיילור נראה במשחקים הראשונים במדי חולון כמי שהחלים לחלוטין מהפציעה שהשביתה אותו חודשים ארוכים בעונה שעברה, ומנעה ממנו בדיעבד להגיע לקבוצת יורוליג בעלת שאיפות כמו מילאנו, שחשקה בו מאוד. בעוד יתר הזרים החדשים עדיין מתקשים להתאקלם ואילו זה שנשאר (לורנס באוורס) עדיין נראה חלוד למדי, טיילור קובע את הטון וינסה במו ידיו להוביל את הסגולים לעונה טובה, למרות הבנייה העקומה של הסגל והמחסור בעומק מהספסל.
הנטל על טיילור יהיה כבד במיוחד, אלא אם גוני יזרעאלי הבלתי צפוי והלא יציב ייתן עונה טובה. בינתיים, טיילור עומד היטב באתגר, ומספק לחולון את כל מה שסיפק לרומא לפני הפציעה: ניהול משחק משובח, מנהיגות של רכז אמיתי וגם הגנה מצוינת. הוא אולי לא יקלע בצרורת כמו ג'רום דייסון או אפילו ג'יי אר ריינולדס, אבל בסך הכל, הערך המוסף שלו יכול להיות אפילו גבוה יותר. לצערו, נכון לעכשיו יתר חבריו לא מתפקדים. באוורס, אם יתעורר, יכול להיות פרטנר מצוין בתור התחלה.