בשבועות האחרונים ישב חיים רמון במשרדו, ובין הטלפונים והניסיונות לגייס כספים להפועל תל אביב, בעיקר היה אצור בו התסכול. הוא תהה לעצמו איך הגיע למצב הזה, כשכל יום הוא סופג התקפות אישיות על הדרך שבה הוא מנהל את הפועל תל אביב. הוא נזכר בהיסטוריה הלא רחוקה, כשרק הגיע למועדון המסובך, כששמע את מצוקת האוהדים, והחליט בצעד אמיץ מצדו לנסות להציל את הקבוצה מפשיטת רגל, אחרי ההרס שהותיר אחריו הבעלים לשעבר אלי טביב. אחרי שנה וחצי כאיש החזק בהפועל ובעל זכויות הניהול בקבוצה, רמון כבר מיואש.
הוא מיואש מהתחנונים לכספים, מהעבודה שכל אוהד אדום רוצה להגיד לו איך לנהל, אבל לא תורם כספים. בעיקר הוא מתוסכל מההשמצות נגדו. ההשמצות האישיות, מבלי לדעת את הפרטים. למרות שהוא לא מודה בכך בפה מלא, נראה כי אם היה אפשר להחזיר את הגלגל לאחור, רמון לא היה מתנדב להיות המושיע באדום. "אני לא עוסק בחרטות וכדומה", אמר היום (ראשון) רמון בראיון שנתן לכל כלי התקשורת המרכזיים.
"אבל בוא נגיד שיש דברים בהתנהגות של מספר גורמים שאם הייתי יודע אותם - ספק אם הייתי בא. אותם גורמים שהיו צריכים לפתוח את הכיס ולסייע, אותם גורמים שהיו אמורים להיות שותפים שלי. נתתי לאותם גורמים באמת את הכול, אבל מסתבר שהם הרבה יותר אוהדים ממנהלים, ואותם מעניין רק דבר אחד: שתביא כסף. אל תמכור את דמארי, ותביא חיזוק. אני קורא לאוהדים להבין, שכל משקיע שרוצה לבוא לפה, בוחן את התנהגות שלהם. גם בעבר, ובוודאי כלפיי. בדרך זו אף אחד לא יגיע לכאן" .
היכונו לקיצוץ כלכלי
לטענת רמון, "מה שקורה סביבי פוגע קשות בסיכוי להביא תורם ומשקיע למועדון. משקיע שרואה איך מתייחסים אליי - כשאני לא מקבל שכר ומושמץ על כך שהוצאתי קבוצה מכיליון, קבוצה שבעונה שעברה סיימה במקום השלישי והבאתי אותה לאירופה, וגם העונה העמדתי קבוצה שעל הנייר הייתה אמורה להיות טובה - מה הוא יחשוב? זו התודה שאני מקבל? לא ביקשתי פסל, אבל לא חשבתי שיקללו וישמיצו. אני מתחייב שאף אחד לא יעשה שקל על הפועל, כולל בעלי המניות, ואני אדאג לכך. אני לא סופר את המשמיצים האלו. אבל אחרים קוראים ושומעים, וזה פוגע בסיכויים של המועדון להימכר".
ההחלטה של רמון להעניק ראיון שכזה הגיעה לאחר לבטים ארוכים. יש לציין כי הוא ערך שיחה פתוחה וגלויה עם כלי התקשורת, ובה לא ניסה להתחמק לרגע מהנושאים הבוערים במועדון. מלבד הסירוב שלו להיכנס לפרטים של אילו שחקנים ישוחררו מהקבוצה, הוא ענה על כל השאלות שמציקות לכל אוהד שקורא את התחזיות הכלכליות השחורות, והתייחס גם ליחסיו הרעועים עם דירקטוריון הקבוצה ועמותת האוהדים. אם היום לא היה ברור לאן נושבת הרוח בוולפסון, נראה כי עידן חדש נפתח בהפועל: קיצוץ כלכלי.
רמון מפרט. "אם לא יהיה רוכש או תורמים גדולים, הפועל תהיה קבוצה בטווח הבינוני, של שחקנים תוצרת בית בשכר נמוך", הוא אומר בדאגה, אך בריאליות, "תקציב הקבוצה ינוע בין 20 מיליון ל-25 מיליון שקל. האלמנט של האוהד היה קיים בי, אך לא עוד. לא אאמין לשום הבטחות מצד אנשים. רק העברה בנקאית תגרום לי להשקיע עכשיו. החתמנו שחקן נוער שאמור להיות פוטנציאל גדול, ולא הסכמתי לשים שקל. רק אחרי שאיש עסקים שם כ-50 אלף שקל נתתי את ההסכמה להחתים אותו. נגמר עידן התמימות, אני מנהל קשוח. רמון הפראייר מת. אני אייצב את המצב הפיננסי של הפועל ואביא אותה בסוף השנה למצב שהיא ללא גירעון". מבחינתו, השגיאות הכלכליות ברורות: "הטעויות הכי גדולות שלי היו ההחתמה של רן בן שמעון, איתי שכטר, גילי ורמוט ואלמוג כהן".
"לא רציתי לפטר את אבוקסיס"
הדברים החמורים הללו נאמרו לקראת סוף השיחה עם רמון, אבל לפני כן מחזיק המניות העיקרי בהפועל הסביר כיצד הקבוצה הגיעה למצב הנוכחי, של גירעון של 5 מיליון שקל. "באתי לפה בראש ובראשונה כי אינספור אוהדים וחברים אמרו לי 'תציל את הפועל'", אומר רמון, "הבעלים הקודם של הפועל תל אביב, אלי טביב, אמר שהוא מעמיד את הקבוצה בפני פירוק, והוא עמד במילים שלו. פנו אליי אנשים שאמרו שרק אני יכול להציל את הקבוצה והבטיחו שיעזרו לי, שיבנו לי, שיתרמו לי. את כולם נשאה הרוח. באתי להפועל כי יש לי ארבע אהבות בחיים. אשתי, ילדיי והפועל. הפועל הייתה האהבה הכי ותיקה, והיא גורמת לי לעשות דברים לא רציונליים. הדבר הראשון שאני עושה כבעלים זה מנסה לגייס כסף. כבר אז התברר לי שאני לא יכול לסמוך על אף אחד מבחינה כלכלית. כדי לעבור בבקרה שמתי צ'ק מכיסי. לאחר כמה זמן קרה האסון עם ניצן שירזי, והחתמנו את יוסי אבוקסיס שהיה קונצנזוס. אחרי ארבע שעות כבר מיניתי אותו. לצערי הגדלנו עוד את הגירעון, ועיקר הדאגה שלי הייתה לשלם משכורות.
"הגיע ינואר, ויוסי אומר שצריך חיזוק", משחזר הבעלים. "לדעתי זו הייתה הקבוצה הכי גרועה שהייתה לנו. אלוהים יודע איך סיימנו במקום השלישי. בזמן הזה כולם נותנים עצות איך להוציא כסף, לא איך להכניס. הדוגמה הכי טובה הייתה עם אלמוג כהן. באו אנשים והבטיחו לי שהפועל לא תשלם על אלמוג שקל. בסופו של דבר הם לא עמדו בהבטחות שלהם והוצאנו עליו מעל למיליון, כאשר קיבלנו רק 350 אלף מתרומות.
"ואז החלו לדרוש את הראש של יוסי. אני עמדתי כחומה בצורה והגנתי עליו. אני לא מאמין במאמנים לשנה. מאמן צריך לחתום לשנתיים, ואם אפשר אז גם לשלוש. לבסוף פיטרתי את יוסי, רק בגלל שהוא נתן לי את התחושה שהוא הפסיק להאמין ביכולת שלו בעצמו. הוא אולי יגיד לכם אחרת, אך אני הרגשתי שהוא מחכה שאפטר אותו. סיימנו את העונה באירופה ועשיתי דבר חסר תקדים. השגתי לקבוצה הלוואה ארוכת טווח ממוסד פיננסי. זה דבר שכל מועדון חולם עליו, ורק אני הצלחתי לעשות. סגרנו את הגירעונות כאשר גם הצ'קים שלי חזרו".
"בניתי קבוצה כמו בספר"
אחרי הסיכומים של העונה שעברה, החל רמון לספר על העונה הנוכחית. זו שנראתה כמו חלום בתחילת הדרך, וכרגע בעיקר מאכזבת. "בניתי קבוצה כמו בספר", הוא אומר, "התחלתי במגעים עם רן בן שמעון בחודש מאי. הבנתי שהוא המאמן הישראלי הכי יקר ושיהיה קשה להחתים אותו, אבל לא היה בן אדם שאמר לי לא להביא אותו. כולם היו בעד, חוץ ממני, מהבחינה הכלכלית. דיברו על הרוח, ועל מהפך, ועל מיליונים שזה יכניס לקבוצה. בראש ובראשונה, עמותת האוהדים אמרה להביא את רן. הוא בנה כאן קבוצה בצלמו ובדמותו. הוא קיבל את התנאים הכי טובים. הוא היה אופטימי וגם אני.
"חזרנו ממחנה אימונים מסודר שכולם חילקו לו שבחים. העונה החלה, ועמה גם הכישלונות המקצועיים. אני תמיד אמרתי לרן, 'האדם היחידי שאתה חייב לשמוע את דעתו הוא אני, אבל רק אתה קובע. אין דבר כזה שאני מכתיב לך משהו'. זה מבחינתי אנטי ניהול. בעלים שנותנים הוראות למאמן על המגרש זה נוראי בעיניי. כמובן שאני יכול להכתיב לו דברים כלכליים אך לא מקצועיים.
"עד לפני ארבעה חודשים היללתם את הפועל. היה לי חבר שאמר 'איזה כיף לראות את המועדון בתקופה הזו', ואני אמרתי לו, 'הלוואי והיה אפשר לא לפתוח את העונה'. זה אף פעם לא נראה כמו שזה. קחו את מכבי של מיטש גולדהאר בארבע השנים האחרונות, כמה בעיות היו להם שם, וכמה כסף הושקע שם, ולא הניבו פרי ממנו. כולם יודעים שכשאתה מנצח אתה מלך, וכשאתה מפסיד אתה אפס. בטקס פתיחת העונה הייתי פופולרי כמעט גילי ורמוט ואיתי שכטר. אחרי אי ההעפלה לאירופה התחילו הבעיות הכלכליות. התחננתי לאנשים שיעזרו לי, אבל לא היה מי. רק אדם אחד עוזר, וזה עידו חג'ג'. היחיד שנרתם ועזר. הרבה אמרו לי בזמנו, 'אני שרוף של הפועל והלב שלי נשרף'. הלב שלו נשרף, אבל הכיס נשאר סגור. את החופשה הפרטית שלהם הם לא תורמים. את כל התירוצים רק לא להביא כסף".
רמון חוזר לקיץ, לצומת המכריע מבחינה כלכלית, כשבהחלטה משותפת עם הדירקטוריון החליטו להחתים את איתי שכטר. "אני מההתחלה אמרתי להם שהם מטורפים. הוא הרפתקה. אני אוהב את איתי, ואני בטוח שהוא עוד יחזיר בריבית. אבל אני שופט אותו לפי ההתחייבות הכספית. הבקשות והתחינות הגיעו בראש ובראשונה מהעמותה. בלחץ הזה, לצערי, לא עמדתי, ושכטר נקנה. אני לא העליתי את מחיר המנויים. יש מכתב שהעמותה פונה אליי ואומרת שאם הקבוצה תתחזק כולה - הם מסכימים להעלאת מחיר המנוי בשמונה אחוז. ביקשתי מכתב רשמי, כי כאן כבר התחלתי לראות לאן העניינים הולכים.
"אם היה את אירופה, הדברים היו הרבה יותר טובים. זה שילוב של מזל, יכולת וגיבוש קבוצה, אבל בשורה תחתונה אנחנו לא באירופה. אם הייתה הגרלה כמו לחיפה, אולי היינו עולים. הייתה הצעה על שכטר ממכבי תל אביב, שעמדה על 600 אלף יורו. זה היה בתחילת העונה וזה היה נמוך מדי. אם היו מציעים מיליון וחצי יורו הייתי מוכר. אל תשפטו לפי היכולת שלו עכשיו. לאחר המאמץ והמנויים, למכור במחיר לא סביר, זה לא הגיוני.
"לא היה כסף להביא את ערן זהבי. היה צריך להביא חצי מיליון יורו בצ'ק לפלרמו, כאשר גם עלות השכר שלו היה גבוהה מאוד. אם היינו קונים את זהבי, לא היינו פה היום.
"האמנתי שאני אמשיך לעשות קסמים. מה שהביא אותנו לגירעון שאנחנו נמצאים בו היום הם ארבע החתמות שבאו מאלמנט של תקווה. ההחתמה של רן בן שמעון, איתי שכטר, גילי ורמוט ואלמוג כהן. אילולא ארבע ההחתמות האלו, ששוות יחד עשרה מיליון שקלים, לא היה גירעון, להיפך. עידן התמימות מת. האמנתי שזה ישדרג ויביא את אירופה, ושגם עוד קהל יבוא. חלק הצליח, ובחלק התבדינו".
"מבחינתי שייקחו אחריות וסמכות כבר מחר במקומי"
"אני לא הבטחתי שלא ניפגע לאחר אירופה", טוען רמון, "בנינו שתיים וחצי קבוצות, ואף אחד לא מביא כסף חוץ ממני ומעידו. אני לא מביא, אני מגייס. את כל קשריי וכישוריי אני מגייס. אף אחד מהמסיתים בתקשורת לא הביא שקל. הבאתי עוד 375 אלף שקל תרומות, הגדלתי במיליון שקל את עוגת הספונסרים בעזרתו של עידו חג'ג'. מיליון שקל זה החלום הרטוב של כל בעלים. כרגע ההכנסות הן 2.6 מיליון. מי עשה את זה? עידו ואני. מי לא? כל הקשקשנים. חסכתי להפועל 1.4 מיליון שקל חובות לעירייה, שאף אחד לא מדבר על זה".
רמון, כמובן, לא מדלג על הבעיות עם טביב, ופורס את חובות המועדון. "קניתי מטביב את הפועל ב-17 מיליון שקל. כשקנינו, טביב הודיע רק על 2 מיליון שקל חובות, בזמן שרק למס הכנסה יש תביעות של 9 מיליון, לא כולל עוד 2.5 מיליון למע"מ. הוא חייב לי, ולא אני לו. לכן יש בוררות. השאלה היא אם הוא יביא את הכסף. היו 1.4 מיליון שקל של הפועל בבקרה, והוא לקח אותם לכיסו! אם הבורר יפסוק שאני חייב, אני אביא את הכסף.
"בסוף העונה הזו נהיה בגירעון של כ-5 מיליון שקל. בינואר יהיו קיצוצים והתקציב יקטן בכל דרך שהיא. בכל קיץ התחזקנו, אבל זה לא יקרה יותר. ייצוב המצב הפיננסי הוא המטרה הראשית. קודם כל, לא יהיה פה 5 מיליון שקל גירעון. מבחינתי שייקחו אחריות וסמכות כבר מחר במקומי. אני השבחתי את המועדון. כל השחקנים חתומים לחוזים ארוכי טווח. כל שחקן שהולך מהפועל ישלם כסף. לא היה דבר כזה. בשנה שעברה היו חוזים על סך 4 מיליון שקל, שנפטרתי מהם, כמו של אלרואי כהן".
על בעלי המניות אמר רמון: "אין להם זכויות ניהול על פי החוק. לא חובתי לעדכן אותם. למרות זאת, היו שלוש ישיבות שבהן הם עודכנו לגבי המצב הכספי של האגודה. כל ההחלטות התקבלו בידיעתם. לא ברור לי על מה הקרע הזה. יש מישהו מהם שלא ידע על שכטר? הם גם ידעו גם על הסכומים של רן בן שמעון, כולל העלות, והם לחצו עליי. הם היו שותפים מלאים. כולם ישבו וידעו, כולל זה שמדבר הכי הרבה והשקיע 400 אלף, ומקבל כרטיסים וטיסות ב-30 אלף. השקעה לא רעה בסך הכול.
"להגיד שהם לא ידעו שאני מפטר את יוסי, זה שקר גס. עשו לי סבב של 24 שעות לפטר אותו. אני לא יודע למה הם מתוסכלים, אין להם חובה על אף גירעון בהפועל. פורמלית לא מגיע להם כלום, בפועל הם מעודכנים בהכול. אני מצפה שהם לפחות לא יפריעו. אני משתף בדברים המרכזיים, אבל הם לא יכולים לנהל אותי. ישבתי איתם בתחילת העונה ואמרתי להם שלקחנו הימור ושיביאו כסף. אין להם ערבות בבקרה. אני מכבד אותם ומסביר להם. ההחלטות על הגירעון הוחלטו ביחד איתם. לא הייתה החלטה מהותית בלי שהם ידעו, כי רציתי להתייעץ איתם".
על היחסים העכורים עם העמותה התבטא רמון בגילוי לב: "בשנה שעברה הם היו דבר נהדר. החלום שלי היה שהעמותה תהיה הבעלים. לצערי זה נכשל, בגלל שהעמותה לא הצליחה לגייס 50 אחוז. היא הצטמקה בחבריה מ-3,000 ל-2,000 העונה. הם היו הפרטנרים שלי, ובשבילם רציתי לקחת את הסיכונים. ואז התחלפה העמותה, ובאו שני אנשים שעושים בה כבשלהם. העמותה נתנה בשנתיים 20 אלף שקל בשוטף. בלי קשר לטביב. העמותה הייתה בעיניי הדבר הכי יפה. נתתי להם וטו על דברים כמו מעבר לאיצטדיון גדול. היה את הדרבי התל אביבי שכבר לא שינה מבחינת מיקום בטבלה. רציתי לארח ברמת גן, והם לא נתנו. התחננתי בפניהם שיתנו לעבור אבל אמרו שאין מצב. כאוהד הבנתי אותם. הם קיבלו 20 אחוז מהמניות ואני סידרתי להם 5 אחוזים. כשהתברר שאין להם כסף, שלחתי להם מכתב שיתנו לי חזרה את האחוזים. הם התחננו שאפרוס להם את זה. התייעצתי עם הלווה והוא הסכים לפרוס.
"יש רק שניים שמובילים את המתקפה עליי, ואני רק מבקש שיהיו הוגנים. אין להם זכויות ניהול אך איתם קיימתי מגעים באופן שוטף. הם לא זכאים לקבל רבע דו"ח, אבל הם קיבלו הכל. הטענה הכי חוצפנית היא לממש את הערבויות שלהם. אותם שניים שלא הביאו שקל להפועל. זה שיא החוצפה. כדי ששכטר ורן יוכלו להיות פה, שמנו ערבויות, כי הם ביקשו. אבל הם לא שמו שקל, ועכשיו הם דורשים שנממש את הערבויות, שזה בכלל הכסף שאיפשר להפועל לפתוח את העונה".
לבסוף התייחס גם רמון לצד המקצועי: "מעולם לא עלה על דעתי לפטר את רן בן שמעון. אמרו לי 'תוציא הודעת תמיכה'. האחרון שהוציאו לו כזו פוטר אחרי שבוע. הוא לא המאמן הכי טוב באוגוסט והכי גרוע בינואר. הוא יודע שלעולם לא עלה בדעתי לפטר אותו. לגבי עומר דמארי, אני לא אתייחס. אתם יכולים לנחש מה אני רוצה לעשות, אך לא לדעת לפניי שכל מי שצריך לדעת יידע".
תגובת עמותת האדומים:
"עמותת 'האדומים' מחזיקה ב-20 ממניות הפועל תל אביב, וזאת על פי רשם החברות. לא החלטנו אם זה מצחיק או עצוב שרמון בוחר לעדכן את התקשורת על התכניות העתידיות, לפני בעלי המניות. בשנתיים האחרונות המועדון בניהולו שקע בחובות ובנוסף קיים חשש שנמכרו חלק ממקורות הכנסה עתידיים של המועדון, זאת רמון לא סיפר לעיתונאים.
"איפה נשמע הדבר שמנהל מאשים את האוהדים בגירעון שהוא עצמו ייצר?! בניגוד לדברי רמון, לא ראינו אף אחד מהחוזים המדוברים, אלא רק בדיעבד. אוהדי הפועל גייסו למען המועדון מיליוני שקלים בשנתיים האחרונות. האוהדים והעמותה (מגיוס תרומות ועליית המחירים במנויים) סייעו לחיזוק הקבוצה, העמותה מסייעת באופן שוטף למחלקת הנוער בעשרות אלפי שקלים כולל שיפוצים שערכה במתחם, העמותה מממנת באופן קבוע פעילויות לאוהדים כגון, הסעות מהפריפריה, הפקת מגזינים ואירועים שונים. כל אלו, מייצרים הכנסות למועדון.
"אם זה לא מספיק, באופן אבסורדי, העמותה היא היחידה שמממנת חיפוש אחר משקיע ובמקביל מכריזה שאם אכן תמצא אחד ראוי, תמכור את חלקה ובלבד שעתיד המועדון יובטח. אם רמון מעוניין שהעמותה ובעלי המניות ייקחו את הניהול, קודם שיסגור את החובות וההתחייבויות העתידיות.
"אנו מחויבים למטרות העמותה ולאוהדים ונמשיך לקדם ניהול תקין ושקיפות. אנו עדיין מקווים שרמון יעמוד בהבטחותיו ובהתחייבויות החוזיות שלו לבעלי המניות ולכל אותם אוהדים שהאמינו לו ושילמו ממיטב כספם. אנו דורשים שיתקיים דירקטוריון ע"פ החוזה החתום בין הצדדים, דורשים שתהיה שקיפות כמובטח ובעיקר דורשים שהמועדון יתנהל ע"פ חזון, יעדים ברורים ובמקצוענות.
"אין לאף אחד משהו אישי נגד רמון, לא שכחנו שהוא היה אחד מהגורמים להוצאת הקבוצה מטביב. במקום להסיר אחריות ולפזר האשמות, אנו קוראים למר רמון לכנס ישיבת דירקטוריון כבר היום ויחד לבנות תכנית הבראה ארוכת טווח. ולא לנהוג שוב בפזיזות, שתתבטא במכירת חיסול של הנכסים הגדולים ביותר של המועדון".