ערן זהבי הבא: על דור מיכה במכבי תל אביב

צפו בחמשת השערים היפים של המחזור בליגת העל

לא ברור עוד כמה זמן ערן זהבי יישאר במכבי תל אביב. ייתכן שיחתום בקרוב על חוזה חדש ויישאר לעונה נוספת ואחרונה כדי לנסות שוב להביא את מכבי תל אביב לליגת האלופות. ייתכן שלא יחתום ובכל זאת יישאר (יש לו בחוזה עוד שנתיים אחרי העונה הזו). ייתכן שיישאר רק כדי לעזוב לחו"ל מיד בסיום הקמפיין האירופי, וייתכן שסערת דאבור תגרום לו להוציא שוב את המזוודה בלי כל קשר למה שנאמר כאן. דבר אחד בטוח – ערן זהבי לא ויתר על החלום האירופי שלו. במוקדם או במאוחר הוא ימריא מחדש במטרה להגשים את מה ששחקן ברמתו חייב לנסות להגשים. גם בכושרו הנוכחי, הליגה הזו קטנה עליו. שלב המיצוי במכבי תל אביב הולך ומתקרב.

אלא שמשחק העונה מול באר שבע צריך להבהיר למכבי תל אביב שאין כל כך ממה לדאוג. הקבוצה הזו מטפחת יורש. קוראים לו דור מיכה, והוא יכול להתפתח לכדורגלן טוב יותר אפילו מזהבי. מכבי מבשלת את מיכה לאט. כמות הדקות, כמו שאר המאזנים שלו, נשארו העונה פחות או יותר אותו הדבר (שותף ב-17 משחקים, 10 מהם בהרכב, שיחק 864 דקות בליגה, כבש שני שערים, בישל חמישה), אבל כמו בכל שלב בקריירה שלו, הוא מתקדם לאט. לאט, אבל בטוח. בטוח, ובעיקר מרשים יותר ויותר. הדבר הכי בולט אצל מיכה העונה זו ההשפעה ההולכת וגוברת שלו על המשחק, כאשר הוא כבר מצטיין. כל פעם הוא לוקח עוד קצת מהמשחק עליו.

צפו: מנשה משיח מגיב לביקורות נגדו

ביקורת קשה בהפועל תל אביב על רן בן שמעון

בהפועל עכו סוגרים חשבון: "נמאס שמשפילים אותנו"

אריק בנאדו מנסה לדרבן את שחקני מכבי חיפה לפני בית"ר

מיכה, מתברר, הוא כמו מעדן שצריך לבשל אותו לאט. להרבה שחקנים, ובעיקר לחבריו לדור הזהב בקבוצת הנוער, שיטת הרוטציה של פאולו סוזה לא עושה טוב. חלוקת העומס הזו היתה לפני סוזה והיא תהיה כנראה אחריו, אבל למיכה היא עושה טוב. היא שומרת עליו בצמר גפן נעים. מיכה הוא כדורגלן ענק שצריך להתפתח בקצב הנכון. אומרים שכדורגלן צעיר ומוכשר צריך לזרוק ישר למים. שאין ממה לחשוש. שזו הדרך הנכונה. אלא שמיכה הוא בדיוק המקרה ההפוך. הוא צריך קבוצה חזקה שתיתן לו להתבגר בקצב שלו. מכבי תל אביב, עם כל הצער שהישיבה על הספסל לעתים גורמת לו, מספקת לו הזמן הדרוש לכך.

אם זו באמת התכנית של מכבי תל אביב - היא אמורה לקבל בטווח של שנה-שנתיים שחקן שלם, בלי הרבה כוויות נפשיות שצעירים עלולים לחוות דרך חשיפה מהירה מדי לאור הזרקורים. מיכה הוא אולי לא זהבי מבחינת האופי. הוא גם חייב לשפר את מאזן השערים שלו כדי להתקרב להצלחה של הכדורגלן הכי טוב בישראל. אבל יש לו את כל החבילה כדי להיות השחקן שסביבו מכבי תל אביב הבאה תיבנה, בנוסף להיותו שחקן בית ובן לשחקן עבר אחר של האגודה. הופעה נהדרת כזו במשחק עונה היא צעד נוסף בדרך למה שצריך כבר להיות מובן מאליו לקברניטי הקבוצה – הכוכב המרכזי הבא של הקבוצה.

יש הרבה שחקנים בהפועל תל אביב שיכולים לתלות את העונה המאכזבת שלהם בנפלאות המערכת של חיים רמון. בימים בהם הבוס של הפועל תל אביב חוזר עם עוד שליפה שמזעזעת את המועדון בדמות קיצוץ רוחבי ולא נותן מרגוע למערכת תחתיו, מאוד קל לגלות אמפטיה לכוכבים המבולבלים של הפועל תל אביב. זה לא המקרה של דני עמוס.

דני עמוס נכשל העונה בהפועל תל אביב בגלל דני עמוס. מי שהיה שחקן העונה באליפות ההיא של קרית שמונה מראה שבוע אחרי שבוע במדים של הפועל תל אביב שאותה שנת סינדרלה שלו היתה סטיית תקן. בימים בהם דודו אוואט לא משחק בכלל בליגת השנייה בספרד, התחרות שלו על אפודת השוער הראשון של הנבחרת היתה פתוחה עבורו יותר מתמיד. רק שעמוס לא נותן שום רמז שיש קשר בין השוער ההוא שלקח אליפות סנסציונית בקרית שמונה לזה שעומד בשער הפועל תל אביב. שום הצלה יוצאת דופן, שום משחק שיעורר את הדמיון. כלום. גם במשחק מול עכו הוא לא היה אשם בשערים, אבל הנוכחות וההשפעה שלו כמעט ולא היו קיימות.

עמוס נראה כמו אדם תלוש כשהוא עומד בשער הפועל תל אביב. כמו אדם שלא ממש אכפת לו. כאילו שהכול עובר מעליו, שהוא מחכה שהכול רק ייגמר. אין לו את הניצוץ בעיניים של שחקן שרוצה להוכיח את עצמו. בעונת האליפות ההיא כל הדברים התחברו לעמוס, בעיקר מנטלית. הראש היה בדיוק במקום הנכון כדי שכל הדברים המוכשרים יצאו החוצה. עמוס מדגים השנה שאין לו הכוחות לחזור לאותו ריכוז ואותו שקט ואותה מוטיבציה שאפיינה אותו בעונה ההיא. גם הנוכחות של רן בן שמעון על הקןוים לא מצליחה לסדר לו את הראש. עמוס נראה כמו מי שנותן לסיטואציה לנצח אותו, כי לא בטוח שהוא בכלל מעוניין בסיטואציה הזו. הזדמנות חייו בהפועל תל אביב? עמוס לא מוכיח שככה הוא מתייחס לזה.

בפעם הקודמת שראשי מכבי פתח תקוה קידמו בן משפחה לעמדת המאמן, הם היו בשיא תהילתם. הם העמידו קבוצה שהיתה אלטרנטיבה שפויה לכל מפלצות הכסף הגדולות מסביב. קבוצה עם כוכבים מבית, עם מנהיג זר שהוא כמו שחקן בית ומאמן נהדר תוצרת בית, שהעונה האחרונה שלו בבלגיה הפכה אותו אולי למאמן הישראלי הטוב מכולם. את תפקידו כיו"ר ההתאחדות לכדורגל, אבי לוזון הרוויח בין היתר בגלל אותה תדמית חכמה ונושכת שאפיינה את מכבי פתח תקווה ההיא של אמצע העשור הקודם. סגנות, כרטיס לאירופה, שנים נהדרות בצמרת. נדמה היה שמכבי פתח תקווה מייצגת את הנוסחה שבה צריך לנהל קבוצה קטנה בכדורגל הישראלי.

אלא שהשנים האחרונות של מכבי פתח תקווה מלמדות שזה לא היה יותר ממזל, מתזמון שלא תלוי בחלק מהמשתתפים. השנים האחרונות מלמדות שהלוזונים הם לחלוטין לא מנהלי כדורגל טובים. הם אולי שורדים בזכות עסקאות שאנחנו לא יודעים עליהן הכול, כשהאחרונה שבהן היא מכירתו לבית"ר ירושלים של דני פרדה במחיר שלא תואם את מה שביקשו עליו רק לפני מספר שנים. אבל הם ממנים מאמנים בשליפות. הם בוחרים שחקנים בשליפות. הם משחררים שחקנים ומאמנים בשליפות. לפעמים, לעתים רחוקות, זה יכול להצליח.

גם העונה מכבי פתח תקוה היא אחת משלוש הקבוצות הכי חלשות בליגה. היא לא מתקדמת, היא בקושי משתפרת, והמשבר ההיסטורי במועדון רק הולך ומעמיק. קשה שלא לזהות זאת בדרך שבה אבי לוזןן מנהל את ליגת העל ונבחרת ישראל. בדרך המוזרה שבה בחר לנו מאמן זר. במסע המעליב שבו השאיר בסופו של דבר את אלי גוטמן. לא, לא מדובר בגאון כדורגל. אלא ברוכל מוכשר שהבסטה שלו מרעישה יותר מהבסטות של האחרים. זה הכול. אם מכבי פתח תקווה תשוב בסיום העונה לליגה השנייה לא תהיה חותמת ברורה יותר למה שהיינו צריכים להבין מזמן – הלוזונים הם מנהלי כדורגל גרועים.

אדם שלא צפה במהלך העונה של מכבי חיפה אמור היה להתרשם מכובשי השערים במשחק הניצחון הלא מרשים מול הפועל רעננה. אלון תורג'מן עשה צעד נוסף בתהליך ההכשרה שלו בתור החלוץ המבטיח של מכבי חיפה והדבר הכי טוב שקרה לה ב-2013/14, רובן ראיוס הדגים שוב מדוע העונה שלו מאכזבת רק באופן חלקי ועדיין מדובר בשחקן שאסור לוותר עליו. אחת המטרות של מכבי חיפה העונה היתה, בין היתר, לגדל את הבסיס החדש של הקבוצה. גם אם הקבוצה לא תזכה באליפות, שלפחות תבנה בסיס לאליפות. השערים האחרונים של תורג'מן וראיוס, לכאורה, היו אמורים להיות הצעדים האחרונים בתהליך הזה.

אלא שבפועל, מכבי חיפה של העונה לא הצליחה לבסס שלד כזה. חוסר היכולת להצטרף למאבק האליפות מאכזב אפילו פחות מכך. אחרי הכול, מכבי חיפה צריכה בעונה הבאה לבנות קבוצה כמעט חדשה: שוער בכיר שיחליף את שראנוב, בלם איכותי שיסתום את החורים והבעיות שהתגלו השנה, מגן חדש, אולי אפילו שניים. הלאה. קשר אחורי קלאסי שיוכל לסחוב על גבו קבוצה גדולה ויסיים את אשליית אביחי ידין, קשר קדמי טוב נוסף לצדם של ראיוס ועזרא שיחפה עליהם במקומות שלא חיפו עליהם העונה, וחלוץ. מן הסתם. אלא אם כן תמאש פרישקין יוכיח את עצמו. לקינוח, אתם בוודאי כבר יודעים, יעקב שחר גם צריך לבחור מאמן.

אם זו לא מהפכה, אז מהי מהפכה? המצב הזה מחייב את הנשיא יעקב שחר לשנות מעט מדרכו. נשיא מכבי חיפה לא אוהב למנות מאמנים במהלך העונה. רק שמצבו, ערב הכניסה לאצטדיון החדש, צריך להדליק לו נורה אדומה. אין סיבה למנות מאמן רק במאי, להתחיל לבנות קבוצה ביוני ולקוות שבאוגוסט תשלים את כל המשימות. כדי לעמוד בעומס העבודה מאמן מכבי חיפה צריך להתחיל לעבוד כמה שיותר מהר. יעקב שחר צריך לבחור מאמן חדש למכבי חיפה כבר בחודשיים הקרובים. שהמערכת תדע לפחות מי הולך לעמוד בראש המערך המקצועי. המאבק על אירופה חשוב, למרות שהמאמץ הבינלאומי חירב למכבי חיפה את העונה הזו. אבל יותר חשוב מבחינת מכבי חיפה זה להתכונן כמו שצריך לעונה הבאה. את זה המשחק ברעננה כן המחיש.