פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

        פול גז בניוטרל: ניתוח גמר גביע ווינר

        מכבי תל אביב נראית רע כשהיא מנסה לרוץ בלי תיאום, אבל בשלב הזה בעונה שלה עדיין לא מדובר בדאגה אמיתית. הפועל ירושלים נראית טוב עם הרכבים אנרגטיים ותזזיתיים, אבל חמישה ימים לפני מוקדמות היורוליג זה עלול לעלות לה ביוקר. שי האוזמן מנתח את גמר גביע ווינר

        פול גז בניוטרל: ניתוח גמר גביע ווינר
        צילום ועריכה: קובי אליהו

        במהלך השנים נערך טורניר ההכנה של ליגת העל בשבוע שלפני פתיחת משחקי הליגה. העונה, בשל נסיבות שונות, התקיים גביע ווינר פחות משלושה שבועות לאחר פתיחת אימוני הקבוצות, ולמעלה משלושה שבועות לפני תחילת המשחקים הרשמיים. הפער הגדול בלוחות הזמנים חייב לשים בפרספקטיבה כל התייחסות מקצועית ליכולת שהציגו הקבוצות שהשתתפו בטורניר שהסתיים אמש (חמישי). מה שיכול להיראות מהצד כסימנים של קבוצה שאיננה מאומנת, למשל, עשוי להיות רק סימן לכך שמדובר בשלבים מוקדמים מדי בהכנה. תתפלאו, אבל יש גם צד שני. קבוצות שעשויות להיראות תוססות ומשוחררות בשלב שלפני הטמעת התכנית הטקטית של המאמן, עלולות להפוך מגושמות ויצירתיות הרבה פחות.

        הפועל ירושלים זכתה בגביע ווינר עם 78:81 על מכבי תל אביב

        גודס לא מתרגש: "זה טבעם של משחקי אימון"

        פרנקו כן מתרגש: זו רק טעימה ממה שיכול לקרות פה"

        ג'וזף ג'ונס שחקן הפועל ירושלים (אמצע) מול אלכס טיוס, בריאן רנדל שחקני מכבי תל אביב (ברני ארדוב)
        אל תמהרו לשפוט. ג'וזף ג'ונס מול בריאן רנדל (צילום: ברני ארדוב)

        מכבי תל אביב של טורניר ההכנה נראית כמי שעדיין מחפשת את עצמה, ואפשר להבין אותה. גיא גודס אמנם ייבא לא מעט מהתרגילים ההתקפיים ששיחקו הצהובים בעונה שעברה, והוסיף להם מחשבה טרייה ומרעננת אודות קצב משחק מהיר ומחויבות למשחק מעבר, אבל בשלושת משחקיהם השבוע הצהובים הציגו בעיקר בחירת זריקות בעייתית ולעיתים נטולת מחשבה של הגארדים. הגנתית זה נראה בעייתי אפילו יותר, כשבעיות היעדר האינטנסיביות והנחיתות בריבאונד ההגנה משתלבות עם חוסר ריכוז ודיוק בירידה להגנה. למען ההגינות, חשוב לציין כי שלושת הפרמטרים הללו היו קיימים גם בתקופת ההכנה של העונה שעברה. יש לשתי תקופות ההכנה הללו, אגב, מכנה משותף וכן הסבר חלקי אפשרי - והוא ההיעדרות של דווין סמית' הפצוע.

        שינוי גישה בולט של גודס, לעומת קודמו בתפקיד, נוגע לעמדת הרכז. יוגב אוחיון היה הפליימייקר הפותח של בלאט, לטוב ולרע, גם שנדמה היה שהוא פחות איכותי או מתאים מאשר מחליפו טייריס רייס. במשטר החדש, דומה שהנישה המיועדת לאוחיון כרגע היא של משנה המומנטומים מהספסל. כפועל יוצא מכך רואים את הדגש שניתן להפחתה משמעותית ברמת הכדררת במקום ולמחויבות לדחוף את הכדור קדימה וחזק, בשאיפה להגיע לזריקה נוחה ומהירה. העניין הוא שכאשר משחק הריצה איננו מדויק ומאומן דיו, זה עלול להיראות רע ובלתי נשלט, עם השלכות לגבי ההיררכיה ההתקפית.

        הבעיה החמורה יותר נוגעת למשחק ההגנה. קבוצה שרוצה לרוץ כשיטה צריכה להתאים לכך את משחק ההגנה שלה. אפשר אמנם לצאת לפאסט ברייק מתוך הגנות טקטיות ונמוכות, אבל עדיף לעשות זאת באמצעות הגנות אגרסיביות ולוחצות. הצהובים חטפו אתמול 3 כדורים במהלך כל המשחק ואיפשרו מהצד השני 21 אסיסטים אדומים. שני הפרמטרים האלה מעידים אמנם על בעיות (מובנות) בתיאום ההגנתי, אבל לא פחות חמור מכך – על בעיות הגנתיות ברמת האחד על אחד של לא מעט שחקנים. ולא, לא רק של סילבן לנדסברג.
        למכבי תל אביב יש מספיק זמן כדי לחשוב, להתאמן ולשפר את הטעון שיפור. סביר להניח, אגב, שקו קדמי מתורגל ומתואם שיכלול את בריאן רנדל ואלכס טיוס (ובכלל, כשדווין סמית' לצידם), יוכל לאפשר לגודס אופציות טובות יותר בכל הנוגע לפתרונות ההגנתיים. על בעיות מאריץ', עמדה מספר 4 ושאר התחלואים עוד יהיה לנו הרבה זמן לדבר.

        יניב גרין שחקן הפועל ירושלים (שמאל) מול יוגב אוחיון שחקן מכבי תל אביב (ברני ארדוב)
        הפחתה משמעותית ברמת הכדררת. יוגב אוחיון מול יניב גרין (צילום: ברני ארדוב)

        נעים ואסתטי היה לראות אתמול את הפועל ירושלים. דווקא היא, שקובצה לה יחדיו רק לפני כשבוע, נראתה מסודרת יותר במשחק המעבר מצד אחד, בעוד היא מציגה יכולת אש מרשימה מרוטציה של (כמעט) 10 שחקנים מהצד השני. חשוב מכך ובניגוד לעונה שעברה, הצליחה ירושלים להעמיד לא מעט הרכבים ובהם שחקנים אתלטיים וקשוחים, שנותנים ערך הגנתי מוסף. במיוחד ההרכב שבו משחקים יחדיו לפחות שניים מהשלושה: דרווין קיצ'ן, דונטה סמית' וטוני גפני. לגבי האחרון, ניכר שההחתמה שלו סימנה את החשש של פרנקו מבעיות הקשיחות של ירושלים בעונה שעברה. במשחק כמו זה שהתקיים אתמול, כאשר הנוכחות ההגנתית של גפני איננה מתקזזת בבעיות הקליעה או היצירה מהן סבל במהלך הקריירה שלו, נראה היה שהפועל ירושלים עשתה החתמה איכותית בקו הקדמי.

        העניין הוא שבניגוד לצהובים, מגיעה ירושלים לפיק משמעותי כבר בעוד חמישה ימים במוקדמות היורוליג. קשה לראות את פרנקו מאפשר לקבוצה שלו לשחק בקצב כזה במשחקים על כל הקופה מול קבוצות כמו נימברוק או קאזאן, וסביר להניח שהגודל של היריבות יגרום לו ללכת להרכבים מעט יותר גדולים ובעיקר למשחק יותר שיטתי ואחראי. המהלך ההגיוני והמתבקש הזה, כפי שציינו קודם, עלול גם לסרס את האנרגיה והתזזיתיות האדומה ולעלות לירושלים ביוקר.

        ליאור אליהו שחקן הפועל ירושלים (ימין) (ברני ארדוב)
        הפיק שלהם קרוב הרבה יותר. שחקני הפועל ירושלים (צילום: ברני ארדוב)