סיכום אמצע העונה של גל מקל נכתב לקראת אמצע חודש ינואר. מיד לאחר מכן הוא שיחק 14 דקות ותרם 7 אסיסטים לניצחון של דאלאס על אורלנדו, אך לאחר המשחק התברר שהוא זקוק לניתוח בברך שהשבית אותו ליותר מחודש. בזמן הפציעה של מקל חזר הרכז המחליף של המאבריקס דווין האריס, שהיה פצוע מתחילת העונה, מה שהוציא את מקל ואת הפוינט גארד הרוקי הנוסף שיין לארקין מחוץ לרוטציה של המאמן ריק קרלייל. שניהם התנדנדו בין קצה הספסל לליגת הפיתוח, כאשר מקל רשם ארבעה משחקים בקבוצה המשנית של דאלאס (שנקראת טקסס לג'נדס) ורק 4 דקות של משחק ב-NBA מאז אותו משחק מול אורלנדו.
ההקדמה הקצרה הזאת נועדה להבהיר שברמה המקצועית, אין לסיכום העונה של גל מקל יותר מדי מה לחדש ביחס לסיכום אמצע העונה. למי שאין לו כוח לקרוא שוב, הנה תקציר סיכום האמצע: בפתיחת קריירת ה-NBA שלו מקל ניצל את הפציעות של האריס ולארקין כדי לקבל את הבמה כרכז המחליף של דאלאס, אך התקשה מאוד בקליעת נקודות. בזמן שיכולת המסירה וההגנה האישית שלו בהחלט התאימו לרמה הנדרשת בליגה הטובה בעולם, חוסר היכולת שלו לקלוע בכל דרך ומכל טווח - חדירה, עליה לקליעה מכדרור, קליעה משלוש, סחיטת עבירות והגעה לקו העונשין - הפך אותו לשחקן שעדיין לא מתאים ל-NBA. הוא דורג בין האחרונים בליגה גם במדד היעילות (ה-PER) וגם במדדי הקליעה השונים.
גם ארבעת המשחקים שהיו למקל בליגת הפיתוח התאפיינו באחוזי קליעה נמוכים מדי. הוא קיבל הרבה דקות ומסר 6-7 אסיסטים כל משחק, אבל גם איבד די הרבה. ליגת הפיתוח היא לא מקום של כדורסל יפה או חכם במיוחד, זו ליגה בה מבצעים ניסויים מכל מיני סוגים, השחקנים עסוקים בעיקר בלהרשים ברמה האישית והתוצאות בקושי מעניינות מישהו, אך זו כן ליגה שכוללת כמה שחקנים איכותיים מהסוג שקשה למצוא באירופה ומבחינת אתלטיות לא רחוקה מה-NBA, כך שכן מדובר במדד שלא צריך להתעלם ממנו לגבי ההתאמה של שחקן לליגה של הגדולים. בכל מקרה, זה עדיף על לשבת על הספסל במשחקים של המאבס.
בינתיים מקל עדיין פצוע ולא בסגל. בקבוצה שנמצאת בסיטואציה אחרת אולי ניתן היה לבנות על דקות משחק בשבועות האחרונים של העונה לכשיחלים, אבל דאלאס נמצאת עמוק במאבק על המקום האחרון בפלייאוף וזקוקה לכל ניצחון. באופן די נדיר, הסגל של דאלאס כרגע מלא ובריא לחלוטין. קרלייל מצא רוטציה של תשעה וחצי שחקנים שנראה שהוא סגור עליה לקראת הפלייאוף שעוד עשוי להגיע, שאר שחקני הסגל מצפים בעיקר למשחקים שיוכרעו מוקדם, מה שאולי יאפשר להם לראות כמה דקות של פרקט. מקל אפילו לא נמצא ברשימת המובילים בין השחקנים האלה. בקיצור - רק צירוף מקרים נדיר במיוחד יאפשר למקל, כשיחלים כאמור,\ לשחק בשבועות שנותרו עד לסוף העונה יותר מ-2-3 דקות מזדמנות בגארבג' טיים.
אז מה עכשיו? אי אפשר לפסול את האפשרות של לוותר על הניסיון להשתלב ב-NBA. מקל ניסה, הוא תמיד ייזכר כישראלי השני בליגה הטובה בעולם, אבל סט הכישורים שלו לא מתאים לליגה הזו. רבים וטובים הרבה יותר גילו שדברים שעובדים באירופה לא תמיד עובדים ב-NBA ושקשה להעריך מי השחקנים שהיכולות שלהם כן מיתרגמות לאפקטיביות מעבר לים. רק שלשום ראינו בארץ את סרחיו רודריגז, הרכז הטוב באירופה השנה, בעוד הצגה אופיינית. רודריגז שיחק ארבע עונות ב-NBA ולא הצליח להפוך שם לשחקן אפקטיבי. לא בגלל שהוא פחות טוב מכל הפוינט גארדים שמסתובבים שם, אלא בגלל שהיכולות שלו מתאימות יותר לכוכב באירופה מאשר לשחקן משני ב-NBA.
ההצלחות בקריירה של מקל הגיעו כשהוא לקח צעד אחורה - כשהושאל ממכבי ת"א לגליל עליון וכשעזב את בנטון טרוויזו לאחר שנה לא פשוטה (שכללה פציעה רצינית) ונחת דווקא במכבי חיפה. התפתחות הקריירה הזו יכולה להוביל את מקל לכל מיני מסקנות, אחת מהן היא שאין פחיתות כבוד בהצלחה במקומות נחשבים פחות. יכול להיות שגם מבחינת אופי נכון לו יותר להיות ראש לשועלים, שהוא מצליח בעיקר כשחקן מוביל. אבל באותה מידה, הוא יכול להסיק שאחרי כל ירידה מגיעה עלייה, שעונה אחת קשה לא מעידה על העונה שאחריה, שהוא יודע להתמודד עם קשיים טוב יותר מאחרים.
כדאי לזכור שלמקל יש חוזה לשנתיים נוספות. הוא רשום כחלק מהסגל של דאלאס לעונה הבאה, ולעומת שחקנים רבים ברמתו לא יצטרך להוכיח את עצמו בליגת הקיץ רק כדי לקבל הזדמנות או לקושש חוזים של עשרה ימים. מאחר שמדובר בחוזה מינימום, זה גם לא מפריע במיוחד לדאלאס שמקל חתום אצלה. הוא יוכל לעבוד בקיץ ברוגע בידיעה שיש לו מקום מובטח בפתיחת האימונים של המאבס, אלא אם כן הוא יועבר בטרייד ואז יובטח לו מקום בקבוצה אחרת. כמובן, זה לא מבטיח לו מקום ברוטציה או אפילו בסגל הסופי, הוא יכול שוב למצוא את עצמו בליגת הפיתוח, אבל החוזה הזה הוא כמו רגל בדלת שמוודאת שהדלת הזו תישאר פתוחה לשנתיים נוספות.
כדי שיהיה לו סיכוי להשתלב ב-NBA בסופו של דבר, מקל יהיה חייב לפחות אלמנט אחד של קליעת נקודות. פוינט גארד יכול להצליח בלי להיות סקורר אפילו ברמה סבירה, אבל הוא חייב להיות עילוי בשאר התחומים כמו ריקי רוביו. מקל הוא לא רוביו, והוא לא יכול להרשות לעצמו לקלוע ב-35 אחוזים מהשדה ו-25 אחוזים משלוש. יכול להיות שהדרך היחידה לשדרג את הקליעה תהיה להתחיל מהתחלה, לעבוד עם מאמן קליעה איכותי (ובארה"ב לא חסרים כאלה) על שינוי הזריקה שהוא רגיל אליה. זה לא קל ולוקח זמן, אבל גם לא בלתי אפשרי. בליגה שמתבססת יותר ויותר על קליעה משלוש, אם מקל לא יפתח קליעה אפקטיבית מבחוץ יהיה לו קשה עד בלתי אפשרי להשתלב.
בכלל לא בטוח שאת העונה הבאה הוא יתחיל בדאלאס. הקיץ עמוס בשינויים וחוזים מהסוג של מקל נעים ונדים בליגה, לפעמים כהשלמות בטריידים גדולים, לפעמים עבור בחירות דראפט. אם אני חושב על קבוצה אידאלית עבור מקל, זו תהיה קבוצת הגנה איכותית, כזו שהיכולת ההגנתית שלו באחד על אחד ומול פיק נ' רול תהפוך בה למשמעותית במיוחד. דאלאס השנה לא הייתה קבוצה כזו. אך בכל מקרה, וגם אם ישפר את היכולות שלו, מקל יצטרך הרבה מזל. בלי פציעה של שחקן-שניים יהיה לו קשה מאוד לקבל צ'אנס. ב-NBA יש די הרבה פציעות, העונה ארוכה מאוד והרבה פעמים הצ'אנס מגיע, לפרטים ניתן לפנות לג'רמי לין. למקל היה צ'אנס כזה בשבועות הראשונים שלו, המטרה לעונה הבאה היא שאת הצ'אנס הבא, אם יגיע, הוא יידע לקחת.
