זה לא ילד, זו מפלצת: סיכום השבת בליגת העל

אולי כסימפטום למשבר גיל המעבר שממתין ממש מעבר לפינה, כותב שורות אלה התחיל לאחרונה לחשוב בקטן. מה זה אומר, אתם שואלים? זה אומר שאם יש לך אפשרות בחירה בין מכבי תל אביב-באזל לבני יהודה-הפועל עכו, אתה מסמן בלי היסוס את התשובה השנייה.

בלומפילד כמעט ריק יכול לרגש. אפשר להגיע עשרים דקות לפני הזמן ועדיין למצוא חנייה בפאתי הכניסה, להתרווח על שלושה, ארבעה וחמישה מושבים ולא צריך לעמוד בתור לשירותים או למזנון ההוא, שמוכר כוס קולה בעשרה שקלים. הכול כאילו תוכנן רק בשבילך. הבעיה, אפעס, היא הכדורגל, מוצר שרמתו לא גבוהה במיוחד בתחתית ליגת העל. אבל ניחא, הייתה לנו מחצית שנייה לא רעה, היו הרבה אמוציות, היה ניצחון זהוב ראשון בבלומפילד מאז מחזור הפתיחה (הבטטה דורשת).

והיה הקהל של בני יהודה. והקהל של בני יהודה הוא משהו שראוי להרחיב עליו את הדיבור.

עוד מליגת העל

מאור בוזגלו זוקף את ההצלחה לאלישע לוי

דווקא פדרו גלבאן השאיר את בני יהודה במקום האחרון

יובל נעים נגד אוהדי בני יהודה: "מוציאים את החשק מהכדורגל"

מרבאל ובן חיים עשויים לפתוח נגד הפועל חיפה

אין שום דבר חדש לכתוב על אוהדי כדורגל. הם תומכים כשמנצחים, הם פחות טובים כשמפסידים. אוהדי בני יהודה הם קהל שתומך גם כשפחות הולך, אבל הם יכולים להיות אכזריים. מאוד אכזריים. בדיוק לפני חודשיים ישב איתם אורן יוסיפוביץ באשדוד ושמע את הקללות מקפיאות הדם לעבר הספסל. אתמול לא נשמעה צעקה אחת לכיוון משה דמאיו או הספסל שלו וזה כשלעצמו הישג, אבל הייתה לכך סיבה: כל הגרונות כוונו ליובל נעים. אלה לא היו סתם נאצות, אלא דברים גרועים ומגעילים בהרבה, אמירות בוטות שרק אנשים שיש בהם מידה הגונה של רוע יכולים להוציא מהפה. במשחק של עשרת אלפים צופים הקללות הללו נבלעות והנזק פחות גדול. עם קהל של 2,500 איש, שכולו יושב מאחורי הספסלים, כל גרון נשמע, כל זעקה מובלטת.

נעים היה בסיום פגוע. ההפסד עניין אותו אבל פחות, הרבה פחות. "הילדים פה לא זוכרים ששנתיים שיחקתי במועדון הזה, בני יהודה. הגענו למקום חמישי ולחצי גמר הגביע. אומרים לנו כאנשי מקצוע לא להגיב, אבל גם אני בן אדם. היום הם לקחו אותי כפרויקט. כששלושת אלפים איש צועקים על האישה והילדה לך, זה בלתי נסבל". אמר וצדק. לנעים יש היסטוריה לא נעימה עם אוהדי הזהובים, פעם הוא ענה להם במהלך משחק ומאז הם לא עוזבים אותו, ועדיין - האמבוש שנעשה לו חרג מכל פרופורציה.

כדורגל היה מאז ומתמיד זירה לקללות והוצאת אמוציות. לפני כמה שנים שמה המשטרה את הגבול בין מותר ואסור בכך שאסרה על קריאות גזעניות. קשה לדעת איפה אפשר למתוח עוד את הקו, אולי עדיף שלא כי אין לדברים הללו סוף. רק דבר אחד ברור: כשאוסף של אנשים מחליט לרדת בצורה כל כך גועלית על בן אדם, יש לכל אחד ואחד מהאינדיבידואלים הללו בעיה קשה. בעיה שחורגת בהרבה מתחום הכדורגל.

אחרי הניצחון במנצ'סטר חזרה ברצלונה התשושה לליגה וחטפה בראש מריאל סוסיאדד. האינטנסיביות המחודשת של שלושה משחקים בשבוע תפסה, כך נראה, את הבלאוגראנה לא מוכנים. מבחינה פיזית וגם מנטאלית, היציאה מרוטינה שפיתחת במשך חודשיים לא יכולה להיות קלה. בשבוע הקרוב נראה מה המחיר ששגרת ליגת האלופות המחודשת גובה מריאל מדריד. הערב נקבל אינדיקציה ראשונה למה שעשה המשחק מול באזל למכבי תל אביב.

מהסיבה הזו בעיקר אסור עכשיו להפועל באר שבע לוותר. הישורת הנוכחית היא החשובה ביותר של העונה. אם מכבי תל אביב תגיע לפלייאוף ביתרון שש נקודות או יותר, הסיפור כנראה ייסגר אחרי שבוע או שבועיים. הסיכוי שזה לא יקרה תלוי בעייפות של הצהובים וגם באחד, מאור בוזגלו, שפשוט לא מוכן לוותר. הוא באמת ובתמים מאמין שהקבוצה שלו מספיק טובה לקחת אליפות. הוא יודע שהוא עצמו מספיק טוב ואת זה לא אנחנו אומרים, את זה אומרת הסטטיסטיקה.

לבוזגלו יש 12 בישולים (ראשון בקטגוריה בליגת העל) ושמונה שערים. לא הכמות היא שמשנה, אלא הטיימינג. לבאר שבע יש שישה ניצחונות בשבעת המחזורים האחרונים. בכל ששת הניצחונות הללו היה בוזגלו מעורב באופן ישיר בשער הראשון – שלושה בישולים ושלושה שערים. הטוטאל שלו, אגב, במשחקים הללו עומד על שישה בישולים וארבעה שערים – בדיוק מחצית מההספק העונתי שלו. זו סטטיסטיקה מפלצתית שמעידה על כך שבוזגלו רק פורח ככל שהעונה מתקדמת ולא מפחד להסתכל למכבי תל אביב בלבן של העיניים.

אז לא בטוח שהפועל באר שבע תזכה בתואר, אבל אלוף אחד כבר יש לה. כי כל עוד אלה פני הדברים, מאור בוזגלו הוא שחקן העונה בליגת העל.

עשר הדקות האחרונות של ברק יצחקי ביום חמישי מול באזל היו קסומות. פתאום החלוץ הרדום פרח ונזכר שהוא משחק כדורגל על אחת הבמות המכובדות יותר עבור שחקן ישראלי. אולי ברוח אולימפיאדת החורף, יצחקי ייצר שני סלאלומים נפלאים, שפתחו את ההגנה של השוויצרים וכמעט הביאו למכבי תל אביב את היתרון שהיה כל כך נחוץ לה.

מה גרם להתעוררות של יצחקי? הדקה ה-58, אז יצא ניקולה מיטרוביץ' ונכנס ראדה פריצה. השבדי הוא לא רק חלוץ ענק בפני עצמו, הוא גם ההסבר לרמת הפוריות של מספר 10. שבעה שערים הבקיע יצחקי העונה, בכל שבעת המשחקים הללו נטל גם פריצה חלק. בשני המשחקים בקרית אליעזר לא הייתה לכך משמעות – את השער מול מכבי חיפה יצחקי הבקיע כשפריצה עדיין היה על הספסל, מול הפועל חיפה הוא כבש בפנדל אחרי שחברו הוחלף. נשארנו עם חמישה שערים, ועכשיו שימו לב לזה: כל החמישה נכבשו במשחקים שבהם פריצה פתח והיה על המגרש בזמן שיצחקי כבש. בארבעה מהם גם השבדי הבקיע.

יצחקי צריך את החיבור הזה. הוא טוב ושמח יותר כשיש לצדו חלוץ מטרה, במיוחד כשהחלוץ הזה הוא פריצה. לסוזה לא הייתה ברירה ביום חמישי וברגע האחרון הוא ספסל את פריצה בגלל מחלה. לו פתח אתו כמתוכנן, ייתכן שהיינו מנתחים בצורה שונה את סיכויי מכבי תל אביב בגומלין.

מאמן בני יהודה יוסי אבוקסיס: "הקהל מעריך את זה שהקבוצה משחקת יותר טוב עכשיו".

רוצה לומר: הנה לך, קשטן.

מאמן הפועל עכו יובל נעים: "הטעות של אדי גוטליב היא חלק מהמשחק".

רוצה לומר: רק למה מהמשחק שלנו?

מאמן בני סכנין מרקו בלבול על קללות הקהל: "זה לא הרוב, זה הקומץ וזו זכותם".

רוצה לומר: ולי זה לא מפריע. ברור.

מאמן בית"ר ירושלים רוני לוי: "קצת איבדנו פרופורציות השבוע".

רוצה לומר: חגגנו כמו משוגעים ניצחון על קבוצה בינונית כמו מכבי חיפה.

מאמן מ.ס. אשדוד ניר קלינגר: "בעשר הדקות האחרונות נסוגנו, אולי בגלל הלחץ".

רוצים לומר לך: לחץ? בבית נגד הפועל רעננה?

הפועל ניר רמת השרון רחוקה רק שלוש נקודות מהקו האדום, ולכולם ברור שהיא תרד בסיום העונה.

בני סכנין הצליחה להיקלע למשבר כל כך עצבני.

פדרו גלבאן מנע מבני יהודה העפלה מעל לקו האדום לראשונה מאז ספטמבר.