השעון כבר הראה 11:00, ואחד מאנשי בית"ר ירושלים לא הבין מדוע השחקנים לא עולים לכר הדשא של בית וגן, כמו בכל יום שלישי. "למה לא מתאמנים?", שאל את אחד מהאנשים שעמדו לצדו.
"יש אסיפה מיוחדת עם אלי טביב", ענה החבר.
"נו, והתחיל?", שאל הראשון.
"לא", השיב השני. "מחכים לחיים רביבו". וכל הנוכחים צחקו.
פחות מארבעה חודשים עברו מאז מינה אלי טביב את חיים רביבו לנציג הבעלים בבית"ר ירושלים. בימים האחרונים עלו ידיעות ושמועות לפיהם רביבו בדרך החוצה מהמועדון. טעות. לפי גורמים בכירים בבית"ר, רביבו כבר בחוץ. הודעה רשמית טרם שמעתם, כי ממילא אין חוזה וממילא אין שכר. נו, כבר נגמר?
אם אכן הדבר כי בבית"ר ירושלים, כמו באמנות, אין דבר כזה שאין דבר כזה - זהו עוד תפקיד של זבנג וגמרנו מצד אחד הכישרונות הגדולים בתולדות ישראל. סמל של הצלחה, אבל גם של התנהלות וצניעות. ולעומת הקונצנזוס שהיה חיים השחקן, כעסקן כדורגל הדבר שונה לגמרי. כעשור חלף מאז שחזר מהקדנציה האדירה שעשה בחו"ל, ועדיין לא ראינו את חיים רביבו מביא את אירופה לישראל. להפך. לפחות כלפי חוץ, התדמית של רביבו והתנהלותו כנראה מביאות אותו לעוד שורה קצרה מדי ברזומה, לעוד ג'וב שמילא מבלי להשאיר חותם. איך אמר השבוע גורם שעבד איתו, "שוב העסק חוזר על עצמו".
***
בית"ר מתכוננת לקרב על הכבוד באשדוד (ש', 20:00, ספורט 1)
אריאל הרוש: במשחק מול קרית שמונה לא היינו אנחנו
טביב לשחקנים: אם יהיה שינוי, זה יהיה בסגל ולא במאמן
טביב נגד אוהדי בית"ר: פגוע מהם באופן אישי
השיחה הקשה בין חיים רביבו לאלי כהן
באשדוד, התחנה שבה סיים את קריירת המשחק והחל את קריירת העסקנות הספורטיבית, זוכרים לרביבו חסד. הוא אפילו אימן את הקבוצה במשך שני משחקים, בין ההתפטרות של אלון חזן למינוי של יוסי מזרחי. "חיים הוא איש כדורגל ברמות הכי גבוהות", מפרגן שי הולצמן, ששיחק בקבוצה, היה עוזר המאמן ועבר עם יוסי מזרחי למכבי נתניה בלאומית. "יש לו הבנת משחק, הבנה של איך קבוצה צריכה להיראות, המון ניסיון והמון ידע. כשהגיע לבית"ר ידעתי שזה הצעד הכי טוב שבית"ר יכולה היתה לעשות".
זה לא נראה ככה.
"אסור לשכוח שרביבו הוא לא בעל בית בבית"ר. יש לו הגבלות תקציב, וכשיש תקציב מוגבל אתה עושה הכי טוב שאתה יכול במסגרת התקציב. חיים הוא אדם חזק עם דעה משלו, וכשנותנים לו תפקיד כזה צריכים לתת לו הרבה שטח פעולה, והרבה כוח. אם לא, אל תביא את רביבו, תביא מישהו אחר. חיים היה צריך לבוא ולקבל דלת פתוחה. אני בטוח שזה מה שהבטיחו לו, אחרת הוא לא היה בא. באשדוד, יצא לי לראות אותו מנהל אנשים, רואים כמה הוא מבין". "הוא אחד מאנשי המקצוע הכי טובים בכדורגל", טוען המנכ"ל רפי נידם, ועוזר המאמן שמואל בוכריס מוסיף: "פרפקציוניסט. לא חושב שיש הרבה אנשים שמבינים יותר מחיים רביבו. בישראל תמיד מדברים יותר שלילי מאשר חיובי. גם על חיים. כנראה שמשעמם".
לרביבו דווקא לא נראה שמשעמם. כמו שבקריירת המשחק שלו נדד בין מועדון למועדון (מעולם לא נשאר בקבוצה יותר מארבע שנים), כך גם בחיים שאחרי הדשא. ב-2008 אף עזב את הארץ, לפי פרסומים שונים בגלל פסק בורר של העולם התחתון, ושנתיים לאחר מכן חזר. שמו אוזכר רבות בדברים שמחוץ לכדורגל, לעתים בהקשרים חיוביים ולעתים קצת פחות. בריאליטי, בפרסומות, בעסקים, בבילויים, בקליקה של אייל גולן.
התפקיד הרשמי הבא של רביבו בכדורגל היה בארגון השחקנים. ביוני 2012 החליף את עודד מכנס וכעבור שנה בלבד עזב, כי אלי טביב קרא. כששואלים אנשים בארגון על פועלו של האיש, הדעות חלוקות. מצד אחד, מדברים שם על האופטימיות שהביא לארגון, מספרים שהמנכ"ל אריה אלטר שמח על הצטרפותו של רביבו, בנה על האישיות, הכריזמה והקשרים. "ממה שהבנתי, הוא הוריד את ההוצאות המנופחות של הארגון", טוען מישל דיין. אבל אחרים מספרים שרביבו לא היה מגיע כמעט, ושלמעט ישיבה חשובה אחת הוא לא נטל חלק משמעותי. "זה היה עוד תפקיד שחיים עזב מהר מדי", אומר גורם.
ואז, כאמור, אלי טביב קרא. ההתלהבות בהתחלה היתה חזקה מהרוח. טביב, לפי גורמים, רצה את רביבו כשותף, וידע שהשם שלו עשוי לסייע לו בהבאת שחקנים זרים, במיוחד כאשר הקבוצה היתה תחת לחץ. העובדה שרביבו הסכים לעבוד בהתנדבות נתנה פוש למהלך. הדבר הזכור הראשון שעשה רביבו הוא ההתבטאות האומללה שלפיה "הקהל של בית"ר לא בשל לשחקן ערבי". תדמית, זוכרים? אבל מבחינת בית"ר, רביבו עבד. כיאה לאדם מרשים, שיודע לשכנע, רוב אנשי בית"ר התלהבו וציפו לעתיד ורוד. הוא הגיע לבית וגן, שוחח עם שחקנים, למשל עם קובי מויאל ועמית בן שושן, אותם ניסה לשכנע להישאר. זה אכן היה שבוע אינטנסיבי של נציג הבעלים.
שבוע שלאחריו רביבו כמעט ולא ידרוך במתחם.
נציג הבעלים נסע לברלין עם טביב, למחנה האימונים של הקבוצה. במחנה ערך לשחקנים שיחה בנושא המשכורות המעוכבות, הנהלים שהיה רוצה לראות והתריע בפניהם במיוחד על נושא ההדלפות. אירוני, ובהמשך תבינו למה. זמן קצר לאחר המחנה, רביבו התנתק. לפי גורמים במועדון, הבאת אנדרס טונייס לקבוצה היתה הפעולה המשמעותית האחרונה של רביבו. כשדוד רביבו יצא מתמונת ההרכב, החל נתק בין רביבו למאמן אלי כהן, המתח היה באוויר והתפרצות הר הגעש היתה עניין של זמן. גם טביב ראה את ההתנהלות של רביבו כדבר שלילי. בבית"ר ציפו מרביבו ליותר, גם בהשקעה, וגם ביחס אובייקטיבי לדקות המשחק של האח דוד.
אחד השיאים של נתק זה הגיע בערב הגאלה, אליו רביבו לא הגיע ואף לא ענה לטלפונים. הוא ניסה להרגיע את המערכה, אמר כי לא יכול היה להגיע בגלל סיבות אישיות, אך כבר אז הדברים היו ברורים לנוגעים בדבר רביבו בדרך החוצה.
שיחת הטלפון העצבנית בין רביבו לבין אלי כהן הרגיזה אנשים רבים בבית"ר. לא בהכרח בגלל תוכנה אלא בשל העובדה שמבחינת טביב, רביבו לא היה במצב שיש לו זכות לומר משהו, במיוחד לא למאמן. מבחינת טביב, כאמור, רביבו לא פקטור בבית"ר ירושלים. כשדיברו במועדון על השיחה הזו, לא הגדירו אותה כשיחה בין נציג הבעלים לבין המאמן אלא כשיחה בין חיים רביבו למאמן.
בוני גינצבורג שם את האצבע על נקודה מהותית: "לחיים רביבו יש פוטנציאל רב לעשות כל תפקיד בכדורגל הישראלי, אבל הוא צריך לקבל החלטה מה הוא רוצה מעצמו? לא נראה לי שהוא מגובש בהחלטותיו. עד כה, בתפקידים שעשה, הוא פשוט לא שמר על יציבות, הכול היה רגעי וקצר מדי. אני, באופן גורף, נגד תפקידים התנדבותיים. גם בבית"ר, גם בארגון השחקנים. חיים צריך תפקיד עם עניין מהותי, משהו שמעסיק אותו. יש לו הבנה וידע, והוא יודע איך להתנהל, אבל כשזה משהו על בסיס התנדבותי, הוא כנראה לא נותן את כל כולו, לא ממקסם את ההשקעה. במובן מסוים, זה מסיר ממנו אחריות".
יש הטוענים שמדובר בפזמון חוזר. הסיבה לא ידועה, אבל משום מה רביבו ממשיך לכהן בתפקידים ההתנדבותיים, ממשיך לנדוד, ממשיך בחוסר היציבות בתחום הספורטיבי. "הלוואי שהייתי יכול לפרגן לרביבו על דברים שהוא עשה", אומר גורם שעבר עמו, "אבל לצערי כרגע אין על מה".
"רביבו זה רכש פנטסטי לכל קבוצה", טוען מישל דיין, שכיום מתפקד כפרשן ברדיו ירושלים, "אבל הסיטואציה בעייתית ולא מוסיפה כבוד לאף אחד מהצדדים. הדבר נפל על הגדרת תפקיד ועל סמכויות, על אי הבנה בין כל הגורמים. חיים רביבו יכול לתרום המון לבית"ר, אבל לא יודע על איזו משבצת. אני לא מצליח להבין נציג בעלים, מה זה בדיוק? מה הסמכויות? כשאין הגדרה מדויקת, יש בלבול. אני מקווה שהרומן הזה לא ייפסק".
הוא כנראה ייפסק.
אגב, זה כנראה יהיה גם הגורל של הרומן עם דוד רביבו.
אז הנה הגיע הזמן לדבר על הפיל הענק שבחדר. ונפתח במקרה מייצג.
בין דצמבר לפברואר האחרונים, דוד רביבו פתח בשבעה מתוך שמונה משחקים של מ.ס. אשדוד. ב-16 בפברואר המאמן יוסי מזרחי בחר שלא לפתוח עם הקשר הוותיק. יום לאחר מכן, אולי במקריות ואולי לא, האח חיים שהיה אז יו"ר ארגון השחקנים - עלה לרדיו תל אביב וטען שם: "אני כבר לא מעורב, אבל אם הייתי ג'קי (בן זקן), יוסי (מזרחי) לא היה ממשיך בקבוצה... השליטה בחדר ההלבשה לא טובה, צריך לעשות שינוי. גם כשרוצים לתת לצעירים לשחק, צריך בהדרגה".
שחקן ששיחק עם דוד רביבו באשדוד סיפר: "בחדר ההלבשה, דוד לא דיבר על הנושאים האלה, אבל כולם ידעו שכשהוא לא משחק יש מתח בינו לבין המאמן, ושחיים מעורב מאחורי הקלעים. היה שקט מתוח, היה ברור שהדברים הולכים למקום לא טוב ואפשר היה לראות כמה יוסי מזרחי עצבני מהלחצים שהופעלו אליו מכיוונים שונים. דווקא ג'קי היה זה שנתן לו גב". הולצמן טוען: "בזמן שחיים היה מקבל החלטות באשדוד, דוד היה כוכב, זה היה דוד ועוד 10, כך שלחיים בכלל לא היתה סיבה להתערב". בוכריס: "חיים מעולם לא השפיע על הצוות המקצועי".
וכשעלה לרדיו ורמז שצריך לפטר את מזרחי?
"אז הוא כעס על יוסי, זו זכותו. במיוחד שהוא חשב שדוד כן מתאים לשחק. הגיוני שיחשוב כך, זה אינסטינקט ראשוני של אח".
בין 2009 ל-2011 נדד דוד לנגב, שנתיים שאותן הגדיר חיים באותו ראיון רדיופוני כ"טעות". גורם בבאר שבע של אז מרחיב: "בהתחלה המאמן גיא עזורי נתן לו קרדיט, אבל כשגיא העדיף לפתוח עם מליקסון ולשים את רביבו על הספסל, זה חירב לו את הקבוצה. דוד גם יצא נגדו בתקשורת, ואמר שלא יישאר בקבוצה אם עזורי יישאר. היו דיבורים על כך שחיים רביבו מפעיל לחצים על ההנהלה, ושמנגד גיא דרש להעיף את דוד מהקבוצה. לפני שכל זה קרה, גיא כבר הלך הביתה. אצל קלינגר, רביבו ירד לספסל, וכשדוד יורד לספסל נראה שהוא מאבד עניין בקבוצה. חיים תמיד ניסה לדאוג לדוד, לשכנע אנשים שהוא צריך לשחק. הוא לא עושה את זה מתוך רוע, הוא אח גדול ודואג לאח הקטן שלו, הוא מגונן עליו".
בחזרה לבית"ר. "חיים התחיל עם הרבה כוח", אומר שחקן בקבוצה, "וזה נראה מאוד רציני. היום זה נראה כמו בדיחה. חיים דיבר איתנו על הדלפות עוד במחנה, אבל בינתיים, ממה שאנחנו רואים, הכול הפוך. כאילו המטרה היחידה בדברים שמתפרסמים היא לדאוג לכך שדוד רביבו יפתח בהרכב". גורם שאימן את רביבו בעבר הרחיב: "הגב של חיים רק פוגע בדוד. דוד אוהב להיות שחקן חופשי, לא לעשות הגנה, והוא לא מנסה להשתנות בגלל זה העביר את רוב הקריירה באשדוד. אם היה מנסה להתמודד ולא היה לו את הגב של אחיו, הוא היה היום שחקן מגוון יותר עם קריירה עשירה יותר".
בבית"ר אומרים את זה יותר חזק. לא מעט אנשים במועדון מעריכים שללא קשר לזהות המאמן, בקרוב מאוד דוד רביבו יסיים את תפקידו בקבוצה. חלקם אומרים שזה יקרה בינואר, חלקם אומרים שאפילו לפני. "אף פעם לא ראינו דבר כזה - ששחקן מנסה להשפיע ולהפעיל לחץ מאחורי הקלעים רק כדי שהמאמן ייתן לו לשחק", אומר חבר לקבוצה. "שחקנים אחרים היו תוקפים את דוד מזמן בגלל הדבר הזה, אך הם חוששים. בכל זאת, הוא האח של חיים וזה עוד עלול להתנקם בהם. מה שבטוח, אם דוד היה פה בלי חיים, מזמן היו 'יוצאים' עליו".
דיין מנמק: "המצב קשה. כשיש לך אח, והמאמן מחליט שלא ישחק, ואתה סוג של בעלים. זו פשוט בעיה". הולצמן מסנגר: "חיים לא פראייר, הוא יודע מתי מגיע לאח שלו לשחק ומתי לא מגיע. הוא לא אוכל את כל מה שכותבים, הוא יודע מה נכון לקבוצה ולדוד. אני מאמין ביושר המקצועי של חיים, כי אני מכיר אותו באופן אישי. יש הרבה סיפורים ממש לא נכונים. חיים לא מדבר ולא מגיב, אז אנשים חוגגים".
חיים רביבו, נכון לכתיבת שורות אלה, לא הגיב גם לכתבה זו, והחגיגות יועברו בשבת לאצטדיון הי"א. אשדוד נגד בית"ר. חיים רביבו, דוד רביבו, אלי כהן, אלי טביב. וכחושבים על כל ההשלכות האפשריות שתצאנה מהשבת הזו, מקבלים כאב ראש.
לתגובות: orenjos@walla.co.il
לבלוג של אורן יוסיפוביץ
בית"ר ירושלים בוואלה! ספורט
