ב-20 במארס, יומיים לפני שהחל רשמית את הקדנציה השנייה שלו כנשיא אופ"א, נשא מישל פלאטיני דברים. הוא דיבר נגד הכוחנות של הקבוצות הגדולות, על הכסף הרב אותו הן מנצלות כדי לנפח את שריריהן וגם על האלימות בכדורגל. כדורגלן העבר הצרפתי הקדיש חלק לא קטן מהקדנציה הראשונה שלו למלחמה בגזענות, וכעת נראה שבשנים הקרובות התאחדות הכדורגל האירופאית תקפיד לאבד כל סבלנות במקרים של חוליגניזם.
פלאטיני לא הסתפק בדברי סרק. הוא גם שם שתי מטרות על הכוונת ושלח מסר חד וברור: "כרגע החרב מונחת על הצוואר של סרביה וקרואטיה. נתנו להן שנה להראות לנו שהן מבצעות פעולות כדי למנוע אלימות של אוהדים. אחרת נרחיק אותן מתחרויות".
כשפלאטיני דיבר על השכנות הבלקניות, הזיכרון הראשון והברור היה זה שבו אוהדים של נבחרת סרביה התפרעו ברחובות גנואה לפני מספר חודשים לפני משחק נגד איטליה במוקדמות יורו 2012 ואחר כך גרמו לפיצוצו. אבל הנשיא הצרפתי כיוון למקרה נוסף והוכיח שהוא לא שכח את מה שקרה בדיוק לפני שנה וחצי במרכז בלגרד. "הרצח של בריס טאטו הצעיר, זה מספיק. זה מספיק!", הוא פסק.
הרצח
באמצע מארס 2009 יצאה טולוז למשחק חוץ נגד פרטין בלגרד במסגרת הליגה האירופית. הקבוצה לוותה על ידי כמה עשרות אוהדים, ביניהם בריס טאטו, צעיר בן 28 שהגיע לבירה הסרבית עם חברים מקבוצת האוהדים פורצה ויולה. הגיע ולא חזר. באתר האינטרנט ששמו JUSTICE FOR BRICE TATON תיארו את השתלשלות העניינים:
16.9.2009 - הגעה לבלגרד. בריס וחבריו ניצלו את ההגעה יום לפני המשחק כדי לטייל בבלגרד.
17.9.2009 - יום המתקפה. אוהדי טולוז נפגשו בבאר במרכז העיר בלגרד והם אפילו התיידדו עם הצוות שעובד במקום. לדברי עדי ראיה רבים, האוהדים הצרפתים לא הראו כל סימן של אגרסיביות וחלקם אפילו לבשו חולצות של נבחרת סרביה. בזמן שהם ישבו סביב השולחנות, הם ראו לפתע כ-20 אוהדים סרבים שמגיעים משום מקום בתוך שניות, 'צונאמי' של ממש לדברי אחד מהם. האוהדים של פרטיזן הגיעו חמושים באלות בייסבול, מוטות ברזל ולפידים בוערים... בתוך שניות, גשם של מכות הונחת על האוהדים הצרפתים, והכל קרה במרכז העיר...
אוהד אחד שימש כמטרה העיקרית של החוליגנים. בריס טאטו הופל לרצפה על ידי מטר של מכות, שבשלב מסוים כוונו רק אליו. לאחר מכן האוהדים הסרבים גררו אותו ללא רחמים לכיוון המדרגות והשליכו אותו מגובה של עשרה מטרים. כשהעזרה הגיעה, בריס עדיין היה בהכרה.
18.9.2009 - יום אחרי המתקפה. בריס, שבסך הכל הגיע לצפות בקבוצתו האהובה, מצא את עצמו בבית חולים בעיר זרה, הרחק מהבית ומקרוביו. הרופאים הבינו את המצב מהר וגילו פציעות קשות בבית החזה כתוצאה מהמכות שהוא ספג ממוטות הברזל. אחרי ניתוח שהוא עבר הם הסבירו ש"כמעט כל האיברים החיוניים שלו נפגעו". גם המוח שלו נפגע...
22.9.2009 - בעיות בריאות. המצב הגופני של בריס החמיר. הריאות שלו קרסו והוא נשאר בחיים הודות למכונות הנשמה.
24-28.9.2009 - ההידרדרות. ישנו שיפור מסויים ב-24.9, אבל יום למחרת המצב מסתבך. בריס הידרדר לתרדמת רצינית יותר והרופאים ניסו להסתיר את המתח הרב בו הם מצויים. ב-27.9 האיברים החיוניים שלו קרסו. ב-28.9 הרופאים נותרו מחוסרי תקווה והם שיתפו את הוריו של בריס בפסימיות שלהם.
29.9.2009 - בשעה 10:00 בבוקר הוריו של בריס נאלצו לעבור את הסבל של צפייה בבנם מת לנגד עיניהם. המסע שלו נגמר.
התדהמה
התקרית האלימה במרכז עיר הבירה המיטה בושה על מדינה שלמה. אלפים יצאו לרחובות, הפגינו נגד האלימות, הקימו אנדרטה מאולתרת ברחוב אוביליצ'נאב ונאץ' בו הותקף טאטו, הניחו פרחים, הדליקו נרות והתפללו לשלומו של הצרפתי הצעיר. גם אוהדים רבים של פרטיזן שלחו איחולי החלמה למשפחה.
"נילחם למען מי שחי בבלגרד, למען מי שמגיע לבקר אותה ורוצה להסתובב בה בצורה חופשית וללא פחד", אמר ראש העיר דרגאן ג'ילאש ואחרי שטאטו מת בסופו של מאבק בן 12 ימים בבית החולים, בלגרד התאבלה עליו, אבל בעיקר התאבלה על עצמה.
באירופה קהילות אוהדי הכדורגל שלחו תנחומים והתקשו להאמין. החוליגניזם חוצה גבולות ויבשות, אוהדי כדורגל נהרגים ונרצחים בתדירות גבוהה יותר מזו עליה אנחנו שומעים, אבל האכזריות הבלתי נתפשת של 20-30 אוהדי פרטיזן לא השאירה אף אחד אדיש. "אם אוהד מאבד את חייו בגלל שהוא נסע בעקבות הקבוצה שהוא אוהב, זו טרגדיה. אנחנו חייבים להמשיך במאבק שלנו ברחבי אירופה נגד יחידים שמשתמשים בכדורגל לשם אלימות", אמר מישל פלאטיני בתגובה לקונית שהסתירה כמה הוא באמת היה נסער.
באותם ימים משפחתו של טאטו החליטה לפתוח במלחמה אחת אחרונה צדק למענו של הבן-האח שנרצח. "הם לא הרגו את בריס. הם טבחו בו ולא השאירו לו סיכוי", אמרה האם סוזן ואחותו הוסיפה: "נגרום להם לשלם. נעשה הכל כדי שמקרים כאלו לא יחזרו". בנוסף, חבריו של האוהד הצעיר נרשמו למאבק והצליחו למכור כמה מאות חולצות עם הכיתוב BRICE שהכנסותיהן 10 יורו ליחידה הוקדשו למאבק המשפטי שעמד להתחיל.
המשפט
"המדינה הסרבית תגיב בצורה הקשה והרצינית ביותר לארוע הזה", אמר נשיא סרביה בוריס טאדיץ' אחרי הרצח והבהיר את עמדתה של ארצו. בתוך שבוע ביצעה המשטרה גל של מעצרים וכעבור זמן הם הובאו בפני שופט. עד מהרה התברר שהרצח של טאטו לא נבע מקטטה בין שני מחנות אוהדים או התגרות צרפתית. זה היה לינץ' מתוכנן היטב.
ג'ורג'ה פרליץ' בן ה-25 פושע מקומי שנחשד גם במעורבות במספר מקרי ירי בבלגרד - נפגש עם איבן גרויוביץ' (27) ולובומיר מרקוביץ' (29) ושלושתם אספו חבורת אוהדים צעירים שהגיל של מרביתם נע סביב 20 והגישו להם מבחן בגרות בו הם נדרשו להוכיח נאמנות לפרטיזן על ידי תקיפה של אוהדים צרפתים.
במשפט המתוקשר סיפרו חלק מהנאשמים חברים בקבוצת האוהדים הידועה לשמצה GROBARI (הקברנים) של פרטיזן - שהם קיבלו הזמנה טלפונית מהנאשמים המבוגרים להגיע לפארק טראזייה כדי לצעוד למרכז העיר ולצוד אוהדים צרפתים. בפארק, אוהד אחר, דיאן פוזיגאצ'ה, סיפק להם את הנשק הקר ומשם יצאה התכנית לדרך. בריס טאטו פשוט היה במקום הלא נכון.
בינואר האחרון ההבטחה של הנשיא טאדיץ' התקיימה. בית המשפט בבירה בבלגרד הטיל על 14 אוהדים של פרטיזן עונשי מאסר שנעו בין ארבע שנים ל-35 שנים. לצערן של רשויות החוק, של אוהדי טולוז ושל משפחת טאטו, שני האשמים הגדולים ביותר, גו'רג'ה פרליץ' שנשפט ל-35 שנים בכלא ודיאן פוזיגאצ'ה שנשפט ל-32, נמלטו מסרביה, הראשון כנראה לקרואטיה והשני לקוסובו.
היום הפרופילים של שני הרוצחים הנמלטים נמצאים במשרדי האינטרפול ברחבי אירופה, אבל שניהם עדיין חופשיים. בינתיים סרביה מנסה בעצמה לצאת לחופשי מעול החוליגניזם והחוקים שם נגד אלימות אוהדים הם הנוקשים באירופה (פריצה למגרש גוררת עונש מאסר מיידי של 30-60 יום). ומשפחת טאטו? היא שיבחה את מערכת המשפט הסרבית והצהירה על שביעות רצון מ-240 שנות המאסר שהוטלו על הפושעים. פלאטיני ידאג שהמדיניות הזו תהפוך בקדנציה השנייה שלו ליותר שכיחה.
