וואלה
וואלה
וואלה
וואלה

וואלה האתר המוביל בישראל - עדכונים מסביב לשעון

"ביום שבני נולד, הייתי מוכן לסלוח לרוצחים של אחי"

4.4.2014 / 17:15

לפני 12 שנה טוני דאוגן הפך לאוהד הכדורגל הראשון שנרצח בשבדיה. השבוע הגיע השני. אחיו טומי, שהפך לפעיל וסופר בתחום, מספר במונולוג לוואלה! ספורט על חוליגניזם והתפכחות. ועל בנו הקטן, שדווקא בשבוע סמלי, החל לחוש שהמילים "מוות" ו"כדורגל" צועדות יחד

צעיפים וחולצות לזכר אוהד דיורגורדן שנרצח. שבדיה חוליגניזם. רויטרס
12 שנים עברו והשבוע האלימות בכדורגל השבדי גבתה קורבן שני/רויטרס

"עברו שלושה ימים. אני יושב במשרד שלי ושום דבר לא קרה כמו שחשבתי. השנה, בפעם הראשונה אחרי 12 שנים, התרגשתי לקראת ההגעה למגרשים. לפני 12 שנים אחי הגדול, המנטור שלי והאיש היחיד שבאמת אהב אותי מכל זווית אפשרית, נרצח בקרב חוליגנים בשטוקהולם. הוא היה אוהד של גטבורג והוא נלחם בחוליגנים של AIK. היום, 12 שנים לאחר מכן, הגיע זמנו של הבן שלי לעשות בכורה במגרשי הכדורגל בשבדיה כאוהד מן המניין. זו הייתה אמורה להיות העונה הראשונה שלו כאוהד והוא בחר דווקא ב-AIK. אבל אז הגיע עוד רצח".

***

החדשות הנוראיות על האוהד של דיורגורדן שנרצח השבוע במהלך מהומות שקדמו למשחק של קבוצתו נגד הלסינגבורג, החזירו את טומי דאוגן כמעט 12 שנים אחורה, לטלפון שבישר לו שאחיו שוכב מחוסר הכרה בבית חולים בשטוקהולם.

טוני דאוגן היה אוהד של גטבורג וחבר בפירמת החוליגנים "וייזמן". ב-29 ביולי 2002 הקבוצה שלו התארחה אצל AIK סולנה ולפני ההתמודדות, אוהדים של שתי הקבוצות התנגשו בפארק בעיר. בזמן שחבריו הבינו שהם נמצאים בעמדת מיעוט מול חוליגנים יריבים וברחו, טוני סירב לוותר, ניסה להשיב מלחמה והוכה ללא רחם. הוא ספג מהלומות בראשו ועד מהרה נכנס לתרדמת. משם המרחק למוות מוחי כבר היה קצר. הוא מת ב-2 באוגוסט 2002, בשעה 6:37 בבוקר. בן 26 בלבד.

דאוגן – את זה מדקלם בעל פה כל אוהד כדורגל שבדי עד היום - היה אוהד הכדורגל הראשון שנרצח בשבדיה. השבוע, 12 שנים לאחר מכן, הגיע הקורבן השני. אוהד כדורגל בן 43, אב לארבעה, סטפן שמו. הוא לא נטל חלק במהומות בין שני מחנות האוהדים, אבל החפץ שפגע בראשו לא הבחין בין חוליגנים שבאו להילחם, לאוהדים שבסך הכול הגיעו למשחק כדורגל לעודד את הקבוצה שלהם.

טומי דאוגן. Creative Commons
חדשות נוראיות שהחזירו לאותה שיחת טלפון בה נאמר לו שאחיו שוכב בבית החולים. טומי דאוגן/Creative Commons

באופן אירוני – כהגדרתו של טומי דאוגן – הוא החל בפעילות ציבורית נגד אלימות ב-1999, שלוש שנים לפני שאחיו נרצח. ילדות בסביבה לא קלה הסתיימה עם החלטה ללכת לכיוון אחד. טוני לעומתו, צעד לכיוון השני.

טומי משמש היום כדמות מוערכת מאוד בכל הנוגע למאבק באלימות בחברה השבדית. הספר הראשון שהוא כתב, Blodsbroder ("אחים בדם"), מספר על חייו של אחיו כאוהד כדורגל ועל נסיקת החוליגניזם בשבדיה. הספר השני שלו, Man av Vald - om Svenska Huliganer ("גברים של אלימות - החוליגניזם בשבדיה") עוסק רבות בהשוואה בין האלימות בסצנת האוהדים המקומית לזו במקומות אחרים באירופה.

דאוגן הוא מרצה מבוקש, אורח רצוי בפאנלים, פעיל חברתי מפורסם. הוא זכה בפרסים חשובים, אבל זה לא יחזיר לו את אחיו המת. ב-2006, כשבנו הבכור ליאם נולד, הוא החליט לסלוח לרוצחים של אחיו.

השבוע, אחרי שהליגה השבדית חזרה מפגרה ארוכה עם רצח, טומי הפך למרואיין מבוקש במולדתו – אחרי הכול הוא אחיו של מי שייזכר לנצח כ"אוהד הכדורגל הראשון שנרצח בשבדיה". בין לבין הספיק לכתוב ל"סיפורי הפרברים". מונולוג של אדם שאיבד את אחיו למלחמות חוליגנים.

sheen-shitof

עוד בוואלה

זה כל כך טעים ופשוט: מתכון לבננות מקורמלות

בשיתוף חברת גליל
הספר בלודברודר שכתב טומי דאוגן. פייסבוק, באדיבות המצולמים
עטיפת הספר Blodsbroder שכתב טומי דאוגן. בתמונה העליונה, אחיו שנרצח, טוני/באדיבות המצולמים, פייסבוק

אל תטעו, אחי לא היה אוהד כדורגל חף מפשע שנקלע למקום בטעות. הוא חיפש את המהומה וחצה את שטוקהולם עד שהוא מצא אותה. המשחק בכלל התקיים בצד השני של העיר. אף אחד לא האמין שהוא ימות, אפילו לא הרוצחים שלו. לא "הגיע" לו למות, אבל זה קרה.

לפני כמה שנים פגשתי אדם חולה בסרטן שהרופאים נתנו לו עוד ארבע שנים לחיות. הבן שלי, שהיה אז בן ארבע, היה איתי והוא שאל אותו: 'אתה הולך לדוד שלי בגן עדן?'

האדם החולה השיב: 'כן, ואני אגיד לו שאתה מאוד אוהב אותו'.

הבן שלי שאל: 'גם אתה הלכת למשחק כדורגל?'.

האיש הסתכל עלי – אני מבטיח לכם - מעולם לא הייתי כל כך נבוך. מעולם לא התביישתי באחי, אבל כן בבחירות שהוא עשה. הוא היה יכול לחיות חיים טובים יותר מאשר מיליוני אנשים ברחבי העולם, אבל סיכן הכול כדי להיות מעורב בסצנות אלימות בכדורגל. אותו אדם חולה סרטן לא היה יכול להבין למה.

אחי חיפש מכות וקרבות ובעצמו שלח אנשים לבית החולים. בגלל זה, ביום שבני נולד (2006), היה לי יותר קל לסלוח לאנשים שלקחו את חייו. אני מוכן לסלוח להם, אבל רק אם הם יחנכו את הילדים שלהם לכך שאלימות היא דבר רע.

כשאני שואל היום את הבן שלי: 'אם תכה מישהו, מי יפגע?', הוא עונה לי: 'אמא ואבא שלי'. המוות של אחי גרם לי לעבוד קשה יותר כדי לחנך נגד אלימות. הייתי נותן את יד ימין שלי כדי שהוא יפגוש את הילדים שלי, אבל עכשיו אני מרוכז בלגרום להם להבין שכדורגל זה כדורגל ואלימות היא אלימות. שהדוד שלהם לא מת בגלל כדורגל, הוא מת בגלל אלימות.

טומי דאוגן עם ילדיו, ליד הקבר של אחיו, טוני דאוגן. פייסבוק, באדיבות המצולמים
כשאני שואל היום את הבן שלי: 'אם תכה מישהו, מי יפגע?', הוא עונה לי: 'אמא ואבא שלי'. טומי דאוגן עם ילדיו, ליד קברו של טוני/באדיבות המצולמים, פייסבוק

אי אפשר להשוות בין המוות של אחי לבין מה שקרה השבוע למשפחה שלמה, לאשה אוהבת ולארבעה ילדים קטנים. אב אחד חף מפשע, אוהד כדורגל מן השורה, הותקף ונרצח בלי סיבה. המוות שלו שבר את כל השיאים השליליים של החוליגניזם בשבדיה. הוא הגיע למשחק השבוע מסיבה אחת ואחת בלבד: לצפות במשחק במחזור הראשון של העונה. הוא לא הספיק לראות את הקבוצה שלו עולה על המגרש, הוא לא יראה את הילדים שלו שוב.

אני חושב לעתים קרובות על השואה או על הסבל של כל כך הרבה אנשים ברחבי העולם, בזמן שאנשים בשבדיה נלחמים "על כדורגל". זה עלבון בשביל כל אלו שסובלים כל כך הרבה, שמנהלים מלחמת קיום יומיומית. מעליב שיש אנשים שיש להם הכול, אבל עדיין נלחמים ברחובות בגלל כדורגל.

האלימות בכדורגל השבדי עברה שלב לפני כמה שנים - מהאצטדיונים לרחובות. היום כבר אפשר לשמוע על קרבות מאורגנים אפילו בפגרה או בערים בהן לא מתקיימים משחקים. עכשיו מתקיים כאן דיון סוער. פוליטיקאים שלא יודעים דבר על עולם הכדורגל ועל הסביבה שלו, מעלים הצעות מגוחכות, כולם מאשימים את המשטרה, את המועדונים, את ההתאחדות.

היום כולם בשבדיה מחפשים אשמים. 24 שעות ביממה, העיסוק הוא רק בשאלה מי אשם. הגיע הזמן ששבדיה תתעורר מסיפור האגדה שהיא חושבת שהיא חיה בו ותבין שיש כאן אנשים ובעיות כמו בכל מקום אחר בעולם, לא פחות ולא יותר. והאחריות לרצח השבוע מוטלת אך ורק על האנשים שבחרו לתקוף את אותו אוהד. זו הסיבה בגללה ארבעה ילדים יחכו עכשיו חיים שלמים שאבא שלהם יחזור הביתה ושאשה אוהבת ודואגת תכנס למיטה קרה וריקה. רק התוקפים אשמים.

בגלל האנשים האלה הילד בן השמונה שלי כבר שמע על שני מקרי רצח שקשורים בכדורגל. רק לפני שבועיים הוא החליט מי היא קבוצת הכדורגל האהובה עליו ומכל הקבוצות, הוא בחר ב-AIK. זה גרם לי המון שמחה כי זו הייתה הוכחה שהצלחתי לגרום לו להבין שמי שרצח את הדוד שלו לפני 12 שנים, לא הייתה AIK.

המשחק הראשון שלו כאוהד של הקבוצה היה אמור להיות השבוע, AIK נגד גטבורג, הקבוצה שדודו המנוח אהד. זה היה צריך להיות יום מיוחד בשבילו, מיוחד וסמלי גם בשבילי, אבל האירועים המטורפים והנוראיים ביום ראשון גרמו לו לפחד ללכת למגרש. זו הייתה הפעם השנייה בחיים הצעירים שלו בה הוא שומע על מישהו שמת בגלל שהוא הולך למשחק כדורגל.

משטרת שבדיה עוצרת אוהד כדורגל. שבדיה חוליגניזם. רויטרס
"אני חושב לעתים קרובות על השואה או על הסבל של כל כך הרבה אנשים ברחבי העולם, בזמן שאנשים בשבדיה נלחמים על 'כדורגל'"/רויטרס

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    4
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully