לפני קצת יותר מחודש בדקה אולימפיאקוס את האפשרות להחתים את ז'ופרה לוברן, הסנטר הצרפתי המצטיין של פרטיזן בלגרד.
בזמנו, מקומה של הקבוצה הסרבית בטופ 16 היה רחוק מלהיות מובטח, ואלופת אירופה חלמה לבצע מחטף אמצע-עונתי, שינחית אצלה בחוזה ארוך טווח את מי שנחשב, לפחות על פי הסטטיסטיקה היבשה, לאחד הסנטרים המבטיחים ביבשת. בפרטיזן, שלא ששה לבצע מכירות חיסול בעיצומן של עונות בדרך כלל, דווקא לא הוציאו מכלל אפשרות את המעבר הזה, והיו מוכנים להידיין. אולימפיאקוס גיששה עוד קצת, וכבר הייתה מוכנה להשקיע סכום נכבד. אלא שלפתע, מבלי שהשאירה אף סימן מקדים, אולימפיאקוס נסוגה.
"כשאנשים מסביב שמעו על המהלך שאולימפיאקוס רוקמת, הם ניסו להזהיר אותה", מספר עיתונאי יווני, המבקש לשמור על עילום שם. "הם אמרו שפרטיזן היא אומנם חממה נהדרת לכישרונות, אך ציינו שיש להתייחס לשחקנים המצטיינים שלה במשנה זהירות. וכשהזכירו לאולימפיאקוס את הנפילות הכואבות של פנאתינייקוס עם שחקנים משם, נפלה ההחלטה. הם נבהלו. עכשיו כבר נראה שאולימפיאקוס לא תתקרב כל כך מהר לסחורה שפרטיזן מייצאת".
סופוקליס שחורציאניטיס ייעדר בין 10 ימים לשבועיים
דיוויד בלאט: סופו יחסר לנו, נצטרך לחפות עליו
חמישי ביורוליג: ברצלונה מתארחת אצל פנרבחצ'ה אולקר
***
הסיפור הזה ממחיש לא מעט מהלך הרוח השולט כיום בשלל קבוצות אירופיות בכירות, שלא מסוגלות להעלים עין ממה שהולכת ומסתמנת בשנים האחרונות כתופעה: אם בעבר צעירי פרטיזן היו בגדר הימור בטוח, היום הכישרונות המבטיחים שלה, שפורחים בסרביה, פשוט מתאיידים להם הרחק מהקרקע הבטוחה בבלגרד. ואם בפנאתינייקוס עסקינן, הרי שאלכס מאריץ', שיפגוש הערב שוב את מכבי תל אביב, הוא אחד המייצגים הבולטים ביותר של אותה תופעה. למשך עונה אחת בפרטיזן הוא היה נראה כמו הסנטר האימתני הבא שישלוט באירופה. הוא העמיד ממוצעים בלתי נתפסים, בהתחשב בעובדה שרק כמה חודשים קודם לכן עוד שימש כסנטר שני בגרנאדה הספרדית הקטנה.
העונה ההיא, שהסתיימה אך ורק בחצי גמר הפיינל פור, הפכה אותו למצרך סופר-מבוקש בכל קבוצות הצמרת ביורוליג. שלוש עונות חלפו מאז, והוא עדיין רוכב על אדי הדלק האחרונים של העונה ההיא. הזיכרון המפותח של שלל קבוצות היבשת הוא הדבר היחיד שעוד מעניק לו חוזי עתק. בפנאתינייקוס הוא אכזב, ובקובאן, למרות עונת בכורה סבירה, בעונה הנוכחית הוא שוב לא מספק את הסחורה. מהסנטר שהילך אימים על היורוליג נותר חיקוי דהוי וחיוור, שמנפק מספרים נמוכים כמעט פי שלושה (14.6 נקודות ו-8.4 ריבאונדים בעונה בפרטיזן, לעומת 5.5 נקודות ו-3.8 נקודות היום).
***
לשמחתו של מאריץ', הוא לא לבד. נכון, מפרטיזן יצאו בשנים האחרונות כמה שחקנים בעל שיעור קומה. ניקולה פקוביץ' שלט ברחבות בפנאתייניקוס וכיום הוא אחד מהסנטרים היעילים ב-NBA. בו מקאלב, כוכב נוסף מהעונה ההיסטורית ההיא ב-2009-2010, נמנה כנראה על הסקוררים הטובים באירופה. אייסי לואו נהיה בורג חשוב בהצלחה של אולימפיאקוס. והיתר? גורנישט מיט גורנישט. בעיקר אצל התוצרים המקומיים מסרביה, המצב בכי רע. שימו לב מה קורה בשנים האחרונות לכוכבי פרטיזן, מיד עם עזיבתם את הקן. כמעט כל אחד מהם, אגב, נחשב בשלב מסוים, ובמידה כזו או אחרת, לדבר הבא באירופה:
קוסטה פרוביץ', סנטר גדל-מימדים שפרץ בעונת 2006-2007, כשל ב-NBA, רשם עונות סבירות בברצלונה, נחלש מאוד במלאגה והיום, בגיל 29, תוכלו למצוא אותו בערבות סיביר, משמש כסנטר מחליף ביניסיי הצנועה.
אורוש טריפקוביץ', שבגיל 19 קלע בספרות כפולות בפרטיזן, סבל מסדרת פציעות ונראה לאחרונה בקרמונה ממעמקי הליגה האיטלקית (למעשה, גם משם הוא שוחרר בשבוע שעבר).
וונטיגו קאמינגס התרסק במכבי תל אביב ומאז לא שב יותר לקבוצת יורוליג.
מילנקו טפיץ', אחד הגארדים המבטיחים ביבשת, שב ממש לאחרונה לפרטיזן אחרי סיבוב כושל ומאכזב במיוחד ברחבי אירופה, כולל בפנאתינייקוס, שהחתימה אותו ב-2009 לשלוש שנים על חוזה שמן (2.5 מיליון יורו, על פי הערכות), וייבשה אותו על הספסל.
נוביצה וליצ'קוביץ', עוד אחד שבפרטיזן ניבאו לו עתיד מזהיר, לא פרץ בריאל מדריד וסבל מחוסר מזל משווע עם פציעות שהשביתו אותו לתקופות ארוכות. כיום, הוא מנסה לשקם את הקריירה בבאמברג הגרמנית, בהצלחה חלקית בלבד.
ואפילו יאן וסלי, שכבש את היורוליג עם אתלטיות נדירה ודאנקים מרהיבים, הגיע אומנם ל-NBA, אך מתקשה להטביע חותם על הקריירה מאז עזב את הפיוניר. בהתחשב בכך שנבחר במקום השישי בסיבוב הראשון של הדראפט, ובהתחשב ב-3.2 נקודות שהוא קולע בממוצע העונה בוושינגטון הבינונית, בהחלט ניתן לקבוע שמדובר בפספוס גדול, לפחות בשלב זה.
***
האם מדובר בצירוף מקרים? רבים סבורים שכן. הרי דושקו וויושביץ', המאמן והאיש הכל-יכול בפרטיזן ב-12 מתוך 13 העונות האחרונות, העביר תחת ידיו המיומנות עשרות שחקני-על בקדנציות הקודמות בקבוצה, הרבה לפני שהפציעו לעולמנו הטפיצ'ים והפרוביצ'ים של העולם. בין היתר, התפתחו אצלו שמות כמו ולאדה דיבאץ', סשה ג'ורג'ביץ', פרדראג דנילוביץ', ז'רקו פספאלי ועוד ועוד. כשבוחנים מקרוב את הרקורד העשיר של המאמן המונטנגרי הוותיק, קשה להאשים אותו בכך שייצר סחורה פגומה. או, כפי שאומר העיתונאי הסרבי פז'ה סאריץ', "כל אחד מאותם שחקנים שנעלמו בשנים האחרונות היה יכול להיות באותה מידה כוכב ענק היום. מה שעצר אותם זה או פציעות, או סף שבירה מנטאלי נמוך. אחרת, גם הם היו מוזכרים בנשימה אחת עם ג'ורג'ביץ' או דנילוביץ', ככישרונות הגדולים שיצאו מפרטיזן".
מנגד, ברחבי אירופה משוכנעים שישנה בעיה אובייקטיבית בשילובם של הסרבים הרכים בשנים בקבוצות הצמרת של היבשת: סגנון המשחק באירופה השתנה לבל היכר, הם אומרים, ואילו בפרטיזן של 'דולה' וויושביץ' הכדורסל כמו עצר מלכת. האבולוציה של הכדורסל האירופי הייתה כזו שהשאירה מאחור את הסגנון הסרבו-קרואטי, שהיה השולט באירופה עד שנות האלפיים, לפני המעבר לשעון 24 השניות.
השיטה של וויושביץ' עומדת עד עצם היום הזה במבחן התוצאה, בגדול אפילו, אך היא עוברת דרך אלמנטים מקצועיים אנכרוניסטיים שכמעט פסו לחלוטין מן היורוליג וויושביץ' שם דגש על שחקני פנים מאסיביים, בעוד שהליגה כולה מתאהבת בקונספט הגבוהים-נמוכים; הוא משתמש בשיטת חדירה והוצאה קלאסית כמוצא כמעט יחיד בהתקפה, שעה שבשאר אירופה (וגם בארצות הברית, אגב) ניתנת משמעות מכרעת לפיק-אנד-רול; הוא חסיד של רוטציות קצרות, בזמן שמאמני אירופה הטמיעו דווקא את הארוכות; וכן הלאה.
"מילנקו טפיץ' הגיע בזמנו לפנאתינייקוס עם כרטיס ביקור של שחקן מגוון וחכם", נזכרהעיתונאי היווני אריס ברקאס. "בפועל, כבר בשבוע הראשון הבינו בפאו שחסרים לו כמה אלמנטים קריטיים ובסיסיים במשחק כדי להשתלב בצורה חלקה. הוא לא התנסה מספיק בעונות לפני כן בפיק-אנד-רול. הוא שיחק בקצב מאוד איטי. כך שהיו סימנים מקדימים לכישלון שלו. החוסרים הללו הם שעצרו את ההתפתחות שלו. במובן מסוים, היה נראה שהוא לא התאים את עצמו לכדורסל המודרני. נראה לי שזה נכון גם לגבי עוד כמה שחקנים שיצאו מפרטיזן לקבוצות גדולות באירופה ולא הצליחו".
***
ומאריץ'? נכון שהוא הפציע רק לעונה אחת בפרטיזן, ולא ינק שם את יסודותיו כמו כמה מהשמות המוזכרים למעלה, אך ביוון וברוסיה, שם שיחק בשנים האחרונות, מוכנים להישבע שמצאו בו בדיוק את אותם הפגמים שמצאו ביוצאי פרטיזן נוספים.
"מאריץ' משחק כדורסל קצת כמו ששיחקו פעם. זה פגע בו מאז שעזב את פרטיזן. ראינו את זה גם כאן ברוסיה הוא מתאים לסגנון משחק מסוים מאוד. בפרטיזן הוא שיחק בסגנון שהתאים לו כמו כפפה ליד, ולכן הוא כל כך בלט. בקובאן, שמנסה להתאים את עצמה לאקלים הכדורסל האירופאי, זה לא הולך", אומר עיתונאי אלכסנדר בז'יז'יאצ'ני, עיתונאי "ספורט אקספרס" הרוסי. "הוא הגיע בכסף גדול מאוד, אבל העובדות הן שהעונה, במיוחד ביורוליג, עולה לפניו שחקן כמו ריצ'רד הנדריקס, שדומה הרבה יותר לסנטר מודרני. בינתיים, השילוב בין הנדריקס לדרק בראון, בעמדות 4 ו-5, זה מה שמציל לקובאן את העונה. אפשר להסיק מזה כבר דברים לגבי מאריץ'".
אז אולי מכבי תל אביב, שרצתה להחתימו בכל מאודה, ניצלה במזל?
