פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

        הכוח, המוח, בדרך לפרוח

        ההגשה אינטליגנטית, הסגנון אגרסיבי, השליטה במגרש בלתי ניתנת לערעור. מארין צ'יליץ' סיים שבוע מושלם בארה"ב, חשף קסם אישי ונראה מוכן לאתגר הבא שלו. רועי פרייס על אלוף ראוי בענף בפריחה, והכתפיים הקורסות של נישיקורי

        הכוח, המוח, בדרך לפרוח
        צילום וידאו: רויטרס, עריכת וידאו: גדי וינסטוק

        1. כשמגיע. 2:6, 4:6, 6:7 (4), 3:6, 4:6, 4:6, 3:6, 3:6, 3:6. אלו תוצאות המערכות בשלושת המשחקים האחרונים של מארין צ'יליץ', ברבע הגמר, חצי הגמר וגמר אליפות ארצות הברית. מערכות ששוחקו מול תומאס ברדיך, רוג'ר פדרר וקיי נישיקורי. המספרים, ובעיקר הדרך בה הושגו, מספרים הכל. זו הייתה אחת הזכיות המרשימות ביותר בטורניר גרנד סלאם שראינו לאחרונה, אם להוציא את הדומיננטיות הרפאל נדאלית הבלתי אנושית ברולאן גארוס.

        מארין צ'יליץ' טניסאי קרואטי אלוף ארצות הברית (AP)
        ברדיך, פדרר, נישיקורי, אף אחד לא דגדג אותו בשבוע האחרון. צ'יליץ' (צילום: גטי אימג'ס)

        צ'יליץ' הגיע לשיא מקצועי בשלושה משחקים שיילכו היישר לפנתיאון. הוא נראה בלתי שביר. סוג של חומה בצורה. מחזיר כל כדור, תמיד צמוד לקו הבסיס או אפילו קצת בתוך המגרש, אגרסיבי ומפעיל לחץ תמידי, ובעיקר זז בצורה שלא מסגירה את העובדה שמדובר בנפיל בגובה 1.98 מטר. הקרואטי הסימפטי לא נתן לברדיך, פדרר ונישיקורי שום סיכוי, לא אפשר להם בכלל להתקרב אליו, בשום שלב במשחקים איתו הם לא דגדגו או הצליחו להלחיץ אותו בכלל. כל הנקודות החשובות הלכו אליו כל הזמן. הוא תמיד הוביל והיה בעמדה הנוחה. הם גם לא הצליחו לשלוט בנקודות מהקו האחורי, או מכל מקום או דרך אחרת נגדו. צ'יליץ' היה זה שהחליט איך ייראה המשחק, והתאים אותו לסגנון שהתאים אך ורק לו.

        אחרי כל מה שעבר עליו, עם ההשעיה בשל שימוש בחומרים אסורים (שהייתה מעט מוגזמת ואף קוצרה משמעותית בסופו של דבר מאותה הסיבה בדיוק), היה מרגש מאוד לראות את צ'יליץ' נשכב על המשטח באצטדיון ארתור אש לאחר ששיגר את אותו בקהנד אלכסוני. אותו בקהנד שסידר לו תואר גרנד סלאם ראשון בקריירה והגשמת חלום של כל ילד שמחזיק מחבט טניס ביד.

        מארין צ’יליץ’ היה גדול על קיי נישיקורי וזכה באליפות ארה"ב

        יפן אבלה על ההפסד, צ’יליץ’ מדבר על מהפכה

        צ'יליץ' הודה לאיבניסביץ': "הוא הוסיף לי הנאה מטניס"

        גוראן איבניסביץ' (משמאל), מאמנו של מארין צ'יליץ', במשחק גמר אליפות ארה"ב (GettyImages)
        לדחוף קדימה. איבניסביץ' (צילום: אימג’בנק, Gettyimages)

        2. בכוח. הטניס תמיד היה שם. אז מה השתנה בשבועיים האחרונים, או למעשה בשבוע האחרון? מאמנו של צ'יליץ' גוראן איבניסביץ' טוען שדרש מחניכו שלו לדחוף תמיד קדימה. "הוא היה מגיש ובורח מיד שני צעדים אחורה. אמרתי לו: 'לא תוכל לזוז כמו רפא או נובאק, אתה חייב להשתמש בנשק שלך'". הטיפים של המאמן ואליל ילדותו של צ'יליץ', ביחד עם העבודה הקשה, עזרו מאוד.

        בגמר מול נישיקורי, ברבע מול ברדיך, ובעיקר בחצי הגמר מול פדרר, צ'יליץ' דחף כל הזמן קדימה. הוא הסתייע בשיווי משקל, ביציבה שלו וברגליים חזקות כדי להכות כשהוא כל הזמן מטה את הגוף כלפי המגרש ולא נשען אחורה. הוא לקח את הכדורים מוקדם מאוד, שיחק הרבה פעמים עם השעיה של החבטות לעוד מאית שנייה אחת כדי להטעות את היריב, ובעיקר שחרר כדורים בעוצמות אדירות ועומק רב. כל כדור שהגיע אליו ולא היה עמוק מספיק, נענה מיד בווינר. או כמו שהמאמן אמר אחרי הניצחון על פדרר: "זה טניס מושלם, אי אפשר לשחק יותר טוב".

        הביטחון של צ'יליץ' והנינוחות שלו באו לידי ביטוי בעיקר בסוף שני המשחקים האחרונים, מול פדרר ונישיקורי. בשניהם הוא הגיש למשחק, את שניהם הוא סגר עם שלושה סרבים ללא מענה ועוד ווינר. נגד נישיקורי, למשל, הוא רצה לסגור את המשחק עם אייס ולכן עשה שגיאה כפולה ב-0:40. מזכיר קצת קבוצת כדורגל שמנסה לכבוש שער יפה כשהיא מובילה 0:4 בדקה ה-80.

        מארין צ'יליץ' טניסאי קרואטי (AP , Charles Krupa)
        לא הגשה חזקה במיוחד, אבל חכמה, מדויקת וקטלנית. צ'יליץ' (צילום: AP)

        3. ההגשה. עוד לפני הגמר דיברו הרבה על ההגשות, ובעיקר על ההבדל התהומי שבין הנקודות הקלות שצ'יליץ' מקבל מהסרב לעומת העובדה שנישיקורי כמעט לא מקבל כאלה בכלל. כל מה שנאמר היה נכון גם בגמר. צ'יליץ' הגיש 17 אייסים וזכה ב-80 אחוז מהנקודות אחרי שהכניס את ההגשות הראשונות. אבל אלו לא רק המספרים. הקרואטי למד גם לגוון את הסרב שלו והראה שגם בסרב - החבטה הכי חשובה במשחק הטניס - יש הרבה עבודה בראש.

        זכיתי לראות את אלוף ארצות הברית הטרי בטורניר מינכן בשנה שעברה, כשהפסיד 6:4, 6:2 לבן ארצו איבן דודיג. מגובה של השורה השלישית ניתן לראות ולהרגיש את מה שהשחקנים מרגישים ורואים. ואכן, יצא לי לחזות מקרוב בסרב השני הזה של צ'יליץ', כדור שפוגש את הקרקע וטס לשמיים עם המון קיק עליו. זה מעיף את היריב אחורה וקשה מאוד להתמודד עם זה. במיוחד כשאתה קיי נישיקורי על 1.78 מטר שלו. הקרואטי השתמש הרבה בסרב הזה מול נישיקורי וכך דחף אותו אחורה. זה לא שצ'יליץ' לא מגיש חזק (הסרב המהיר ביותר שלו היה 134 מייל לשעה מול נישיקורי), אלא שהוא משתמש בהרבה שכל ומגוון את הסרב שלו. זריקת הכדור שלו נמוכה יותר ממה שהייתה פעם, כמו שגם מאמנו היה מגיש, והסרב שלו הפך להיות אחד הנשקים הקטלניים בסבב.

        קיי נישיקורי טניסאי יפני אחרי ההפסד בגמר אליפות ארצות הברית (AP)
        אכזב, ואפשר להבין למה. נישוקרי (צילום: AP)

        4. לחץ ועייפות. מסכן קיי נישיקורי. היפני הנהדר הזה עבר טורניר קסום, והצליח לגבות שני ניצחונות בחמש מערכות על יריבים חזקים מאוד כמו מילוש ראוניץ' וסטן ואוורינקה בסנסציה גדולה מול נובאק דג'וקוביץ'. מעבר לכל דבר אחר, הוא הצליח להראות שהוא מסוגל לנצח את השחקנים הטובים ביותר בעולם גם במשחק של הטוב מחמש מערכות.

        בגמר, לעומת זאת, היה נראה שהלחץ מתחיל להגיע אליו. הציפיות של מדינה שלמה, קרוב ל-130 מיליון תושבים, שהתעוררו מוקדם והתאספו בכל מקום כדי לצפות בו, ישבו לנישיקורי על הכתפיים הרזות. הוא היה נראה לחוץ ולא סבלני. אם מוסיפים לאלה את העייפות שהתחילה להשפיע, והרי לחץ מוסיף מידה ניכרת של עייפות, מקבלים את היכולת הבינונית של היפני בגמר. חבל שזה נגמר כך, אבל צריך לזכור שנישיקורי רק חזר מניתוח לא מזמן ובכלל היה בספק לטורניר. בטוח שהדרך הארוכה שעשה בניו יורק תיתן לו הרבה אמונה וביטחון להמשך. הוא עשה כמה צעדים משמעותיים קדימה בשבועיים האלה.

        מארין צ'יליץ' טניסאי קרואטי חוגג זכייה באליפות ארצות הברית (AP)
        עדיין לא מכיר את גינוני הטקס, וזה נחמד. צ'יליץ' (צילום: AP)

        5. אנטי-כוכב. באותה הזדמנות בה נכחתי במשחק של צ'יליץ' בשנה שעברה, יצא לי גם לבקר בגמר טורניר שטוטגרט, בו ניצחה מריה שראפובה את לי נה. הצפייה בשתי הנשים העשירות ביותר בספורט העולמי היא חוויה. שתיהן מפעל של אישה אחת. הכל מתוקתק, הכל מהונדס עד זרא. הן יודעות בדיוק מה תפקידן בטקס, איך הן אמורות להגיב לכל מה שמתרחש מסביב למשחק, לפניו, אחריו ותוך כדי ואין שום סיכוי שתתפסו אותן בפאשלה. זה מרשים.

        צ'יליץ', לעומת זאת, נראה מגושם ומבולבל מאוד לאורך הטקס. הוא התקשר מהספסל שלו בסיום למישהו בסלולרי שלו ונראה נבוך כשהמצלמה תפסה אותו, התחיל למחוא כפיים בנאום של נישיקורי כשהקהל לא מחא כפיים, לא מיהר לענוד שעון של הספונסר או ז'קט של חברת ההלבשה ובאופן כללי התנהג כמו שכל אחד שעדיין לא הונדס מתנהג. עדיין לא מודע בדיוק לכל הגינונים והמחוות הקטנות. זה היה יפה לצפייה.

        קיי נישיקורי טניסאי יפני (AP , Mike Groll)
        יש עתיד לו ולענף. נישיקורי (צילום:AP)

        6. היום שאחרי. צ'יליץ' ייהנה עכשיו מחגיגות, יעשה סיבוב מיוחצ"ן ומתוקשר לעייפה ברחבי ניו יורק ויתארח בכמה תכניות בוקר בארצות הברית. ככה ייעשה לאיש. השאלה הגדולה היא מה יהיה איתו החל מהטורניר הבא. המבחן הגדול שלו מתחיל עכשיו ובשאלה האם יוכל לשמור על היכולת הזו ועל העקביות הזו.

        ערוצי הטלוויזיה בקרואטיה ישדרו את המשחקים מול ברדיך, פדרר ונישיקורי כנראה עוד אלפי פעמים, אבל צ'יליץ' צריך לספק להם עוד הרבה רגעי שיא. בשבועיים הללו בניו יורק הוכיח הקרואטי שיש לו את זה. בתוכו נמצא הטניסאי והפייטר שמסוגל להתחרות ברמות הגבוהות ביותר באופן עקבי. מעכשיו, כל טורניר שהוא יגיע אליו, הוא יגיע כאלוף גרנד סלאם. זה משנה הכל ב-180 מעלות. יסתכלו עליו בכל העולם, אנשים יקנו כרטיסים כדי לראות אותו משחק ויריבים יבואו לתת נגדו את הכל כדי לנסות לנצח את אלוף ארה"ב. הסטטוס החדש הוא קשה, אבל עושה רושם שהאישיות של צ'יליץ' בנויה להתמודד עם זה ולעשות מהשבועיים הבלתי נשכחים הללו הרבה יותר מהבלחת שלמות חד פעמית.

        הטניסאית האמריקאית סרינה וויליאמס (GettyImages)
        להסתכל, ליהנות ולהודות. סרינה (צילום: גטיאימג'ס)

        7. סרינה. אלופת הנשים, כצפוי, הייתה סרינה וויליאמס שטיילה ל-3:6, 3:6 מול קרוליין ווזניאקי (חמש המערכות במשחקי הגמר הסתיימו ב-3:6). סרינה זכתה בתואר הגרנד סלאם ה-18 בקריירה ושוב הוכיחה שהיא אגדה עוד בחייה, או יותר נכון בעודה במהלך הקריירה שלה. היא לא שמטה אפילו מערכה אחת לאורך הטורניר, ולמעשה לא איבדה יותר משלושה משחקונים במערכה אחת בשבועיים הללו. אפשר לומר שההגרלה האירה לה פנים וסידרה לה משחקים מול יריבות שנוח לה מאוד מולן, אבל זה באמת לא הסיפור.
        הסיפור הוא שמולנו עומדת ספורטאית-על, אחת הגדולות בכל הזמנים ולבטח אחת הדומיננטיות שבהן. אפשר לנתח מפה ועד שבוע הבא את כל הבעיות בסבב הנשים, ויש כאלה, אבל כרגע כדאי בעיקר ליהנות מהגברת שתחגוג 33 בעוד 17 ימים, ולקוות שנזכה לראות אותה עוד הרבה זמן בסבב.

        פלשינג מדו, אליפות ארה"ב בטניס (GettyImages)
        שבוע נהדר של טניס. פלשינג מדו (צילום: AP)

        8. סטן ואוורינקה, לי נה, רפאל נדאל, מריה שראפובה, נובאק דג'וקוביץ', פטרה קביטובה, מארין צ'יליץ', סרינה וויליאמס. שמונה זוכים משמונה מדינות שונות לשמונה תארי גרנד סלאם ב-2014, דבר שלא קרה מאז 1998. קיי נישיקורי ריתק מדינה שלמה, שהתקבצה בשעות איומות כדי לצפות בו ורכשה כל מוצר שקשור אליו. מארין צ'יליץ' הפך לאליל בקרואטיה, זכה לסרטוני תמיכה ועידוד מנבחרת הכדורגל והוציא רבים לחגוג את הזכייה שלו ברחובות זאגרב, ספליט וערים אחרות. אפשר להיות ציניים, אבל כנראה שבכל זאת עושים משהו נכון בטניס והספורט הזה מוציא מהרבה מאוד אנשים רגשות ותחושות חיבור.