וואלה
וואלה
וואלה
וואלה

וואלה האתר המוביל בישראל - עדכונים מסביב לשעון

הורגים ברכות: מכבי תל אביב עדיין לא דורסת

מכבי תל אביב שוב התחילה הכי מהר שלה, אבל שוב לא פירקה את היריבה בנוקאאוט. אורן יוסיפוביץ על סוד הפתיחות הרצחניות של הצהובים, על מה שחסר להם לעומת הקבוצה של השנה שעברה (תשאלו את סוזה ופריצה) ועל הערב המרגש של משפחת יצחקי

one

ועדת ביקורת

לרווחת הגולש: טדי, כל כך קרוב, וחוץ מההגעה והפינוי, האצטדיון היחיד שממש גורם לך להרגיש שהגעת למשחק במקום טוב יותר. המקום היחיד בארץ שאתה מרגיש בו קטן, כלום, והמתקן פשוט גדול עליך. שאל כל אוהד איזה יום הוא הכי טוב בעונה. הוא יענה שזה היום שבו עולים לטדי.

קהל בית"ר ירושלים: "אמן" ה"שיווק" אלי טביב סחר במאמניו לטובת מילוא האצטדיון, וזה עבד טוב מאוד. אמנם לא מפוצץ כמו מול הפועל, אבל בטדי היו כ-14 אלף ירושלמים שקצו באלי כהן ובעוד כמה חודשים בטח יקוצו בעוד כמה אנשים. גם אייל גולן הגיע, עם זיפים על הקרחת וצעיף על הצוואר; גם דודו אהרון; גם דגלי לה פמיליה, שבעונה שעברה הוצאו מחוץ לחוק ואתמול בלטו בעוז. העידוד היה סביר פלוס, למרות התוצאה. עידוד של 'לא באמת ציפינו ליותר מזה'. ציון: 8

קהל מכבי תל אביב: כאמור, כיף לבוא לטדי, ובטח בתקופה כה מוצלחת למועדון. 6,000, כמות בלתי רגילה לקהל חוץ, עלתה והרעישה, בתצוגת עידוד החוץ הטובה ביותר בשנים האחרונות. תפאורה מצוינת, גול בזק, עומר אדם במחצית - בנוהל. בסיום, הם הוכרחו להישאר כמעט שעה, בקור המקפיא של דצמבר ירושלמי, עד שהקהל הביתי התפזר. ובכלל לא היה להם קר. ציון: 10

בפינת האנקדוטה: עד כמה המצב של בית"ר ירושלים נורא? מאז 2002/03 לא הפסידו הבית"רים בארבעה משחקים רצופים. עד אתמול.

***

מכבי תל אביב שבה לפסגה עם 1:2 על בית"ר ירושלים

פריצה: אנחנו חייבים 'להרוג' משחקים מוקדם יותר

שלום תקווה על הבעיה של בית"ר ירושלים

הנתונים באדיבות אתר "דריבליסט"

sheen-shitof

עוד בוואלה!

לראשונה טיפלו בסיבה בגללה חליתי בפיברומיאלגיה ולא בסימפטום

בשיתוף מרכז איריס גייר לטיפול דרך אבחון בגלגל העין
ראדה פריצה שחקן מכבי תל אביב חוגג. יוסי ציפקיס
ראדה פריצה שחקן מכבי תל אביב חוגג/יוסי ציפקיס

מעשה שהיה, כך היה

בחליפת ג'ינס של פעם, כאילו לא קור כלבים בחוץ, אבא של ברק יצחקי עשה דרכו מעלה לכיוון הכניסה לאצטדיון טדי. המכנס ג'ינס, החולצה ג'ינס, בכיס האחורי דף נייר שבלט החוצה והפנים ברק. הוא עלה אט אט, ובעת שעבר ליד שער 2 שאל אותו מכר: "נו, בעד מי אתה היום?". ואבא של ברק יצחקי, מבלי לעצור, זרק: "גם וגם".

***

ראדה פריצה אמר שזה צירוף מקרים.

יצחקי הסביר שהכול מתוכנן: "אנחנו קבוצה מאומנת ואנחנו עובדים על המהלכים האלה".

וערן זהבי אמר "אני פשוט עושה ככה", חיכך יד ביד, "וזה מחמם אותי מהר".

שלושת הלצים סתרו זה את זה, אז אולי מישהו יסביר לעזאזל, אחת ולתמיד – מה מכבי תל אביב עושה כדי להיות כזו בדקות הראשונות?

ברק יצחקי (משמאל) שחקן מכבי תל אביב לאחר שכבש לרשת בית"ר ירושלים. יוסי ציפקיס
"זה המקום שגדלתי בו, מן הסתם לא חגגתי". תענוג של שחקן, ברק יצחקי/יוסי ציפקיס

נכון, הבליץ היה צפוי במשחק הזה. הבדלי הרמות צרחו וגם ההרכבים התאימו להנחה הראשונית – הולך להיות פה טבח. ואתה משער שיהיה גול בחמש הדקות הראשונות, ואכן כך היה. זהבי קיבל כדור, פתאום, אחרי דקה ושתי שניות. ואחרי שש שניות נוספות ראדה פריצה שבר בצורת אישית וגלגל בשמאל לרשת של אריאל הרוש ("זה היה משחק מושלם לעשות זאת, עם הקהל שלנו מאחורי השער"). בום רגיל של הצהובים, עד כמה שבום יכול להיות רגיל. באופן אירוני, המבשל והכובש לבשו חולצה קצרה, בניגוד לרוב השחקנים. פריצה, כי הוא משבדיה ושם הרבה יותר קר מפה (אחרי המשחק אמר "היה לי נעים"). וזהבי, בגלל שכל עוד לא הוכח אחרת – זורם שם משהו אחר מדם.

שימו לב למספרים – זה כבר באמת מפחיד. מכבי תל אביב כבשה העונה שבעה שערי ליגה בדקה חד ספרתית. 7 גולים בדקות 1-9. מופרע. בכל העונה שעברה היו להם שמונה כאלה – נתון יפה כשלעצמו.

וכמה שמכבי היא זבנג וגמרנו, בית"ר היא כך מהצד השני. חמש ספיגות בדקות מוקדמות כבר יש העונה, והשער בדקה השלישית באשדוד בשבוע שעבר לווה בשער בדקה השנייה אמש. "כנראה שברנו שיא", אמר דוד אמסלם, כשעל פניו הקלה של 'הייתי בוס 90 דקות יותר מדי'.

מכבי תל אביב האטה לאחר שער הבזק, נתנה לבית"ר להוציא ראש ואפילו – רחמנא לצלן – לאיים מדי פעם על הקורות של חואן פאבלו. אבל עוד לפני המחצית הגיע השני, כשהבן של ההוא עם חליפת הג'ינס כבש לראשונה נגד האקסית. יצחקי חווה פתיחת עונה נהדרת, עם 8 שערים ב-15 משחקים, ואת זה שהתבגר כבר למדנו די מזמן. האופן שבו לא חגג את השער היווה רק חותמת לעניין. "זה המקום שגדלתי בו, מן הסתם לא חגגתי", הסביר. "הייתי צריך לעזור לקבוצה שלי לנצח, ואני שמח שעשיתי את זה. מגיעה מילה טובה לקהל של בי...", כמעט טעה, ומיד תיקן: "מכבי, שנתן פה הצגה גדולה".

יצחקי הוא ג'וקר, ליצן לא קטן, ממזר דשא, אחד שתמיד נראה שלוקח את העסק קצת יותר מדי בקלילות. אבל לא תמיד צריך לחפש צביעות ואינטרסים, לפעמים אפשר פשוט להחמיא לאדם שמתנהג כמו אדם וספורטאי שמתנהג כמו ספורטאי. ויצחקי, כמו שאמר האבא בחליפת הג'ינס, "גם וגם".

בריאן ז'ונס שחקן בית"ר ירושלים. יוסי ציפקיס
גולים כאלה הוא ראה כבר. אווירה כזו הוא לא ראה. ז'ונס/יוסי ציפקיס

יצחקי עלה למכבי תל אביב כ-18 מיליון שקל. צחי אליחן, למשל, הגיע מנצרת עילית לבית"ר תמורת 18 אלף שקל.

באופן אבסורדי, זה אפילו לא מתחיל לתאר את פערי הרמות התהומיים עד כדי כאב ראש. בכל התחומים. ובתוך כל הברדק הזה שסוער בבית"ר ירושלים עד שאלי טביב יחליט שהוא רוצה לנסות להיות בעלים לא-גרוע, עמד לו רוני לוי, גבוה אך המום, מנסה לספוג את האווירה מבלי להרחיב את עומק הטראומה. על הדרך החליף שיחה צפופה עם ג'ורדי קרויף. ביד היה פנקס כחול וקטן.

בפנקס כנראה קשקש משהו על בריאן ז'ונס.

ז'ונס החליף אתמול את אליחן, ואם בשחקנים זולים עסקינן, נספר שהברזילאי – לשעבר בליגות הנמוכות של ארץ הסמבה - הגיע לבית"ר בחינם, והמשכורת דופקת סביב 5,000 דולר בחודש. אולי קצת פחות. אתמול בדקה ה-83 הוא כבש גול שבסופו של דבר היה חסר חשיבות לבית"ר אבל כנראה שבעל חשיבות גדולה לז'ונס עצמו.

"כבר כבשתי שערים דומים בקריירה", אמר באנגלית שבורה, "אבל אווירה כזו לא ראיתי, גם לא בברזיל. עכשיו בא מאמן חדש, ואולי יהיה טוב יותר. כולנו מקווים". מאיפה ההשראה לטילים? אולי מ-CR7: "כריסטיאנו רונאלדו הוא השחקן המושלם, ואני מנסה ללמוד ממנו כל דבר שהוא עושה – בעיקר את הבעיטות החופשיות". אז אולי הבעיטה של ז'ונס לא היתה חופשית במובן הנייח של המילה, אבל היא היתה חופשית לגמרי. וזו כבר בעיה של מכבי תל אביב.

רוני לוי מאמן בית"ר ירושלים. יוסי ציפקיס
הפנקס התמלא. רוני לוי/יוסי ציפקיס

על הנייר, היה כתוב על המשחק הזה חמישייה, לא פחות. וכשפורסמו הרכבי שתי הקבוצות, כל הדרכים הובילו לטבח, בטח אחרי שפריצה פתח איך שפתח. אבל אחרי ששליש עונה מאחורינו, אפשר לומר שמכבי של השנה, בינתיים, היא הכול חוץ מקבוצה דורסת.

מכבי של אוסקר, למשל, סיימה שבעה משחקי ליגה בהפרש של 4 שערים ויותר. מכבי של סוזה, בינתיים – 0. גם שני שערים בשבע דקות מול עכו ושני שערים תוך שש דקות מול רעננה לא הפכו לתוהו ובוהו. אפילו סוזה אמר זאת אתמול: "עדיין חסר הקילר אינסטינקט, נמשיך לעבוד על זה".

להגנת הצהובים ייאמר שהעונה, בניגוד לעונה שעברה, הם משתתפים בשתי מסגרות, "וזה קשה יותר פיזית ומנטלית", הוסיף סוזה. אבל עדיין, לא היה חסר הרבה שאתמול יקרה עוד פנצ'ר הזוי דוגמת מכבי פתח תקוה. בדקות רבות הצהובים פשוט לא עשו דבר, למרות שמולם עמדה קבוצה-לכאורה. ובהחלט ייתכן שהעובדה שמכבי תל אביב לא 'הורגת משחקים', כפי שניסח פריצה, עוד תהיה בעוכריה.

אולי זו שאננות, אולי החיפוש אחר אתגר אמיתי. אבל תראו איך המשחקים של מכבי תל אביב מתפלחים:

הצהובים ניצחו בקלות את הקבוצות במקום 3, 4, 5, 7, 8 (100% הצלחה, 3:16 בשערים), והתקשו/גמגמו מול אלו שמדורגות 9, 10, 11, 12, 13, 14 (שתי תוצאות תיקו, 3:8 בשערים). למזלם של סוזה והחבר'ה, בשבוע הבא הפועל תל אביב מגיעה לבלומפילד. מול האדומים אין מה לדבר על שאננות, ולא על אתגר, ולא על כלום, ורב"ש כבר נע בכיסאו באי נוחות.

אבל אמש, לצד שלוש נקודות והופעה בלתי נשכחת של אוהדיה, מכבי תל אביב הראתה שלמרות הכול - מדובר בקבוצה פגיעה. משובחת, מאומנת, קטלנית, הכי טובה. אבל פגיעה.

אז רק שאלה אחת נותרה בעינה - האם מישהו ינצל זאת?

לתגובות: orenjos@walla.co.il

שחקני מכבי תל אביב. יוסי ציפקיס
בינתיים זה ממשיך להיראות כך. שחקני מכבי תל אביב/יוסי ציפקיס
דוד אמסלם עוזר מאמן בית"ר ירושלים. יוסי ציפקיס
אחרון ודי. אמסלם בהופעת אורח/יוסי ציפקיס

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    4
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully