באימון הראשון של פאבלו ברנדאן בבית"ר ירושלים, הרושם של השחקנים ממנו היה כמעט זהה אצל כולם. כל מי ששאלו אותו ענה: "נראה שחקן, אבל שמן ועדיין לא בכושר". עוזר המאמן דוד אמסלם לקח את הדברים בצורה חיובית ואמר יום לאחר מכן באימון: "אתה מכיר שחקן ישראלי שאחרי חודש וחצי שלא התאמן, עם 3-4 קילו עודפים, שיגידו עליו שהוא נראה שחקן? אולי הוא צריך זמן להיכנס לכושר, אבל לא צריך הרבה כדי לראות שהוא שחקן". והשחקן הזה, ברנדאן, הוא אולי התקווה הגדולה ביותר של בית"ר לחצי השני של העונה ולפנטזיות על השלבים הגבוהים של הגביע. עבור רוני לוי שאימן אותו ברומניה, ברנדאן היה השחקן הכי משמעותי עליו נלחם בחלון ההעברות. בית"ר משלמת לו קרוב ל-120 אלף יורו עד לתום העונה ובצוות המקצועי רואים בו כשחקן שיעשה את השינוי מעתה והלאה. מאיפה הוא הגיע בדיוק? הסיפור ארוך.
בית"ר תתחייב לרכוש 5,000 כרטיסים למשחק הגביע נגד בני לוד?
הערב: בית"ר ירושלים נגד הפועל עכו (19:30, ספורט1)
בית"ר ומכבי פתח תקוה סיכמו: אצילי ומשה תמורת פרדה
ברנדאן ביקש להשתחרר לסין, ונענה בשלילה
ברנדאן נולד בעיירה מרלו בפרברי בואנוס איירס וגדל במחלקת הנוער של הוראקן. מגיל צעיר היה ברור שמדובר ככוכב. השחקן להטט במחלקת הנוער ובגיל 17 כבר היה שחקן הרכב בקבוצה הבוגרת וקיבל הצעה מפתה מבוקה ג'וניורס הגדולה. ראשי הוראקן ניהלו מגעים למוכרו, אבל לא הגיעו לסיכום עם בוקה והשחקן ממש לא אהב את זה. כשהוראקן הציעו לכישרון חוזה מקצועני ראשון בשכר של 1,200 דולר לחודש, סוכנו סירב בתוקף. במקביל הגיע זימון ראשון לנבחרת הנוער של ארגנטינה, אז תחת הדרכתו של חוסה פקרמן, ובהוראקן הבינו שיצטרכו לשלם יותר. אלא שברנדאן וסוכנו המשיכו לעשות שרירים, דחו כל הצעה והציבו דרישות מופרזות כמו לקבל 10 אחוז ממכירה עתידית. בינואר 2001, בעיצומם של המגעים, ברנדאן נעלם ונחת בספרד לחתום באלאבס מתחתית הלה ליגה. ראשי הוראקן נכנסו להלם.
ברנדאן עשה להוראקן את "תרגיל קולוצ'יני". כשנתיים לפני כן ברח הבלם הצעיר מבוקה ג'וניורס לחתום במילאן לאחר שאביו ניצל את זכויותיו הטבעיות כהורה והעתיק את מקום מגורי בנו הקטין מארגנטינה. ברנדאן, חודשיים לפני יום הולדתו ה-18, חזר על התרגיל ועורר את זעמם של אנשי הוראקן שחשו נבגדים ומיהרו להגיש תלונה בפיפ"א. המקרה נדון למעלה משנתיים לפני שנפסקו פיצויים לא גבוהים לטובת הקבוצה הארגנטינאית.
"הוראקן? אין לי קשר איתם או רצון לדבר על האנשים שם. עברתי דברים מכוערים, אבל זמן מרפא הכול ופיפ"א הסכימה איתי. האנשים שם אכזבו אותי? ראשי המועדון כן, האוהדים לא. אני לא מתחרט על מה שעשיתי", אמר השחקן לימים. באלאבס ידע ברנדאן חיים לא קלים. שתי ההופעות שרשם בשלהי עונת 2000/1 היו היחידות שלו בקבוצה באותה קדנציה. שנה לאחר מכן הושאל לבורחוס הקטנה, שם עבר פציעה לא קלה בידו. בינואר 2003, אחרי שלא שיחק שמונה חודשים, שב לארגנטינה והושאל לאינדפנדיינטה שגם קיבלה אופציה לרכישתו תמורת 2.5 מיליון יורו. אלא שבפועל, השחקן כמעט לא ראה דשא והאופציה לא מומשה.
גם אלאבס לא ממש ששה לקבל חזרה את הילד שלא התפתח והחליטה להתיר את חוזהו. בתגובה, הגיש ברנדאן תביעה על סך 310 אלף יורו נגד המועדון ובינתיים שיחק בארחנטינוס ג'וניורס ובקורדובה ממולדתו. בשנתיים הללו ברנדאן החל לצבור דקות משחק משמעותיות יותר, אלא שאז שוב חלה תפנית בעלילה שהחזירה אותו לכדורגל האירופי ודווקא למקום שלא רצה אותו "ולא התייחס אליו", כהגדרתו. דימיטרי פיטרמן, בעלי אלאבס לשעבר, לא היה מרוצה מהתביעה המתמשכת שירש מקודמו בתפקיד והחליט לשים לה סוף. הוא הציע לברנדאן חוזה לשלוש שנים תמורת ביטול התביעה וזה הסכים. הוא חזר לקבוצה שהייתה כבר בליגה השנייה, פתח את העונה בהרכב כמגן שמאלי, אך בהמשך איבד את מקומו לאנחל. בקיץ 2007, הפעם בלי רעש, צלצולים ותביעות, ברנדאן שוחרר בפעם השלישית מאלאבס.
המסע המשיך לרומניה וסיפור ההגעה כרגיל לא שגרתי. ברנדאן נחת באוניראה אורזיצ'ני בהמלצתו של שחקן הקבוצה בוגדן מארה, ששיחק איתו בקדנציה הראשונה באלאבס ושפך מילים חמות באוזניו של המאמן דן פטרסקו, אחד השחקנים הגדולים בתולדות הכדורגל הרומני ששיחק בעברו בסטיאווה בוקרשט, גנואה וצ'לסי (אגב, מארה כבר פרש מאז מכדורגל ונשאר אחד האנשים הקרובים לברנדאן וגם משמש כאחד מנציגיו).
אוניראה היא קבוצה שעלתה מהר ונפלה מהר. ספונסר חדש ששם הרבה כסף העלה אותה לליגה הבכירה ובשלוש שנים תחת פטרסקו הקבוצה סיימה עשירית, חמישית (וגמר גביע) וזכתה באליפות סנסציונית. כשהספונסר נקלע לקשיים ופשט רגל, המועדון חוסל ב-2011. ברנדאן הגיע בשיא תהליך ההצלחה, אך לו דווקא לקח זמן. בעונה הראשונה רשם רק 13 הופעות, אבל בעונת האליפות הוא כבר היה אחד השחקנים הבכירים בקבוצה.
בתום הסיבוב הראשון בעונת 2009/10 נטש פטרסקו לטובת חוזה מיליונים ברוסיה וברנדאן החל להתערער. שטוטגרט הגרמנית הביעה עניין, אבל לטענתו אוניראה סירבה למכור גם תמורת 1.3 מיליון יורו. "אין לי ולו שמץ מוטיבציה", סיפר לעיתון "פרוספורט". זו הייתה נקודת הפתיחה שלו עם רוני לוי. המאמן הישראלי, על פי דיווחים, אמר לשחקן: "אחכה עד שתחזור לך המוטיבציה להתאמן, אז אחליט אם אני רוצה לעבוד איתך". ברנדאן הושעה למספר אימונים, לפני שהתנצל, חזר וסיים את העונה ואפילו נכנס לנבחרת העונה.
לוי וברנדאן פתחו את העונה הבאה באוניראה, אך כשהעסק החל להתפורר כלכלית, המאמן נפרד והשחקן עבר לסטיאווה יחד עם עוד שישה מחבריו. הארגנטינאי קיבל את החוזה היקר מבין כולם, כ-300 אלף יורו לעונה. זה לא מנע ממנו לבוא שבועות לאחר מכן בדרישה לקבל עוד שכר. הסיבה: על פי פרסומים ברומניה רעייתו הציבה לו אולטימטום: 'עזוב את המדינה או שאנחנו נפרדים', לאחר שתמונה שלו מבלה במועדון לילה עם אישה אחרת פורסמה בצהובונים. דווקא ברומניה ברנדאן הרגיש בבית ולכן לא שש לעזוב. "אני רומני", אמר בעבר. גם הקדנציה שלו בסטיאווה הייתה מוצלחת מקצועית. הוא זכה בגביע בעונה הראשונה ולאחר מכן שב לשתף פעולה עם רוני לוי. הישראלי הוא זה שאחראי על השינוי המעניין של הפיכת השחקן שכל הקריירה שיחק על הקו השמאלי כמגן ולעיתים כקשר, לקשר אחורי. ברנדאן עבר למרכז השדה ותרגם את ראיית המשחק המשובחת שלו לשבעה בישולים בחצי עונה.
הכסף הגדול מהליגה בסין פיתה את "הרומני" לעזוב את סטיאווה אחרי ארבע שנים וחצי ברומניה. כמיטב המסורת, ברנדאן לא יכול היה לעזוב בלי עימות עם הבעלים. בקאלי טען על סיכום הזוי עם השחקן לפיו ייתן לו מענק של 50 אלף יורו אם סטיאווה תעבור את טוונטה בליגה האירופית ויקבל ממנו את הסכום אם זו תודח. סטיאווה אכן הודחה, אבל ברנדאן לא שילם וכשביקש להשתחרר, בקאלי דרש את הכסף: 'שלם את החוב, או שאתה לא משוחרר', אמר לו. וברנדאן שילם, אבל אין מה לדאוג לאף אחד מהשניים. סטיאווה קיבלה דמי העברה של 700 אלף דולר והשחקן חוזה חלומי בסין של קרוב למיליון דולר, כולל פרמיות ובונוסים.
בליאונינג הסינית ברנדאן שב להיות מגן שמאלי ורשם שתי עונות יציבות. ההופעה האחרונה שלו הייתה עם סיום הליגה בנובמבר ואז שוחרר מהשנה השלישית לחוזהו. לליאונינג הייתה אופציה להתיר את חוזהו ובשל אילוצים כלכליים נדרש השחקן לעזוב. למעשה, אם לא היה שחקן חופשי, ספק אם בית"ר הייתה יכולה לעמוד בעלויות שלו. מבחינת יכולת, ברנדאן יכול להביא לבית"ר איכויות שאין לה, עוד ברק, טכניקה וראיית משחק. מדובר באחד הזרים הבכירים שהגיעו בשנים האחרונות לישראל ואסור לשכוח שמדובר בשחקן שבסך הכול בן 31.
תפור על בית"ר
עוד לפני שברנדאן עשה צעד על הדשא בבית וגן, בבית"ר כבר היו מרוצים. העובדה שסוף סוף יש בקבוצה מישהו שמבין פורטוגזית ויכול לסייע לבריאן ז'ונס להבין מה רוצים ממנו, כבר תרמה לקשר-חלוץ שהיה לחוץ מאוד בשבועות שלפני. שחקנים בקבוצה סיפרו כי "באימונים הטקטיים בריאן היה על סף דמעות, הוא לא הבין מה רוצים ממנו וחשב שחושבים שהוא טיפש כי הוא לא מבין מה אומרים. זה היה הזוי. הוא היה מסיים אימון, בועט בדברים ומרגיש שהוא הולך לאיבוד. ברנדאן הרגיע אותו והכניס אותו לעניינים. גם טונייס יכול היה להבין אותו, אבל לטונייס לא היו לו יותר מדי אנרגיות לבריאן. פאבלו גם מתחבר לג'ונתן וילה ויש כאן כבר חבורה של דוברי ספרדית, פורטוגזית או איך שלא קוראים לזה".
כשברנדאן הגיע דיברו על דריו פרננדס משופר או משהו בסגנון. אולי מבחינת כדורגל זה יהיה דומה, אבל באופי זה נראה קצת שונה: "הוא יותר אדיש מדריו, יותר מזכיר ארגנטינאים כמו פדרו גלבאן שלא מתרגשים יותר מדי. כמו כל ארגנטינאי יש לו את ה'דלה דלה' וקריאות ההתלהבות, אבל הוא לא דומה עם האדרנלין שהוא מטריף אותך לחיוב או שאנשים רוצים להרוג אותו, ברנדאן יותר רגוע".
הגם שברנדאן נחת לפני שבועיים וביקש לעזוב בשל הצעה מפתה מסין, הדברים נרגעו די מהר. בבית"ר אף שיפרו את התנאים הסוציאליים של השחקן ונתנו לו להרגיש בבית. פטרסקו אמר לוואלה! ספורט על ברנדאן: "הוא שחקן יוצא מהכלל. כשהוא מרגיש טוב ויציב הוא שחקן מעל הרמה של הליגה הישראלית וגם של הרומנית. היו לו הרבה עליות וירידות ואולי זה בגלל שהוא מרגיש שהוא שווה יותר מהמקומות שהוא נמצא בהם, גם מבחינת הליגה וגם מבחינת הכסף שהוא מרוויח, אבל בישראל הוא עם מאמן שהוא מכיר והיה לו טוב איתו, אם הוא יתאקלם וירצה להישאר בישראל, איפה שהוא לא ישחק רק ירוויחו ממנו. גם כמגן וגם כקשר, הוא שחקן מחוייב שכאשר הוא לובש את המדים של הקבוצה ועולה לאימון או משחק, הוא נותן את כל מה שיש לו וזה הרבה. הוא בעל בית במגרש, שחקן דומיננטי שתורם בכל אספקט".
בית"ר מתאימה לברנדאן. הוא כוכב, הוא בא להוביל ואחרי ששיחק בסטיאווה, לחץ של קבוצה גדולה ממש לא מפחיד אותו. מצפים ממנו לספק בישולים ובעיקר נוכחות בקבוצה שעד לא מזמן הייתה צעירה מדי. אם בית"ר תדע לרסן את האופי הסוער, ברנדאן יוכל להשאיר את החותם לטווח קצר ולעזור לבית"ר לסיים עונה בשקט ואולי לעשות קמפיין נהדר בגביע. השאלה היא מה יהיה בקיץ? האם יממש את האופציה או שישוב לנדוד? והאם בית"ר, אחרי שתאבד את כל המושאלים, תעדיף להיבנות סביבו או ששוב תיאלץ לעבור מהפכה? כך או כך, לאוהדי בית"ר צפויה חצי עונה מעניינת עם הכוכב הזר הראשון שהגיע לכאן מאז ימי ז'רום לרואה.