המפתחות של סן אנטוניו
להגיב בזמן: מיאמי כרגע היא לביאה פצועה. השבירה המנטלית של משחק 4 הייתה הפתעה לכולם, אבל כמו ההופעה של הספרס במשחק 3, אפשר לקטלג אותה תחת תופעות חד-פעמיות בסדרה. מיאמי מגיעה עם הגב לקיר, עם הניסיון הרב, עם הגאווה והכבוד. היא הולכת לתת את כל מה שיש לה, היא הולכת לשנות, היא הולכת להציג לספרס דברים חדשים. הספרס משחקים כדורסל נפלא, ויכול להיות שלמיאמי אין מה למכור נגד כדורסל כזה. יכול להיות שכן. חשוב שפופוביץ' ישמור את האצבע על הדופק, וידע לעשות שינויים בזמן אם צריך. הסיפור כמעט סגור, הגיע הזמן לטרוק את הדלת על מיאמי. פופוביץ' הוכיח במשחק 4 שהיתרון והמשחקים שהיו, לא משפיעים עליו. כשדני גרין עשה טעות, הוא הוציא אותו לספסל ונזף בו, וזה לא שינה לו שהקבוצה שלו מובילה ב-20 נקודות. פופוביץ' הולך להיות ערני גם במשחק הבא. הוא חייב.
לתת לתסכול של שחקני מיאמי להמשיך לפרוח: ההיט לא רגילים לעמוד במצב שבו הם נמצאים כרגע, הם על סף שבירה מנטלית, והספרס צריכים לעזור להם ליפול לתהום. אני לא אתפלא אם ההיט ינסו לייצר פרובוקציות במהלך המשחק, רק שבצד של הספרס משחקים השחקנים הכי רגועים בעולם. מאריו צ'אלמרס כבר ניסה כמה מהלכים על שחקני הספרס, המרפק על פארקר היה היוצא דופן. לפחות פעם במשחק הוא נכנס בשחקן החוסם בצורה אלימה. הספרס לא יגררו למשחקים האלה, אבל הם כן יכולים להשתמש בהם נגד מיאמי.
שימו לב ל: השורה הסטטיסטית של קוואי לאונרד. 20 נקודות, 14 ריבאונדים, 3 חטיפות, 3 חסימות. מי השחקן היחיד שעשה שורה כזו בסדרת גמר - לפחות 20 נקודות, 10 ריבאונדים ו-3 חטיפות וחסימות? אם ניחשתם טים דאנקן, צדקתם. הוא עשה את זה בגמר 2003 נגד הניו ג'רזי נטס: 32 נקודות, 20 ריבאונדים, 3 חטיפות, 7 חסימות. אם זה לא סימן שגדל כאן שחקן ענק, מה כן?
המפתחות של מיאמי
להופיע: באנגלית זה נשמע יותר טוב, SHOW UP, והכוונה כאן היא לא רק פיזית, אלא גם מנטלית. משחק 4 נראה כמו שבירה מנטלית של מיאמי. השחקנים היו שם, אבל זו לא הייתה ההיט: לא בהגנה, לא בהתקפה. ההגנה לא לחצה על הכדור, ונתנה לספרס להניע אותו בחופשיות. הדאבל טים הגיע מהמקומות הלא נכונים, ושחקנים הושארו לבד בספוטים נוחים. במשחק 3 ההתקפה של הספרס הייתה ספקטקולרית, במשחק 4 היא הייתה טובה, היעילות הייתה אותה יעילות, וזה בגלל שגם ההגנה של ההיט הייתה רעה יותר. בהתקפה הם לא מבצעים שום דבר כמו שצריך. החסימות בהתקפה של ההיט במהלך המשחק היו מבישות קבוצת קט-סל (רמז בקט-סל עדיין אסור לחסום בהתקפה). לא היה שום מגע עם השומרים שטיילו מסביב לחסימה בקלילות. הם הלכו פעם אחר פעם לבידודים וכמעט לא הריצו את התרגילים שעבדו להם במשחקים הקודמים. זה על ספולסטרה, שעד כה קיבל מחמאות על יכולת האימון שלו. או שהוא לא מבקש את התרגילים, או שהשחקנים לא מבצעים. זה על לברון, שאמור להיות המנהיג של ההיט. זה על וייד ובוש. להפסיד לקבוצה גדולה זו לא בושה. להתפרק מול קבוצה גדולה, זה סיפור אחר לגמרי.
לעצור את דיאו: בגמר של השנה שעברה, בחמשת המשחקים הראשונים, דני גרין היה הנשק הסודי של הספרס. בחמישה משחקים הוא קלע 25 שלשות, ב-65%. בשני המשחקים האחרונים, ההיט הוציאו עליו חוזה, והוא הוסיף רק שתי שלשות ב-18%. הגם שהשנה קשה לזהות את ה-MVP בספרס, קל לזהות את הX פקטור. בוריס דיאו מחזיק עד כה במדד ה+- הגבוה ביותר בספרס. בדקות שהוא על המגרש בארבעת המשחקים הראשונים, הספרס קלעו 60 נקודות יותר מההיט (קוואי למשל ב+47, דאנקן ב+41). זה לא מקרי שכשהוא עבר לחמישייה במשחקים 3 ו-4, ההתקפה של הספרס הפכה לבלתי עצירה. זה לא פשוט לעצור את דיאו, כיוון שהוא לא הסקורר הרגיל שפשוט צריך להכריח אותו לזריקות קשות. דיאו בקושי זורק לסל (8.5 זריקות בממוצע למשחק), וגם כמות הנקודות שלו לא משמעותית. הבעיה שהוא יוצר היא דרך החדירה שלו, דרך יכולת המסירה, דרך המסירה הנוספת. גם כשהאסיסט לא רשום על שמו, הרבה פעמים הסל התחיל ממהלך שלו. ההיט צריכים לשים לזה סוף. השחקן ששומר עליו חייב לדעת שהוא לא עוזר. הוא צריך למנוע ממנו את הכדור ואת הכניסה לאזור הטבעת, ולהשאיר אותו על קו השלוש. לברון, באטיה, האסלם, להיט יש את השחקנים לגרום לזה לקרות.
שימו לב ל: לברון ג'יימס. הוא לא שכח איך לקלוע ולצבור נקודות, ועדיין ההגנה של הספרס מצליחה לעצור אותו. איך? לברון ידוע כמוסר טוב, והוא השחקן שאמור להפעיל את ההתקפה של ההיט. בינתיים בסדרה הוא עומד על 15 אסיסטים לעומת 18 איבודים, הרחק מהממוצע העונתי של 6.4 אסיסטים על 3.5 איבודים.
