דירוג עשרת המאמנים הגדולים בתולדות מכבי תל אביב בכדורסל

בווידאו: התוכנית "משחק מקדים" לקראת חצי הגמר

עונות: 1970, 1971, 1972, 1976 (החליף את פרד דווילי), 1977, 1978, 1979, 1980, 1982, 1983, 1988, 1996 (הוחלף ע"י צביקה שרף)

הישגים: 11 אליפויות, 9 גביעים, אלוף אירופה 1977, פיינליסט אליפות אירופה ב-1980, 1982 ו-1988 (כמאמן נבחרת ישראל: מדליית כסף ביורובאסקט 1979 בטורינו)

מכבי תל אביב בפיינל פור: סיקור מיוחד

דיווח ממילאנו: האיטלקים המומים מאוהדי מכבי תל אביב

גאון כדורסל: צלילה נדירה לנבכי מוחו הייחודי של אטורה מסינה

דיוויד בלאט: "אנחנו באים עם היסטוריה, חזון ומסורת"

כל המספרים לקראת חצי הגמר המרתק

מי תעפיל מחצי הגמר השני - ברצלונה או ריאל מדריד?

התרומה למכבי: מי שהניח את היסודות למועדון הכדורסל מכבי תל אביב, מבחינה מילולית, הוא יהושע רוזין ז"ל, אולם מי שהניח את היסודות למיתוס של מכבי הוא רלף קליין. בראשית שנות ה-70' ירש את הקבוצה ממר כדורסל רוזין, מורו ורבו, וסחף את מכבי לתקופה המחשמלת, ההיסטורית וההיסטרית בתולדותיה, בה הפכה לקבוצת הספורט הפופולארית בישראל ולתופעה תרבותית. בקדנציה הראשונה הצעיר את הסגל והעלה לקבוצה הבוגרת צעירים כמו מיקי ברקוביץ' ומוטי ארואסטי, מה שהניח את היסודות לקבוצה המונומנטאלית שחיבר בקדנציה השנייה. בזכות בחירת זרים מצוינת, לה היה שותף המנהל שמלוק מחרובסקי (אולסי פרי, ארל וויליאמס), ותגבור הכוח היהודי-אמריקאי של הקבוצה (מנקין, גריפין, בוטרייט, סילבר, וברודי הוותיק בראשם), יצק קליין גרעין עיקש ומלוכד של שחקנים שפרץ לקדמת הבמה האירופאית ב-77', כאשר הדהים בשלב בית הגמר את צסק"א מוסקבה החזקה במשחק שנערך בעיירה הבלגית הניטראלית וירטון, ובגמר, אליו העפילה מכבי לראשונה בתולדותיה, גבר בגמר מותח על מובילג'ירג'י וארזה האיטלקית, הקבוצה החזקה והטובה ביבשת בשנים ההן. אותה קבוצה שבנה קליין העפילה למעמד גמר גביע אירופה עוד שלוש פעמים בחמש השנים הבאות, פעמיים בהדרכתו (אבל הזכייה ב-1981 הייתה רשומה על שמו של מאמן אחר, משום שקליין החליט לקחת הפסקה של שנה). אגב, קליין הצטרף למכבי בראשית שנות ה-50' כשחקן, לאחר ששרד את השואה בהונגריה. הוא נחשב לקלע בעל יד זהב והיה שחקן חמישייה קבוע עד לפרישתו בתחילת שנות ה-60'. במובן הזה הוא חבר הרשימה היחיד שתרם למכבי משמעותית גם כשחקן ולא רק כמאמן.

מדוע זה מקומו? מטבע הדברים, קליין נאבק על המקום הראשון ראש-בראש עם פיני גרשון. הוא זכה רק בגביע אירופאי אחד לעומת שלושה של גרשון ומבחינה נומינלית אולי היה ראוי למקום השני, אבל העובדה שכבש בעצמו את מסלול ההמראה של מכבי לצמרת האירופאית ולליבותיהם של האנשים בישראל ושל היהודים בעולם כולו - כוח שהעניק למכבי מעמד מיתי, שחרג בהרבה מעולם הספורט והיה הבסיס לצמיחתה ולגדילתה בעשורים הבאים - העניקה לקליין את הבכורה, ברוב קולות. כמעט כל המצביעים בחרו בקליין במקום הראשון.

עונות: 1999 (החליף את יורם חרוש), 2000, 2001, 2004, 2005, 2006, 2009 (החליף את אפי בירנבוים), 2010

הישגים: 6 אליפויות, 6 גביעים, אליפות הסופרוליג 2001, אליפות אירופה 2004 ו-2005, פיינליסט גביע אירופה ב-2000 וב-2006

התרומה למכבי: הפריחה של מכבי תחת גרשון מזכירה את התהליך שעבר המועדון תחת קליין בשנות ה-70', בהבדל אחד: בסוף שנות ה-90' כבר הייתה מכבי קבוצה עם היסטוריה מכובדת ומכבידה, ועמדה לסיים את העשור הגרוע בתולדותיה, בו העפילה לפיינל פור אחד (1991), איבדה את האליפות לראשונה זה 23 שנה (רצף שהחל ב-1969 נקטע ב-1993), שמטה מספר גביעים מקומיים ובעיקר החלה לאבד את אחיזתה בציבור בישראל, שמאס בלוזריות של המועדון המשעמם והשבע והתחבר לאנדרדוגים מהגליל ומירושלים.

בנקודת השפל הזו, כשיציעי יד אליהו היה מלאים רק בחלקם אפילו בערבי הקודש של חמישי, הגיע גרשון. מי שנחשב לפרסונה נון-גראטה ביד אליהו, המאמן שלקח ממכבי את האליפות ההיסטורית עם הגליל ב-93', שהיוותה את שיא תהליך קריסת מוסד "הקבוצה של המדינה", הוחתם כמעט בלית-ברירה, לאחר שצביקה שרף החזיק בחוזה ביוון.

גרשון שרד את עונתו הראשונה עם אליפות מול הפועל ירושלים המלהיבה של אפי בירנבוים, שסיימה במקום הראשון בליגה הסדירה, בזכות "פרשת הפיצה" הזכורה שהתפוצצה רגע לפני פתיחת הסדרה. בעונה שלאחר מכן, עם העוזר דיוויד בלאט לצידו וללא הכוכב הגדול עודד קטש שעזב לכסף הגדול של פנאתינייקוס, בנו השניים קבוצה שפרצה בחלקה השני של העונה, כנגד כל הציפיות, וסיפקה חודשים מרגשים של כדורסל בדרך לפיינל פור ראשון זה תשע שנים. נייט האפמן ואריאל מקדונלד, שני הזרים החדשים, יחד עם שמות מקומיים כמו הנפלד, שפר, ג'מצ'י והמתאזרחים שארפ ובריסקר, חיברו את אחת מקבוצות ההגנה הטובות והאינטליגנטיות בתולדות הקבוצה. בעונה ההיסטורית הזו, שהדביקה את ישראל מחדש ב"מכבימאניה", גברה מכבי על פאף בולוניה בסדרת הפלייאוף האירופאית המותחת בתולדותיה, אך נכנעה בגמר קלאסי שנערך בסלוניקי לקטש ולירוקים של ז'ליקו אוברדוביץ'. בעונה שלאחר מכן התפצלה אירופה לסופרוליג של פיב"א וליורוליג של יול"ב, אך מכבי, כמו פנאתינייקוס, שמרה אמונים לפיב"א והסתערה על הגביע, בו זכתה ב-2001, לראשונה זה 20 שנה. גרשון פרש בעקבות "פרשת המוקה" רק כדי לחזור שנתיים מאוחר יותר, ל"עונת המשימה הלאומית" בה אירחה מכבי את הפיינל פור בתל אביב. כעת, עם שמות כמו פארקר, וויצ'יץ', יאסיקביצ'יוס ובאסטון, שאיתר במקור בלאט (יאסיקביצ'יוס היה השם המוכר היחיד ברשימה וצורף בקיץ כאלוף אירופה עם ברצלונה), כבר סומנה מכבי כאחת הטובות באירופה. היא נזקקה לסל בלתי-נשכח של דרק שארפ מול ז'לגיריס קובנה כדי להעפיל לפיינל פור שנערך בהיכל, בו רמסה בגמר חסר-תקדים את יריבתה מבולוניה ב-44 נקודות הפרש. בעונה הבאה שיחקה מכבי את הכדורסל הגדול, המלהיב והמתוחכם ביותר שנראה אי-פעם בהיכל והוסיפה עוד זכייה בגביע, בפיינל פור שנערך במוסקבה. שושלת גרשון הגיעה לקיצה ב-2006, לאחר הפסד בגמר השלישי ברציפות לצסק"א החזקה של אטורה מסינה.

גרשון עזב לחוזה עתק באולימפיאקוס, בה נכשל. הוא הוחתם מחדש במכבי כמושיע לאחר שנתיים קשות בהן עברו במועדון לא פחות מארבעה מאמנים (ספאחיה, קטש, שרף ובירנבוים). אולם הקדנציה השלישית של גרשון לא הזכירה במאומה את הראשונה והשנייה. גרשון עצמו, שהפך לדמות הספורטיבית הפופולארית והחזקה בישראל, התנהל ביהירות מופגנת, הסתבך בשערוריות מחוץ למגרש (תקרית ההרחקה ממשחק הראווה ב-NBA) ובעיקר אכזב מקצועית. ב-2010 הודח מהיורוליג בידי פרטיזן בלגרד, הפעם הראשונה בה הפסידה מכבי סדרה אירופאית למרות שהחזיקה ביתרון ביתיות, ולקינוח איבד את האליפות לגליל ולקטש. המעגל שנפתח בגמר האירופאי 2000 נסגר בדיוק עשור לאחר מכן בפארסה מהדהדת. גרשון פוטר והוחלף בבלאט. הוא לא שב מאז לאמן קבוצה.

מדוע זה מקומו? אין ספק שלא היה מאמן כדורסל ישראלי שהתקרב לפסגות אליהן העפיל גרשון. בשש עונות אימון מלאות במכבי העפיל לחמישה (!) מעמדי גמר אירופאים. הוא החזיר את מכבי לאופנה בראשית המילניום השלישי, שנהנתה משיאי פופולאריות שדמו, אם לא עלו, על ההיסטריה סביבה מימי מיקי-מוטי. בנוסף, אותה הצלחה המקצועית תחת גרשון היוותה את הבסיס לפריחה הכלכלית של מכבי לאורך העשור - משום ששדרוג המותג שנעשה תחת גרשון הפך למנוע הכנסות בלתי-נתפס כמעט ברמה האירופאית, שמכניס למועדון כ-20 מיליון דולר בשנה, לא מאלץ את בעלי הקבוצה להשקיע מיליונים מכיסם ומייצר יציבות ועצמאות כלכלית המעוררות כבוד וקנאה.

מצד שני, לגרשון היה את דיוויד בלאט, עוד מאמן פר-אקסלנס, שסייע לו בבחירת הזרים ובאימון הקבוצה - ואלמלא תרומתו אפשר להניח שמכבי הגדולה לא הייתה קמה. גם ההצלחה הגדולה בקדנציה השנייה, שעשתה לגרשון את שמו הגדול באמת, הושגה בזכות נס ספורטיבי ורק לאחר מכן בשל התעלות מקצועית. כמו קליין, גם גרשון היווה מעין פורץ דרך במכבי לכשעצמו, אבל גם הוא צעד בדרכים ובתורות האימון שהתווה קליין בשנות ה-70'. ובל נשכח שבניגוד לקליין, גרשון הועזב ממכבי ב-2010 והותיר אותה מול שוקת שבורה, הן מבחינה ספורטיבית והן מבחינה תדמיתית, ורובץ עליו כתם אובדן אליפות מקומית. אך אלה רק הערות-אגב.

עונות: 2002, 2003, 2011, 2012, 2013, 2014

הישגים: 4 אליפויות, 5 גביעים, גמר אליפות אירופה 2011, פיינל פור 2002 ו-2014, אליפות הליגה האדריאטית 2012, פיינליסט הליגה האדריאטית 2003

התרומה למכבי: בלאט היה חלק בלתי נפרד מהצוות המקצועי שהצעיד את מכבי לשנים המוצלחות בתולדותיה במילניום השלישי. הוא היה שם לצידו של גרשון ונחשב למוח מאחורי ההחתמות הנפלאות של שחקנים כמו מקדונלד, האפמן, פארקר, וויצ'יץ' ובאסטון, שהיוו את הבסיס המקצועי לקבוצות האלופות של 2001 ו-2004-2005. בקדנציה הראשונה כמאמן התמודד עם רף בלתי אפשרי של ציפיות וצל אדיר שהותיר גרשון, ולמרות החלטת ההנהלה להצטרף ב-2003 לליגה האדריאטית במקביל ליורוליג ולליגה הישראלית (כמו גם ב-2012) הצעיד את הקבוצה לעונות מעוררות כבוד. עד לעונה הקודמת בלאט לא שמט אף תואר מקומי עם מכבי, ולמרות שלא זכה בגביע אירופה, לא סיים אף עונה אירופאית עם מכבי לפחות בשלב אחד הנמוך מהפיינל פור. ב-2002 הגיע לשלב ארבע האחרונות עם סגל עייף ושבע, ב-2003 נכנע רק למסינה, טרוויזו והעברת הביתיות מישראל בשל מלחמת המפרץ, ובקדנציה השנייה שיקם לחלוטין את המועדון מהחורבות שהותיר אחריו גרשון. ב-2011 בנה קבוצה מלהיבה ששיחקה כדורסל חכם ומעורר הערכה, ועזר לשחקנים אלמונים כמו ג'רמי פארגו או לשחקנים שנחשבו לכושלים כמו סופוקליס שחורציאניטיס לפרוח. פאו ואוברדוביץ' היו גדולים על מכבי של בלאט בגמר 2011, וב-2012 סיפקו שתי הקבוצות את אחת מסדרות הפלייאוף הגדולות שנראו אי-פעם באירופה, בה שוב נכנעה מכבי. בסה"כ, כולל העונה, לבלאט שלוש העפלות לפיינל פור בשש שנים מלאות - הישג מכובד.

מדוע זה מקומו? מבחינה הישגית בלאט אומנם לא ישתווה לגרשון, ומבחינה היסטורית לא יתקרב לתרומה של קליין ז"ל, אך פאנל המומחים הצביע וקבע שביחס ליתר המאמנים שעבדו במועדון לאורך השנים, מקומו של בלאט מיד אחרי שני הטנורים - אפילו שלצביקה שרף יותר תארים מקומיים ויותר הופעות בגמר אליפות אירופה; וגם זה מכובד וראוי.

עונות: 1984, 1985, 1986, 1987, 1989, 1990 (החליף את טד אוואנס), 1991, 1992, 1996 (החליף את רלף קליין), 1997, 2008 (החליף את עודד קטש)

הישגים: 10 אליפויות, 6 גביעים, פיינליסט גביע אירופה 1987, 1989 ו-2008

התרומה למכבי: אין חולק על כך שצביקה שרף הוא אחד ממאמני הכדורסל המשפיעים בתולדות הענף. הוא גדל במכבי תל אביב, וכמו הארכ-נמסיס פיני גרשון החל לאמן בגיל צעיר. אבל אם לגרשון לקח עשרות שנות אימון וסיטואציה של אין-ברירה כדי לקבל את המושכות, שרף, ילד הפלא של המחלקה, סומן עוד בראשית שנות ה-80' כיורש של רלף קליין. הוא קיבל את מכבי כבר ב-84', בטרם מלאו לו 33, והנהיג בהצלחה, בזכות משטר ברזל סגפני, סגל שכלל אלופי אירופה כמו ברקוביץ' וארואסטי וזרים מפורסמים ושבעים. למרות התחרות העזה בישראל של אותן שנים, וחרף העובדה שמכבי לא החזיקה בפער תקציבי אדיר כמו זה הקיים היום, שמר שרף על שושלת התארים המקומית של מכבי וזכה בשישה דאבלים. אבל בניגוד לגרשון ולקליין, תמיד חסרה לשרף טיפה קטנה של מזל: הוא הפסיד בגמרים של 87' ו-89', האחרון שבהם לילדים המוכשרים של ספליט, אף שמכבי סומנה כפייבוריטית כבדה במשחק; וב-2008, למרות עונת קאמבק הרואית שהחלה עם שורת תבוסות בליגה לקבוצות קיקיוניות תחת עודד קטש והסתיימה בריצה נהדרת עד לגמר, הרים ידיים מול צסק"א האימתנית (שוב, של אטורה מסינה). שרף יכול היה לסדר לעצמו משרה לשנים רבות, אבל לקראת סיום העונה סירב לחוזה שהוצע לו וביקש לדחות את המו"מ לאחר גמר הפיינל פור הישראלי. ואז באו מיקי דורסמן והפועל חולון, הרעידו את הכדורסל הישראלי, ושמו קץ - ככל-הנראה לתמיד - לקריירת האימון של שרף במכבי. או אולי עד לקאמבק הבא של הרס"ר האגדי.

מדוע זה מקומו? שרף אומנם דורג נמוך מבלאט למרות שזכה ביותר תארים והעפיל ליותר גמרים אירופאים מהישראלי-אמריקאי, אבל עקף שמות מיתולוגיים כמו יהושע רוזין ז"ל ורודי דאמיקו, שהוביל את מכבי לזכייה באליפות אירופה. הוא השפיע רבות על עיצוב דמותה של מכבי הכוחנית והדורסנית של אמצע-סוף שנות ה-80', אבל גם עמד בראש הקבוצה בשנים שבהן התחזקה תדמיתה הלוזרית, האנוכית, המפסידנית והדחויה. גביע אירופאי אחד היה בוודאי מקפיץ אותו אל המקום השלישי הבטוח. כאמור, זה לא קרה, ושרף לעולם ייזכר כמאמן שהפסיד עם מכבי בהכי הרבה מעמדי גמר (שלוש פעמים).

עונות: 1954-1969, 1973-1974

הישגים: 12 אליפויות, 9 גביעים, גמר גביע אירופה למחזיקות גביע 1967

התרומה למכבי: מר כדורסל, עליו השלום, היה למעשה חלק מהגרעין המייסד של קבוצת הכדורסל של מכבי תל אביב. בשנות ה-30' חבר לגרעין של יהודים-אמריקאים והקים את מגרש הכדורסל הראשון בארץ ישראל, בשכונת שפירא שבדרום תל אביב. אלו היו השנים הפרה-היסטוריות של הכדורסל, בהן שוחק המשחק בצורה שונה מזו המוכרת לנו כיום (שני שחקני הגנה, שחקן מקשר, שני שחקני התקפה). בתחילה שימש רוזין כשחקן ובסוף שנות ה-40' פנה לאימון. הוא גיבש את החמישייה המיתולוגית הראשונה של מכבי, עם שמות כמו מנחם קורמן, רלף קליין, יהודה ("קנבוס") וינר, זכריה עופרי ואברהם שניאור. בשנות ה-60' טיפח "צעירים" כמו תני כהן-מינץ וקלט בישראל את טל ברודי. במקביל לעבודתו במכבי שימש כמאמן ספורט בתיכון "גאולה", משום שבשנים ההן העבודה בעולם הספורט נעשתה בהתנדבות. למעשה, רוזין ליווה את הכדורסל הישראלי משלב הקמתו והתעצמותו ואימן עד לשנים האחרונות של חייו, אבל ממכבי תל אביב נפרד בראשית שנות ה-70', לפני הפריצה הגדולה. לזכותו ייאמר שהוביל את מכבי להישגה המשמעותי הראשון ברמה האירופאית - גמר גביע אירופה למחזיקות גביע ב-1967, כאשר בדרך אליו גברה מכבי על חובנטוד הספרדית, במה שנכנס למיתולוגיה כ"נס בדאלונה".

מדוע זה מקומו הראוי: רוזין אימן את מכבי בשנים בהן לא עלתה על הפועל תל אביב. הפועל נהנתה מתמיכה בלתי-מסויגת של ההסתדרות ונחשבה למועדון חזק ועשיר בהרבה ממכבי. בכל זאת הצליחה מכבי של רוזין לסיים בדרך כלל במקום הראשון בליגה (בשנים ההן טרם הונהג פלייאוף). שם החל אתוס ה"ניצחון בכל מחיר" של מכבי, שמלווה אותה עד ימינו. רוזין הכשיר דורות של שחקנים וסלל בעצמו את מקצוע אימון הכדורסל בישראל. רלף קליין היה תלמידו המובהק, שגם החליפו.

6. רודי דאמיקו. אימן במכבי רק עונה אחת, 1981, אבל זכה בה בכל התארים האפשריים: אליפות אירופה (ניצחון בגמר בשטרסבורג מול סינודינה בולוניה), גביע ואליפות ישראל והגביע הביניבשתי. הוביל סגל שכבר נחשב לאחד הטובים באירופה, אבל לאורך העונה שיחקה מכבי כדורסל שנחשב לבינוני. עזב בתום העונה, למרות שלל ההישגים, ומכאן נגזר מקומו.

7. מולי קצורין. מונה למאמן מכבי ב-1994, לאחר עונת הדובדבנים הזכורה. שיקם את המועדון מההריסות וזכה בשתי אליפויות, ב-1994 ו-1995, לא דבר של מה-בכך בשנים ההן. הוסיף זכייה בגביע המדינה ב-94'. באירופה לא רשם הישג משמעותי. יש לציין שבעונתו הראשונה, לאור אובדן האליפות, שיחקה מכבי בגביע קוראץ' (הודחה בשלב רבע-הגמר). עזב כעבור שנתיים.

8. וינקו ילובאץ. המאמן הקרואטי המשופם מונה למאמן הקבוצה בקיץ 97', אחד הזרים הבודדים שזכו במשרה הנחשקת, ועבר עם מכבי עונה שנחשבה בדיעבד לטובה ולמרגשת. בסגנונו ההתקפי והמשוחרר הוביל סגל עם צעירים כמו קטש ושפר, הווטרנים הנפלד וליף והזרים גריפית' ו-ווייט לדאבל ישראלי, אך הודח בשמינית גמר גביע אירופה לאחר סדרה מותחת מול פאף בולוניה של קרלטון מאיירס.

9. נוון ספאחיה. מאמן קרואטי חביב אחר שהגיע למכבי בסיטואציה בלתי-אפשרית: עם התפרקות שושלת גרשון השנייה ועזיבתם של נכסים כמו פארקר ובאסטון, ובקיץ בו התחוללה מלחמת לבנון השנייה שהקשתה על בניית הסגל. איבד את הגביע, לראשונה זה שנים (הפסד לבני השרון של אפי בירנבוים), הודח מהיורוליג ברבע הגמר בידי צסק"א החזקה אבל זכה באליפות - בזכות סל בשנייה האחרונה של ג'יימי ארנולד מול הפועל ירושלים, במשחק בו הורחק מאיר טפירו לקראת הסיום ע"י סמי בכר. כפי שיתברר בשנים הבאות, בשיטת הכרעה של פיינל פור גם אליפות לא הייתה הישג שניתן לזלזל בו.

10. אברהם חמו וחיים שטרקמן. אימנו את מכבי עונת אחת בלבד - ב-1975, אחרי שמכבי נפרדה סופית מרוזין ורגע לפני שהפכה לאימפריה אירופאית. הובילו את הקבוצה לזכייה בגביע ובאליפות. בסיום העונה פינו את מקומם לפרד דווילי, שלאחר המשחק המיתולוגי במדריד בו ספגה מכבי את התבוסה הגדולה בתולדותיה פוטר והוחלף ברלף קליין. ומשם, תחת קליין, יצאה הרכבת המכבית לדרך שעודנה נמשכת.

פאנל המדרגים: אריה מליניאק, אודי הירש, אביב לביא, חגי סגל, אריה לבנת, אלי סהר, מיקי ברקוביץ', מוטי דניאל, דורון ג'מצ'י, יואב בורוביץ', שי האוזמן, אור שקדי, יהונתן אליהו, אוהד גרינוולד.

שיטת הדירוג: כל משתתף התבקש לדרג את עשרת מאמני מכבי הגדולים בכל הזמנים, ממקום 1 ועד מקום 10. הניקוד ניתן בהתאם לבחירה: המקום הראשון קיבל 10 נקודות, השני 9 נקודות, וכן הלאה, עד נקודה אחת למקום האחרון. הבחירה נעשתה בהתאם לשקלול הנקודות של כל המדרגים.