בווידאו: דיוויד בלאט מודיע על עזיבתו את מכבי תל אביב
אפשר לברך על המוגמר. מה שנהיה ברור יותר ויותר ביממה האחרונה הפך לעובדה - דיוויד בלאט הוא המאמן הראשי של קליבלנד. בלאט לא רק הגיע לליגה הטובה בעולם, הוא הגיע לשם כמאמן הראשי של אחת הקבוצות המסקרנות בליגה וקבוצה שהשקיעה מאמצים רבים בבחירת המאמן שלה. לאחר הרפתקה מאוד לא מוצלחת עם מייק בראון, שחתם בקיץ שעבר לחמש שנים ופוטר לאחר עונה אחת, הנהלת הקאבס הקדישה את רוב החודש וחצי האחרונים לבחירת המאמן הבא. מועמדים רבים רואיינו, שמות רבים הוזכרו, בסוף הבעלים דן גילברט והג'נרל מנג'ר דיוויד גריפין החליטו להמר על בלאט.
זה הימור מפתיע. קבוצות NBA לא נוטות להעריך את מה שקורה מעבר לאוקיינוס ומעדיפות להמר על עוזרי מאמנים מוערכים או שחקני עבר בכירים - אנשים שיש להם היכרות רחבה עם הליגה. אפילו מאמני מכללות מקבלים מעט מאוד הזדמנויות כמאמנים ראשיים. אם קבוצה בבניה כמו יוטה הייתה מהמרת על בלאט זה היה הגיוני יותר, כאשר עושה זאת קבוצה כמו קליבלנד, שזקוקה נואשות להצלחה עכשווית, זה מעיד על המעמד של בלאט ואולי גם על שינוי בגישה לאירופה. התקדים היחיד שניתן להזכיר בהקשר של בלאט הוא של מייק דאנטוני. גם הוא אמריקאי שעשה קריירה ארוכה כשחקן ומאמן באירופה וקיבל קבוצה עם שאיפות בזכות הרזומה הזה, אך אפילו אצלו התהליך היה הדרגתי.
עשה היסטוריה: דייויד בלאט מונה למאמנה של קליבלנד קאבלירס
הפרשנים מתרגשים: "מינוי מבריק של קליבלנד, בלאט יהיה מודל לחיקוי"
הכירו את קליבלנד, הבית החדש של בלאט
שילוב של גורמים עזר לבלאט לקבל את התפקיד הנחשק. הסוכן מייק טננבאום עשה עבודה נהדרת במיתוג שלו כגאון התקפי ובשימוש בהצעה מגולדן סטייט למשרת עוזר המאמן הבכיר כדי להכריח את קליבלנד להחליט מהר (הדלפת הטענה שמקרובים מייעצים לבלאט להעדיף את ההצעה של הווריורס, שבהחלט הייתה אטרקטיבית ומתאימה מאוד לבלאט, הייתה מהלך פוקר מבריק). הטיימינג היה מושלם - בלאט הגיע בדיוק בשבוע בו כולם רוצים להיות סן אנטוניו, השילוב בין אירופה להתקפת פרינסטון המתוחכמת, שבלאט למד בימיו במכללה תחת המאמן האגדי פיט קאריל, יצר קונוטציות פופוביצ'יות. ניתן להניח שבלאט גם מאוד הרשים את גילברט וגריפין בצמד ראיונות הבזק שמיד אחריהם הם החליטו ללכת עליו.
בלאט מגיע לעולם שעובד אחרת לחלוטין מהאופן בו הוא רגיל. את אחד השינויים החשובים ביותר הוא ירגיש כבר בשבוע הראשון שלו כמאמן. ביום חמישי ייערך הדראפט ובו קליבלנד תבחר במקום הראשון, ההחלטה שתתקבל עשויה לעצב את פני הקבוצה בשנים הקרובות, השנים בהן בלאט צפוי לאמן אותה. אך לבלאט לא יהיה חלק בהחלטה הזאת. כעיקרון, מאמנים ב-NBA לא בונים את הסגל אלא מקבלים שחקנים ועובדים עם מה שקיים. מאמנים ותיקים ומוערכים זוכים להתחשבות בקבלת החלטות כאלה, אך לא מאמן חדש לחלוטין שרק הרגע הגיע לליגה.
את מי קליבלנד צפויה לבחור? הדיווח הטרי על ניתוח שג'ואל אמביד צפוי לעבור טורף את הקלפים. גריפין כנראה היה בוחר בסנטר המסקרן, אבל המצב הבריאותי שלו מפחיד מדי ומזכיר יותר מדי מקרים מצערים מהעבר. זה משאיר אותו עם שני הסמול פורוורדים עליהם דיברו כל השנה - אנדרו וויגינס וג'בארי פארקר, כאשר גם האופציה של טרייד על הבחירה (למשל, כחלק מעסקה שתביא לקאבס את קווין לאב) נמצאת על הפרק. גם המשך הקיץ צפוי להיות עמוס בהחלטות שבלאט לא ייקח בהן חלק. גילברט וגריפין יצטרכו להחליט אם להציע לקיירי אירווינג חוזה מקסימום בידיעה שאם הם לא מציעים כבר הקיץ הוא עשוי לדרוש טרייד, הם גם יצטרכו להכריע לגבי דיון וויטרס המוכשר אך בעייתי, האם להציע חוזה ללואל דנג שלא ממש הרשים בחצי העונה שהיה וכיצד להשתמש בכ-10 מיליון דולר שיהיו להם מתחת לתקרת השכר.
ג'ואל אמביד ייעדר כ-4-6 חודשים מהמגרשים
בנוסף לכל זה, בקליבלנד לא ויתרו על הפנטזיה שלברון ג'יימס יחליט לחזור. לפי דיווחים רבים, אם לברון יבחר לעזוב את מיאמי חזרה לקליבלנד היא אחת האופציות שהוא שוקל ברצינות. זו תהיה סוג של סגירת מעגל עבורו. הקיץ הסיכוי לכך נראה קלוש, אבל אם הוא יישאר במיאמי ובעונה הבאה הקאבס ייראו טוב בזמן שההיט ימשיכו להידרדר האפשרות הזאת תהפוך לריאלית יותר בקיץ הבא. אבל את האפשרות שדיוויד בלאט יאמן את לברון ג'יימס עדיף להכניס למגירה ולנעול כדי שלא תשתלט על הדיון, זו סיטואציה מספיק חשובה וקליבלנד היא קבוצה מספיק מעניינת גם בלי האפשרות הזאת.
קשה להעריך איזו קבוצה בלאט יקבל לפתיחת האימונים באוקטובר, הרבה מאוד שינויים יכולים לקרות והשינויים האלה לא תלויים בו. אך הנחת העבודה צריכה להיות שייבחר וויגינס או פארקר, שקיירי יקבל חוזה מקסימום, שיוחתם שחקן פנים עם רזומה (אפשר לפנטז על פאו גאסול שקליבלנד ניסתה להביא בטרייד בשנתיים האחרונות) וששאר הסגל יתבסס על הצעירים שהגיעו לקבוצה בשנים האחרונות.
במקרה כזה המטרה של בלאט תהיה די ברורה - להביא את קליבלנד לפלייאוף ולעצור את מעגל הכישלונות מאז עזיבת לברון. במזרח החלש, עונה מוצלחת של קליבלנד אמורה להסתיים במקום בין שמונה הראשונות. תמיד קיימת האפשרות שכל הפצועים של כל היריבות יחזרו בכושר טוב ושכל הפוטנציאלים מסביב יתממשו, כך שניתן לדמיין עונה סבירה של קליבלנד שמסתיימת ללא פלייאוף ועדיין מוכתרת כהצלחה יחסית. אך 15 השנים האחרונות לימדו אותנו שכל קבוצה לגיטימית במזרח מגיעה לפוסט סיזן, לכן בשלב המוקדם הזה ניתן לסמן את העלייה לפלייאוף כמדד מהימן לאיכות עונת הבכורה של בלאט ב-NBA.
אם בקליבלנד מצפים לגאון התקפי, למאמן בסגנון של דאנטוני, הם יגלו במהרה שזה לא מה שמאפיין את בלאט. יש לבלאט ידע מקצועי רחב ומגוון, הוא גם יוכל להביא כמה מאפיינים מאירופה, בעיקר בהגנה, אך התכונה החשובה ביותר שלו היא היכולת שלו לעבוד עם שחקנים. הוא דווקא מעדיף סגנון פשוט, כזה שיכול להתאים גם לשחקנים עם יכולות מוגבלות. ההצלחות שלו כמאמן ראשי היו בקבוצות עם מעט כישרון ביחס ליריבות אך מרקם קבוצתי מוצלח ויכולת להגיע למקסימום ברגעים הנכונים. הוא הצליח להסתדר עם שחקנים שנחשבים לבעייתיים כמו אנדריי קירילנקו וסופו. הוא גם ידע להשתמש בגארדים עם יכולת אישית גבוהה כמו ג'רמי פארגו, קית' לנגפורד וטייריס רייס, שחקנים בסגנון של קיירי אירווינג, ולעזור להם להפוך לסקוררים יעילים שלוקחים עליהם את המשחק ברגעים בהם הקבוצה זקוקה לכך.
המבחן הגדול של בלאט יהיה ביכולת לתרגם את האיכויות האלה ל-NBA. קליבלנד של בראון הייתה קבוצה רכה ואדישה, כל אחד היה עסוק בהתפתחות האישית שלו, אירווינג זייף בהגנה ולקח יותר מדי זריקות גרועות בהתקפה. יהיה מסקרן במיוחד לבדוק איך הצעירים של קליבלנד מגיבים לבלאט. הפעם לא מדובר בשחקני יורוליג שנדדו לאירופה כדי לשחק אלא במיליונרים שנבחרו במקומות הראשונים בדראפט ומצפים שהעולם יתאים את עצמו אליהם. באירופה בלאט פיתח שילוב בין סמכותיות לא מתפשרת לגישה טובה לשחקנים, מעט מאוד מאמנים ב-NBA מצליחים בכך, זה הרבה יותר קשה במקום בו הכול הרבה יותר גדול, כולל האגו של השחקנים.
ברמת היחסים האישיים, לא יהיו חסרים לבלאט אתגרים. קיירי הוא פרנצ'ייז פלייר פוטנציאלי שעדיין לא הבין איך להפוך לכזה. דיון וויטרס הוא קומבו גארד מפוזר שעדיין לא יודע איך לתרגם את הכישרון שלו לתרומה לקבוצה. אנתוני בנט מגיע אחרי עונת רוקי איומה, עם המשקל של הבחירה הראשונה שיושב לו על הכתפיים, אם בלאט יצליח להפוך אותו לשחקן אפקטיבי זה ייחשב להישג מרשים במיוחד. אם וויגינס ייבחר בדראפט (ואני מהמר שהפוטנציאל ההגנתי שלו יכריע לטובתו) הוא יהווה אתגר מסוג אחר - כישרון עצום שלא ברור אם יש לו אופי של סופרסטאר. כל הילדים האלה זקוקים להכוונה וזקוקים לדמות שהם מאמינים בה, למאמן שישכנע אותם שכדאי להם להקשיב לו. לבלאט יש את הפוטנציאל להיות המאמן הזה, גם הילת המסתורין של מאמן העל האירופאי יכולה לעזור לו להיתפס כדמות סמכות על ידי השחקנים החדשים שלו.
כדי לנצל את היתרונות שלו, כולל העובדה שהוא יודע להתנהל במערכת לחוצה שזקוקה להצלחות מיידיות ולא לוקחת הפסדים כמובנים מאליהם, בלאט יצטרך להסתגל במהירות לעולם החדש. לכן יש חשיבות רבה לצוות שיהיה איתו. מאמנים ב-NBA נוטים להביא איתם עוזרים, אך במקרה של בלאט עדיף שכמה שיותר אנשים מהצוות הקיים יישארו. הצוות של מייק בראון כלל את ברני ביקרסטאף הוותיק, את ג'ים בוילאן המוערך וכמה צעירים מוכשרים. זה בדיוק סוג הצוות שבלאט זקוק לו - מאמן עבר ותיק או שניים שיעזרו לו להבין איך העסק עובד וצעירים שיעזרו לו להפנים את המהפכה הסטטיסטית שגורמת גם למאמני NBA ותיקים רבים להרגיש מיושנים ולא מעודכנים.
המהפכה הסטטיסטית עשויה להיות הקשה ביותר להסתגל אליה. בלאט ייחשף לכמויות של מידע שהוא לא רגיל אליהן. הוא יכול לצפות בכל המשחקים של קליבלנד בעונה שעברה, הוא יכול לקבל נתונים מורכבים על כל שחקן בקבוצה ועל כל שחקן של כל יריבה, הוא יכול לקבל גם מאות נתונים קבוצתיים. מי שלא יודע להשתמש בנתונים האלה לא שורד. אבל עושה רושם שבלאט החל להפנים כמה מעקרונות המהפכה כבר במכבי תל אביב. הקבוצה שהוא בנה השנה התבססה על ריווח המשחק וריבוי זריקות משלוש, היא גם העלימה כמעט לחלוטין את משחק המיד-ריינג' עבור שלשות וחדירות. קליבלנד זו קבוצה שזקוקה לרענון בתחום, בשנה שעברה היא אפשרה הכי הרבה שלשות בליגה וזרקה הרבה יותר מדי מהמיד-ריינג'. יהיו לבלאט בסגל שחקנים שזה מרחב המחייה הטבעי שלהם, בעיקר וויטרס וג'ארט ג'ק, לכל השאר אין סיבה לזרוק מהאזור הכי פחות יעיל מבחינה סטטיסטית.
מעבר לכך, ברמה המקצועית ניתן להניח שבלאט ינסה לשמור על פשטות. קליבלנד לא בנויה לנסות ולהיות סן אנטוניו, יש לה מספיק שחקנים שמסוגלים ליצור מצבי קליעה ואולי את הפוינט גארד הטוב בעולם בתחום הזה. אם לא יגיע שחקן פנים דומיננטי, זו תהיה קבוצה שתתבסס בעיקר על פיק נ' רול, בלאט ינסה לשדרג את הדברים הקטנים שהופכים את המהלך הבסיסי הזה ליעיל. בהגנה, יהיה מעניין לבדוק אם בלאט ינסה להשתמש במאץ'-אפ-זון שהוא מאוד אוהב. אם אנדרסון וארז'או יהיה הסנטר, גם חילופים אוטומטיים יוכלו לבוא בחשבון. אך בכל מקרה, בזמן שכולם מצפים לשיטות מתוחכמות השיפור המשמעותי שבלאט יכול להביא הוא ברמת האינטנסיביות, הביצוע, המשמעת וקבלת ההחלטות האישית של השחקנים שלו.
בשורה התחתונה, קליבלנד כרגע זאת קבוצה עם סיכון גבוה אך גם פוטנציאל גבוה. הסיטואציה בסך הכול נוחה - זו אמורה להיות קבוצה טובה יותר מהקבוצה של שנה שעברה, שגם כך הוציאה מעצמה את המינימום המוחלט, היא גם נמצאת במזרח מה שאומר שיהיו לה משחקים רבים מול נמושות. רק קטסטרופה מוחלטת תמנע מבלאט מספר שנים לבנות קבוצה כלבבו. כדאי לזכור שגילברט ישלם למייק בראון את החוזה שלו בארבע השנים הקרובות, הוא מאוד לא ירצה לשלם לעוד מאמן מפוטר בזמן הזה.
