ערן זהבי עולה למטוס, 120 אוהדים בצהוב מסתכלים עליו - ומתעלמים. אחריו נכנסים ברק יצחקי, יואב זיו ודור מיכה. שליש מהרכב אלופת המדינה בכדורגל במרחק נגיעה, וכלום. אפילו לא שיר שחקן, משהו. כמה פולטים "היי, זה ההוא", אחרים לא מזהים, חלק פשוט עסוקים בשיחות אחרונות לפני ההמראה, מציקים לחברים במילאנו שייצאו מוקדם לאולם ויחפשו להם כרטיס מספסר. "עד 700 יורו, שקל לא יותר", צורח אחד שיושב שלוש שורות לפניי, על אף שזה מרגיש פחות. אנחנו מחולקים לארבעה כיסאות בשורה, מעבר חוצה אותם לשני צמדים. אוטובוס אווירי, עטור פרסומות לבתי מלון וחנויות באילת, כזה שלא טס מעולם למילאנו וגם דואג להזכיר לך את זה ברעידות בלתי נסבלות, כאילו היה אני כמה שעות מאוחר יותר. אבל המטוס המריא, כי מישהו צריך להביא את אלה שבאים לתמוך רק כשמדובר בגמר גביע אירופה. טרמפיסטים, ועכשיו אני חלק מהם.
"כולנו פה אוהדי הצלחות, עזבו אתכם שטויות", הודה בחור אמיץ מאחוריי, במהלך דיון סוער שלרובו לא נחשפתי כי שניות קודם לכן עוד התבקשתי לחגור את עצמי, למקרה שהמטוס יישרף או יתרסק לים. אני לא יודע מה קדם להצהרה של אותו בחור, אבל היא סיימה את הוויכוח. איש לא ענה לו, או שהסכימו או שנעלבו, אבל לא היה להם מספיק חשוב לצאת נגד הכינוי הזה שהוא הדביק להם בלעג. כי הם טרמפיסטים, והם כנראה מודעים לזה. למען השם, חלקם עטו על הצוואר צעיף ניילון צהוב שכולו פרסומת לחברת אינטרנט, בואו תסגרו דיל למשחק של ברצלונה בחופשת סוכות ונגמור עם זה.
בהתחלה זלזלתי בהם, אחר כך זה ריתק אותי ואז המטוס שוב רעד וקטע את חוט המחשבה. מעולם לא באמת נחשפתי אליהם, לטרמפיסטים, עד הפעם הזו, שבה נבצר ממני להגיע למשחק חצי הגמר מסיבות שישעממו אתכם ויתסכלו אותי. אז כן, כמובן שהייתי מודע לקיומם של אוהדי ההצלחות, ולהשמצות שהם סופגים בשער 11 על כך שהם מגיעים רק כשטוב, כשיש איזה תואר שמונח על הפרק או כזה שחוגגים את זכייתו בפארק או בכיכר. ועדיין, מאוד הפליא אותי שעבור חלק מהם לא מדובר בכינוי גנאי, כאילו הם מודעים לתפקידם במערכת ומקפידים עליו בכל פעם שבה הם נקראים לדגל. אפשר לצחוק עליהם (בייחוד על ההוא עם צעיף הניילון, סימן ההיכר של בני השבט מאז סלוניקי 2000), אבל כשאתה שומע שרבבת צהובים צפויה למלא יציעים במדינה זרה, ומתרגש מזה, אבל באמת מתרגש מזה, אז יש צביעות בפליאה על כך שחלקם הגיע על גלי ההצלחה. צריך לבחור, אי אפשר גם שליטה צהובה במילאנו וגם להתעקש שהיא תורכב מטובי בניה של הקבוצה. אין מספיק כאלה למכבי, בטח לא לאחרות.
מכבי תל אביב היא מותג, לטוב ולרע. ובואו נודה בזה, הטוב הוא עצום, והוא מרגש, והוא יפה לעין והוא מונע על ידי זכייה בתארים והצלחות. ואם ההצלחות לא הרשימו אותם, הם יהיו חייבים להיכנע לתכתיב כשהתקשורת מספרת להם שזו קבוצה שמייצגת מדינה שלמה, וגורל הלאום יוכרע הערב במילאנו, הודעת חסות וכבר חוזרים. אז זה החלק הרע, ומכבי לא המציאה אותו, וברצלונה של מסי לא גילתה אותו, וריאל מדריד נהנית לטפח אותו, כי הוא כוחן הכלכלי והמסחרי של קבוצות מצליחות מהרגע שבו הן הפכו לכאלה. הרי בינינו, לאוהדים משער 11 יש תלונות גם כלפי מנויים שיושבים בשערים שקטים יותר ולא מעודדים. ואלה אנשים שמשלמים על המנוי שלהם יותר מכל אחד אחר באולם, ותורמים מכספם לקבוצה, ומגיעים לכל משחק, והם סופגים לא פעם קללות כי בצעד (מכוער, יש להודות) חלקם נוטש משחקים לפני הבאזר, כדי להימנע מהפקקים באיילון. אז שהטרמפיסטים ייצאו נקיים? בחייכם, אם אין על מי לרדת, איפה הכיף בלהיות ישראלי.
מגיעים לאולם, חבריי החדשים מחפשים ספסר שרק יפלוט את מילות הקסם: "יש לי כרטיס. כל מה שיש עליך ואת בנך אמכור לצועני". כמה ספסרים מציעים למכירה אישור רכישת כרטיס, כזה שאפשר להדפיס מאות פעמים ולמכור לאוהדים תמימים שישלמו חצי משכורת ממוצעת בישראל על פיסת נייר שלא שווה כלום בכניסה לאולם.
אני ממשיך ללכת בצעדים גדולים ורק בפנים אני פוגש פנים מוכרות, צבא של גיבורים שהגיעו עוד לפני שצסק"א אכלה אותה ומיהרו להכין את הדגלים והתופים לקרב על אירופה. בסוף המשחק הצדק נעשה, וכמה שלא ישמחו המזדמנים, וכמה שלא יצעקו ויחייכו, אין בהם את האושר והתשישות הנפשית שאי אפשר לזייף על פניו של אוהד שתמך ברגעי השפל, והערב זכה באליפות אירופה.
הטיסה שלי יוצאת ב-2:00 בלילה, אני ממהר לעזוב את החגיגות מחוץ לאולם בעל כורחי, מפלס דרך בין המון צוהל ונתקל בחברים ותיקים מהיציע. הם נשארו נאמנים לדרך, זה אני שמזגזג. אחד לוקח אותי הצדה, במבט מודאג שואל אם קרה משהו, ואיפה היית בחצי הגמר. הסברתי לו כתלמיד ננזף, רק כדי לשמוע בחצי חיוך: "רק שלא תהפוך לנו לטרמפיסט, אה?". לו רק היה יודע.
גביע אירופה חוזר לישראל: מכבי זכתה ביורוליג
כך הקונצנזוס ששמו דייויד בלאט התעצם לדרגת מצביא צבאי
ריאל מדריד מחמיאה למכבי, בקבוצה מודים: אנחנו מפורקים
פרשנות: טייריס רייס עוד יתגלה כאחד הגארדים הגדולים שהיו כאן
פרשנות: איזו בשורה תצא מהזכייה של מכבי לכדורסל האירופי
העונה ההיסטורית של מכבי תל אביב בתמונות
הסטטיסטיקה המרשימה: כל המספרים מהתואר ההיסטורי