גיא לוזון נגד ליאור רפאלוב. קרב על אליפות בלגיה. זה הסיפור הגדול של עונת 2013/14 בגזרת השגרירים. המאמן שעשה את הבלתי יאומן נגד הקשר שחזר לעצמו ברגע הנכון של העונה. המדור "המראות ונחיתות" פותח את הפלייאוף העליון בבלגיה עם סיפור הניצחון הגדול של לוזון ומשמעות החוזה החדש וגם יוצא לבדוק מה שלום הקבוצה הכי ישראלית בקפריסין.
ממריא: גיא לוזון (סטנדרד ליאז')
למעלה מחצי שנה חיכו הכתבים המסקרים את סטנדרד ליאז' לרגע בו יגיד גיא לוזון את מילת הקסם. אליפות. חצי עונה הוא התחמק, דיבר על מקומות 1-3, על המטרות שהוצבו בפניו, אבל במסיבת העיתונאים ערב הקלאסיקו הבלגי הוא נכנע. "לדבר על טופ 3 יישמע כאילו אני מפחד. אליפות היא המטרה היחידה. בתחילת העונה אף אחד לא נתן לנו סיכוי, אבל הובלנו לאורך כל הדרך". לצידו של המאמן ישב הקשר פול ז'וזה אמפוקו שסיפק הצהרה דומה: "סיימנו לדבר על טופ 3". תחושת סיפוק אדירה מילאה את החדר.
הדיבורים של השניים תורגמו למעשים כשסטנדרד פתחה את הפלייאוף עם 0:1 יוקרתי על האלופה אנדרלכט. עבור לוזון והאוהדים זה היה יותר מניצחון. סטנדרד לא גברה על יריבתה המרה בחמשת המפגשים האחרונים ביניהן והניצחון לא רק שסידר פתיחה טובה לפלייאוף אלא גם הגדיל את הפער בין השתיים לשמונה נקודות וקצת הרגיע את הביקורת סביב לוזון. "זה לא היה עוד משחק ולניצחון יש משמעות כפולה", חגג המאמן בסיום.
לא קל ללוזון. התוצאות של הקבוצה שלו יוצאות דופן, הוא מצליח מעל לכל הציפיות, אבל נתקל בהתנגדות בלתי פוסקת. בראיון לוואלה! ספורט לפני שבועיים, טען רמי גרשון שלתקשורת הבלגית קשה לפרגן למאמנים לא מקומיים. כך שלוזון מרגיש, ולעיתים בצדק, שמחכים לו מעבר לפינה. מחכים שייפול. "האם צדקה סטנדרד שהאריכה עכשיו את חוזהו של המאמן?", תהה אחד העיתונאים באזור ליאז'. "כן מר לוזון, זוהי בלגיה", נכתב במאמר מערכת של עיתון אחר, ביחס לשיטת הקיזוז שפתחה מחדש את המאבק לקראת הפלייאוף.
לוזון שומע הכול, ממשיך לנהל מערכת יחסים פתוחה עם התקשורת ולפעמים גם מחליט להגיב. למשל כשמאמן אנדרלכט הטרי בסניק האסי (אלבני שמשחק ומאמן בבלגיה מאז 1994) טען שלסטנדרד הייתה נפילה מנטאלית שהובילה לצמצום הפער מ-12 נקודות לארבע בלבד. "שיחשוב מה שהוא רוצה. אנחנו מרגישים טוב ולחלוטין לא עצבניים. אני חושב שהוא היה מעדיף להיות במקום שלנו ולא איפה שהקבוצה שלו נמצאת", אמר לוזון לפני המשחק ואחריו הוסיף עוד עקיצה: "הלחץ עושה לנו טוב, הוא משפר אותנו".
סטנדרד אכן הגיע לקלאסיקו אחרי תקופה פחות טובה. בארבעת המחזורים האחרונים של העונה הסדירה ניצחה פעם אחת ורשמה הפסדים לגנט וקלאב ברוז' ותיקו בבוורן. למרות זאת, היא סיימה את העונה הסדירה במאזן של 20 ניצחונות, שבע תוצאות תיקו ושלושה הפסדים. בשתי העונות הקודמות, אנדרכלט סיימה עונה סדירה במאזן זהה וזכתה באליפות בתום הפלייאוף, אבל את סטנדרד התקשורת חתכה. "אם כולם מצאו דרך לשחק נגדנו, למה אנחנו במקום הראשון?", תהה המאמן אחרי ההפסד בברוז'. "כשהפסדנו לזולטה, אמרו שהבינו איך לשחק נגדנו ומאז יצאנו לרצף חדש של ניצחונות. כשאנחנו לא מנצחים, אני מתחיל לשמוע דברים. לפני שבועיים אמרו שאנחנו אלופים, עכשיו זו ברוז'".
הקבוצה של רפאלוב, שגברה ביום שישי 1:5 על לוקרן עם הצגה גדולה של הקשר הישראלי, תהיה כנראה היריבה המשמעותית במאבק על התואר. ההיסטוריה של הפלייאוף הבלגי מלמדת שמומנטום חשוב יותר ממיקום בתום העונה הסדירה ובהקשר הזה היתרון (ודעת הקהל) הלכו לכיוון הכחולים-שחורים. לוזון מצידו היה צריך ניצחון גדול כדי להרגיע את מה שקורה סביבו. הוא יודע היטב שהפלייאוף הוא מסע מנטאלי מתיש. סיבוב אחד מאחוריו ונשארו עוד תשעה.
אבל אליפות או לא, במגרש אחד לוזון כבר ניצח. בישראל (וגם בבלגיה) כבר אף אחד לא יכול להגיד מילה על המינוי שלו. הדיבורים על קשרים ועל דודו דהאן הפכו לא רלוונטיים. בימים בהם הביוגרפיה של הארי רדנאפ חשפה את הציבור הישראלי אל מאחורי הקלעים של הגעת אברהם גרנט לאנגליה, לוזון ממשיך להוכיח מדי שבוע שהוא מאמן מצליח בזכות עצמו. יש לו דרך, שיטה ואופי והוא מכוון הכי רחוק שאפשר. דהאן אולי פתח לו את הדלת, אבל משם לוזון צועד לבד. וזה בדיוק ההבדל בינו לבין אחרים.
גם החוזה החדש, שנחתם עוד לפני הפלייאוף ואינו מותנה בתוצאותיו, מהווה הצהרת אמון ברורה של סטנדרד בדרך של לוזון. "זו לא הייתה אסטרטגיה", סיפר המאמן על תזמון החתימה. "(הבעלים רולאן) דושאטלה ואני לא נפגשים כל יום. הוא נוסע ברחבי העולם ואני מעביר אימונים. כשישבנו לפגישה, הכול סוכם במהרה. זה לא אומר כלום. חודשיים רעים ואני עף מפה".
נוחת: רוברטו קולאוטי, משה אוחיון, עמית בן שושן (אנורתוזיס)
ארבעה הפסדים רצופים, נקודה אחת מתשעת המשחקים האחרונים, ניצחון אחד בחודשיים. רצף המשחקים השלילי של אנורתוזיס, הגרוע בהיסטוריה של המועדון, משקף את העונה העגומה שעוברת על הקבוצה. בקיץ חלמו שם בגדול על אליפות ולמרות הדחה מוקדמת מאירופה פתיחת העונה בישרה טובות, אבל מאז הכול קרס. אנורתוזיס אמנם העפילה לפלייאוף העליון, אבל היא תסיים עונה במקום השישי (הגרוע ביותר של המועדון מאז 1988/89), ללא תואר וגרוע מכך, ללא הכרטיס לאירופה.
הישראלים נבלעו בתוך הכישלון הקבוצתי, שגרר גם פיטורי שני מאמנים. קולאוטי כבש 13 שערי ליגה וגם אוחיון הפך בורג יותר משמעותי לעומת העונה שעברה ותרם שני שערים וארבעה בישולים. לעומתם, בן שושן קיבל מעט מאוד הזדמנויות ובמשחקים האחרונים לא נכלל בסגל. הוא פציעות והמאזן שלו עומד על שער אחד ב-10 הופעות, מהן רק אחת בהרכב. בסך הכול, החלוץ רשם העונה 243 דקות ליגה בלבד.
הליגה הקפריסיאית עשתה טוב לכדורלגנים והמאמנים הישראלים בשנים האחרונות. ניר קלינגר, אלי גוטמן, רוני לוי, רן בן שמעון, גיא חיימוב, דודו ביטון, רועי בקל, ניסו קפילוטו, ברק יצחקי וזו רק רשימה חלקית. אלא שהעונה הנוכחית לא האירה פנים לנציגינו באי. מעבר לכישלון באנורתוזיס, חיים מגרלשווילי אמנם משחק בקביעות, אבל א.א.ק לרנקה מדשדשת, חסן אבו זייד שהגיע בהשאלה ממכבי תל אביב נפצע תוך זמן קצר יחסית. דווקא ציון צמח רשם הופעות טובות, אבל זה לא הספיק כדי למנוע מפראלימני ירידת ליגה.
חוסר ההצלחה הנקודתי לא בהכרח יביא לפגיעה במעמד הישראלים בקפריסין. להיפך, הכישלון החרוץ של אנורתוזיס וא.א.ק לאחר עזיבתם של לוי ובן שמעון רק גרם לשתיהן לחשוב מחדש על מאמנים ישראלים. גם לוי וגם בן שמעון קיבלו לאחרונה מסרים מאנורתוזיס לגבי העונה הבאה ולמעשה, השם של השניים ימשיך לעלות בכל פעם שאחת הגדולות באי תחליף מאמן. ומה לגבי קולאוטי, אוחיון ובן שושן? לפחות לגבי השניים האחרונים, מתחזקות ההערכות לפיהן נראה אותם בעונה הבאה על מגרשי ליגת העל. המרחרת הראשית בעניין: מכבי נתניה.
השבוע שהיה
המאזן הכולל: ארבעה שערים (ליאור רפאלוב צמד, מונס דאבור ורוברטו קולאוטי) ואפס בישולים.
מוכנים לקמפיין הבא: מאור מליקסון, איתי שכטר, רמי גרשון, דן מורי וגל שיש הם שחקני הסגל המורחב היחידים שהשלימו 90 דקות. ליאור רפאלוב (89 דקות), תומר חמד (81) ואלירן עטר (58) פתחו בהרכב. אבי ריקן (45) ובירם כיאל (18) עלו מהספסל.
מתאוששים: דן מורי קיבל דקות ראשונות אחרי חודשיים, חנן ממן פתח לראשונה מאז דצמבר ואלירן עטר שב להרכב לאחר חודש וחצי על הספסל.
צל"ש השבוע: ליאור רפאלוב בכל מקום במגרש עם שני שערים, מעורבות בכל התקפה וציון 9 בעיתון. מלבדו, קובי מויאל, איתי שכטר ואלמוג כהן נמצאים בתקופה טובה מאוד ולא מקבלים מספיק קרדיט.
ביזאר השבוע: בירם כיאל אחראי סלפי בחגיגות האליפות של סלפיק, אה סלטיק.
שימו לב ש: הישראלים של מונס שלומי ארבייטמן ויובל שפונגין (פצוע) יירדו ליגה בבלגיה אם יפסידו בבית ללובן בשבת.
