המשחק המסקרן שנערך הערב (שני) באצטדיון בלומפילד בין המוליכה והאלופה מכבי תל אביב למכבי חיפה, יצא לדרך בצורה יוצאת מן הכלל. כבר משריקת הפתיחה ראינו את שתי הקבוצות יוזמות ומפעילות לחץ זו על זו. הירוקים, שהגיעו בתור אנדרדוג, לא נבהלו וניסו ללחוץ את הגנת מכבי תל אביב בחצי המגרש שלה, אבל הצהובים ידעו לצאת בצורה מסודרת ולדחוף את חיפה לאחור.
מהר מאוד, הקבוצה של פאולו סוזה השתלטה על מרכז השדה, הייתה הדומיננטית במגרש וניסתה פעם אחר פעם למצוא את הדרך אל הרשת של בויאן שראנוב. למרות השליטה של מכבי תל אביב, מי שהייתה קרובה יותר להבקעת שער והגיעה למצבים המסוכנים הייתה דווקא חיפה, שנהנתה מהיכולת של חן עזרא בכנף ימין. עזרא ניסה לסחוב את התקפת האורחים, אבל בכושרו הנוכחי ולאחר הפציעה הממושכת שעבר, מדובר במשימה קשה מאוד עבורו, בוודאי שמול הגנה חזקה וחסונה כמו זו שיש למכבי תל אביב. בסך הכול, ירדנו להפסקה עם טעם טוב מהמשחק.
אלא שבכדורגל, אף פעם אי אפשר לצפות מה יתפתח וכבר בשניות הראשונות של המחצית השנייה היו אלה סארי פאלח, עם האדום וראדה פריצה, עם נגיחה מדויקת, שקבעו לאן המשחק הזה יילך. נגיעת היד המיותרת והרשלנית של פאלח במחצית הראשונה, אז ניסה להוציא את הכדור מידיו של חואן פאבלו לאחר קרן, היא זו שהובילה להרחקתו. נגיעת היד בצהוב השני עוד מנעה מפריצה להגיע למצב של אחד על אחד מול שראנוב, אבל הטעות הראשונה של פאלח הייתה מאוד שטותית.
מכבי תל אביב לא נתנה לחיפה לנוח לאחר ההרחקה. האלופה ניצלה את הבלבול שנוצר בקרב הירוקים בשל יציאתו של פאלח ומיד כבשה שער יתרון. מספר דקות לאחר מכן, התוצאה כבר הוכפלה עם ביצוע נחוש של שרן ייני. חיפה לא הפסידה בגלל מהלכים של משחק פתוח, אלא כשלה במצבים הנייחים. גם ללא ההרחקה של פאלח יכולנו לראות את הפערים ביכולת הפיזית בין שתי הקבוצות ואני מאמין שמכבי תל אביב הייתה מוצאת את הדרך לכיבוש שערים וניצחון גם ללא ההרחקה. חיפה השקיעה כל כך הרבה מאמץ, אפילו כאשר הייתה ב-11 שחקנים והמשימה הפכה לקשה פי כמה כשהיא נותרה בנחיתות מספרית.
לאחר ה-0:2, הירוקים עוד ניסו לחזור למשחק ואפילו הצליחו לצמק את התוצאה, אבל אז הגיע השער המדהים והמרהיב של ברק יצחקי, שער שכל כך הרבה זמן צופי הכדורגל מחכים לראות אחד כמותו. השער של יצחקי הוא אחד מאלה שנחרטים בזיכרון, לא רק של השחקן שכובש אותם, בקריירה האישית שלו, אלא מדובר באחד מהשערים שמלווים הרבה שנים גם את הצופים.
בדרך אל התואר, קבוצה עוברת מכשולים ומשחקים מאוד משמעותיים וחשובים ואני חושב שהמשחק הזה היה אחד מאלה. הניצחון הצהוב הביא להגדלת הפער מבאר שבע השנייה בטבלה לשש נקודות. מכבי תל אביב השיגה ניצחון על יריבה קשה והיא בהחלט משדרת עוצמה, שמועברת לכל אלה שרוצות להיאבק מול הצהובים על התואר. מה שנותר לקהל של מכבי תל אביב לקוות הוא שהרצון והרעב של הבעלים מיץ' גולדהאר להשגת תארים יימשך, כי ככל שהמחזורים חולפים להם העונה, אנחנו בהחלט רואים את מכבי תל אביב, ואת הפער שלה מליגת העל.
לגבי מכבי חיפה, אפשר לומר שאין לה את הכלים הנחוצים על מנת להוות יריבה חזקה בצמרת הליגה. אני בהחלט חושב שיעקב שחר לא צריך להתמקד או לחשוב על הדרכים לחיזוק מיידי של הקבוצה שלו. הירוקים יגיעו לפלייאוף העליון ואולי גם ישיגו כרטיס לאירופה וייאבקו בגביע, אבל אם יש דבר אחד ששחר צריך לעשות, לא מחר אלא עוד היום, זה לבנות את הסגל שלו לעונה הבאה. מכבי חיפה זקוקה לחיזוק משמעותי, הן מבחינת הזרים והן מבחינת הישראלים שלה. אם שחר רוצה להיאבק מול מכבי תל אביב ולהחזיר את תואר האליפות לקבוצה שלו, שעוברת לאצטדיון החדש בחיפה, המהלך הזה יעלה לו לא מעט כסף.