30.45: מדור המספרים מתחיל לסכם עונה ולהתכונן לקרב על תואר ה-MVP מהמרתקים שידענו. הכותרת היומית היא שלפחות באספקט משמעותי אחד ניתן כבר להכריז: המלך מת, יחי המלך! לאחר שש עונות של שליטה מוחלטת במדד היעילות, ה-PER המפורסם של ג'ון הולינג'ר, לברון ג'יימס הולך לאבד את הבכורה השנה לקווין דוראנט. בעוד שלברון מסתפק השנה במדד של 29.17, KD רושם 30.45. זה לא פער שניתן לסגור בעשרה משחקים, כך שלראשונה מאז עונת 2007/08 יהיה לנו זוכה חדש בתואר מלך ה-PER. קינג ג'יימס יתנחם במהפך משלו בגזרת אחוזי הקליעה המשוקללים (ה-TS) - הוא קולע ב-64.9 אחוזים משוקללים לעומת 64 של דוראנט, בעונה שעברה דוראנט ניצח עם 64.7 מול 64. במילים אחרות - דוראנט חלף על פני לברון במדד היעילות למרות שלברון קולע ביעילות גבוהה יותר, הוא עבר אותו דרך הקטגוריות האחרות.
32.2: נישאר רגע עם דוראנט, כי על הדרך הוא גם מספק את העונה השנייה הכי פורייה ב-20 השנים האחרונות ב-NBA. הממוצע שלו כרגע הוא של 32.2 נקודות למשחק, העונה היחידה בה שחקן קלע יותר בשני העשורים האלה היא עונת ההתפוצצות האישית של קובי בריאנט, עונת 2005/06 בה הוא קלע 35.4 נקודות למשחק. טרייסי מקגריידי קלע 32.1 ב-2002/03 כך ש-KD עוד יכול לרדת למקום השלישי בתקופה הזאת, אבל אם בוחנים כמות נקודות ולא ממוצע, הוא עוקף בקלות את טי-מאק שהחמיץ כמה משחקים באותה עונה. חשוב להזכיר שגם קובי וגם טי-מאק שיחקו באותן עונות בקבוצות חלשות, בזמן שדוראנט עושה את זה בקונטנדרית ובאחוזי קליעה נהדרים.
159: טבלת קלעי כל הזמנים בעונה הרגילה מספקת שתי נקודות ציון חשובות שעשויות להתרחש עד סוף העונה. הראשונה היא כניסה של דירק נוביצקי לרשימת עשרת הקלעים הגדולים בכל הזמנים ב-NBA. לגרמני הבלתי נלאה, שמדורג כרגע במקום ה-12, חסרות 159 נקודות כדי לעקוף את אוסקר רוברטסון שנמצא במקום העשירי. מכיוון שנשארו לדאלאס עוד עשרה משחקים והיא נמצאת במאבקי כניסה לפלייאוף, סביר שנוביצקי ייכנס לטופ 10 עוד השנה. כמעט מיותר לציין שהוא יהיה השחקן האירופאי הראשון שעושה זאת, ולא נראה באופק מישהו שמסוגל לעקוף אותו. רק פציעה יכולה למנוע ממנו לטפס בעונה הבאה עד למקום השביעי, כרגע חסרות לו 858 נקודות כדי לעקוף את מוזס מאלון שנמצא שם. בדרך הוא יעקוף את האקים אולג'ואן ויהפוך גם לשחקן הלא אמריקאי שקלע הכי הרבה נקודות ב-NBA. אם יש לו בקנה עוד שתי עונות טובות, אולי הוא יצליח להיכנס גם לרשימת ה-30,000 נקודות שכוללת כרגע חמישה שחקנים.
245: רשימת ה-20,000 נקודות כוללת כבר 39 שחקנים, מי שצפוי לסגור את ה-40 הראשונים שהגיעו לנקודת הציון המרשימה הזו הוא כרמלו אנתוני. למלו חסרות 245 נקודות כדי להגיע ל-20 אלף בקריירה, בהחלט משהו שהוא מסוגל לעשות ב-11 המשחקים שנותרו לניקס השנה. כאשר זה יקרה, כרמלו יעשה זאת בפחות מ-800 משחקים, משמע בממוצע של יותר מ-25 נקודות למשחק. מלו עדיין לא בן 30, כך שגם לו יש סיכוי לא רע בכלל להיכנס בעתיד למועדון ה-30,000 (לברון, כמובן, אמור להגיע לשם קודם).
75.3: בדיקת כמות הנקודות בצבע מעלה כמה נתונים מעניינים - לברון מוביל את הקטגוריה עם 13.7 נקודות למשחק מתוך הצבע, הגארד המוביל הוא דווין וויד עם 10.4 נקודות. מי שרוצה להבין איך מיאמי, למרות כל הבעיות שלה, נמצאת בדרך לאחוזי השדה הגבוהים ביותר במילניום (כרגע 50.5), אפילו יותר מפיניקס של נאש בשיאה, כדאי לו להתחיל מהמספרים האלה. אבל השם המפתיע ביותר ברשימת הקלעים הבולטים בצבע הוא טייריק אוונס. השחקן המרתק של ניו אורלינס תמיד היה יעיל יותר כחודר מאשר כקלע חוץ, השנה הוא לקח את זה לקיצוניות. 548 מתוך 728 זריקות השדה שטייריק לקח השנה היו מתוך הצבע, יותר משלוש מכל ארבע זריקות ואם רוצים לדייק אז 75.3 אחוזים מהזריקות שלו (וזה בלי לקחת בחשבון 4.2 זריקות עונשין למשחק שניתן להניח שרובן הגיע בעקבות כניסות לצבע). אתם מוזמנים לחפש כמה שתרצו, לא תמצאו שחקן חוץ עם אחוז שמתקרב לזה של זריקות מתוך הצבע.
11.4: מי שאוהב משחק שוטף, עדיף שיתרחק מדמרקוס קאזינס. הסנטר של סקרמנטו יסיים עונה נוספת כשחקן עם הכי הרבה עבירות למשחק - 3.8, אבל השנה הוא גם מוביל את הליגה בסחיטת עבירות עם 7.6, בדיוק פי 2 מכמות העבירות שהוא מבצע. ביחד, כל משחק נשרקות 11.4 עבירות שדמרקוס מעורב בהן. סחיטת העבירות המרובה עוזרת לדמרקוס לטפס השנה למקום השלישי בליגה בהליכות לקו העונשין עם 8.7 למשחק אותן הוא מנצל ב-72 אחוזים. אם למישהו היה ספק, דמרקוס מוביל את הליגה גם בעבירות טכניות לאחר שצבר 15 כאלה העונה, מה שפחות צפוי זה שהוא חולק את המקום הראשון עם קווין דוראנט. שניהם נמצאים במרחק פאול טכני אחד מהשעיה אוטומטית. עוד נקודה שקשורה לעבירות ו-OKC היא שמי שמוביל את הליגה בעבירות פר דקה הוא סטיבן אדאמס, הסנטר הרוקי של הת'אנדר. זו נקודה שהוא יהיה חייב לשפר כדי להפוך לסנטר הפותח של קונטנדרית.
5.3: שני הסעיפים האחרונים יוקדשו להצדעה לקבוצה המפתיעה והשקטה של שארלוט, קבוצה שצריך לחפור יותר לעומק במספרים כדי להבין את סוד ההצלחה היחסית שלה השנה. לפני ההתייחסות הקבוצתית, הנה נתון שיכול לעזור להבין למה אל ג'פרסון נחשב לשחקן הפוסט הטוב בליגה: לעומת רוב שחקני הפוסט שזורקים בעיקר מתוך ה-restricted area, ביג אל מוביל את ה-NBA דווקא בכמות זריקות ונקודות מתוך שאר הצבע. זה איזור שמתאפיין באחוזי קליעה די נמוכים ובדרך כלל מככבים בו שחקני חוץ עם טווח ביניים כמו דווין וויד, אבל ג'פרסון הוא השליט של האזור הזה עם 5.3 זריקות אותן הוא קולע ב-50 אחוזים. מה-restricted area הוא זורק 5.9 פעמים, הרבה פחות משחקנים כמו דווייט הווארד וניקולה פקוביץ'. המשמעות היא שלעומת השניים האלה, ג'פרסון נשאר שחקן פוסט יעיל גם אם מצליחים להרחיק אותו מהטבעת, מה שאומר שברוב המקרים הדרך היחידה לעצור אותו היא להביא דאבל-טים.
10.3, 14.1: ההגנה של שארלוט היא אחת הטובות בליגה השנה למרות שפרט למייקל קיד גילכריסט אין לה בחמישייה שחקני הגנה איכותיים במיוחד. כדי להבין איך החבורה של סטיב קליפורד עושה זאת, צריך להגיע לחלק שהאזור הסטטיסטי הנהדר של האתר הרשמי של הליגה מקדיש לנקודות זולות - נקודות מאיבודים, מתפרצות, הזדמנויות שניות ונקודות בצבע באופן כללי. בכל אחת מארבע הקטגוריות שארלוט נמצאת בין עשר הקבוצות שסופגות הכי מעט נקודות, כאשר היא מובילה את הליגה גם במיעוט נקודות במתפרצות (10.3 למשחק) וגם במיעוט נקודות לאחר איבודים (14.1 למשחק). קליפורד מדגיש ירידה להגנה אחרי זריקה והקבוצה שלו מאבדת הכי מעט כדורים בליגה, כך היא מכריחה את היריבות לעבוד קשה על הנקודות שלהן, יותר מכל קבוצה אחרת בליגה. העקרונות שקליפורד משתמש בהם לא חדשים, אבל רמת הביצוע של שארלוט בתחומים האלה, שדורשים בעיקר משמעת והתמדה, מרשימה במיוחד.
