מחזירים את החוקים לדרבי

אלמוג כהן: "בהפועל, כשידעתי שאין סיכוי לא נתתי אקסטרה. בארץ איבדתי את זה"

אחרי שנה קשה, אלמוג כהן מודה שהתקופה בישראל לא עשתה לו טוב: "חשבתי שיבוא לי פה בקלות". ואז הוא קיבל את המפתחות באינגולשטאט ("לא האמנתי שאהיה קפטן בקבוצה בגרמניה") וחזר לפרוח. ראיון עם פייטר שמאבחן את הבעיה של הפועל תל אביב, ולא רק בדרבי

ענבל מנור
one

בוידאו: הדרבי הראשון שבו אלמוג כהן השתתף, ה-0:4 של מכבי על הפועל תל אביב

טוב לדעת (תוכן מקודם)

פיתוח מהפכני לטיפולי אנטי אייג'ינג בבית - בהנחה מיוחדת והחזר כספי ללא תוצאות

בשיתוף נומייר פלוס
לכתבה המלאה

- מה למדת בחצי השנה האחרונה בארץ?

אלמוג כהן נעצר לשנייה. חושב ואז יורה: "למדתי להעריך איפה שאני. הכול קרה לי די מהר. שיחקתי במכבי נתניה ונכנסתי ישר להרכב, ישר קפטן. השתחררתי מהצבא ותוך חודש חתמתי בגרמניה. הכול היה קל ולא הערכתי מה זה להיות בליגה עם ממוצע קהל של 30 אלף איש בליגה הראשונה ו-10-15 בליגה השנייה. אני מודה לקב"ה שאני נמצא איפה שאני נמצא. למדתי שרק דרך עבודה קשה באמת אפשר להצליח. בהפועל, כשידעתי שאין סיכוי שניקח גביע ולא התמודדנו על כלום, הורדתי את הרגל ולא עשיתי אקסטרה אימונים. הרגשתי במגרש שאין לי יתרונות על שום שחקן. פעם גם מול שוויינשטייגר הרגשתי יתרון של כושר ו'לא לוותר'. בארץ איבדתי את זה".

הוא עומד לסגור את השנה הקשה בקריירה. אחרי הפריצה המטאורית בנירנברג באה דעיכה מקצועית איטית, שהמשיכה בחצי שנה קשה בהפועל תל אביב. בדרך איבד גם את המקום בנבחרת. גם הקיץ היה מלא בשמועות והסתיים בחתימה דווקא באינגולשטאט מתחתית הליגה השנייה בגרמניה. שם הוא מתחיל מחדש את המסע לצמרת. מסע מקצועי ומנטאלי. בראיון נרחב לוואלה! ספורט מספר כהן על הרגעים הקשים, החיבור המיידי לקבוצה החדשה ומנתח גם את האקסית האדומה לקראת הדרבי.

אחרי שנה לא קלה הוא מרים את הראש. אלמוג כהן (צילום: אימג'בנק - Gettyimages)

הקיץ, כאמור, היה מורכב. "לפני שחזרתי לפתיחת האימונים (בנירנברג) אמרתי ל(מרטין) באדר המנהל הספורטיבי: 'שמע, המאמן לא בונה עליי'. הוא ענה שהוא אוהב אותי ומעריך אותי ואם אני צריך, יש לי את הזמן למצוא קבוצה. הגיעו הצעות מראפיד וינה, אוסטריה וינה ובוכום, אבל חיכיתי להצעה יותר טובה והחלטתי להצטרף לאימונים בנירנברג שבועיים אחרי שהתחילו. המאמן היה עצבני ולא הסכים לי להתאמן עם הקבוצה הראשונה. התאמנתי עם המילואים וכשהגיעה ההצעה, נסעתי לאינגולשטאט ראיתי את המתחם והאצטדיון ושמעתי מה הולכים לבנות. זו קבוצה עם ספונסר חזק. רציתי לבוא למקום בו אהיה בורג ויהיה כיף. ישבנו 10 דקות וזהו. הבנתי שכאן אני רוצה להיות".

ספר קצת על הקבוצה.

"אני נמצא במקום שהוא בין מינכן לנירנברג, מקום טוב וחם. חברת אאודי משמשת כספונסר ורוצה שהקבוצה תצליח. האנשים של אאודי כל יום במתחם ודואגים לכל דבר. אפילו בנירנברג לא טסנו כל משחק. מתחם האימונים ברמה גבוהה. זו לא עיר שבאטרף על כדורגל, אבל בטווח הארוך רוצים לעלות ליגה. אאודי משקיעה המון כסף וקונה שחקנים בשביל לעלות. עשינו ריצה בחודש וחצי האחרון ועכשיו רחוקים שמונה נקודות מעליה. כרגע לא מסתכלים לשם, אבל בליגה הזו כל קבוצה יכולה לנצח כל קבוצה. אני מאמין שנהיה בצמרת ובשנה הבאה אאודי ישקיעו הכול כדי לעלות".

כשחתמת, אינגולשטאט הייתה במקום האחרון אחרי כמה מחזורים. לא חששת?

"בנו קבוצה חזקה עם התקציב הרביעי בגודלו בליגה. היו הפסדים כואבים בהתחלה וזה לא התחבר, אבל מאז עשינו תוצאות מעולות נגד קבוצות שרוצות לעלות ליגה. ראיתי את השמות בסגל, שחקנים עם ניסיון כמו קאיובי שלקח אליפות עם וולפסבורג. מההתחלה קיבלו אותי טוב, אבל היה לי חוסר מזל. ברוב המשחקים הייתי בין המצטיינים ואז אחרי כמה משחקים נפצעתי. חזרתי וספגתי את האדום שעשה ברייק. בנירנברג נתתי חצי עונה מדהימה, אבל בחצי השנה הראשונה עד עכשיו הכי נהניתי. יש לי תקופה מצוינת".

שמגיעה אחרי השנה הכי קשה בקריירה.

"עברתי שנה מאוד קשה. היה לי די סבבה בנירנברג, אבל אחרי שנתיים וחצי הרגשתי קושי להיות בחו"ל. הרגשתי שאני חייב להתנקות ובאתי להפועל תל אביב. אם אני מסכם, בחודשיים הראשונים שיחקתי מצוין, הייתי הבולט בקבוצה, אבל ברגע שהפסדנו בגביע התבאסתי על הכול - על המשבר ועל זה שלא שיחקנו טוב. צריך להודות שמכבי הייתה ברמה הרבה יותר טובה. ההפרשים היו עצומים. אליפות בכלל לא הייתה רלוונטית".

ואחרי שנה כזו, מאיפה האומץ לחזור לאירופה?

"אני יודע מה עשיתי בגרמניה, איזה שם יש לי פה וכמה מחזיקים ממני. בגרמניה הכול עובד לפי סטטיסטיקות: רמת הדיוק, רמת הפס, כמה פסים אתה נותן במשחק, כמה חילוצים וכמה אתה רץ. מעריכים שחקנים כמוני בגרמניה".

יותר מאשר בארץ?

"הרבה יותר. בישראל אוהד רואה מי נתן גול, אבל הוא לא רואה מי רץ 12-13 קילומטר וחילץ כדורים, זכה ב-7 מ-10 תיקולים ונגע 90 פעם בכדור. שחקנים כמוני הם יותר שחקנים של הקבוצה ועושים הכול כדי שהשחקנים היותר יצירתיים יבואו לידי ביטוי. בגרמניה הסטטיסטיקות מפורסמות בכל האתרים וזה דבר שיפה לראות".

המשחק ששבר. הפועל ראשון לציון מדיחה את הפועל תל אביב מהגביע (צילום: מגד גוזני)

ההשתלבות באינוגלשטאט הייתה מהירה. אפילו שימשת כקפטן.

"לא דמיינתי ולא חלמתי שאהיה קפטן של קבוצה בגרמניה. מצד שני, ידעתי שאני חזק בקבוצה. במשחקים ששיחקתי הקבוצה ניצחה וכשלא שיחקתי, הקבוצה הייתה פחות טובה. ההשפעה שלי טובה מבחינה חברתית ופסיכולוגית כי אני אוהב לצחוק, לגבש ולשמוח. קיבלו אותי מדהים ואחרי שהמאמן מרקו קורץ פוטר, המאמן החדש אמר לי: 'אני רוצה שתהיה הקפטן עד שאחליט מי צריך להיות קפטן קבוע'. בניצחון על גרויטר פירת היה לי את אחד המשחקים הטובים שלי בגרמניה. רק חבל שקיבלתי אדום טיפשי שלא מתאים לי וזה קצת העיק עליי. הורחקתי משלושה משחקים שנפרשו על חודש וחצי בגלל פגרת הנבחרת. הרגשתי בהם כל יום ויום.

חזרת ושוב נפצעת.

"הבעיה העיקרית שלי היא שהעמסתי על הגוף כשחזרתי לגרמניה ולא עשיתי הכנה טובה. הגוף די קורס, אני נפצע כמעט מכל דבר, אבל נשארו עוד שני משחקים עד פגרת החורף ואני מקווה שזה יעבור ואז תהיה מנוחה. עבדתי מאוד קשה בארבעת החודשים האחרונים. שינוי בצורה של הגוף, עבדתי הרבה על כושר. רק דרך עבודה קשה אפשר להגיע לאן שמגיעים. מגיע קרדיט לפסיכולוג הספורט דן ולנסי. כשפחות האמנתי וחשבתי על איזה שנה עברה עליי, אחרי שהייתי בנירנברג והרגשתי שאני עושה צעד קדימה, עשיתי שישה אחורה, הוא הרים אותי עם שיחות כל ערב, ידע לתת לי בראש ולהגיד לי איך לעבוד".

נשמע שעברו עליך הרבה מחשבות בקיץ.

"עברו הרבה דברים בראש, אולי להישאר בארץ, וכאן מגיע לו כל הכבוד. הוא אמר לי: 'אתה חתיכת מניאק. כשאתה רוצה לעבוד, אין אחד שיכול עליך. אתה צריך לבוא ולטרוף ולא להיות פרימדונה כמו בחצי השנה האחרונה. חשבת שהכול יבוא בקלות, ואם תמשיך לחשוב כך, תמצא את עצמך למטה'. הוא דיבר איתי ועורר אותי. התחלתי להבין שצריך לעבוד כמו חמור ולחזור להאמין בעצמי כי לא יכול להיות ששיחקתי בהרכב בבונדסליגה והייתי מצוין ועכשיו אני לא טוב. הורדתי רגל וחשבתי שיבוא לי בקלות, אבל בכדורגל אין בלוף. מי שלא עובד קשה, זה מתגלה. קמתי מהמצב הקשה ועכשיו אני במקום אחר. מקום של יותר רוגע. פעם הייתי משתולל ומתעצבן ועושה בעיות אם לא הייתי משחק. לא הייתי מקבל את הדעות של המאמן ורב עם שחקנים. עכשיו אני בוגר ומבין את המקצוע. חצי השנה בישראל תרמה לי המון לטווח הארוך. למדתי המון דברים".

"התחלתי להבין שצריך לעבוד כמו חמור ולחזור להאמין בעצמי כי לא יכול להיות ששיחקתי בהרכב בבונדסליגה והייתי מצוין ועכשיו אני לא טוב. הורדתי רגל וחשבתי שיבוא לי בקלות, אבל בכדורגל אין בלוף. מי שלא עובד קשה, זה מתגלה". כהן בעוד רגע של אכזבה בבלומפילד (צילום: ברני ארדוב)

מה דעתך על הפועל תל אביב הנוכחית?

"הבעיה היא שגם בשנה שעברה הם עברו שינוי והשנה שוב עוברים שינוי. אני מקווה בשבילם שזה יישאר כמה שנים ולא כל שנה יבנו פרויקט מחדש. יש להם קהל מדהים ואיכות של קהל שלא ראיתי בכל מקום. אין בגרמניה אוהדים שלא מפסיקים לעודד בכל תוצאה. זו קבוצה שחייבת לרוץ בצמרת ולרוץ חזק ואני מאמין שהיא תתחבר. יש בסגל שחקנים דומיננטיים וטובים כמו אבוטבול, ורמוט, שכטר ודמארי. זה כרגע לא מתחבר, אבל ברגע שזה יקרה, הביטחון יעלה".

מוזר לדבר על חיבור במחזור 13. בינתיים, הליגה בורחת.

"נכון, אבל חשוב לזכור שמכבי תל אביב מעל הליגה. היא במקום אחר של ניהול ומקצוענות. זה סוג של אירופה. כשאתה רואה אותם מבחוץ עם הסגל הגדול ואיך יודעים להחזיק את כולם, אתה מבין שצריך להיות מאמן מאוד חכם וטוב כדי להחזיק סגל גדול ולשמור על 90 אחוז ממנו מרוצה וחיובי. כרגע, למכבי אין שום יריבה רצינית מבחינת סגל והתנהלות. לא משנה מה קורה שם הכול עובר חלק והכול עובר כאילו כלום לא קרה. שקט שאני לא זוכר אף פעם במועדון הזה. מגיע להם שאפו".

אז יש להפועל מה לחפש בדרבי?

"הפער הוא עצום. מכבי קבוצה הרבה יותר טובה, אבל להפועל יש שחקנים שבמשחק נתון ובמשחק אחד יכולים לעשות משהו. בדרבים בעבר, גם כשהיו פערים ראינו שהכול יכול לקרות. למארחת בדרבי יש יתרון גדול, אבל ההרגשה שלי שהפועל לא תפסיד. יהיה משחק טוב. אולי תיקו 2:2".

"כשאתה רואה אותם מבחוץ עם הסגל הגדול ואיך יודעים להחזיק את כולם, אתה מבין שצריך להיות מאמן מאוד חכם וטוב כדי להחזיק סגל גדול ולשמור על 90 אחוז ממנו מרוצה וחיובי" (צילום: ברני ארדוב)

מה הפועל צריכה לעשות בשביל להציל את העונה?

"היא לא צריכה שינויים. הכול מתנהל בסוג של לחץ. ברגע שקבוצה בבנייה צריך לתת זמן שהכול יתחבר. לא מכל הפסד צריך להגיב כאילו נחרב העולם ולא מכל ניצחון להגיד שחוזרים למאבק האליפות. ברור שיש שם שחקנים מצוינים ואנשים לא מבינים איפה הבעיה. הפועל צריכה שקט ולתת לאנשים לעבוד, אבל התקשורת לא רוצה לשמוע".

אולי הציפיות לא ריאליות. הפערים גדולים מדי

"בטוח שרן בן שמעון אומר שהפועל לא ברמה של מכבי וגם השחקנים יגידו את זה. גם אם הפועל תנצח בדרבי, היא לא באותה ברמה והם צריכים להבין את זה שהם לא מחוברים. מכבי קבוצה מחוברת ומיומנת לנצח גם כשהיא משחקת מגעיל. זה ההבדל בין הקבוצות".

גם האקסית שלך מכבי נתניה דוהרת לליגת העל.

"אני אוהד של מכבי נתניה. בשבילי זה סוג של בית ותמיד אמרתי שאחזור לשחק שם. קצת כאב לי שכשחזרתי לישראל בעונה שעברה, זה לא קרה. אבא שלי התקשר ורצה שאהיה שם, אבל זה לא היה רלוונטי מבחינתם ולכן גם לא מבחינתי. אין מאושר ממני לראות אותם מצליחים. בכלל העונה טובה בשבילי. גם הפועל באר שבע בה גדלתי רצה בצמרת, נתניה מצליחה וכיף לראות שהקהל חוזר, יש הנהלה יציבה וקבוצה חזקה, מתלהבת ולוחמת. אני עוקב אחרי כל משחק".

צריך שקט, אבל התקשורת לא רוצה לשמוע. רן בן שמעון (צילום: ברני ארדוב)

חולם לחזור לבונדסליגה?

"כשחזרתי לעבוד עם הפסיכולוג סימנתי מטרות וזו הייתה אחת מהן. כרגע המטרה שלי היא ליהנות ולהמשיך להשתפר, לעבוד קשה וכשאחזור לשם, אהיה שחקן מוכן נפשית מנטאלית. לא הייתי מוכן לזה לפני ארבע שנים. הייתי שחקן שנלחם ועובד, אבל לא הייתי מוכן מנטאלית בשביל להגיע למקום שהגעתי. אני עדיין מתחיל בתהליך של לעבוד על המנטאליות וזה השתנה בהפועל תל אביב. אני עובד עם עצמי ובינתיים רוצה גם ליהנות. מכדורגל צריך ליהנות".

נבחרת?

"אני מקווה שאקבל זימון כמו שקיוויתי לפני כל המשחקים האחרונים. אני רוצה להיות חלק יותר משמעותי בקמפיין הקרוב כמו שהייתי הקמפיין הקודם ולהוכיח שמגיע לי להיות בנבחרת. היו לי משחקים טובים ואני מראה שהמקום שלי בסגל".

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

בשליחת תגובה אני מסכים/הלתנאי שימוש
    לוגו - פיקוד העורףפיקוד העורף

    התרעות פיקוד העורף

      walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully