רק לא עוד פלאניניץ': שי האוזמן סוגר מחזור

מכבי תל אביב חייבת להשקיע ולהחליף את שון ג'יימס בגבוה איכותי מתוך הבנת הפוטנציאל שלה העונה. שי האוזמן תוהה איזו עמדה הצהובים צריכים לחזק, חוזה תסריט לקרב משולש על האליפות ומנתח את הצעד האמיץ של עודד קטש

שי האוזמן
צילום ועריכת וידאו: קובי אליהו

1. השבתתו של שון ג'יימס מפעילות מעוררת אוטומטית את שאלת המחליף. וליתר דיוק, מעוררת קודם כל את השאלה האם יש צורך להחליף את הביג מן הפצוע בזר תחתיו. כמה שעות לאחר הפצת ההודעה בדבר הפציעה הלא נעימה, וכבר ניתן היה לשמוע ולראות דוברים שונים שמציגים תזה לפיה מכבי לא תזדרז להחתים מחליף. זאת, אליבא דאותם דוברים, לאור הניסיון הרע שצברה מכבי בעונות האחרונות עם זרים שהובאו במהלך השנה. אין ספק שההתאקלמות בתוך קבוצה כמו מכבי תל אביב בכלל, ובמהלך העונה בפרט, איננה עניין של מה בכך. קל וחומר כאשר יש צורך להסתגל גם לדרישותיו של מאמן קפדן ותלוי שורה תחתונה בסגנון עדות דיוויד בלאט.

לאחר שכתבנו את זה, נשאלת השאלה באילו פעולות בדיוק נקטה מכבי כדי למקסם את סיכוייהם של זרים קודמים שהוחתמו במהלך העונה להצליח בשורותיה. סביר להניח שכשאתה מחתים רוקי באירופה כמו מלקולם תומאס, נטול כישורים התקפיים מיוחדים, הסיכויים נוטים לחובתו. אפשר גם לטעון שהחתמה של שחקן כמו דארקו פלניניץ' היא פעולה אמיצה, וזאת רק כי אנחנו במצב רוח עדין הבוקר. אחת הבעיות המרכזיות של פלאניניץ' היא שהוא פשוט שחקן לא טוב. לפחות נכון למודל 2012/13 או מודל 2013/14. מי שחשב שהוא יוכל לעזור למכבי במהלך עונת 2012/13 הוא בן אדם אופטימי. ואנחנו עדיין במצב רוח עדין הבוקר. דברים דומים אפשר לכתוב על החתמות קודמות של אמצע עונה, דוגמת ארון מגי למשל.

מכבי ת"א חזרה ל-88:90 בהרצליה, הפועל ת"א גברה 68:77 על גלבוע/גליל

בלאט מסביר את שיתופו של סמית' ומבטיח: "ג'יימס לא עוזב אותנו"

פריצת דיסק לשון ג'יימס, גיא פניני יחליף אותו בתפקיד הקפטן

עוד בוואלה!

"קשה להסביר במילים את איכות התמונה. זה מסך מושלם לגיימרים"

לכתבה המלאה
אפשר לצפות להחתמה ראויה במקומו. שון ג'יימס אתמול (צילום: קובי אליהו)

לעניות דעתנו הענייה למדי, מכבי חייבת להחתים זר גבוה. ואיכותי. ולא זר של ליגת על, אלא זר שאמור להיות מעל לרמה של השלולית המקומית. דעתנו אמנם ענייה למדי, אבל אפשר לצפות מהפדרמנים שההחתמה הזו תהיה ענייה פחות, מתוך הבנת הפוטנציאל של עונת 2013/14. גם אם זה כולל באי אאוט לקבוצה שבה משחק אותו שחקן כיום.

שאלה מעניינת אחרת נוגעת לתפקיד. במכבי תל אביב של העונה הזו היו שלושה שחקנים שחולקים את עמדה מספר 5 ו- 2.5 אחרים שחולקים את עמדה מספר 4, כשהיחידי מהם שקרוב איכשהו לדרישותיה הקלאסיות של עמדה 4 הוא דייויד בלו. מצד אחד מתבקש לשמור על הנוסחה הקיימת ולשמר את היתרון ההתקפי שבהצבת 4 קטן על המגרש, בכל עת. במקביל, מתבקש גם לחזק את קטגוריית הריבאונד הבעייתית של מכבי באמצעות החתמתו של ביג מן ריבאונדר בעמדה 5. מצד שני, ניסיון לשדרג את הסגל יכול דווקא להיות באמצעות החתמתו של 4 חדש, שיזיז את סמית' בחזרה לעמדה מס' 3 ויאפשר קו ריבאונד טוב יותר לצידו של טיוס או סופו ב-5 וסמית' ב-3.

האמת? אפשר כך ואפשר אחרת. מה שיקבע כאן הוא ההיצע הספציפי בנקודת הזמן הזאת. בכל מקרה, 4 או 5 – מכבי צריכה להתחזק בזר גבוה איכותי, ואם צריך לתמצת בשלוש מילים את דרישות התפקיד המרכזיות, נביא זאת בפניכם: קח ת'ריבאונד, מונאמי.

שון ג’יימס על הפציעה: ”עצוב בגלל החברים שלי לקבוצה, לא בגלל הגב”

דייויד בלו יודע: ”שון הוא המנהיג שלנו, קשה לאבד בחור כזה”

יכולים לחזור לגמר. מורן רוט (צילום: אדריאן הרבשטיין)

2. לצד הדיבורים התכופים על מכבי תל אביב והפועל ירושלים, נשכחה בצד אלופת המדינה. לצד ניצחון עצום ביורוקאפ על סיינה, את מרבית הכותרות תפסה לאחרונה דווקא על רקע הפציעות. רוט, רנדל, אפוויבו. לא משעמם שם. העניין הוא שגם בחיפה, חרף הבעיות השונות, מוצאים את הדרך לנצח. אפשר לעשות זאת מרשים (במיוחד) כמו לפני שבוע באילת, ואפשר לעשות זאת מכוער למדי כמו השבוע נגד הקבוצה של צביקה. אבל מנצחים. רנדל עולה להופעת אורח במחצית השניה, יבזורי ורייס מספקים כוח אש ישראלי איכותי, מורן רוט מגלה סימנים של חזרה לעניינים ודונטה סמית' מפלצתי אחד שעושה מה בראש שלו. העניין המרכזי הוא שמנצחים.

לדני פרנקו והירוקים היו את כל הסיבות להתפרק. שני משחקים קשים בשבוע, פציעות, שני זרים שרק-ג'ף-רוזן-יודע-מה-הם עושים-כאן (עכשיו רק אחד?) ומה לא. ואתם יודעים מה? הם גם נכנסו לסחרור של הפסדים בליגה וגם חטפו חתיכת חבילה לפני שבועיים במוסקבה. ועכשיו דומה שיש שם התייצבות וביטחון. אם יצליחו שם בחיפה לייצב את שורת הפצועים ובמיוחד להצליח ולבצע החלפה באחת משתי עמדות הזרים הבעייתיות, אנחנו עשויים לקבל כאן מירוץ משולש אמיתי עד הסוף. מי היה מאמין.

מצא את הנוסחה? עודד קטש (צילום: ברני ארדוב)

3. ליגת העל העונה לא פשוטה בכלל. כל קבוצות הצמרת, ללא יוצא מן הכלל, מוצאות עצמן מתקשות מול יריבות נחותות מתחתית השלולית. מהבחינה הזאת, ניצחונה של הפועל אילת על סוגרת הטבלה מאשדוד איננו מובן מאליו. בטח שלא בקלות שבה הושג נצחון החוץ הזה. מבחינתנו החשיבות הגדולה איננה דווקא במשחק או בניצחון, אלא בהחלטת הרוטציה אותה קיבל עודד קטש. אולי זה לחץ ההפסדים ואולי זו סיבה עלומה אחרת, אבל מאמנה של אילת החליט להופיע עם רוטציה של שמונה שחקנים. ארבעה זרים, אפיק נסים, אלישי כדיר, ניצן חנוכי וניב ברקוביץ'. ולא פחות חשוב משאלת המי כן, מעניינת תשובת המי לא. יובל נעימי לא.

נראה שיש כאן החלטה מקצועית ברורה והגיונית, אשר משולבת בפעולה מתריסה כנגד הנהלה אשר בחרה עבורו שחקן שהמאמן לא רצה. וזה לא מצב בו המאמן איננו מעוניין במיוחד בשחקן אשר נוחת אצלו בכל מקרה. מדובר במקרה בו המאמן מסרב לשתף פעולה עם ההחתמה והשחקן, שיודע את זה היטב, מתייצב לו בכל זאת על הראש. רוטציה של שמונה שחקנים, אשר רובם גם מחזיקים מאפיינים של מוטיבציה הגנתית ואינסטינקטים קבוצתיים, היא בדיוק הרוטציה שיכולה ואמורה להחזיר את הביטחון לאחת הקבוצות המאכזבות של העונה. נעקוב ונבדוק אם מדובר בגחמה של משחק או בהחלטת מאקרו שתלווה את האילתיים עד לסוף העונה.

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully