במרץ 2013 דרק רוז קיבל אישור רפואי לחזור לשחק ב-NBA, עשרה חודשים אחרי שקרע את ה-ACL במשחק פלייאוף נגד פילדלפיה. רוז דחה את החזרה שלו ביותר משבעה חודשים. הוא רצה לחזור פרפקט לפרקט. הוא חזר למגרשים רק באוקטובר 2013, במשחק אימון לקראת העונה החדשה. אם לקרוא בין השורות, רוז רצה לחזור להיות רוז. הוא רצה לחזור ולהיות השחקן הכי טוב במשחק. הוא פחד מבינוניות, הוא פחד מפציעה חוזרת. רוז רצה ודאות. הבעיה היא שבספורט, כמו בחיים, הוודאות היחידה היא אי הוודאות, ורוז חזר ישירות לתוך שני הפחדים שלו.
לילה ראשון בלי רוז: שיקגו הושפלה מול הקליפרס
דרק רוז סובל מקרע במיניסקוס, יעבור ניתוח
דורכים על כולם: הקבוצה הכי חמה ב-NBA
במשחקי ההכנה זה נראה טוב. קטעי היילייט, כמו גם המספרים של רוז, הזכירו לנו את השחקן מלפני הפציעה. חודר לסל, יוצר מגע, וקולע בווירטואוזיות. ואז התחילה העונה. חוק אוסטין דיי קובע שמה שהולך בקדם עונה לא בהכרח מעיד על ההמשך (דיי, שחקן ספסל בדטרויט, היה מרשים מאוד במשחקי קדם עונה, ונעלם במעמקי הספסל ברגע שהתחילה העונה).
הציפיות מרוז היו בשמיים, ולוח המשחקים תרם כששלח את רוז למשחק רשמי ראשון אחרי שנה וחצי, נגד האלופה ממיאמי ולברון ג'יימס. רוז חזר בשביל לראות את ההיט מקבלים את טבעות האליפות שלהם, למשחק ששודר מחוף לחוף. שתי דקות בתוך המשחק רוז חדר לסל בין שחקני מיאמי, והגיע עד הטבעת לסל וירטואוזי. הוא חזר על זה פעם נוספת שתי דקות אחר כך. ההמשך היה הרבה פחות טוב. שיקגו ירדה לפיגור גדול, ודרק רוז לא מצא את המשחק שלו. הוא סיים את המשחק עם 4 מ-15 מהשדה, 4 אסיסטים ו-5 איבודים. הבעיה העיקרית היא שרוז לא הגיע לקו, ולא חדר מספיק. הוא העדיף את הזריקות הפנויות שמיאמי השאירו לו, וקלע רק שלשה אחת מתוך שבעה ניסיונות. רוז לא התרגש: "אני מאוכזב מההפסד. לגבי ההופעה שלי, אני יכול לשנות אותה אם אני אקלע ואוריד את האיבודים".
שאר המשחקים חזרו והדגישו את הבעיות של הבולס בדקות ההכרעה. כולם היו שמחים לקבל את רוז של עונת ה-MVP, כשהיה בלתי עציר בדקות ההכרעה, אבל רוז לא תפקד בדקות האלו, ונראה כאילו שאר השחקנים שכחו את השנה שישב בחוץ, וחיכו שהוא יושיע אותם. נכון, היה סל ניצחון מעורר השראה נגד הניקס, אבל הוא הגיע אחרי רבע רביעי בו הבולס איבדו יתרון של 12 נקודות, וההתקפה שלהם הייתה תקועה בלי יכולת לייצר מצבי קליעה.
רוז נראה הססן, בין אם זה בזריקה או בחדירה. הכוח והמהירות ברגליים עבדו, אבל החשיבה לא עמדה בקצב, מה שהכניס אותו לא פעם למלכודות וגרם לו לאיבודי כדור. השבוע הראשון הבהיר שרוז צריך זמן להתאקלם בליגה, והאיש עם הכי מעט סובלנות לתהליך היה רוז עצמו. "אני לוקח את האשמה הלילה עלי", אמר רוז אחרי ההפסד לפילדלפיה. "איבודים, החטאות, חוסר תקשורת. פשוט לא הצלחתי להיכנס לקצב".
הבעיה היא שב-NBA אין זמן, ועם לוח זמנים עמוס אי אפשר לנוח, אי אפשר לחכות שהקצב יגיע מעצמו. המאזן של הבולס התאזן במפגשים מול קבוצות חלשות יותר (יוטה, קליבלנד, טורונטו, שארלוט) והניצחון על אינדיאנה הגיע בעיקר בזכות מחצית ראשונה שדאגה שדקות ההכרעה יהיו גארבג' טיים. בנוסף, רוז התחיל עם כל מיני פציעות קטנות, פציעות מהסוג שגרם לו להחסיר 27 משחקים בעונה המקוצרת ההיא, קצת לפני שקרע את הACL. ככה אי אפשר להיכנס לקצב.
הבעיה הייתה לא רק של רוז, גם של ת'יבודו. מצד אחד רוז בפירוש צריך דקות משחק בשביל להתאקלם. מצד שני שיקגו של השנה שעברה נעלמה לחלוטין, וכל מה שנשאר זה חבורה של שחקנים שמסתכלת על רוז מאבד ומחטיא בדקות ההכרעה. נואה חווה ירידה עצומה ביכולת, דנג התמקד בהגנה, ואפילו פתיחת העונה הטובה של קרלוס בוזר לא הורגשה. ההפסדים האלו היו תשלום עבור ההתאקלמות של רוז בחזרה בליגה. תשלום שכבר לא יוחזר.
הבולס שוב איבדו את מנהיגם בגלל פציעה, והמספרים ממחישים עד כמה זאת הקבוצה שלו. ברגעי הקלאץ' (חמש הדקות האחרונות ברבע הרביעי, או לפחות 5 נקודות בהארכה) רוז מוביל את הבולס בנקודות, אסיסטים, אחוזים מהשדה ונקודות בצבע בעונות 2011/12 והעונה, עד הפציעה. בשלוש העונות האחרונות שיקגו הייתה עם מאזן 13:37 (74 אחוזי הצלחה) כשרוז שיחק, ובלעדיו השיגו 46:64 (58.2 אחוז). כרגע קירק היינריך יפתח במקומו בחמישייה, אבל אין להם שום מחליף אמיתי שמתקרב אליו מבחינת מנהיגות וכישרון בעמדת הרכז. לשם השוואה, רוז קלע 20.6 נקודות ומסר 7.1 אסיסטים בשלוש השנים האחרונות, יתר הרכזים של הבולס תרמו יחד 10.2 נקודות ו-5.2 אסיסטים. כלומר, בלעדיו עמדה 1 של הבולס די נטושה.
הבולס לא יכולים לחשוב קדימה לפני שידעו כמה זמן רוז יהיה בחוץ. הפציעה ידועה, אבל חומרתה עדיין לא ברורה, וכן הטיפול שיבחר. היום הוא אמור לעבור ניתוח, ות'יבודו לא מוכן להמר לכמה זמן ייעדר. "העניין הוא שהם יידעו איזה ניתוח יעשו רק כשיפתחו את הברך. דיברתי עם דרק ארוכות הלילה, מצב הרוח שלו טוב יחסית לנסיבות". בעיקרון, אם מדובר בקרע קטן אפשר להסיר את האזור הפגוע וזמן ההחלמה מוערך ב-4-6 שבועות. גם בקרע גדול יותר אפשר לטפל בצורה דומה, אלא שאז רוז מסכן את הברך שלו, בעיקר בשלבים מאוחרים יותר של הקריירה שלו. בכל מקרה, על זמן ההיעדרות וההחלמה של כל טיפול שיתבצע, יש להוסיף את זמן ההתאקלמות. רוז בן 25, בגיל הזה עדיין יש זמן.
דוויין וייד עבר טיפול דומה ב-2002, בזמן שעדיין היה במכללה, ומשלם על זה היום בריבית עם כאבי ברכיים. וייד כבר אמר שהוא מתחרט על הבחירה ההיא. אם רוז יבחר לתקן את האזור הפגוע מדובר על זמן החלמה של 6 חודשים לפחות. ראסל ווסטברוק עבר פציעה דומה בפלייאוף האחרון ולו לקח שבעה חודשים ושני ניתוחים לחזור. מצד שני, ווסטברוק חזר בצורה מעולה, ולא נראה שהאתלטיות שלו נפגעה מהפציעה. אם למדנו משהו מהעונה שעברה, רוז ילך על הפתרון האיטי, אבל הבטוח.
ההשוואות לגרנט היל, טרייסי מקגריידי, גילברט ארינאס כבר עולות בפורומים השונים וברשתות החברתיות. ב"שיקגו טריביון" כבר סיפרו שהבולס הולכים לכיוון של חיבור מחדש, החלטה שצפויה להרחיק את רוז להמשך העונה. אוהדי הבולס בדיכאון, אבל שוכחים את האופי התחרותי של דרק רוז. האמירה שלו בקיץ שהוא השחקן הכי טוב ב-NBA לא הייתה תוצאה של ראוותנות או חוסר צניעות. רוז לא טיפש, הוא פשוט ספורטאי תחרותי מהדרגה הכי גבוהה. הוא מאמין בזה כי עבורו להיות ספורטאי אומר להיות הכי טוב, או לא להיות בכלל. מכאן הפחד הגדול מהבינוניות.
האופי הזה ישלח אותו לעבוד על שיקום מהפציעה, ורוז ייתן 200 אחוז כדי לחזור בריא יותר וחזק יותר. האם הוא יחזור למה שהוא היה? האם הקריירה שלו נגמרה? תום ת'יבודו בטוח שעוד נראה בעתיד את גרסת האולסטאר של דרק רוז. "הקשיחות המנטלית שלו תעזור לו", אמר. דבר אחד בטוח, בזמן שאנשים כבר קברו אותו, רוז רחוק מלוותר.
מעבר לעתיד של רוז, צריך לדבר גם על העתיד של הבולס. הסגל לא השתנה הרבה מהעונה שעברה, אבל אחרי הפציעה של רוז העזיבה של נייט רובינסון הרבה יותר כואבת. הוא לא היה השחקן הכי טוב של הבולס בעונה שעברה, אבל הוא היה השחקן היחיד שיכול היה לקחת על עצמו את המשחק ברגעי ההכרעה. איש קטן של רגעים גדולים. כרגע לבולס אין אף שחקן כזה בסגל, והם לא התכוננו למצב הזה. האם דנג או בוזר יתעלו? זה לא בארסנל הכלים שלהם.
אם לשפוט לפי התבוסה מול הקליפרס, השחקנים עדיין מבולבלים מהמצב החדש. "הלב שלנו איתו וגם התפילות", ביטא קרלוס בוזר את מה שחשים שחקני הבולס, "דיברנו איתו ונעשה הכול כדי לעזור לו כמו שעשינו בעבר". הסגל של הבולס מספיק טוב בשביל להגיע לפלייאוף במזרח החלש, העניין הוא שאם רוז סיים את העונה, אין להם מה לחפש שם.
וזה המקום גם להזכיר את הסכסוך בין ה-GM גאר פורמן לתום ת'יבודו. המאמן לא מוכן לוותר על דנג בקבוצה, ההנהלה לא רוצה לשלם מס מותרות. אם הבולס ישמרו על הסגל הנוכחי הם יצטרכו לשלם 12 מיליון דולר מס מותרות בסוף העונה. לא בטוח שהם יהיו מוכנים לעשות את זה בלי סיכוי לאליפות. לא בטוח שת'יבודו יהיה מוכן להישאר בלי סיכוי לאליפות. רוז היה מה שהחזיק את הכול ביחד. עכשיו לכולם יש סיבה טובה לפוצץ את העסק.
"כבר היינו במצב הזה", אמר טאג' גיבסון וזו אכן נקודת הפתיחה החדשה של הבולס להמשך העונה, ועוגן לאופטימיות מסוימת. הבולס כבר התנהלו בלעדיו. "אסור לנו לרחם על עצמנו, זאת שיקגו בולס", הוסיף ת'יבודו. רוז אמור לעבור את הניתוח היום (שני) בשיקגו. אחרי הניתוח נדע מתי הוא אמור לחזור (בהנחה שהפעם הוא יקשיב לרופאים), איך הוא יחזור ולאיזה שיקגו. נצטרך לחכות ולראות. בינתיים, כמו בעונה שעברה, רוז יתפנה למלחמה שלו, ושיקגו למלחמות שלה.
