מסע בין כוכבים

מופע יחיד: הדומיננטיות של כריס פול בלוס אנג'לס קליפרס

כריס פול מחבר את הקליפרס, הופך העונה למנהיג בלתי מעורער וממקסם את יכולותיו תחת דוק ריברס. יש לו את כל מה שצריך כדי לקחת את הקבוצה עד הסוף, אבל רק בתנאי שהדומיננטיות שלו לא תייצר תלות אלא עוצמה. שגיא רפאל על הברומטר של לוב סיטי

שגיא רפאל

כריס פול היה השחקן החופשי הבכיר בקיץ האחרון, מה ששימן את הגלגלים בלוס אנג'לס, וגרם לקליפרס לעשות כמה מהלכים שישכנעו אותו לחתום. זה התחיל מהפיטורים של ויני דל נגרו, והמשיך בהגעה של דוק ריברס, ג'י ג'י רדיק, וג'ארד דאדלי. כריס פול לא חשב פעמיים, וכבר בשעות הראשונות שבהן אפשר היה לדבר עם שחקנים חופשיים, סיכם בעל פה עם הקליפרס על המשך דרכו בקבוצה. אפילו דונלד סטרלינג, הבעלים הידוע לשמצה של הקבוצה, לא הצליח לתקוע מקלות בגלגלים, והוא ניסה. החל מלהאשים את פול פומבית בפיטורים של דל נגרו, וכלה בניסיון לבטל את הטרייד של רדיק אחרי שהכול כבר סוכם.

את פול זה לא מעניין יותר. הוא פתח את העונה עם שיא דאבל-דאבל רצופים של 13 משחקים. חייבים לסייג את השיא, שכן בתקופתו של מג'יק ג'ונסון, שהחזיק את השיא הקודם (11 משחקים רצופים בפתיחת העונה), הרבה אסיסטים של היום, לא נחשבו. בתקופת מג'יק אם השחקן הקולע היה מוריד את הכדור לרצפה, זה לא נחשב אסיסט. מג'יק בימינו לא היה יורד מדאבל-דאבל. אבל עדיין אין בזה כדי להקל ראש בהישג של פול, שקשור ישירות לדרך שבה דוק ריברס בנה את ההתקפה של הקליפרס סביבו.

דאון טאון: הבעיה שיוצרת את הריקבון של הניקס

גל מקל לוואלה! ספורט: ”נדחקתי לספסל, אבל הראיתי שאני מוכן"

בריאנט חזר: ”הרגשתי טוב, אני יודע מה צריך לעשות”

עוד בוואלה! NEWS

ההחלטה הגדולה: איך יודעים שהגיע הרגע לעבור לדיור המוגן

לכתבה המלאה
13 דאבל-דאבל רצופים והאיש שמפעיל את המכונה של ריברס. כריס פול (צילום: אימג’בנק, Gettyimages)

המצלמות החדשות והסטטיסטיקות שעוקבות אחרי שחקנים מדגישות את השליטה של פול בהתקפה. הוא נוגע בכדור 95.6 פעמים בממוצע למשחק. רק קמבה ווקר וג'ון וול נוגעים בכדור יותר. הוא מוביל את הליגה עם 11.9 אסיסטים, אבל יותר מזה, הוא מוביל את הליגה עם 21.8 הזדמנויות לאסיסט, הרבה לפני וול עם 18.5. הזדמנות לאסיסט מוגדרת כמסירה שבעקבותיה הגיעה זריקה, שאם השחקן הזורק היה קולע אותה היה נרשם אסיסט. האסיסטים שלו מייצרים 26.4 נקודות, גם כאן הרחק לפני השאר.

ההתקפה של ויני דל נגרו הייתה בנויה בעיקרה על היכולות של פול. חסימה בתחילת ההתקפה למוביל הכדור (פול או קרופורד) ומשם השניים היו צריכים לאלתר כשהשאר בעיקר עמדו והסתכלו. לא מעט התקפות הסתיימו בהאלי אופ, אולם לא פחות הסתיימו בזריקה גרועה תחת לחץ השעון. כשזה הגיע לפלייאוף, ממפיס למדו את ההתקפה, ולקח להם משחק וחצי לעצור אותה. לדל נגרו לא הייתה תשובה.

אצל ריברס המצב דומה אך שונה. גם הוא בנה את ההתקפה של הקליפרס על היכולות של פול, אולם בניגוד לקודמו הוא לא הסתפק בלשים לו את הכדור ביד, הוא מזיז את השחקנים מסביב לפול, כדי לייצר הזדמנויות לסלים קלים. הפיק אנד רול עדיין קיים, אבל יש תרגילים שנועדו לשחרר את הקלעים, יש המון תנועה, ומשחק בין שניים. שום דבר לא נלקח כמובן מאליו, ואפילו הכנסת כדור פשוטה לגריפין נבנתה ביעילות. במקום שגריפין יחפור מול שחקנים גדולים וחזקים, הוא נע לצד החלש, כשהכדור נע איתו, ומקבל אותו לפני שההגנה מספיקה לסגור את נתיב המסירה. בפשטות, דל נגרו בנה על היכולת של פול, ריברס ממקסם אותה. העלייה במספר האסיסטים של פול היא הראיה המרכזית שהשיטה מצליחה.

שם את הכדור ביד של פול, מזיז את השחקנים סביבו ויודע איך להוציא את המקסימום מ-CP3. ריברס (צילום: AP)

ריברס הביא איתו מהסלטיקס את התרגיל לשחרור הקלעים. הסלטיקס הריצו את זה עם ריי אלן, כשרונדו, פירס או גארנט הם המוסרים. בקליפרס זה עובד רק כשפול הוא המוסר. ריברס מריץ את זה בעיקר עבור רדיק, אבל גם עבור קרופורד, ופול עצמו. יש חשיבות עצומה לקבלת הכדור בעיתוי הנכון, ופול הוא אומן בזה. תזמון המסירה חשוב לא פחות מהדיוק שלה. כשקלע כמו רדיק רץ מאחורי החסימה, זה משאיר לו לפעמים פחות משנייה לשחרר את הכדור. הוא חייב לקבל את הכדור אחרי שהוא כבר הסתובב לכיוון הסל, והרגליים שלו יציבות. שנייה אחת מוקדם מדי תחייב אותו להוריד את הכדור לרצפה. שנייה אחת מאוחר מדי, והשחקן המגן יגיע אליו. פול ורדיק מבצעים את זה ברמה גבוהה מאוד. פול בגלל ראיית המשחק, ורדיק בגלל שזה מה שהוא עושה מאז שהוא היה בן 16. כשהכדור בידיים של קוליסון, או קרופורד, הם מפספסים את הרגע הנכון למסירה, וההגנה כבר מכסה את הקלע. כשפול או קרופורד הם על תקן הקלע בתרגיל, הנטייה שלהם להוריד כדור לרצפה מאפשרת למגן להגיע אליהם לפני שהם יספיקו לשחרר זריקה. רדיק אמנם לא כוכב של הקליפרס, אבל הפציעה שלו פגעה מאוד בשטף של ההתקפה.

וכמובן שיש גם פיק אנד רול של פול ואחד הגבוהים, כשהקלעים מסתדרים בפינות. גם אצל דל נגרו השתמשו בתרגיל דומה. ההבדל הוא שאם ההגנה הצליחה לעצור את המהלך, לקליפרס לא היו אופציות, והם הלכו לזריקה קשה. אצל ריברס יש המשך. פול ינסה להגיע למרכז הבקבוק, משם הוא קטלני. הוא בוחן את ההגנה, ומוצא את האופציה הטובה ביותר. בין אם זה שחקן ליד הטבעת, זריקה חופשית מבחוץ, או זריקה של פול עצמו. אם פול נתקע, הוא יחפש את אחד השחקנים בצד החלש, והמשחק בין שניים יעבור לשם וחוזר חלילה. מה שחשוב הוא שהתנועה לא נעצרת, וההתקפה לא נתקעת. כדי להבין את מה שפול מביא למשחק ולקבוצה אפשר פשוט לראות את אותו תרגיל מתבצע כשג'אמל קרופורד מחזיק בכדור. כשקרופורד מקבל את החסימה הוא מחפש בעיקר את הקליעה שלו, דבר שידוע גם להגנה בצד השני, שמתרכזת בסגירת השחקן עם הכדור. כשפול עושה את זה אי אפשר להשאיר אף אחד חופשי. השחקנים האחרים שיודעים שהוא מחפש אותם ונעים למקומות שבהם הם ישיגו נקודות קלות.

לאחוזים שלו מהשדה יש קשר ישיר לאחוזי ההצלחה של הקליפרס (צילום: אימג’בנק, Gettyimages)

בנוסף להתאמות בהתקפה, ריברס ביקש מפול להיות יותר אגרסיבי בקליעה שלו. העלייה בכמות האסיסטים לא באה על חשבון הזריקות של פול. הוא זורק יותר, מגיע יותר לקו, והוסיף 1.5 נקודות לממוצע מעונה שעברה. הבעיה היחידה היא שהאחוזים של פול ירדו משמעותית (44.2% מהשדה, 29.7% משלוש). שלא במקרה, ניתן לראות קשר ישיר בין האחוזים של פול להפסדים של הקליפרס. בהפסדים פול קולע 38% מהשדה, ו-17% משלוש (4 מ-23). בנצחונות פול קולע ב-48% מהשדה, ו-35% משלוש. הרבה יותר קרוב לממוצעי הקריירה שלו. האם פול לוקח על עצמו יותר מדי? זה התפקיד שלו. כבר אחרי ההפסד במשחק הפתיחה נגד הלייקרס, פול הבין שהוא המנהיג של הקבוצה הזו, והוא זה שצריך לקחת אחריות. זה היה אחד המסרים של ריברס. בימים שבהם לקליפרס לא ילך, פול יעשה ככל יכולתו להוציא את הקבוצה מזה. בימים שלפול לא הולך, הקליפרס יהיו בבעיה.

פול לא מזניח את הצד ההגנתי. יש בו שילוב נדיר ברכזים של כוח ומהירות. הוא משתמש בזה כדי להגביל את השחקן עליו הוא שומר. הוא משתמש בזריזות כדי להקדים את השחקן התוקף ולהפריע לו לחדירה ולקליעה. הוא משתמש בכוח כדי להוציא אותו משיווי משקל, ולהזיז אותו לנקודות פחות נוחות. פול חוטף מעולה, אבל בניגוד לשחקנים אחרים שמהמרים על החטיפה על חשבון הגנה טובה, אצל פול זה מגיע כתוצאה מהגנה טובה. הרבה פעמים פול מקדים את הרכז היריב לנקודה, נותן לו להיכנס לתוך הגוף שלו, ובמאבק יודע לצאת עם הכדור. כמובן שיכולת קריאת המשחק הפנומנלית שלו, והזריזות שלו מאפשרות לו לכסות את נתיבי המסירה.

פול ממוקד בשיפור מתמיד, שלו ושל הקבוצה. יש לו מטרה, הוא רוצה טבעת. אחרי המשחק נגד גולדן סטייט, שבו קלע 42 נקודות, בתצוגה מרהיבה, הוא דיבר בעיקר על כך שהוא איבד יותר מדי כדורים (6). אחרי הפסד לאטלנטה הוא ביקר את ההגנה של הקבוצה, וקרא לשחקנים להתחיל לשנס מותניים. הוא עשה את זה בלי להאשים אף אחד, כמו מנהיג אמיתי. לפול יש את כל מה שצריך כדי להוביל קבוצה לשלבים המכריעים. היכולת, האופי, המנהיגות. דוק ריברס ממקסם את היכולות של פול ומוציא ממנו את הטוב ביותר. האם הקליפרס יכולים ללכת עד הסוף? תלוי בעיקר ביכולת שלהם לשמור. דבר אחד ברור, כריס פול יעשה ככל יכולתו לקחת אותם לשם.

באולסטאר 2013 הוא לקח את ה-MVP, העונה הוא אובססיבי לגבי תואר MVP קצת יותר משמעותי. כריס פול (צילום: רויטרס)

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    לוגו - פיקוד העורףפיקוד העורף

    התרעות פיקוד העורף

      walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully