כמו בכל שוק חופשי מודרני, גם בשוק הספורט העסקי-תחרותי כסף קונה יכולת. על המגרש ומאחורי הקווים. אם גודל המשכורת מהווה, במרבית המקרים, אינדיקציה לרמה המקצועית שלך ולמידת ההערכה המקצועית כלפיך, אז אין זה מפתיע שלחצי-גמר גביע המדינה - טורניר בו הכנה מקצועית ומנטאלית של קבוצה היא קריטית (שהרי כל משחק הוא בבחינת להיות או לחדול) - העפילו שלושת מאמני הכדורסל היקרים בארץ, ועוד אחד שאילו היה פותח את העונה בוודאי היה מדורג בטופ-4.
האחד הוא כמובן צביקה שרף, שעד לפני כמה ימים ישב בבית, מובטל, ממתין. כך שעד תחילת השבוע הזה נוצר בענף מצב נדיר ומוזר בו היו ארבעת מאמני הכדורסל הישראלים הוותיקים, הבכירים, המוכחים והמצליחים ביותר - שרף, וגם פיני גרשון, מולי קצורין ואריק שיבק - נטולי-קבוצה ופנויים להובלה (אומנם, שיבק הוא קצת יוצא דופן ברשימה הזו, כי הוא מחזיק בג'וב חשוב באיגוד, אבל כבר הצהיר שהיה מעוניין, בסיטואציה הנכונה, לשוב ולאמן קבוצה).
שרף: "בכל קבוצה שאני מאמן אני רוצה להיות הצד המנצח"
מכבי ראשון לציון: צביקה חזר למקום הטבעי שלו
מכבי תל אביב ניסתה להחתים את אלכסיס אז'ינסה
שיחות עם ארבעת הטנורים הללו או עם אנשים בסביבתם הביאו אותי לתובנה שהיו מוכנים לחזור ולאמן אפילו בליגת העל. בירושלים טוענים שגרשון היה מוכן לשוב מן הפרישה הזמנית לו נתנו בידיו את שרביט האימון; אלא שלשיטת בכירים בקבוצה "לא היינו, בקיץ הזה, במקום של להביא מאמן כמו פיני". זה לא אומר שאם ירושלים תסיים את העונה הנוכחית בלא כלום - ואחרי ההדחה מהגביע זו סיטואציה בהחלט ריאלית - בראד גרינברג לא יפנה את מקומו, למרות החוזה התלת-שנתי עליו חתם בקיץ. ואז גרשון בהחלט יוכל לבוא בחשבון, למרות שמבחינת סכומי כסף הוא מצוי בספירה אחרת מהשלושה האחרים.
(אפרופו גרשון: לקראת סיום העונה החולפת כמעט סגר בפנאתינייקוס. הוא אמור היה לחתום בקבוצה ולהביא איתו עוזר-מאמן ישראלי בכיר, אלא שפאו ניצחה, במפתיע, את אולימפיאקוס בגמר הפלייאוף היווני, והמאמן אגיריס פדולאקיס ניצל. כפי שהירוקים נראים בינתיים, גם זה עניין זמני וגרשון עוד עשוי למצוא את עצמו בקרוב בקבוצה הגדולה של אתונה. לאחרונה קיבל עוד שתיים-שלוש פניות מקבוצות בחו"ל, וסירב).
שיבק, קצורין ושרף המתינו להצעה הנכונה מקבוצה ישראלית. יצחק פרי מראשון דיבר העונה, עוד לפני שפנה לשרף, גם עם שיבק וקצורין. לשיבק הציע להחליף את בוסאני בקיץ, ועם קצורין ניהל מו"מ מתקדם לפני שבועות ספורים, שלבסוף התפוצץ על כמה עשרות אלפי דולרים; כך שההצהרות של פרי על כך ש"צביקה היה האופציה הראשונה שלנו" הן בלתי-מדויקות במקרה הטוב. עפ"י הערכות, קצורין דרש כ-65 אלף דולר נטו עד סוף העונה. ראשון הציעה לו כ-35 אלף דולר. קצורין סירב. לאחר מכן הגיעה הפנייה לשרף, שהסכים, כנראה, לסכום של כ-40 אלף דולר.
לא היו אלו סכומי עתק שהחזירו את שרף לקווים. גם לא קיבל על עצמו לעמוד בראש פרויקט חדש או ייחודי שעשוי היה להציב בפניו אתגר מקצועי שיעורר את רעבו הנושן לאימון; ככלות הכול, ראשל"צ הנוכחית היא קבוצת תחתית מן המניין, שצפויה להיאבק עד לסיום העונה על הישרדותה בליגה.
אם כך, מדוע הסכים לחזור ולאמן עתה, אחרי שנים בהן המתין, לכאורה, ל"סיטואציה מקצועית נכונה"?
זו לא הפתעה גדולה, מסבירים מקורביו של שרף. מעבר למשכורת הסדירה (בחודשים האחרונים עבד שרף באופן סדיר רק בתוכנית הספורט של רדיו 103), ההדחה מהטלוויזיה - משידורי היורוליג בערוץ 10, ומיד לאחר מכן מערוץ הספורט (שם פרשן משחקים, הופיע ב"יציע העיתונות" והגיש-פרשן בתוכנית "חמישיות") - הותירו בשרף, לטענת המקורבים, "צלקת עמוקה".
"בטלוויזיה ראו את צביקה, שמעו אותו, דיברו עליו, הוא שוב היה סלב", אומר אחד ממכריו. "תחשוב על זה שבמשך פרק זמן מסוים הוא הופיע כמעט בכל יום. הוא נשאר בענף, בעמדות משפיעות, ועשה כסף לא רע. אבל פתאום, בבת-אחת, הוא איבד כמעט הכול ונשאר רק עם הרדיו. פתאום הוא נעלם. ולא פחות חמור - מי שהחליף אותו בערוץ 10 ובערוץ הספורט היה פיני גרשון, שמקיים עם צביקה כבר עשרות שנים יחסי אהבה-שנאה. זה הוסיף עוד עוצמה למכות שקיבל האגו שלו".
גם בגיל 62 נותר שרף אדם אמביציוזי וחרוץ. חסימת הנתיב הטלוויזיוני הגבירה את הרצון, שתמיד היה קיים בו, לשוב ולעסוק במקצוע האמיתי שלו - אימון כדורסל. ו"חזרה לליגה היא לא רק בבחינת משכורת, אלא גם מחדשת את ה'באזז' סביבו", אומר המכר. "הוא שוב חוזר לתודעה, שוב בטלוויזיה, שוב מדובר. אין ספק שיש גם לזה חלק בדחף שהתגבר לחזור לקווים, ורצוי בישראל".
כך שראשון היא אומנם לא מושא חלומותיו של שרף, אבל מבחינתו היא בבחינת נחמה פורתא אחרי החודשים הקשים שהתרגשו עליו. ואצל המאמן המיתולוגי שכבר המציא את עצמו כל כך הרבה פעמים מחדש, שהצליח לנסוק בתוך חודשים ספורים ממעמקים לגבהים, ולחילופין גם חווה צניחות חופשיות מהאולימפוס לקרקע - שני משחקים נוספים, תיאורטית, והוא לוחץ לנשיא המדינה את היד על הפודיום; שני משחקים מתואר מקומי ראשון מאז הזכייה באליפות עם מכבי אי-שם בשנת 1997.
אפשר לבקר את ההתנהלות הכללית של ראשל"צ תחת הנהגת יצחק פרי, אבל צריך להעריך את רצונו של היו"ר לעבוד עם המאמנים הבכירים ביותר בכדורסל הישראלי. "קבוצה שמכוונת לצמרת צריכה מאמן בכיר שיקדם אותה", הוא אומר. ההחתמה של שרף היא צעד משמעותי עבורו.
אבל אפרופו עניין שרף, שאלה שצריכה להישאל היא איך קורה מצב בו המאמנים בני דורו - כולם בסוף שנות החמישים ובתחילת שנות השישים לחייהם - נפלטו מהענף. זה יכול להיות מובן מקום בו אותם מאמנים מחזיקים במשרות ראויות בחו"ל, כפי שקרה לרובם בשנים האחרונות: קצורין לא מאמן בליגה מאז סוף שנות ה-90' (לאחרונה אימן את עירוני רמת גן, ב-99'); גם שיבק לא אימן בארץ למעלה מעשור; שרף, להוציא את האפיזודה האחרונה במכבי - גם היא לפני חמש שנים - אימן בארץ לאחרונה את גליל עליון (2003), ולפני כן את הפועל ירושלים (2001). כך שאפילו שרף, אולי המאמן הפעיל המזוהה ביותר עם הכדורסל הישראלי, נפלט מהליגה לפני כעשר שנים. וגרשון אימן לאחרונה קבוצה ישראלית שאינה מכבי בשנת 1998 (ראשל"צ).
אלו מאמנים שהניחו את היסודות לכדורסל הישראלי המודרני, שהיו הפנים של הענף בשנות ה-80' וה-90', ושפשוט התפוגגו מהענף המקומי. לכן אולי אין זה מפתיע שדווקא בעשור האבוד של הכדורסל שלנו, מסוף שנות ה-90' ועד לשנים האחרונות ממש, נותרה הליגה הישראלית - להוציא, כמובן, את מכבי תל אביב - יתומה ממאמניה הבכירים (ונזכיר שאפילו ארז אדלשטיין לא הסכים לחזור לאמן בליגה במשך חמש שנים, מאז עזב את הפועל ירושלים ב-2006 ועד שמונה למאמן הפועל תל אביב ב-2011). קשה להאמין שאין קשר בין הדברים.
שרף חזר למעגל העבודה, אבל השלושה האחרים עדיין בחוץ. אלא שבניגוד להנחה הרווחת, לפחות קצורין ושיבק מוכנים לשוב גם לקבוצות שאינן מכבי תל אביב או הפועל ירושלים. זו בעיקר שאלה של אופק מקצועי ואוטונומיה - לא רק שאלה של כסף.
"לא אכחיש שהאימון מאוד חסר לי", אומר שיבק. "אני רוצה לאמן. אירופה היא כמובן אופציה, אבל גם ישראל. אני יודע שבאירופה עובדים בשביל סכומים גבוהים יותר, ושבארץ אצטרך להתפשר. אבל אם תגיע הצעה רצינית ממועדון ישראלי, בשביל לחזור הביתה אני מוכן להרוויח פחות".
"אני רוצה לעבוד, אבל רוצה משהו עם אתגר", מוסיף קצורין. "אני לא איזה מאמן בן 20 שרוצה סתם ג'וב. אני רוצה להגיע לקבוצה שאוכל להביא אליה את הכישורים שלי וליהנות. ברגע שזו לא מכבי או ירושלים, השאלה היא איזה תקציב הקבוצה מעמידה, מה השאיפות שלה, לאן היא רוצה להגיע. אני מחפש אתגר. השכר הוא גם חשוב, אבל אני יודע שבארץ לא אקבל את הכסף של אירופה. אני רוצה קבוצה שמרימה פרויקט. בכנות, אם ירושלים הייתה פונה אליי בקיץ, הייתי הולך לשם".
שיבק מסכים עם האמירה האחרונה הזו של קצורין. "אני לא רואה פחיתות כבוד בלעבוד בקבוצות שהן לא מכבי וירושלים. מה זה 'קבוצות קטנות'? לא מעט פעמים הלכתי לקבוצות שנחשבו קטנות ועשיתי אותן גדולות. חשוב לי מי המנהלים של המועדון, וחשוב לי לראות האם יש למועדון ויז'ן. כי לבוא ולעשות שנה אחת באיזו קבוצה, זה לא מעניין אותי. לבוא ולבנות משהו לשנתיים-שלוש זה מעניין. השאלה היא איזו קבוצה תרים את הכפפה ותלך לכיוונים האלה".
קצורין ושיבק אימנו בשנים האחרונות בליגות אירופאיות מסדר גודל בינוני (כל ליגה שאינה הספרדית, האיטלקית, הרוסית או היוונית). למשל, הליגות בגרמניה, בבלגיה, בהולנד ובפולין. אלא שגם הקבוצות בליגות האלה משלמות למאמנים סכומים שאינם מקובלים בארץ. קבוצה בינונית-בכירה בליגה במערב אירופה - הגרמנית, למשל - משלמת למאמנים סכומים שמתקרבים ל-200 אלף אירו נטו לעונה, לא כולל הוצאות מחיה שמוערכות בעשרות אלפי אירו נוספים.
ובישראל? להוציא את דיוויד בלאט, שמשתכר במכבי כ-650,000 דולר נטו בעונה, עומדת משכורת ממוצעת של מאמן בליגת העל על 60-80 אלף דולר נטו לעונה בלבד (כ-40-60 אלף אירו) - כשמרבית ההוצאות מוטלות על המאמן (דיור, מחיה וכו'). "בסכומים האלה אתה מחתים היום כמעט כל מאמן", אומר גורם בענף.
המאמן השני ברשימת המשתכרים בליגת העל בכדורסל הוא עודד קטש. אילת משלמת לקטש כ-150,000 דולר נטו בעונה; סכום אדיר במושגים מקומיים. ארז אדלשטיין מדורג במקום השלישי, עם כ-110,000 דולר נטו בעונה. בראד גרינברג מהפועל ירושלים רביעי, עם כ-100 אלף דולר. יתר המאמנים מקבוצות הביניים מרוויחים בין 60 ל-80 אלף דולר (בירנבוים בהרצליה, דרוקר בגלבוע/גליל, פרנקו בחיפה, ליובין בחולון).
הבעיה המרכזית היא עם קבוצות הדרג התחתון. קבוצות כמו נתניה, אשדוד ונס-ציונה משלמות למאמנים שלהן סכומים שעומדים על כ-15,000 שקל נטו בחודש - או בחישוב עונתי, בין 35 ל-40 אלף דולר נטו בעונה. זה כסף כל כך קטן, עד שהוא מאפשר להן להיפטר מהמאמנים בכל שלב, ולמעשה גם מחייב את אותם אנשי מקצוע להחזיק בעבודה נוספת מהצד.
עוד נעסוק בכך בזמן הקרוב, אבל כשבוחנים את הסכומים הללו חייבים לתהות: האם לא הגיעה העת להצבת שכר מינימום גם למאמנים?
ohad@walla.net.il
