יובנטוס מתחילה מאפס: השינוי המפתיע של יובנטוס בעמדת המאמן

הדבר המדהים ביותר בהקשר להתפטרותו של אנטוניו קונטה מיובנטוס הוא שאיש לא חזה אותה. כלי התקשורת בארץ המגף מפרסמים על בסיס יומי כמות מטורפת של שמועות והשערות. במקרים רבים אמנם מדובר בהמצאות, אך הם גם ממעטים מאוד לפספס סקופים אמיתיים. כך, למשל, ידעו כולם על העזבתו הצפויה של קלרנס סיידורף ממילאן שבועות ארוכים לפני ההודעה הרשמית.

באשר לקונטה, הספקות לגבי המשך עבודתו ביובנטוס נפוצו בשלהי העונה שעברה. לו היה מתפטר מהגברת הזקנה במאי, אף אחד לא היה נופל מהכיסא. המנהל הספורטיבי בפה מארוטה אמר מפורשות במאי: "אוהדים צריכים לדאוג כי קונטה עלול להתפתות לעזוב אותנו". בפועל, אחרי הזכיה באליפות, הודיע המועדון חד משמעית שהמאמן ימשיך עונה נוספת לפחות, והאימונים החלו השבוע באווירה שגרתית לחלוטין. הדיווח הראשון באינטרנט על רעידת האדמה הצפויה התפרסם ביום שלישי בערב דקות ספורות לפני שיובה אישרה את הסנסציה. היה זה יום הכיפורים של עיתוני הספורט האיטלקים.

אנטוניו קונטה התפטר במפתיע מיובנטוס

המחליף: מסימילאנו אלגרי, שסיכם לשנתיים

בטורינו הפגינו נגד המינוי, אלגרי מתגונן

את ההלם של אוהדי יובנטוס אפשר להשוות להתפוצצות פרשת השחיתות ב-2006. במשך שלוש שנותיו על הקווים בטורינו, הפך קונטה לדמות החשובה ביותר במועדון בפער ניכר. אפילו מאמנים אגדיים כמו ג'ובאני טרפאטוני ומרצ'לו ליפי לא נהנו מההערצה העצומה שחשים האוהדים כלפי קונטה. הוא היה האיש ששינה ב-180 מעלות את תדמיתה של יובה, והפך אותה מלוזרית חסרת תקנה לווינרית האולטימטיבית. כולן הסתיימו עם זכיה באליפות – הראשונה עם מאזן נדיר ללא הפסד, האחרונה עם מאזן נדיר אפילו יותר עם שיא 102 הנקודות. מארוטה והחלוץ הארגנטיני קרלוס טבס השוו אותו לאלכס פרגוסון, וביציעי יובנטוס ארנה החדיש קיוו שקונטה אכן יהפוך לפרגי של יובה. עם עזיבתו, הוא השאיר תהום של ממש, ודי להתבונן בסוכנויות ההימורים כדי להבין את ההשפעה. היחס על זכייתה של יובה באליפות רביעית ברציפות עלה מיד באופן ניכר אחרי ההתפטרות, מ-1.66 לאיזור 2.00.

הנשיא אנדראה אניילי פירסם מכתב מיוחד כדי לבטא את רגשותיו: "אנטוניו היקר, היית מנהיג עבור השחקנים, והחדשות גורמות לי עצב רב. אני חושב על שלוש השנים של עבודה משותפת, במהלכן כתבנו את ההיסטוריה של המועדון. הנשיא צריך לדעת לשים את הרגשות בצד, ויובנטוס צריכה להמשיך את המסע. אנחנו מתחילים מאפס. אפס ניצחונות ואפס נקודות בתחילת העונה, כמו כולם". אין דרך טובה להגדיר את התחושה. ללא קונטה, מרגישים כולם ביובנטוס שהם מתחילים מאפס, תרתי משמע.

כעת מנסים באיטליה לפענח את הסיבות למהלך ולעיתוי המשונה. תיאוריה פופולרית גורסת כי המאמן היה מתוסכל ממדיניות המועדון בחלון ההעברות ומהיעדר היכולת להיענות לדרישותיו. ברשימת הקניות שהעביר קונטה למארוטה נכללו שני שחקנים שהיו אמורים לחזק מאוד את הסגל – החלוץ הצ'ליאיני אלכסיס סאנצ'ס והקשר הקולומביאני חואן קואדראדו. בעוד משא ומתן עם פיורנטינה לגבי השני היה מורכב ביותר לאור היחסים המתוחים בין שני המועדונים, הרי שהראשון ידע היטב שברצלונה מעוניינת למכור אותו והביע פומבית את נכונותו להגיע לטורינו עוד לפני המונדיאל, כדי לשחק לצד חבריו לנבחרת, ארטורו וידאל ומאוריסיו איסלה. יובה לא השכילה להשלים את העסקה לפני הטורניר בברזיל, והכושר הפנומנלי של סאנצ'ס בגביע העולם העלה את מחירו. במקום להימכר ב-20 מיליון יורו, הוא חתם בשבוע שעבר בארסנל תמורת 30 מיליון ליש"ט – סכום שיובה לא יכולה היתה להרשות לעצמה.

באופן כללי, תסכולו של קונטה מההגבלות הפיננסיות פרץ לא פעם החוצה באמירות חריגות. "אי אפשר ללכת למסעדה של 100 יורו אם יש לך רק 10 יורו בכיס", הוא אמר באמצע העונה שעברה. האם אלה גם המניעים שאילצו את יובנטוס לנהל בחיוב משא ומתן לגבי מכירתם של וידאל ופול פוגבה. הצ'יליאני מבוקש במנצ'סטר יונייטד, הצרפתי נמצא מזמן על הכוונת של פריז סן ז'רמן וצ'לסי, והרווח שהגברת הזקנה יכולה לעשות עליהם עצום. המאמן התנגד לעזיבתם, והעובדה כי עזב בטריקת דלת גרמה לפרשנים לחשוב כי וידאל או פוגבה – או אולי שניהם – קרובים לעזיבה אף הם. מארוטה מיהר להכחיש והצהיר: "וידאל לא למכירה". ניתן לסמוך על כך אם הכוכב עצמו ידרוש לעבור? לא בטוח.

התיאוריה השניה קובעת כי קונטה לוטש עיניים למשרת מאמן נבחרת איטליה שהתפנתה אחרי המונדיאל. יש בכך הגיון בשל עיתוי ההודעה. לפני הנסיעה לברזיל האריך צ'זארה פראנדלי את חוזהו עם ההתאחדות בשנתיים, ועבודה עם סקואדרה אזורה כלל לא עמדה על הפרק מבחינת קונטה. כשלון בשלב הבתים גרם לפראנדלי להתפטר, ומחליפו טרם מונה. עם זאת, יש לפחות שלוש סיבות לשלול סיבה זו. ראשית, נטישת מועדון והפרת חוזה רק כדי לאמן את הנבחרת עלולה לפגוע קשות בתדמיתו של קונטה, והוא יודע זאת. שנית, אם הדבר נכון, מדוע המתין לפתיחת האימונים, ולא עזב שבוע קודם לכן? שלישית, בגיל 44 קונטה עדיין צעיר יחסית כדי להנהיג את הנבחרת, בעוד הדחף שלו לעבוד ללא הפסקה ממש לא מתאים למשרת מאמן לאומי שפוגש את שחקניו פעם בחודשיים במקרה הטוב.

התיאוריה השלישית מבוססת על תחושת מיצוי, והיא נראית בשלב זה הסבירה מכולן. לצד ההישגים האדירים בזירה המקומית, כשלה יובנטוס בליגת האלופות. היא הובסה על ידי באיירן מינכן ברבע הגמר בעונת 2012/13, בעוד בעונה שעברה כלל לא שרדה את שלב הבתים. על אף שעמד לזכותו סגל נהדר, הצהיר קונטה אחרי ההגרלה: "על הנייר, ריאל מדריד צריכה לסיים ראשונה. אנחנו נתמודד עם גלאטסראי על המקום השני", והוסיף: "יובנטוס היא אדנדרוג מסוכן". ואכן, הגברת הזקנה נלחמה עם הטורקים על הסגנות, והפסידה בקרב בשלג באיסטנבול. מדוע שידר קונטה תבוסתנות מסוג זה? מדוע הגדיר את הקבוצה שבנויה על הגננת נבחרת איטליה, קישור מושלם עם אנדראה פירלו, וידאל ופוגבה, והתקפה שהתחזקה בשני החלוצים שביקש באופן ספציפי (טבס ופרננדו יורנטה), כאנדרדוג? האיטלקים התקשו להבין את פשר הנמכת הציפיות.

בראיון פרידה לערוץ הטלוויזיה של יובנטוס, הצהיר קונטה: "תמיד קשה לנצח, ללא קשר לקבוצה בה אתה עובד. במועדון עם יוקרה ומסורת מפוארת כמו יובנטוס, אתה מרגיש מחויב לנצח תמיד, וזה קשה שבעתיים". המילים האלה מאפשרות להציץ לנפשו של המאמן. אחרי שלוש אליפויות, הוא חשש שלא יצליח לשחזר את היכולת בליגה, ולא האמין שישבור את המחסום בליגת האלופות. הוא שוכנע להמשיך במאי, אבל שמשהו בו כבה, ולכן דווקא כאשר חזר להדריך את שחקניו במחנה האימונים הפנים עד כמה הוא לא מסוגל לעמוד במשימה באופן אישי. לפיכך, היה הוגן מבחינתו לעזוב. ג'יג'י בופון, שהיה המום כמו כולם למשמע החדשות, סבור כך: "כאשר האזנתי לדבריו של המאמן, הרגשתי שהסיבות שלו פנימיות, ולא קשורות ישירות למועדון".

אם זה המצב, הרי שקונטה לא ברח, אלא נהג בכנות וביושר כלפי מעסיקיו. על הדרך, הוא גם הבטיח שייזכר לתמיד כווינר, ולא יצטרך לספוג ביקורת אם יובה תיכשל העונה בכל החזיתות.

סיכויי הכישלון גבוהים, כמובן, הרבה יותר כעת, אחרי שמסימיליאנו אלגרי הוזעק באופן מפתיע להחליף את האגדה פחות מיממה אחרי ההודעה הדרמטית. המאמן שזכה באליפות עם מילאן ב-2011, אך פוטר ממנה בעונה שעברה, לא התקבל בזרועות פתוחות על ידי אוהדי יובה שהפגינו נגדו ובעטו ברכבו כשהגיע לראשונה למשרדי המועדון. בניגוד לקונטה, שרצה לשלוט בנעשה בקבוצה, רגיל אלגרי לקבל תכתיבים מהבוסים, כי הרי זו ההתנהלות הרגילה עם סילביו ברלוסקוני במילאן. למשל, הוא לא מנע את מכירתם של טיאגו סילבה וזלטן איברהימוביץ' לפריז, ונשאר בתפקידו כדי להפוך לשעיר לעזאזל, לא בהכרח באשמתו. אוהדי יובנטוס חוששים שאלגרי יהיה מאמן חלש, שלא ישמור על הסגל הקיים, ויתקשה לחזק אותו בכוכבים שהיו מעוניינים לעבוד עם קונטה אך יהססו להגיע למועדון במתכונתו החדשה.

פחד גדול נוסף קשור לעתידו של פירלו, שהאריך לא מכבר את חוזהו ביובה בשנתיים נוספות. המתיחות בין אלגרי לגאון הקישור ידועה היטב – המאמן הוא שהביא לסיום דרכו של פירלו בשורות הרוסונרי לפני שלוש שנים, העדיף את מארק ואן בומל על פניו, והכריח אותו לחפש קבוצה חדשה. באוטוביוגרפיה הנהדרת שפורסמה לפני שנה, האשים הפליימייקר ישירות את המאמן וכתב: "אמרו לי שאלגרי לא רואה אותי בקישור המרכזי, ואם אשאר אצטרך לשחק באגף השמאלי. היתה תחושה שאנשים ניסו לרמוז לי שאני גמור. אפילו עכשיו אני מתקשה להבין אותם".

מתן האפשרות לפירלו לעזוב ליובנטוס ללא תמורה נתפס כיום באופן חד משמעי כאחת הטעויות הגדולות ביותר בתולדות מילאן. אלגרי חתום עליה אישית, וספק אם פירלו העלה בדעתו כי יצטרך לפגוש שוב את המאמן שלא העריך אותו. "יש לי יחסים מעולים עם פירלו, ואני בר מזל לעבוד איתו שוב", אמר אלגרי מיד אחרי החתימה. סביר להניח שפירלו לא שותף לתחושות אלה, ומיד אחרי המינוי השנוי במחלוקת נפוצו באיטליה דיווחים על העזיבה האפשרית של המאסטרו. גם אם מדובר בברווז, אפשר להבין את העיתונאים. הם החמיצו את סקופ חייהם, וכעת יורים לכל הכיוונים כדי לא לפספס שוב. תוך כדי כך, הם עלולים לפגוע עוד יותר במעמדו של המאמן החדש עוד לפני שניגש לעבודה הלכה למעשה. אלגרי מתחיל מאפס, יובה מתחילה מאפס. רומא, נאפולי ויתר הירבות בצמרת, מתחילות להריח אתה דם.

כדורגל איטלקי בוואלה! ספורט