הורשע וטוב לו: סיפורו של קשישטוף לברינוביץ'

כשהחברה הליטאית 'ביטה' – מעצמת סלולר מקומית – בחרה לפני כמה חודשים בקשישטוף ובדריוש לברינוביץ' כדי לייצג אותה בקמפיין חדש, היא לא שיערה עד כמה גדול יהיה ההד התקשורתי שיגיע בעקבותיו. יום-יום, שעה-שעה, בטלוויזיה או בשלטי חוצות, צפה העם הליטאי בפרסומת החדשה בכיכובם של התאומים לבית לברינוביץ' - סוג של דמויות קאלט עבור הרוב המוחלט, ועבריינים מסוכנים עבור מתי מעט, שלא שוכחים מהעבר.

ובעוד שהציבור הליטאי עיכל באדישות את הפרסומת, אחרים הזדעקו. חבורת ידוענים התאגדה ופתחה בעקבות הפרסומת בחרם צרכנים, בטענה ש"אסור להפוך אנסים לגיבורים". בחברת הסלולר היתממו ואמרו כי "שניהם כדורסלנים נערצים בליטא, ומייצגים פלח גדול מהאוכלוסייה שלה". אחרי לחץ רב, הקמפיין הוסר. האחים חזרו לשגרם יומם. זה לא הפריע כהוא זה לפופולאריות העצומה לה הם זוכים.

לעמוד הסטטיסטיקות של לברינוביץ' באתר היורוליג

בלאט: "ז'לגיריס מסוכנת, שאראס הוא אחד הגדולים"

דיוויד בלו: "טייריס רייס מנהיג נהדר"

אלה הם חייהם של קשישטוף ודריוש לברינוביץ': מפעם לפעם, רק ממש לעיתים רחוקות, השדים מהעבר שלהם חוזרים. האונס בו הורשעו ב-1999, שבגינו ישבו בכלא במשך שנתיים תמימות, צף מחדש אחת לזמן מה. בזמן שלא, הם הצמד-חמד המפורסם בליטא, ונחשבים לדמויות נערצות בצורה באמת יוצאת דופן. לדברי העיתונאי הליטאי לינאס קוניגליס, "אפשר להגיד שבליטא הם אהובים יותר מאגדות כדורסל מהלכות, כמו שאראס או שישקאוסקאס". בליטא כבר סלחו מזמן לאחים לברינוביץ'. בשם החיבה שהליטאים חשים כלפיהם, הם מוכנים להיות סלחניים. אפילו אם אחד מהם, קשישטוף, נתפס כשהוא מצייר צלב קרס.

כי מבחינתם, או לפחות מבחינת רובם, אין הרבה משמעות לאקט שקשישטוף ביצע. עבורם היה זה עוד מעשה קונדס, אחד מני רבים, שהפעם פשוט לא הצטלם טוב. בוודאי שאין להסיק מכך שלברינוביץ' הוא ניאו-נאצי או אנטישמי. "בורות חיננית", הם קוראים לזה. כשמכבי תל אביב תעלה לפרקט מחר בז'לגיריו ארנה בקובנה, היא תיווכח לדעת שחביב הקהל איננו אגדת כדורסל כמו שאראס, וגם איננו הקפטן הוותיק פאוליוס ינקונאס, כי אם קשישטוף לברינוביץ', דמות שנויה במחלוקת (ובתצורתו הנוכחית גם שחקן כדורסל בינוני למדי). מבולבלים? גם אנחנו.

רביעי ביורוליג: באיירן מינכן תעצור את ריאל מדריד?

יורוליג: קייל היינס סובל מפגיעה ברצועות הקרסול

כדי לעשות סדר, הנה הפרטים היבשים מתיק האונס ההוא, מ-1999, שיותר מאשר שנשמעים נוראים, הם בעיקר מאוד, אבל מאוד הזויים: ראשיתו של הסיפור ב-1998, אז נטליה תומאשביץ', נערה בת 17 מקובנה, מגישה תלונה נגד שלושה גברים, ובתוכם דריוש וקשישטוף לברינוביץ', בטענה שאנסו אותה במהלך לילה פרוע במיוחד. תומאשביץ' טענה אז כי הגבר השלישי, בן דוד של האחים לברינוביץ' ומי שבעצמו ניהל עימה רומן קצר, הוביל אותה ליער מרוחק בו ביצעו בה השלושה את זממם בכוח ובניגוד לרצונה.

מכאן, העניינים רק הולכים ומסתבכים, ורב הנסתר על הגלוי – עוד בזמן שהתנהל המשפט, תחזיקו חזק, נישאה תומאשביץ' לדריוש לברינוביץ', שהואשם כי אנס אותה. החלק המוזר? אף שנישאה לדריוש והצהירה על אהבתה, תומאשביץ' סירבה למשוך את התלונה נגד האחים. שעות ספורות לפני הכרעת הדין, תומאשביץ' הגישה בקשה לגירושים מבעלה הטרי. בית המשפט גזר חמש שנות מאסר בפועל על האחים, ושש שנות מאסר על בן דודם.

התיק המחריד והתמוה הזה לא הכה גלים בזמנו בליטא. דריוש וקשישטוף לברינוביץ' היו אז כדורסלנים צעירים בתחילת דרכם, אך לא נחשבו לכישרונות יוצאי דופן. לכן, הם לא עוררו עניין רב בתקשורת. מיד כשהשניים קיבלו חנינה ושוחררו שלוש שנים לפני הזמן, אפשר היה להבחין בשינוי העצום שחל אצלם, לפחות בפן אחד: יכולותיהם בכדורסל השתפרו פלאים. הם ניצלו כל שנייה פנויה בזמן שהותם בכלא כדי להשתפר.

מי שחזה בהם באותם ימים לא האמין למראה עיניו. מסנטרים מסורבלים וכחושים, הפכו האחים בתוך שנתיים לחבילה השלמה. הם התרחבו, גבהו, פיתחו ארסנל של תנועות מהוקצעות ושדרגו את הידית מבחוץ. לכן, הקאמבק למגרשים היה חלק מכפי שחשבו. אחרי שנת פריצה, התפזרו איש-איש לדרכו, והחלו לטפח קריירות משגשגות מחוץ לליטא.

תזכורות כואבות מהעבר המפוקפק הופיעו, כאמור, מפעם לפעם: כשזכו האחים עם נבחרת ליטא במדליות, סירבו נשיאי ליטא להעניק להם אותה באופן אישי כמו ליתר השחקנים, זכר להרשעה ההיא; ב-2007, בשיא פריחתו המקצועית של קשישטוף, הוא קיבל הצעה מפתה להצטרף לטורונטו ראפטורס, אך עברו הפלילי מנע ממנו לקבל ויזה בזמן. אך זה בטל בשישים לעומת האהבה שהורעפה עליהם. בחלוף כמה שנים, כשהם נמצאים הרחק מהמולדת, הפכו האחים לדמויות פופולריות במיוחד בליטא. אופיים החביב והעולץ, הקלילות והעממיות ששידרו, כביכול, הילכו קסמים על אוהדי הכדורסל (הרבים, יש לומר) בליטא. אלו הקנו להם מעמד שרק מעטים זוכים לו.

שניהם נישאו בשנית, הקימו משפחות, ומדי כמה חודשים דאגו לנפק עוד סרטון יוטיוב היתולי כלשהו, שקיבע את מעמדם כספורטאים המצחיקים ביותר בליטא. "ככל שהשנים עברו, האונס נראה כמו היסטוריה רחוקה, ולמען האמת, גם הסיפורים הגרוטסקיים שזכורים משם תרמו לתדמית שלהם כמצחיקנים. הרי כל פרט בתיק הזה היה נשמע הזוי לחלוטין. כיום, הצעירים שמעריצים אותם זוכרים רק את הרגעים המצחיקים שהם ניפקו בשנים האחרונות. יכול להיות שהם אפילו לא שמעו על האונס", מסביר העיתונאי הליטאי ארלידס בודראיטיס.

אולם בזמן שבליטא הכל נשכח כלא היה, הפצע של תומאשביץ' נותר פתוח. היא עזבה את ליטא ונעלמה לחלוטין מהעין הציבורית. רק בשנים האחרונות שבה לקובנה, לשכונת נעוריה. ב-2010, 11 שנים לאחר שנסגר התיק וקולה נדם, שחררה ספר בו גוללה את גרסתה. היא פירטה מה עמד מאחורי התיק המוזר, ואף ניסתה להסביר את נישואיה התמוהים לדריוש, שהיה שותף מלא לאונס.

"הייתי ילדה, ונותרתי בודדה לחלוטין. חשתי רגשות אשם נוראיים, כי אף אחד לא האמין לי", כתבה. "אפילו אמא שלי, שחשפתי בפניה את מה שקרה לפני שהגשתי תלונה, אמרה לי שהכל נמצא בראש שלי. שאני ממציאה. הייתי נתונה תחת לחץ עצום באותה תקופה. ההורים של קשישטוף ודריוש היו פוקדים את ביתי מדי יום, ומתחננים שאסיר את התלונה. אחר כך הגיע השלב שבו הם הציעו לי כסף. עורך הדין שלהם איים שאחרי שהתיק ייסגר אף אחד לא ירצה להקים איתי משפחה. בכל הזמן הזה הייתי לגמרי לבד, אף אחד לא תמך בי. עזבתי את הבית של ההורים שלי, והייתי צריכה כסף. הציעו לי לפברק חתונה תמורת כסף, ובצעד נואש הסכמתי. במבט לאחור, הייתי צריכה לוותר על הכסף, לוותר על הרחמים העצמיים וללכת נגדם בכל הכח. אולי ככה היו שופטים אותם למאסר עולם, ולא משחררים אותם אחרי שנתיים".

גיליון המשמעת של האחים נותר נקי לחלוטין בשנים שחלפו מאז אותו סיפור, עד שקשישטוף היה מעורב בשערורייה נוספת בקיץ האחרון: עם הגעתה של נבחרת ליטא לסלובניה, לקראת פתיחת היורובאסקט, הוא תועד על ידי צלם ליטאי כשהוא מצייר צלב קרס על תיקו האישי. התגובות הנזעמות לא איחרו לבוא. אפילו השר לקשרי חוץ בפרלמנט הליטאי נדרש להגיב כדי לצנן את הסערה, ושיגר מסר חד וחלק, לפיו יש להעניש את לברינוביץ' מיידית. אך הבקשה הזו נפלה על אוזניים ערלות. לברינוביץ' התנצל, איגוד הכדורסל הליטאי פרסם הודעת גינוי משלו, וכך נסגר העניין, ללא ענישה. אפילו קנס כספי לא הושת על הפורוורד הסורר. "כנראה שאין גבול לטיפשות. קשישטוף בעצמו לא יודע מה המשמעות של הסמל שהוא צייר. הוא בכלל לא התכוון לזה", תירץ נשיא האיגוד בליטא, ארווידס סאבוניס.

בליטא משוכנעים שלברינוביץ' איננו ניאו-נאצי. ש"באותה מידה הוא היה יכול לצייר כל דבר אחר שעלה לו בראש באותו זמן. אין לו מושג מה זה בכלל צלב קרס. הוא כזה – בור, ובעיקר מאוד ילדותי", לדבריו של העיתונאי ארלידס בודראיטיס. לטענתם, ללברינוביץ' יש מודעות פוליטית נמוכה עד לא קיימת, והוא מעולם לא השמיע קודם לכן אמירות שיכולות להסגיר אצלו דעות אנטישמיות.

ובכל זאת, היו כאלה שלא קיבלו את האקט הקיצוני של לברינוביץ' בשוויון נפש. אחד הזמרים המפורסמים בליטא, יורגיס דידז'יליוס, יצא נגד ההחלטה של האיגוד להבליג על המעשה. "זו איוולת שלא ניתן לתאר – איך דמות שמשפיעה ומעצבת את דעת הקהל לא נענשת על מעשה מטופש שכזה? אנשים כמוהו, שביצעו אונס, צריכים להרכין ראש אם כבר הם מסתובבים חופשי. במקום זה, הוא מרשה לעצמו לעשות מה שהוא רוצה", טען.

יותר מאשר שסיפורו של לברינוביץ' מצביע על חוליים בחברה הליטאית, נדמה שהוא מקפל בתוכו תובנה כלל-אנושית: כיצד הסגידה, ההערצה העיוורת למפורסמים, יכולה להעביר אנשים על דעתם. כיצד מעט אבק כוכבים מנקה לחלוטין את כתמי העבר, גדולים ונוראיים ככל שיהיו. כיצד חטאים, או במקרה הזה אפילו פשעים, נמחלים בין רגע, כל עוד האובייקט מספק בידור טוב לכל המשפחה.

היטיב לנסח זאת אותו זמר ליטאי מפורסם, זה שמופיע בפסקה למעלה.

"היום הבנתי משהו – בליטא מגלים סובלנות אך ורק כלפי אוכלוסיה אחת: שחקני כדורסל. אם אתה הומו, אנרכיסט, או פציפיסט, אין לך מקום בינינו. תמצא מקום אחר. אבל אם אתה שחקן כדורסל מפורסם, דע שאין לך ממה לחשוש. עשה כרצונך. אתה יכול לעודד רצח עם. אתה יכול לאנוס. אנחנו כבר נסלח לך על הכל".

יורוליג בוואלה! ספורט