"בעוד כמה שנים מעכשיו אני רוצה להיזכר כמנצח, כאחד שהלך ולקח אליפויות. תמיד הייתי משחק אחד משם, או שהיה חסר משהו בכדי להיות שם. אני רוצה שמעתה בכל שנה אזכה בתואר. אני רוצה שאזכר כשחקן ווינר. זה מה שצריך בכדי להיזכר באותה נשימה עם השחקנים מהטופ לבל".
לא סתם טייריס רייס (26), הרכז הבלתי מפוענח של מכבי תל אביב, אומר את הדברים הללו. רייס אמנם בכושר טוב לאחרונה, אבל רף הציפיות שכרוך בלהיות רכז של מכבי תל אביב רודף גם אותו. ובמיוחד עכשיו, כשהמאני טיים מתחיל. ההשוואות לרכזים הגדולים ביבשת, ההשוואות לרכזים הגדולים שהיו בעבר במכבי תל אביב. רייס יודע שזה קצת לא הוגן כלפיו, אבל איזו ברירה יש לו?
"אני לא חושב שזה פייר להשוות אותי לבחורים האחרים, כמו אנתוני פארקר למשל", הוא אומר. "שאראס שחקן מצוין, אולי אחד משלושת השחקנים הכי טובים שהיו ביורוליג. לא פייר להשוות שחקנים לשאראס - אחד מהשחקנים הנהדרים ששיחקו. אבל גם לשאראס היו מסביב שחקנים נהדרים. אני לא שם לב למה שכותבים, אבל אנשים שוכחים שניצחנו כמעט חודשיים ברצף, אבל ברגע שאתה מפסיד הכול נמחק".
***
טייריס, אתה חושב שתוכל להגיע לרמה של שחקנים כמו ספאנוליס, נבארו, דימיטריס דיאמנטידיס.
"אתה לא יכול שתהיה לך שנה אחת טובה ואז שתוזכר באותה נשימה עם השחקנים מהרמה הגבוהה ביותר. הבחורים האלו עושים את זה כמה שנים, הם עושים דברים בצורה עקבית. זה לא עניין של יכולת או תפקיד ואפילו לא המספרים שהם משיגים על המגרש. אלא זה שהם מנצחים ועושים את זה בצורה עקבית. דיאמנטידיס תמיד שם, נבארו תמיד שם, גם מילוש תאודוסיץ''. הם נמצאים במשוואה הזאת כי הקבוצות שלהם זוכות, ולא באופן חד פעמי. זה קשור להצלחה של הקבוצה שלך. ספאנוליס זכה בשתי אליפויות ברצף, תאודוסיץ' היה שם כמה פעמים, גם לדיאמנטידיס יש הרבה אליפויות. ככל שתזכה ותשיג תארים- אנשים ידברו עליך יותר".
אתה חושב שהתקשורת שופטת אותך לחומרה מדי?
"אם להיות כנים, אין לי מושג מה התקשורת כותבת. אני לא קורא מאמרים או ראיונות. מה שחשוב זה לנצח משחקים".
אתה לפני הטופ 8. מרגיש שזו ההזדמנות שלך להוכיח שאתה שייך לשם?
"אם אתה כאן - אז אין ספק במה שאתה יכול לעשות. כן צריך לשחק נכון, לשחק עם הלב ולנצח. כל עוד תעשה את זה- אנשים יכבדו אותך".
***
איך זה משפיע?
"אני קשה עם עצמי כי אני פרפקציוניסט. לפעמים מסתכלים עליי ורואים שאני מתוסכל או נראה כועס, וחושבים שזה בגלל שאני לא משחק או שהתעצבנתי על המאמן. אבל זו לא הסיבה בכלל. זה בגלל שאני יודע שאני יכול לעשות טוב יותר, לתרום יותר. זו הסיבה. אני מתוסכל על עצמי. כשאני חוזר הביתה אחרי משחק לא טוב, אני צופה שוב ושוב במהלכים. רק כך אתה לומד".
ספר על תהליך ההתאקלמות שלך כשחקן במכבי. נראה שכעת אתה מקבל יותר את הדרך ואת השיטה, אתה נראה יותר חופשי.
"אף פעם לא הייתי בסיטואציה כזאת של לשחק בקבוצה בסדר גודל של מכבי. הייתי צריך להתרגל לכך. היו לי שיחות עם בלאט, עם ניקולה. הייתי צריך להבין מה נדרש ממני בכדי להיות על המגרש, מה ומתי בלאט רוצה. אלו החיים של כדורסלן בכדי להיות ברמה הבאה. חלק מהאנשים לא יכולים להתמודד עם זה וחלקם הולכים קדימה ברגע שהם לומדים ומבינים. בינואר התחלתי להפנים את זה".
תוכל לפרט?
"זה לא קשור רק לדקות משחק או דברים כאלו. בחלק מהקבוצות הקודמות שיחקתי 32 דקות בערך, ולא היו לי מספרים גבוהים. אבל הצגתי הגנה ואת המהלכים הנכונים בהתקפה. זה השוני. לשים את הכדור במקום הנכון. הדברים הקטנים שלא קשורים למספרים שלך על המגרש. כאן המפתח. וגם בלאט תומך בזה. דיוויד לא אומר לי 'תעלה ותקלע עכשיו 20 נקודת ותחלק 20 אסיסטים' - לא אכפת לו מזה. הוא רוצה שתיקח את ההחלטות הנכונות. כל עוד אתה עושה את זה, אתה על המגרש. כששיחקתי בבאיירן מינכן היה לי יותר חופשיות, הכדור היה אצלי רוב הזמן, אבל במכבי יש את ריקי, סופו, דווין - כל הבחורים שיכולים לעשות מה שצריך, וזה בסדר גמור ומקובל מבחינתי. אין כוכב במכבי כמו בתקופה שניקולה היה על המגרש. יש לנו פשוט קבוצה שבכל משחק מישהו אחר בולט בה. אם אנחנו מנצחים אז למה שיהיה אכפת לנו מי בלט?".
בוא נדבר על האיבודים שלך.
"אלו דברים שאני חייב לשפר, כמו במשחק מול צסק"א. לא יכול שיהיו לי שלושה איבודים, ונפסיד על פוזשנים. איבודים אלו הזדמנויות מבוזבזות. זה לא קשור למערכת או לשיטה. איבודים הם אשמה שלך בלבד. אתה לוקח את זה על עצמך. איך משנים את זה? אתה צריך לקחת החלטות נכונות יותר, צריך להיות מרוכז יותר. גם בלאט דיבר איתי על זה ואמר לי שבכדי שאגיע לרמה הבאה ואשאר בה עד תום הקריירה שלי, אני צריך להיות מרוכז כל הזמן. וזה לא רק היכולת שלי על המגרש, אלא לקחת את המהלכים וההחלטות הנכונות בזמן הנכון".
תספר קצת על סגנון המשחק שלך ועל איך אתה חושב על המגרש.
"לפעמים כשאני עולה למגרש ומשחק כמו שאני משחק, זה בגלל שאני לא מפחד. כשהייתי בן 13 הייתי משחק מול חברים או אחים שהיו מבוגרים ממני וזה עיצב אותי כשחקן, וכדי להגיע לסל הייתי צריך לעשות משהו מיוחד. זה גרם לי להרגיש שאני יכול לעשות הכול על המגרש- לפעמים זה טוב למשחק שלי ולפעמים זה רע".
השיטה של בלאט לפעמים לא נותנת יותר מדי מרחב, אם טועים על המגרש. ספר על זה קצת.
"זו השיטה שלו ומה שהמאמן דורש. בלאט רוצה פרפקציוניזם, ואני מכבד את זה כי היו כאן בחורים שהיו כמעט מושלמים על המגרש. דייויד רוצה את זה בגלל שהוא מאמין שאתה יכול להיות ככה".
פיני גרשון מחמיא לך כל הזמן ומכנה אותך "גבר-גבר". האם אתה בכלל מכיר את גרשון?
"אני יודע מי הוא, לא ידעתי שהוא אומר את זה. אני יודע שאני לא השחקן הכי כישרוני, או הכי גדול או הכי חזק. אני אפילו לא השחקן המהיר ביותר על המגרש. אבל לפעמים אתה צריך להיות חסר פחד - לרצות את זה יותר מהאדם שמולך על המגרש. תמיד יהיה שחקן עם יותר כישרון ממך - אבל אם יהיה לך יותר לב אז לא יוכלו לעצור אותך".
בטופ-16 נראית הרבה יותר טוב מהשלב הראשון. מה השתנה?
"אני מקבל יותר ביטחון על הפרקט, גם מעניקים לי יותר ביטחון מהקבוצה והשחקנים. יש לי יותר אחריות וכשאתה לוקח אחריות אתה חייב להעלות את הרמה שלך. איך זה לעלות מהספסל אחרי יוגב והיקמן? זה שונה, אבל הם היו כאן יותר זמן. זה לא משהו שאני שולט עליו. רואים על הספסל כמה אני מעודד ורוצה שנצליח. אני לא בחור אגואיסט שאכעס אם מישהו אחר משחק יותר ממני. אני שולט במה שאני יכול".
***
סגנון החיים שלך לא שגרתי. אתה מגדל בעצמך את הבן שלך.
"זה גם קשור לאנשים שסביבי. אני מקבל המון עזרה מכולם, וקיבלתי הרבה הצעות לעזרה, וזה מה שהופך את זה לאפשרי מול לוח הזמנים הלחוץ לנוכח העובדה שאני רוצה את הבן שלי לידי".
למה החלטת שהוא יהיה איתך?
"אני חושב שזה מאוד חשוב, בייחוד בגיל צעיר כזה, שלב??ן יהיה את אביו בחיים שלו. הוא צריך מורה שיעזור לו ללמוד דברים חדשים. דמות אב היא חשובה. אבי לא היה לידי כשהייתי ילד, אבל היו לי הרבה אנשים נהדרים שדאגו לי. אתה לומד מזה. ידעתי שיהיה לי בן שלעולם לא יגדל בלעדיי".
היית איתו בהרבה מדינות. איך אתה מחליט על מועדון, מה האינדיקציה?
"אני בודק הכול. אני לא יכול להחליט לאן אני עובר רק בגלל שקבוצה היא מהטופ או משהו כזה. אני צריך לדעת אילו בתי ספר יש, מה מזג האוויר, התנאים של המועדון, אם יש שם אנשים נחמדים. אני לא מחליט רק ככדורסלן. העונה הבן שלי היה גם בישראל וגם בארה"ב לסירוגין, אבל לעונה הבאה הכנתי בשבילו בית ספר והוא יהיה כאן לאורך כל השנה.
איך זה בא לידי ביטוי?
"הוא עושה הרבה דברים שאני עושה. מהנסיעות הוא לומד הרבה. לומד שפות, מכיר אנשים בעולם, ואני יודע שהוא לא ישכח אותם כי הוא שואל אותי גם על אנשים מלפני כמה שנים, כשהוא היה בן ארבע. אני גם מלמד אותו כדורסל. לעתים הוא יותר מתרגש כשהוא משחק מולי מאשר מול 1,000 אנשים, כי מולי הוא רוצה להצליח. הוא כמוני- שונא להפסיד. איתו אני אף פעם לא הולך למטה מדי. הוא מסתכל עלי, וחשוב לי שיראה אותו עם ראש זקוף ועם ביטחון, שאני אנסה לתקן את הטעויות שלו".
איך זה משפיע עליך על המגרש, שאתה הדמות המשפיעה על בנך?
"זה גורם לתכנן הכול בצורה טובה ומסודרת, כי לבן שלי יש לוח זמנים. אני יודע מה אני צריך לעשות וזה דווקא מעניק לי שלווה וזמן לעשות מה שצריך כדי להתכונן למשחק. מכבי העניקו לי עזרה מדהימה עם הבן שלי. חתמתי לשנתיים ואני רוצה לשוב לכאן. אני מכין לו בית ספר לעונה הבאה".
אתה משחק בשבילו?
"תמיד. זה החיים שלי".
