אחרי הסיבוב הראשון הנפלא, הסיבוב השני עבר מהר מדי. בסוף נשארנו בלי אף משחק 7 וגם בלי אף הפתעה - עם שתי הראשונות בכל קונפרנס בגמרים האזוריים שחיכינו להם כל השנה. בימים הקרובים נתמקד בארבע הגדולות, אך את ההזדמנות הזו אנצל כדי להיפרד מארבע המודחות של היומיים האחרונים, ארבע קבוצות שיש להן מה לקחת מהפלייאוף הזה לקראת העתיד. שתי קבוצות נוספות שהיו בכותרות בימים האחרונים וראויות להתייחסות הן גולדן סטייט ודטרויט שהחתימו את שני המאמנים המבוקשים של הקיץ.
הקליפרס
איזה חודש מטורף עבר על האדומים מלוס אנג'לס. אחרי שיירגעו קצת, בקליפרס יוכלו להיות מרוצים מהתחום המקצועי. כריס פול ובלייק גריפין, שצבר ניסיון חשוב מאוד, זה צמד שניתן לרוץ איתו לאורך זמן, הסגל כולל עוד חמישה שחקנים שהוכיחו שהם מתאימים לסדרות פלייאוף גדולות ועל הקווים עומד מאמן שניתן לסמוך עליו. הם יודעים מה הם צריכים להוסיף - סטופר הגנתי במקום ג'ארד דאדלי שהיה אמור לבצע את התפקיד ושחקן פנים מחליף, לא תהיה להם אפשרות לשלם הרבה אבל מדובר בקבוצה שתמשוך וותיקים שמחפשים קונטנדרית.
אבל בשלב הזה כבר ברור שדונלד סטרלינג לא הולך לעשות חיים קלים, מה שאומר שהקיץ של הקליפרס עשוי לעמוד בסימן מאבק משפטי וציבורי. ההודעה של אדם סילבר אפשרה לדוק ריברס ולשחקנים לשים בצד את הפרשה הזאת ולהתרכז בפלייאוף, אולי אפילו לתעל אותה. אם סטרלינג ינסה למשוך את הזמן, ובעיקר אם יצליח, תעלה מחדש לקראת העונה הבאה שאלת התגובה של הקבוצה, הליגה והציבור. חרם מפרסמים, חרם מנויים, אל תתפלאו אפילו אם יהיה חרם שחקנים, השאלה היא אם לסטרלינג יהיה בכלל אכפת או שהוא מוכן להתאבד יחד עם המועדון. כי אם זה יהיה המצב, אז זו הולכת להיות שנה ארוכה וקשה.
פורטלנד
לפני שנתיים הקליפרס ניצחו את ממפיס בסיבוב הראשון, הרגישו טוב עם עצמם ואז פגשו את סן אנטוניו בשני. פורטלנד לא חטפה סוויפ כמו הקליפרס אז, אבל זה הרגיש בדיוק אותו הדבר. סדרת החינוך של הספרס הפכה לטקס החניכה לקבוצות הצעירות והמבטיחות של המערב, השנה הגיע תורם של הבלייזרס. בזמן שאת ההתקפה של הספרס כמעט בלתי אפשרי ללמוד, השיעור החשוב היה בהגנה. חבורת שחקנים לא אתלטיים במיוחד (פרט לקאווי לאונרד) הצליחה להעלים לגמרי את ההתקפה המוכשרת כל כך של פורטלנד בזכות תיאום, קבלת החלטות, ניסיון ומציאת שומר לכל שחקן. כדי לטפס את המדרגה הנוספת, המדרגה הקשה ביותר שמבחינה בין קבוצת פלייאוף טובה לקונטנדרית, פורטלנד תצטרך להוסיף כמה שחקני הגנה לסגל ובעיקר לשפר מאוד את ההגנה הקבוצתית. זה לא בלתי אפשרי עבור קבוצה עם שני שחקני פנים גבוהים ושחקני כנף עם פוטנציאל הגנתי גבוה.
ברוקלין
בדקות מסוימות במשחק החמישי ג'ייסון קיד עבר להרכב בלי סנטר, ההרכב הזה עבד טוב מבחינה הגנתית עם תנועה בלתי פוסקת ורוטציות נהדרות. זאת הייתה הקצנה של אחד היתרונות המרכזיים שהביא השינוי ברוטציה שקיד ביצע במהלך העונה. לכן, שאלת המפתח בקיץ תהיה האם ברוק לופז יכול להשתלב בסגנון הזה. אין ספק שהנוכחות של לופז בצבע תתרום גם להתקפה וגם להגנה סביב הטבעת, שהמשחק עם ארבעה נמוכים וגבוה מאוד מתאים לו, אבל איתו קיד יצטרך לשנות את ההגנה שהובילה למהפך במהלך העונה. לנטס אין דרך אחרת להוסיף שחקנים, טרייד של לופז תמורת סנטר שמתאים לשיטה (או, במילים אחרות, נייד) ועוד שחקן כנף בכיר עשוי להיות הפתרון המועדף על קיד. יש דיבורים גם על כך שהם יחפשו טרייד על דרון וויליאמס, אבל קשה להאמין שניתן לקבל עליו ערך משמעותי עם החוזה המעיק שלו.
וושינגטון
אין דוגמא טובה יותר למונח 'צבירת ניסיון בפלייאוף'. וושינגטון פגשה את שתי קבוצות ההגנה הטובות ב-NBA והתחילה להבין מה צריך לעשות כדי להתמודד איתן. ג'ון וול ובראדלי ביל גדלו תוך כדי הפלייאוף, למדו להכיר ביכולות שלהם ולפרקים הבהירו למה הם כנראה יהיו אחד מצמדי הגארדים האיכותיים בליגה. גם לשלושת שחקני החמישייה האחרים היו ימים נהדרים לצד היעלמויות, המשימה המרכזית שלהם תהיה לשמור על יציבות כי בימים הטובים שלהם, והיו ארבעה-חמישה כאלה, הם נראו בלתי ניתנים לעצירה. טרבור אריזה ומרצ'ין גורטאט מסיימים חוזה, הוויזארדס ינסו להשאיר את שניהם, במיוחד את הסנטר הפולני שנדמה שיצר יחסים טובים עם וול, ואמור להישאר להם מספיק מקום גם לשני מחליפים איכותיים. אם כל זה יקרה, הם יהיו במרחק שיפור בקליעה מבחוץ של וול (בעיקר בעלייה מכדרור מחצי מרחק) מלהפוך לקבוצה שצריך לדבר עליה גם בהקשר של אליפות.
גולדן סטייט
הנהלת הווריורס יכולה להיות מרוצה. אם היא לא הייתה מצליחה להשיג מאמן בכיר היה יכול להיווצר משבר אמון עם השחקנים שהתנגדו לוויתור על מארק ג'קסון. סטיב קר עוד לא אימן משחק ב-NBA, אבל עשה לעצמו שם כשחקן, פרשן ומנהל, ומעמדו התעצם כשהתברר שהוא האופציה המועדפת על פיל ג'קסון לאמן את הניקס. עם כל הכבוד לזן מאסטר, קל להבין את ההחלטה של קר להימנע משק השרצים של הניקס כדי לאמן את אחד הסגלים המוכשרים והמסקרנים בליגה. קר כבר הספיק לדבר על כך שיבנה סגנון התקפי שמשלב אלמנטים מהתקפת המשולש של ג'קסון ומההתקפה של גרג פופוביץ', שני מאמנים שהוא שיחק אצלם. גולדן סטייט משוועת לסגנון התקפי שינצל את היכולות המגוונות של שחקנים רבים בסגל, זה יהיה המבחן המרכזי של קר בעונה הרגילה.
דטרויט
הפיסטונס הצליחו להביא את סטן ואן גנדי, בו היו מעוניינות קבוצות בכירות יותר (כולל גולדן סטייט), בזכות הצעה שלא ניתן לסרב לה - גם חוזה ארוך ויקר וגם שילוב בין מאמן למנהל ומקבל ההחלטות העיקרי. דטרויט, בעצם, שמה את גורלה בידיו של ואן גנדי. הוא יתחיל לעבוד מהר מאוד, כי בקרוב הוא יצטרך לקבל החלטה לגבי גרג מונרו. הסנטר המוכשר הופך לשחקן חופשי מוגבל ועשוי לקבל הצעה לחוזה מקסימום ממקום אחר (יוטה, למשל, יכולה להתעניין בשילוב שלו עם דריק פייבורס), ואן גנדי יצטרך להחליט אם לוותר על מונרו או לנסות לחפש טרייד על ג'וש סמית', כי שלישיית הגבוהים שכוללת את שניהם ואנדרה דראמונד נכשלה לחלוטין. אופן ההתמודדות של ואן גנדי עם סיטואציית שלושת הגבוהים ומה שיישאר לו מזה (מה שהוא ישיג בטרייד על סמית', סיין אנד טרייד על מונרו או מקום פנוי מתחת לתקרה) יכתיב את המשך הקיץ ובמובן מסוים את השנים הראשונות של עידן ואן גנדי בפיסטונס.
